2,563,789 views • 12:51

האם אתם יודעים שיש לנו 1.4 מיליון תרנים סלולריים פרושים בעולם? ואלה תחנות בסיס. ויש לנו גם יותר מחמישה מיליארד מהמכשירים האלה. אלה טלפונים סלולריים. ועם הטלפונים האלה, אנחנו משדרים יותר מ600 טרהבייט של מידע כל חודש. זה 6 עם 14 אפסים — מספר מאוד גדול. ותקשורת סלולרית הפכה למצרך כמו חשמל ומים. אנחנו משתמשים בה כל יום. אנחנו משתמשים בה בחיים היום יומיים עכשיו — בחיים הפרטיים, בחיים העסקיים. ואנחנו אפילו מתבקשים לפעמים, בעדינות, לכבות את המכשירים הניידים בארועים כמו זה מסיבה טובה. וזו החשיבות הזו שבגללה החלטתי לבדוק את הבעיות האלה שיש לטכנולוגיה הזו, מפני שהיא כל כך מושרשת בחיינו.

ואחד מהנושאים הוא רוחב פס. הדרך בה אנחנו משדרים מידע אלחוטי היא על ידי גלים אלקטרומגנטיים — בעיקר, גלי רדיו. וגלי רדיו הם מוגבלים. הם במחסור; הם יקרים; ויש לנו רק תחום מסויים מהם. וזו המגבלה הזו שלא מתמודדת עם הדרישה למשלוח מידע אלחוטי ומספר הבייטים ומידע שאנחנו משדרים כל חודש. ופשוט נגמר לנו הספקטרום. ויש עוד בעיה. והיא יעילות. 1.4 מליון התרנים האלה, או תחנות בסיס, צורכות המון אנרגיה. ושימו לב, רוב האנרגיה לא בשימוש לשידור גלי הרדיו, היא בשימוש כדי לקרר את תחנות הבסיס. אז היעילות של תחנת בסיס כזו היא רק חמישה אחוזים. וזה יוצר בעיה גדולה. אז יש בעיה נוספת שכולכם מודעים לה. אתם צריכים לכבות את הסלולרי בטיסות. בבתי חולים, יש בעיות בטיחותיות. וביטחון הוא דבר נוסף. גלי הרדיו האלה חודרים דרך קירות. אפשר ליירט אותם, ומישהו יכול להשתמש ברשת אם יש לו כוונות רעות.

אז אלה ארבע הבעיות העיקריות. אבל מצד שני, יש לנו 14 מיליארד מאלה: נורות, אור. ואור הוא חלק מהספקטרום האלקטרומגנטי. אז בואו נביט בזה בהקשר של כל הספקטרום האלקטרומגנטי, שם יש לנו קרני גאמה. אתם לא רוצים להתקרב לקרני גאמה, זה יכול להיות מסוכן. קרני רנטגן, יעיל כשאתם בבתי חולים. אז יש אור אולטרה סגול. זה טוב לשיזוף טוב, אבל חוץ מזה מסוכן לגוף האנושי. אינפרא אדום — בגלל תקנות בטיחות, אפשר להשתמש בו רק בעוצמות נמוכות. ואז יש לנו את גלי הרדיו, להם יש את הבעיות שהזכרתי. ובאמצע שם, יש את ספקטרום האור הנראה. זה אור, ואור היה איתנו מיליוני שנים. ולמעשה, הוא יצר אותנו, יצר את החיים, יצר את כל החומר החי. אז הוא בטוח לשימוש. וזה היה גדול אם היינו יכולים להשתמש בו לתקשורת אלחוטית.

לא רק זה, השוותי אותו לכל הספקטרום. השוותי את ספקטרום גלי הרדיו — גודלו — עם גודל ספקטרום האור הנראה. ונחשו מה? יש לנו פי 10000 יותר מהספקטרום הזה, שנמצא שם לשימושנו. אז לא רק שיש לנו ספקטרום ענק כזה, בואו נשווה אותם עם המספר שהזכרתי. יש לנו 1.4 מיליון תרני רדיו לא יעילים שנפרשו ביוקר. ותכפילו את זה ב10000, אתם מקבלים 14 מיליארד. 14 מיליארד זה מספר הנורות שכבר מותקנות. אז יש לנו את התשתית כבר. תביטו בתקרה, אתם רואים את כל הנורות האלה. לכו לקומה הראשית, אתם רואים את הנורות האלה.

