2,573,402 views • 22:56

ובכן, נפלא להיות כאן. שמענו רבות על ההבטחות שבטכנולוגיה, כמו גם על הסכנות שבה די התעניינתי בשתי הסוגיות. אם היינו יכולים להמיר 0.03 אחוז מאור השמש הנופל על כדור הארץ לאנרגיה היינו יכולים לספק את כל צרכי האנרגיה הצפויים עד שנת 2030. איננו יכולים לעשות זאת כיום כי פאנלים סולרים כבדים, יקרים ומאוד לא יעילים. ישנם עיצובי הנדסת-ננו, שעברו לפחות ניתוח תיאורטי ומראים פוטנציאל להיות מאוד קלים, מאוד זולים ומאוד יעילים, ונוכל באמת לספק את כל צרכי האנרגיה שלנו בצורה מתחדשת. תאי דלק בהנדסת ננו יוכלו לספק את האנרגיה במקום בו היא דרושה. זוהי מגמת מפתח, ביזור, מעבר מריכוזיות בתחנות כח גרעיניות ומיכליות גז טבעי נוזלי למשאבים מבוזרים ידידותיים יותר לסביבה, יעילים בהרבה כשירים ובטוחים מהפרעות.

בונו דיבר ברהיטות רבה, על כך שיש לנו, בפעם הראשונה, את הכלים לטיפול בבעיות עתיקות היומין של מחלות ועוני. רוב איזורי העולם נעים בכיוון זה. ב-1990, במזרח אסיה ואיזור האוקיינוס השקט, היו 500 מליון בני אדם שחיו בעוני - המספר הזה היום הוא פחות מ-200 מליון. הבנק העולמי מעריך שעד 2011 הוא יהיה מתחת ל-20 מליון, הפחתה של 95 אחוז. נהניתי מההערה של בונו על הקישור בין הייט-אשבורי לעמק הסיליקון. בעוד שאני אמנם מקהילת ההיי-טק של מסצ'וסטס הייתי מציין שגם אנחנו היינו היפים בשנות השישים, למרות שהסתובבנו סביב כיכר הרווארד. אבל אכן יש לנו את הפוטנציאל להתגבר על מחלות ועוני, ואני הולך לדבר על הנושאים הללו, אם יש לנו את הרצון.

קווין קלי דיבר על ההאצה הטכנולוגית. זהו תחום עניין רציני שלי, ונושא שפיתחתי בערך 30 שנה. הגעתי למסקנה שהטכנולוגיות שלי היו צריכות להתקבל על הדעת בזמן סיום הפרויקט. שבאופן עקבי, העולם היה מקום שונה כשהייתי מציג טכנולוגיה. ושמתי לב שרוב ההמצאות נכשלות לא בגלל שמחלקת המחקר והפיתוח לא מצליחה לגרום לזה לעבוד - אם מסתכלים על רוב התכניות העסקיות, הן למעשה יצליחו אם תינתן להן ההזדמנות לבנות את מה שהן אמרו שהן הולכות לבנות, ותשעים אחוז מהפרוייקטים האלו יכשלו, בגלל שהתזמון שגוי - לא כל הגורמים המאפשרים יהיו במקומם כשיהיו צריכים אותם.

אז התחלתי להיות תלמיד נלהב של מגמות טכנולוגיות, ולעקוב אחרי מיקומם של טכנולוגיות בנקודות שונות בזמן, והתחלתי לבנות לזה מודלים מתמטיים. זה די קיבל חיים משלו, יש לי קבוצה של 10 אנשים שעובדים איתי על איסוף נתונים של מידות מפתח של טכנולוגיה בהרבה תחומים שונים, ואנחנו בונים מודלים. ותשמעו אנשים אומרים שאנחנו לא יכולים לחזות את העתיד. ואם תשאלו אותי, האם המחיר של גוגל יהיה גבוה או נמוך יותר בעוד שלוש שנים, יהיה מאוד קשה לומר. האם WiMax, CDMA, G3 יהיו הסטנדרטים האלחוטיים בעוד שלוש שנים? מאוד קשה לומר. אבל אם תשאלו אותי, כמה יעלה MIPS (מליון חישובים בשניה) אחד בשנת 2010, או עלות ריצוף זוג בסיסים של DNA ב-2012, או עלות שליחה אלחוטית של מגה-בייט ב-2014, מסתבר שאלו מאוד צפויים.

