דן דֶנֶט
2,044,519 views • 15:26

כמה בּריאַתָנים יש לנו כאן באולם? נראה שאף לא אחד. נראה לי שכולנו דרוויניסטים. עם זאת, דרוויניסטים רבים, מתוך דאגה ואי-נוחות מסוימת, היו רוצים להציב גבול כלשהו לדרוויניזם. זה בסדר גמור. רשתות קורי-עכביש? בטוח שהן תוצר של האבולוציה. רשת האינטרנט? לא כל-כך בטוח. סכרים של בונים - כן. סכר הובר - לא. מה לדעתם מונע מכך שתוצרי גאונות האדם מלהיות בעצמם פירותיו של עץ החיים, ולכן, במובן מסוים, לציית לחוקי האבולוציה? ועם זאת, מעניין שאנשים מתנגדים לרעיון של יישום החשיבה האבולוציונית לחשיבה, לחשיבתנו.

אז אני עומד לדבר קצת על זה, ואני מודע לכך שיש לנו עוד הרבה בתכנית. נניח שאתם נמצאים ביער או באחו, ואתם רואים את הנמלה הזאת מטפסת על עלה עשב. היא מטפסת עד לקצה, ונופלת, והיא מטפסת ונופלת, והיא מטפסת - ומנסה להישאר ממש על קצה עלה העשב. מה עושה הנמלה? למה זה טוב? מה המטרות שמנסה הנמלה להשיג בטיפוס על עלה עשב? מה יוצא מזה לנמלה? התשובה היא: כלום. לא יוצא לה מזה כלום. אם כן, מדוע היא עושה זאת? האם זה עניין אקראי? כן. האקראיות של הידבקות בתולעת טפילית. [צחוק] זוהי תולעת מוח קטנה. זו תולעת מוח טפילית שצריכה להגיע לקיבת כבש או פרה כדי להמשיך את מחזור חייה. דגי הסלמון שוחים נגד הזרם אל אזורי ההשרצה שלהם, ותולעת המוח משתלטת על נמלה עוברת-אורח, זוחלת לתוך מוחה וגורמת לה לטפס על עלה-עשב כמו רכב-שטח. כך שלנמלה לא יוצא מזה כלום. מוח הנמלה נחטף בידי טפיל שפוגע במוח וגורם לה להתנהגות אובדנית. מפחיד למדי.

האם יש משהו דומה לזה אצל בני-אדם? כל זה למען מטרה שאיננה שימור הגנים של הפרט, כמובן. ובכן, ייתכן שכבר עלה בדעתכם ש"איסלם" משמעו "ויתור על טובת העצמי למען רצון אללה". כך שרעיונות, ולא תולעים, הם שחוטפים את מוחותינו. האם אני אומר על מיעוט ניכר מאוכלוסיית העולם שמוחם נחטף בידי רעיונות טפיליים? לא. גרוע מכך. אדרבא, מדובר ברוב בני-האדם. [צחוק] "לחיות חופשיים או למות. ניו המפשייר" [צחוק] יש המון רעיונות למות למענם. חופש, אם אתם מניו-המפשייר. [צחוק ומחיאות כפיים] צדק. אמת. קומוניזם. אנשים רבים מסרו את חייהם למען הקומוניזם, ורבים מסרו את חייהם למען הקפיטליזם. רבים, למען הקתוליות. ורבים - למען האיסלם. אלה הם רק אחדים מהרעיונות שאנשים מוכנים למות למענם. הם מידבקים.

אתמול אמורי לובינס הרצה על "דבּקת קרום המוח." למעשה זהו ביטוי שמתאר שימוש-לרעה, הנדסת אי-חשיבה. אז עיקרה של הפצת-התרבות איננו חשיבה מבריקה, חדשה, מחוץ-לריבוע, אלא דבקת קרום המוח. וכדאי שתהיה לנו תאוריה על מה שמתרחש כשזה קורה, כדי שנוכל להבין את תנאי ההידבקות. המארחים מתאמצים מאד להפיץ רעיונות אלה לאחרים. אני עצמי פילוסוף, ואחד מסיכוני המקצוע שלנו היא להישאל מה משמעות החיים. ואז עליך להיות מוכן עם איזו מדבקת-פגוש או איזו הצהרה. אז הנה ההצהרה שלי.

