אילן סטבנס
419,895 views • 4:29

"האהבה כה קצרה והשכחה - כה ארוכה" אהבה פבלו נרודה, פבלו נרודה פירסם את אסופת שיריו הראשונה בגיל 19. הוא זכה בפרס נובל לספרות — וגם הציל 2,000 פליטים, שהה שלוש שנים בגלות פוליטית, והתמודד על נשיאות צ'ילה.

כרומנטיקן ומהפכן, נרודה היה אחד המשוררים המהוללים ביותר במאה ה-20, אבל גם אחד המקובלים ומעוררי המחלוקת ביניהם. שיריו, שנכתבו במקור בספרדית, מרבים להשתמש בלשון ישירה ובחוויות יומיום ומותירים רושם בל-יימחה.

נרודה נולד כריקרדו אליעזר נפתלי רייס בַּסואלטו בעיירה צ'יליאנית קטנה ב-1904. אביו לא רצה שיהיה משורר, ולכן הוא החל לכתוב בגיל 16 בשם העט "פבלו נרודה". השירים באסופה הראשונה שלו, "עשרים שירי אהבה ושיר ייאוש אחד", היו ענוגים וחדי-תפישה, ושפכו אור על דקויות האהבה וההיקסמות. ב"שיר מס' 6", למשל, הוא כותב: (ספרדית) "הזכרון שלך הוא אור, עשן, אגם שוקט! "הרחק מעבר לעינייך הערבים בערו בשקיעה." לימים, הוא יצק את תשומת ליבו לפרטים לתוך שירים של הערכה לעצמים יומיומיים. רבים מ-225 השירים הקצרים באסופה "כל שירי התהילה" מוקדשים למגוון פריטים קטנים ולכאורה סתמיים שמקיפים אותנו, מזוג שרוכי נעליים ועד אבטיח. בצל הוא (ספרדית) "יפה יותר מציפור שנוצותיה מסנוורות", ואילו טונה בשוק היא (ספרדית) "טורפדו ממעמקים, "טיל שחצה את האוקיינוס, המונח לפני מת."

חרף הצלחתו הספרותית המוקדמת, נרודה סבל מקשיים פיננסיים, ועבד במספר משרות דיפלומטיות במקומות כמו בורמה, אינדונזיה, סינגפור וספרד. ב-1936, כשנרודה עבד בקונסוליה במדריד, פרצה מלחמת האזרחים והממשלה הופלה בידי רודנות צבאית פשיסטית. נרודה ארגן פינוי של פליטים מספרד לצ'ילה והציל 2,000 נפש. במהלך תקופה בת 20 שנה נרודה תימצת את חוויותיו בחו"ל באסופה בת שלושה כרכי שירה בשם "תושב העולם". רבים משירים אלה היו נסיוניים וסוריאליסטיים, והם מיזגו נופי אגדה, נושאים על-טבעיים ותחושות געגוע לצד דיונים פוליטיים ואחריותו של המשורר להשמיע את קולו נגד אי-הצדק. ב"אני מסביר כמה דברים" הוא מתעכב על פרטים שרודפים אותו מההרס במלחמת האזרחים בספרד.

לאורך שארית חייו נרודה נותר מחויב לאידיאלים מהפכניים. בגלל דעותיו הפוליטיות הוא גלה מארצו לשנים מספר בטרם יכול היה לשוב לצ'ילה ב-1952. בהיותו בגלות הוא פרסם את ה"קנטו חנרל" רב ההשפעה שלו. הספר מנסה לספר מחדש באמצעות שירה את כל תולדות אמריקה הלטינית, ונוגע בכל דבר, מהחי והצומח שלה ועד לפוליטיקה ומלחמות, אך מעל לכל הוא בגדר מחווה לעם הפשוט שמאחורי הישגי התרבויות של הארץ.

אף על פי שהמשיך לתור את העולם לאחר ששב מגלותו, נרודה חי בצ'ילה למשך שארית חייו. ב-1970, בגיל 66, נרודה התמודד לנשיאות צ'ילה, אך הובס ע"י סלבדור איינדה ונעשה ליועצו הקרוב. אבל ב-1973 הודח איינדה בהפיכה צבאית של הגנרל אגוסטו פינושה. נרודה נפטר בבית החולים שבועיים לאחר מכן. מועד מותו, זמן כה קצר לאחר ההפיכה, עורר שמועות כאילו מת מצער או אפילו כתוצאה מהתנקשות, אבל לפי רשומות בית החולים הוא מת מסרטן.

היום מצוטטות שורותיו של נרודה בהפגנות ובמצעדים ברחבי העולם. די בדומה לחייו, שיריו של נרודה מגשרים בין הרומנטי למהפכני בהדגשת רגעי היומיום שלמענם ראוי להיאבק.