ישנן עקומות אקספוננציאליות חלקות באופן יוצא דופן שמושלות במחירי ביצועים, תכולה ורוחב פס. ואני הולך להראות לכם דוגמא קטנה של זה, אבל ישנה סיבה תאורטית מדוע טכנולוגיה מתפתחת באופן אקספוננציאלי. והרבה אנשים, כשהם חושבים על העתיד, חושבים בצורה לינארית. הם חושבים שהם ימשיכו לפתח בעיה או לטפל בבעיה תוך שימוש בכלים של היום, בקצב ההתקדמות של היום, והם לא מביאים בחשבון את הגידול האקספוננציאלי הזה.

פרויקט הגנום היה שנוי במחלוקת ב-1990. היו בו מיטב הדוקטורנטים, והציוד הכי מתקדם, בכל העולם, וסיימנו 1/10,000 של הפרויקט, אז איך היינו אמורים לסיים את כולו תוך 15 שנה? ועשר שנים לתוך הפרויקט, המפקפקים היו מאוד נחושים, באומרם "אתם כבר אחרי שני-שליש מהפרויקט, וכל מה שהצלחתם זה לרצף רק אחוז מאוד קטן של הגנום כולו." אבל זהו הטבע של גידול אקספוננציאלי שברגע שהוא מגיע ל"ברך" של העקומה, הוא מתפוצץ. רוב הפרויקט בוצע בשנתיים האחרונות שלו. לקח לנו 15 שנה לרצף את וירוס ה-HIV - ריצפנו את ה-SARS ב-31 יום. כלומר, היכולות שלנו להתגבר על בעיות מסוג זה גדלות.

אני הולך להראות לכם רק כמה דוגמאות שמראות כמה נרחבת התופעה הזו. קצב השינוי התפיסתי הממשי, הקצב של אימוץ רעיונות חדשים, מכפיל את עצמו כל עשור, לפי המודלים שלנו. כל הגרפים הללו לוגריתמיים, כך שכשעולים בדרגות התצוגה מוכפלת בפקטור של 10 או 100. לקח לנו חצי מאה לאמץ את רעיון הטלפון, טכנולוגיית המציאות המדומה הראשונה. טלפונים סלולריים אומצו בשמונה שנים בערך. אם שמים טכנולוגיות תקשורת שונות על תרשים לוגריתמי, טלויזיה, רדיו, טלפון אומצו על גבי עשורים. טכנולוגיות חדשות - כגון המחשב האישי, הווב, טלפונים סלולריים - לקחו פחות מעשור. עכשיו, הנה שרטוט מעניין, וכאן ממש נוגעים בסיבה הבסיסית לכך שתהליכים אבולוציוניים - ותהליכים טכנולוגיים, כמו ביולוגיים הם אבולוציוניים - מאיצים. הם מתפקדים כתהליכי גומלין - הם יוצרים קיבולת, ואז מנצלים את הקיבולת שיצרו כדי להביא את השלב הבא.