סוד האושר: למצוא משהו שחשוב יותר ממך ולהקדיש לו את חייך. מרביתנו, כעת כשעידן ה"אני" עבר מזמן - באמת נוהגים כך. מערך-רעיונות כזה או אחר תפס פשוט את מקומם של הציוויים הביולוגיים במוחנו; זהו הערך העליון בחיינו, ולא שיהיו לנו נכדים רבים ככל האפשר. יש לכך אפקט ביולוגי מעמיק. מדובר בהכפפת האינטרס הגנטי לאינטרסים אחרים. ואין מין שעושה משהו שאפילו מתקרב לכך.

אז איך עלינו להתייחס לכך? מצד אחד זהו אכן אפקט ביולוגי, ואפקט נרחב. אין לטעות בכך. אז באילו תאוריות נרצה להשתמש כדי לבחון זאת? בהרבה תאוריות. אך כיצד יוכל משהו לחבר ביניהן? הרעיון של רעיונות משתכפלים; רעיונות המשכפלים עצמם ע"י מעבר ממוח למוח. ריצ'רד דוקינס, אותו תשמעו היום, טבע את המונח "מֶמים," והציג לראשונה גירסה ברורה ומוחשית באמת של הרעיון הזה בספרו "הגֶן האנוכי", והנה אני מדבר על הרעיון שלו. ובכן, הוא לא שלו - נכון, הוא החל בו. אך כעת זה הרעיון של כולם. והוא לא אחראי למה שאני אומר על ממים. אני האחראי למה שאני אומר על ממים.

למעשה, אני חושב שכולנו אחראיים לא רק להשפעות המכוּוָנות של רעיונותינו, אלא גם לאפשרויות השונות לנצלם לרעה. כך שלדעתי חשוב לריצ'רד, וגם לי, שרעיונות אלה לא יְבוזו וינוצלו לרעה. קל מאד לנצלם לרעה. לכן הם מסוכנים. וזו כמעט עבודה במשרה מלאה, לנסות ולמנוע מאנשים שחוששים מרעיונות אלה לסלף אותם, ואז לנצל אותם למטרה נוראה כזו או אחרת. כך שעלינו להתמיד ולנסות לתקן את האי-הבנות כדי שרק הגרסאות הטובות והמועילות של רעיונותינו ימשיכו להתפשט, אבל זו אכן בעיה. אין לנו זמן רב, כך שאמשיך עוד קצת ואז אסיים. כי יש הרבה דברים נוספים שעוד ייאמרו.

הבה רק אציין שמֶמים הם כמו וירוסים. זה מה שריצ'רד אמר עוד ב-93. אולי תשאלו: "איך זה יכול להיות? "וירוס עשוי הרי מחומר, אז ממה עשוי מם?" נגרופונטי דיבר אתמול על טלקומוניקציה ויראלית אבל - מהו וירוס? וירוס הוא שרשרת חוצפנית של חומצות-גרעין. [צחוק] כלומר, יש בו משהו שגורם לו להשתכפל טוב יותר ממתחריו. וכזה הוא המם: חבילת-מידע חוצפנית. ממה עשוי המם? ממה עשויות סיביות, אמא? לא מסיליקון. הן עשויות ממידע והן ניתנות להעברה ע"י כל תווך פיזי. ממה עשויה מילה? לעתים, כשאנשים שואלים, "האם הממים קיימים?" אני עונה, "האם המלים קיימות? האם הן חלק מעולמכם?" אם כן, הרי שמלים הן ממים שניתן להגותם.

וישנם גם ממים אחרים, שלא ניתן להגותם. ישנם מינים שונים של מֶמים. זוכרים את כת השייקרים? "מתנת הפשטות?" ריהוט פשוט ויפה? וכמובן שהם למעשה נכחדו. ואחת הסיבות היא שאחד מעיקרי השייקריזם הוא שאדם חייב להיות רווק ולהתנזר ממין. לא רק הכמרים. כולם. אז לא כל-כך מפתיע שהם... [צחוק] ...שהם נכחדו. אך בעצם, לא זו הסיבה שהם נכחדו. הם שרדו ככל ששרדו בתקופה בה לא היו רשתות-הצלה חברתיות. והיו הרבה אלמנות ויתומים, אנשים שהזדקקו למשפחות אומנות, כך שהיתה להם אספקה רצופה של מומרים. והם יכלו להמשיך ולהתקיים. ועקרונית, זה היה עשוי להימשך לנצח. תוך התנזרות גמורה מצד המארחים. כשהרעיון מועבר באמצעות הטפה, במקום בצורה גנטית.