האם אנחנו יכולים להשתמש בהן לתקשורת? כן. מה אנחנו צריכים לעשות? הדבר האחד שאנחנו צריכים לעשות הוא להחליף את נורות הליבון הלא יעילות, נורות הניאון, עם טכנולוגית הLED החדשה, נורות LED. LED הוא מוליך למחצה. זה מכשיר אלקטרוני. ויש לו תכונה קריטית אחת נחמדה. בהירותו יכולה להיות מאופננת במהירות גבוהה מאוד, ואפשר לכבות אותה בתדירות גבוהה מאוד. וזו תכונה בסיסית שבחנו עם הטכנולוגיה שלנו. אז הבה נראה איך עשינו זאת. בואו נלך אל השכן הקרוב ביותר של האור הנראה — נלך לשלטים. כולכם יודעים שלשלטים יש LED אינפרא אדום — בעיקרון אתם מדליקים את הLED, והוא כבוי, אתם מכבים אותו. וזה יוצר זרם מידע פשוט ואיטי ב10000 ביטים לשניה, 20000 ביט לשניה. לא שמיש לסרטון יוטיוב.

מה שעשינו זה לפתח טכנולוגיה איתה אנחנו יכולים להחליף את השלט של הנורה שלנו. אנחנו משדרים עם הטכנולוגיה שלנו, לא רק זרם יחיד של מידע, אנחנו משדרים אלפי זרמים של מידע במקביל, בקצבים גבוהים בהרבה. והטכנולוגיה שפיתחנו — נקראת SIM OFDM. וזה איפנון מיוחד — אלה המונחים הטכניים היחידים, אני לא אכנס לפרטים — אבל כך אפשרנו למקור האור לשדר מידע.

אתם תאמרו, "אוקיי, זה נחמד — שקופית שנוצרת ב10 דקות." אבל לא רק זה. מה שעשינו זה לפתח מדגים. ואני מראה בפעם הראשונה בציבור את המדגים באור נראה. ומה שיש לנו כאן זו מנורת שולחן רגילה. התקנו בה נורת LED, שעולה 3 דולר, והוספנו את טכנולוגית עיבוד הסיגנל שלנו. ואז מה שיש לנו פה זה חור קטן. והאור עובר דרך החור. שם המקלט. המקלט ימיר את השינויים הקטנים והעדינים האלה במשרע שיצרנו כאן לסיגנל חשמלי. והסיגנל החשמלי הזה מומר בחזרה לזרם מידע מהיר. בעתיד אנחנו מקווים שנוכל לשלב את החור הקטן הזה לתוך הסלולריים החכמים האלה. ולא רק לשלב גלאי אור פה, אלא אולי להשתמש במצלמה שבפנים.

אז מה קורה כשאני מדליק את האור? כמו שאתם מצפים, זה אור, מנורת שולחן. שימו את הספר מתחתיה ואתם יכולים לקרוא. זה מאיר את המקום. אבל באותו זמן, אתם רואים את הוידאו הזה עולה פה. וזה וידאו, וידאו בהפרדה גבוהה שמשודר דרך קרן אור. אתם ביקורתיים. אתם אומרים, "הא הא הא. זה אקדמאי חכם שעושה טריקים פה." אבל תנו לי לעשות את זה.

(מחיאות כפיים)

שוב. עדיין לא מאמינים? זה אור שמשדר וידאו בהפרדה גבוהה בזרם מפוצל. ואם תביטו באור, הוא מאיר כמו שאתם מצפים. אתם לא מבחינים בעין אנושית. אתם לא מבחינים בשינוי העדין במשרע שאנחנו מטמיעים לתוך הנורה. זה משרת את מטרת התאורה, אבל באותו זמן, אנחנו מסוגלים לשדר מידע. ואתם יכולים לראות, אפילו אור מהתקרה יורד לכאן למקלט. הוא יכול להתעלם מהאור הקבוע הזה, מפני שהמקלט מעוניין רק בשינויים העדינים. יש לכם גם שאלה קריטית לפעמים. אתם אומרים, "אוקיי, האם אני צריך שהאור יאיר כל הזמן כדי שזה יעבוד?" והתשובה היא כן. אבל, אתם יכולים לעמעם את האור לרמה שהוא נראה כבוי. ואתם יכולים לשדר עדיין מידע — זה אפשרי.