אז, השלב הראשון באבולוציה הביולוגית, התפתחות ה-DNA - בעצם זה היה ה-RNA שהופיע קודם - לקח מיליארדי שנים, אבל אז האבולוציה ניצלה את שילדת עיבוד הנתונים הזו כדי להביא את השלב הבא. אז המפץ הקמבריוני, בו התפתחו כל תבניות הגוף של החיות, לקח רק 10 מליון שנים. הוא היה מהיר פי 200. ואז האבולוציה השתמשה בתבניות הגוף האלו כדי לפתח תפקודים קוגניטיביים גבוהים, והאבולוציה הביולוגית המשיכה להאיץ. זוהי תכונה טבעית של תהליכים אבולוציוניים. אז הומו ספייאנס, המין הראשון שיצר טכנולוגיה, המין ששילב תפקוד קוגניטיבי עם אגודל נגדי - ודרך אגב, לשיפנזים אין ממש אגודל כך שיכולנו לתפעל את סביבתנו באמצעות אחיזה וקואורדינציה עדינה, ושימוש במודלים המחשבתיים שלנו לשנות את העולם ולהביא קדימה את הטכנולוגיה.

אבל, בכל מקרה, האבולוציה של המין שלנו לקחה מאות אלפי שנים, ואז, דרך עבודת גומלין, אבולוציה בעצם השתמשה בטכנולוגיה ליצירת מינים כדי להגיע אל השלב הבא שהיה בעצם הצעדים הראשונים באבולוציה הטכנולוגית. והשלב הראשון לקח עשרות אלפי שנים - כלי אבן, האש, הגלגל - ההאצה המשיכה. תמיד השתמשנו בדור האחרון של הטכנולוגיה כדי ליצור את הדור הבא. אימוץ המצאת הדפוס לקח מאה שנה, המחשבים הראשונים תוכננו עם עט ונייר - היום אנחנו משתמשים במחשבים. וחווינו האצה מתמשכת של התהליך.

דרך אגב, אם את מסתכלים על הגרף הליניארי הזה, נראה כאילו הכל קרה ממש עכשיו, אבל צופה פלוני אומר: "טוב, קורצוויל פשוט שם נקודות על הגרף שמסתדרות בקו ישר." אז, לקחתי 15 רשימות שונות מהוגי מפתח, כמו אנציקלופדיה בריטניקה, מוזיאון היסטורית הטבע, לוח השנה הקוסמי של קארל סאגאן על אותו - ואלו לא היו אנשים שניסו להוכיח את הנקודה שלי, אלו היו רק רשימות של עבודות סימוכין. ואני חושב שזה מה שהם חשבו שהיו אירועי המפתח באבולוציה הביולוגית והטכנולוגית. ושוב, זה מסתדר באותו קו ישר. ישנה קצת התעבות של הקו כי קיימת מידה של אי הסכמה בין אנשים, מה הם אירועי המפתח, יש חילוקי דעות מתי החלה החקלאות, או מתי - כמה זמן נמשך המפץ הקמבריוני. אבל ניתן לראות מגמה מאוד ברורה. ישנה האצה בסיסית ועמוקה של התהליך האבולוציוני הזה. טכנולוגיות מידע מכפילות את הקיבולת שלהן, מחיר מול ביצועים, רוחב פס, כל שנה. וזה הפיצוץ המעמיק של גידול אקספוננציאלי. חוויה אישית, כשהייתי ב-MIT מחשב שגודלו היה כגודל החדר הזה, היה פחות חזק מהמחשב בטלפונים הסלולרים שלכם. אבל חוק מור, שלעיתים קרובות מזוהה עם הגידול האקספוננציאלי הזה, הוא רק דוגמא אחת מני רבות, בגלל שזאת תכונה בסיסית של התהליך האבולוציוני של טכנולוגיה.