כך שהרעיונות יכולים להמשיך ולהתקיים על-אף העובדה שהם לא מועברים הלאה באורח גנטי. מם יכול לשגשג למרות השפעתו השלילית על שימור הגן. אחרי הכל, המם למען השייקריזם היה בעצם טפיל מעקר. יש טפילים נוספים שעושים זאת, שמעקרים את מארחם. זהו חלק מהתכנון שלהם. הם לא זקוקים לשכל כדי שתהיה להם תוכנית.

אפנה את תשומת ליבכם רק לאחת ההשלכות הרבות שיש לנקודת המבט הממטית, שאני ממליץ עליה. אין לי זמן להרחיב מעבר לכך. בספרו הנפלא של ג'ארד דיאמונד, "רובים, חיידקים ופלדה," הוא מספר כיצד חיידקים, יותר מאשר רובים ופלדה, הם שכבשו את חצי-הכדור החדש, חצי-הכדור המערבי - וכבשו את שאר העולם. כשהמגלים והנוסעים האירופיים פשטו בעולם, הם הביאו עימם את החיידקים שנגדם הם היו כבר מחוסנים. הם כבר למדו לחיות עימם משך מאות רבות של שנים, אלפי שנים, של חיים לצד חיות-הבית שהיו המקור של מחוללי-מחלות אלה. והם פשוט חיסלו — חיידקים אלה פשוט השמידו את הילידים, שלא היו מחוסנים נגדם.

ואנו שוב עושים זאת. הפעם אנו עושים זאת עם רעיונות רעילים. אתמול, כמה אנשים - ניקולס נגרופונטי ואחרים - דיברו על כל הדברים הנפלאים שמתרחשים כשרעיונותינו מופצים הודות לכל הטכנולוגיה החדשה, בכל העולם. ואני מסכים עם זה. בגדול, זה נפלא. בגדול זה נפלא. אך בין כל הרעיונות האלה, שזורמים מן הסתם אל כל העולם הודות לטכנולוגיה שלנו, יש הרבה רעיונות רעילים. וזה ידוע מזה זמן-מה. סייד קוטב הוא אחד האבות המייסדים של האיסלם הקנאי. אחד האידאולוגים שהשפיעו על אוסמה בין-לאדן. "צריך רק להציץ בסרטי החדשות שלהם, בתצוגות האופנה, "תחרויות היופי, אולמות הנשפים, ברי המשקאות ותחנות הרדיו" - ממים.

ממים אלה מתפשטים בכל העולם ומוחקים תרבויות שלמות. הם מוחקים שפות. הם מוחקים מסורות ומנהגים. וזו לא אשמתנו, לא יותר מכך שחיידקינו זורעים הרס בקרב עמים שלא פיתחו חיסון נגדם. אנו מחוסנים נגד כל הזבל שמפוזר בשולי תרבותנו. כחברה חופשית, אנו מתירים פורנוגרפיה וכדומה, ולא עושים מזה עניין. הם כמו הצטננות קלה. מבחינתנו, הם לא עניין גדול. אך עלינו להכיר בכך שבעיני רבים בעולם, הם בהחלט עניין גדול. ועלינו להיות ערים מאד לכך, שכאשר אנו מפיצים את החינוך והטכנולוגיה שלנו, אחד הדברים שאנו עושים הוא להיות נשאים של ממים, שנראים בצדק, בעיני מארחיהם של ממים רבים אחרים כאיום חמור על הממים המועדפים עליהם - הממים שהם מוכנים למות למענם.

אז איך נבדיל בין הממים הטובים לרעים? זה איננו תפקיד מדע הממטיקה. הממטיקה היא חסרת-פניות מבחינה מוסרית, וכך עליה להיות. זה איננו המקום לשנאה וזעם. אם היה לכם חבר שמת מאיידס, תשנאו את הווירוס. אך הדרך להתמודד עם זה היא להיעזר במדע, ולהבין איך זה מופץ ומדוע, בראייה חסרת-פניות מבחינה מוסרית.

השיגו את העובדות, העריכו את ההשלכות; יהיה הרבה מקום ללהט מוסרי כשיהיו לנו העובדות ונוכל להחליט מה הכי טוב לעשות. וכמו עם חיידקים, הסוד הוא לא לנסות להשמידם. לעולם לא תצליחו להשמיד את החיידקים. אבל אפשר לקדם אמצעים בריאותיים, ציבוריים וכד' שיעודדו אבולוציה בלתי-ויראלית. שיעודדו התפשטות של מוטציות שפירות-יחסית של הגרסאות הרעילות ביותר. זה כל הזמן שהוקצב לי, אז תודה רבה לכם על הקשבתכם.