אז הזכרתי לכם את ארבעת האתגרים. כמות: יש לנו יותר מפי 10000 יותר ספקטרום, פי 10000 יותר לדים שמותקנים כבר בתשתית. אתם תסכימו איתי בתקווה, שאין בעיה של כמות יותר. יעילות: זה מידע דרך תאורה — זה קודם כל מכשיר הארה. ואם תחשבו את תקציב האנרגיה, שידור המידע מגיע בחינם — מאוד יעיל אנרגטית. אני לא מזכיר את היעילות הגבוהה של נורות הLED עצמן. אם כל העולם יתקין אותן, הייתם חוסכים מאות תחנות כוח. זה שולי.

ואז הזכרתי את הזמינות. אתם תסכימו איתי שיש לנו אור בבתי חולים. אתם צריכים לראות מה אתם עושים. יש לכם אורות במטוס. אז בכל מקום יש אור. הביטו סביב. בכל מקום. הביטו בטלפונים החכמים שלכם. יש לו פנס, פנס LED. אלה מקורות פוטנציאליים לשידור מידע בקצבים גבוהים.

ואז יש את עניין האבטחה. אתם תסכימו איתי שאור לא חודר קירות. אז אף אחד, אם יש לכם אור שם, אם יש לי מידע מאובטח, אף אחד בצד השני של החדר דרך הקיר לא יוכל לקרוא את המידע. ויש רק מידע כשיש אור. אז אם אתם לא רוצים שהמקלט יקבל מידע, אז מה שאוכל לעשות, להפנות אותו לכיוון אחר. אז המידע עובר בכיוון ההוא, לא לשם יותר. עכשיו אנחנו יכולים למעשה לראות לאן הולך המידע.

אז בשבילי, ההשלכות של זה לדעתי, הן מעבר לכל דימיון כרגע. היתה לנו מאה של מפתחי אפליקציות חכמות ונחמדות. ואתם רק צריכים לשים לב, היכן שיש לנו אור, יש פוטנציאל לשדר מידע. אבל אני יכול לתת לכם כמה דוגמאות. ובכן אתם כבר יכולים לראות את ההשלכות. זה רכב מופעל מרחוק מתחת לאוקיינוס. והם משתמשים באור להאיר את המרחב שם למטה. והאור הזה יכול לשמש לשדר מידע אלחוטי שהדברים האלה משתמשים בו כדי לתקשר אחד עם השני.

בסביבות בטוחות באופן מהותי כמו מפעלים פטרוכימיים — אי אפשר להשתמש בגלי רדיו, זה יכול ליצור ניצוצות באנטנה, אבל אפשר להשתמש באור — אתם רואים הרבה אור שם. בבתי חולים, למכשירים הרפואיים החדשים; ברחובות לבקרת תנועה. למכוניות יש פנסי חזית מבוססי LED, פנסים אחוריים מבוססי LED, ומכוניות יכולות לתקשר אחת עם השניה ולמנוע תאונות בדרך בה הן מחליפות מידע. רמזורים יכולים לתקשר עם המכוניות ולהיפך. ואז יש לכם את מיליוני מנורות הרחוב שפרושות מסביב לעולם. וכל מנורת רחוב תהיה נקודת גישה חופשית. אנחנו קוראים לזה למעשה Li-Fi, רשת-אור. ואז יש לנו את קבינות המטוסים האלו. יש מאות נורות בקבינת מטוס, וכל אחת מהנורות האלה יכולה להיות משדר פוטנציאלי למידע. אז תוכלו להנות מהרצאת TED האהובה עליכם בטיסה הארוכה בחזרה הביתה. החיים המקוונים. אז אני חושב שזה חזון אפשרי.

אז, כל שנצטרך לעשות זה לשים שבב קטן לכל מכשיר תאורה. וזה ישלב שתי מטרות: תאורה ותקשורת אלחוטית. וזו הסימביוזה הזו שאני אישית מאמין שיכולה לפתור את ארבע הבעיות הבסיסיות שניצבות לפנינו בתקשורת אלחוטית כיום. ובעתיד, לא רק יהיו לכם 14 מיליארד נורות, יהיו לכם 14 מיליארד Li-Fi, פרושות בכל העולם — לעתיד נקי יותר, ירוק יותר, ואפילו מואר יותר.

תודה לכם.

(מחיאות כפיים)