אם אנחנו - הנחתי 49 מחשבים מפורסמים על הגרף הלוגריתמי הזה - דרך אגב, קו ישר בגרף לוגריתמי הוא גידול אקספוננציאלי - זה עוד אקספוננט. לקח לנו שלוש שנים להכפיל מחיר מול ביצועים של מחשבים ב-1900, שנתיים באמצע המאה, ועכשיו מוכפל כל שנה. וזאת צמיחה אקספוננציאלית דרך חמש תפיסות שונות. חוק מור הוא רק החלק האחרון של זה, על מעגל משולב, בו אנחנו מצמקים טרנזיסטורים, אבל היו לנו מחשבונים אלקטרו-מכניים, מחשבים מבוססי ממסרים שפיצחו את קוד האניגמה, שפופרות ריק בשנות ה-50 שחזו את בחירתו של אייזנהאואר, טרנזיסטורים דיסקרטיים שהיו בשימוש בטיסות הראשונות לחלל ואז חוק מור. בכל פעם שלתפיסה אחת נגמר הסוס, באה תפיסה אחרת, לא קשורה, להמשיך את הגידול האקספוננציאלי. בזמנו כיווצו שפופרות ריק, ועשו אותם יותר ויותר קטנות. עד שנתקלו בקיר. אי אפשר היה לכווץ אותם ולשמור על הריק. תפיסה שונה לגמרי - טרנזיסטורים הופיעה פתאום. למעשה, כשאנחנו רואים את סוף הדרך של תפיסה מסוימת, נוצר לחץ מחקרי ליצור את התפיסה הבאה. ומכיוון שאנחנו מנבאים את סופו של חוק מור כבר זמן לא מועט - הניבוי הראשוני היה 2002, עד שהיום אומרים 2022. אבל עד שנות העשרה, מאפייני הטרנזיסטורים יהיה ברוחב כמה אטומים, ולא נוכל לכווץ אותם יותר. זה יהיה סופו של חוק מור, אבל זה לא יהיה סופה של הגדילה האקספוננציאלית של המחשוב מכיוון ששבבים שטוחים. אנחנו חיים בעולם תלת ממדי, אנחנו יכולים להשתמש גם במימד השלישי. אנחנו נכנס לתוך המימד השלישי והיתה התקדמות אדירה, תוך מספר שנים מועט, בבנייה מוצלחת של מעגלים מולקולריים תלת-מימדיים. אלו יהיו מוכנים הרבה לפני שלחוק מור יגמר הסוס. מחשבי על - אותו דבר. ביצוע מעבדים על שבבי אינטל, המחיר הממוצע של טרנזיסטור - ב-1968, היה אפשר לקנות אחד בדולר. ב-2002 אפשר לקנות 10 מליון.

זה די מדהים כמה התהליך האקספוננציאלי הזה חלק. כלומר, הייתם חושבים שזאת התוצאה של ניסוי במעבדה, אבל זאת תוצאה של התנהגות כאוטית עולמית - מדינות המאשימות אחת את השניה בהצפת מוצרים, הנפקות, פשיטות רגל, תכניות שיווקיות. הייתם חושבים שזה יהיה תהליך מאוד בלתי צפוי, ויש לכם תוצאה מאוד חלקה של התהליך הכאוטי הזה. כמו שאיננו יכולים לחזות מה מולקולת גז אחת תעשה - זה חסר סיכוי לחזות מולקולה אחת - ובכל זאת ניתן לחזות את תכונות הגז הכולל באופן מאוד מדויק, על ידי שימוש בתרמודינמיקה. זה אותו דבר. איננו יכולים לחזות פרויקט מסוים, אבל התוצאה של התחרות העולמית, הכאוטית והלא צפויה הזאת ושל התהליך האבולוציוני הטכנולוגי, ניתנת מאוד לחיזוי. ואנחנו יכולים לחזות את המגמות הללו אל העתיד הרחוק. שלא כמו הורדים של גרטרוד שטיין, זה לא המקרה שטרנזיסטור הוא טרנזיסטור. ככל שאנחנו מקטינים אותם ומוזילים אותם, המרחק אותו צריכים האלקטרונים לעבור קטן. הם מהירים יותר, כך שמתקבלת צמיחה אקספוננציאלית במהירות טרנזיסטורים, אז מחירו של מחזור של טרנזיסטור אחד יורד בחצי כל 1.1 שנים. אם מוסיפים עוד צורות חדשנות ועיצוב מעבדים, מקבלים הכפלה של מחיר/ביצוע של מחשבים כל שנה.

וזאת בעצם דפלציה - דפלציה של 50 אחוז. וזה לא רק מחשבים, כלומר, זה נכון לגבי ריצוף DNA, זה נכון לגבי סריקות מוח, זה נכון לגבי הווב. כל דבר שאנחנו יכולים לכמת, יש לנו מאות מדידות שונות של מדדים תלויי מידע - קיבולת, קצב אימוץ - והם בבסיסם מוכפלים כל 12, 13, 15 חודשים, תלוי על מה מסתכלים. מבחינת ביצועים, זהו קצב דפלציה של 40 עד 50 אחוז. וכלכלנים התחילו לדאוג בנוגע לזה. היתה דפלציה בזמן השפל הגדול, אבל זו היתה התמוטטות של אספקת כסף, התמוטטות של אמון הצרכנים, תופעה אחרת לגמרי. עכשיו זוהי יצרנות גדלה והולכת, אבל הכלכלן אומר "אין סיכוי שתוכל לשמור על הקצב הזה. אם יש דפלציה של 50 אחוז, אנשים יגדילו את נפחם ב-30, 40 אחוז אבל לא יוכלו לשמור על הקצב. אבל מה שאנחנו בעצם רואים זה שאנחנו אפילו יותר משומרים על הקצב. היתה לנו צמיחה מורכבת של 28 אחוז לשנה בדולרים בטכנולוגיית מידע במשך 50 השנים האחרונות. כלומר, אנשים לא בנו אייפודים ב-10,000 דולר לפני 10 שנים. כשמחיר/ביצוע הופך יישומים חדשים לברי ביצוע, יישומים חדשים מגיעים לשוק, וזאת תופעה מאוד נפוצה. אחסון מידע מגנטי - זה לא חוק מור, זה כיווץ נקודות מגנטיות, מהנדסים שונים, חברות שונות, אותו תהליך אקספוננציאלי.

מהפכה חשובה היא שאנחנו מבינים את הביולוגיה של עצמינו במונחי המידע האלה. אנחנו מבינים את תוכנות המחשב שמריצות את גופינו. הן התפתחו בזמנים שונים מאוד — והיינו רוצים בעצם לשנות את התוכנות האלה. תוכנה אחת קטנה, שנקראת גן השומן והאינסולין, אומרת בעיקרון, "תחזיק כל קלוריה, מפני שבעונת הציד הבאה אולי לא תצליח כל כך." זה פעל לטובת המין לפני עשרות אלפי שנים. היינו רוצים בעצם לכבות את התוכנית הזו. הם ניסו את זה בחיות, והעכברים האלה אכלו ברעב ונשארו רזים וקיבלו הטבות בריאותיות מלהיות רזים. הם לא חלו בסוכרת, הם לא חלו במחלות לב, הם חיו 20 אחוז יותר, הם קיבלו את ההטבות הבריאותיות של הגבלת קלוריות בלי ההגבלות. ארבע או חמש חברות תרופות הבחינו בזה, וחשו שזו תהיה תרופה מעניינת לשוק האנושי, וזה רק אחד מ30000 גנים שמשפיעים על הביוכימיה שלנו.

התפתחנו בעידן בו לא היה אינטרס לאנשים בגיל של רוב האנשים בועידה הזו, כמוני, לחיות הרבה יותר, מפני שהשתמשנו במשאבים היקרים שהיו יותר חשובים לילדים ולאלה הנושאים אותם. אז, חיים — חיים ארוכים — כמו, להגיד, הרבה יותר מ30 — לא נבררו, אבל למדנו ממש לתפעל ולשנות את התוכנות האלה דרך מהפכת הביוטכנולוגיה. לדוגמה, אנחנו יכולים להשהות גנים עם התערבות בRNA. יש שיטות חדשות ומלהיבות לרפואת גנים שמתגברות על הבעיה של להניח חומר גנטי במקום הנכון בכרומוזום. למעשה יש — בפעם הראשונה עכשיו, משהו שעובר לניסויים באדם, שמרפא לחץ דם — מחלה קטלנית — על ידי שימוש בתרפיית גנים. אז יהיו לנו לא רק תינוקות מעוצבים, אלא גם בייבי בומרס מעוצבים. והטכנולוגיה הזו גם מאיצה. זה עלה 10 דולר לזוג בסיס ב1990, ואז פני ב2000. זה עכשיו פחות מעשירית סנט. כמות המידע הגנטי — בעיקרון זה — זה מראה שהגידול האקספוננציאלי החלק מוכפל כל שנה, מה שמאפשר לפרוייקט מיפוי הגנום להיות מושלם.

גילוי גדול נוסף, מהפכת התקשורת. ביצועי המחיר, רוחב הפס, קיבולת התקשורת נמדדת בדרכים רבות; מחווטת, אלחוטית גדלה אקספוננציאלית. האינטרנט הכפיל את כוחו וממשיך כך, נמדד בדרכים רבות. זה מבוסס על מספר מארחים.

הקטנה — אנחנו מקטינים את גודל הטכנולוגיה בקצב אקספוננציאלי, גם מחווטת וגם אלחוטית. אלה כמה עיצובים מהספר של אריק דרקסלר — שעכשיו אנחנו מראים שהם אפשריים בהדמיות מחשבי על, שם אנשים בעצם בונים רובוטים בקנה מידה מולקולרי. לאחד יש אחד שהולך בצורת הליכה די אנושית, שבנוי ממולקולות. יש מכונות קטנות שעושות דברים על בסיס נסיוני. ההזדמנות המסעירה מכולן היא בעצם להיכנס לתוך הגוף האנושי ולבצע פעולות איבחוניות וטיפוליות. וזה פחות עתידני משזה נשמע. הדברים האלה כבר נעשו בחיות.

יש מכשיר מהונדס ברמת הננו שמרפא סוכרת מסוג 1. הוא בגודל תא דם. הם שמים מאות אלפים מאלה בכדורית הדם — הם ניסו את זה בחולדות זה משחרר אינסולין בצורה מבוקרת, ולמעשה מרפא סוכרת מסוג 1. מה שאתם רואים זה תכנון של כדורית דם אדומה רובוטית, וזה מעלה את הנושא שהביולוגיה שלנו היא למעשה רחוקה מאופטימלית, אפילו שהיא מדהימה במורכבות שלה. ברגע שנבין את דרך הפעולה העקרונית שלה, והקצב בו אנחנו לומדים את הביולוגיה מואץ. אנחנו יכולים למעשה לתכנן את הדברים האלה להיות בעלי יכולת באלפי דרגות יותר. אנליזה של הרספירוסיט הזה, שתוכנן על ידי רוב פריטס, מראה שאם תחליפו 10 אחוז של תאי הדם האדומים שלכם עם הגרסאות הרובוטיות האלה, תוכלו לעשות ספרינט אולימפי למשך 15 דקות בלי לקחת נשימה. תוכלו לשבת בתחתית הבריכה למשך ארבע שעות — אז, "חמודה, אני בבריכה," יקבל משמעות אחרת לחלוטין. זה יהיה מעניין לראות מה נעשה במבחנים האולימפיים. כנראה נאסור אותם, אבל אז יהיו לנו רוחות רפאים של תלמידי תיכון באולמות ההתעמלות באופן עיקבי מביאים תוצאות טובות יותר מספורטאים אולימפיים. לפריטס יש תכנון לכדורית דם לבנה רובוטית. אלה צפויים באזור 2020, אבל הם לא עתידניים כמו שזה נשמע. יש ארבע ועידות שונות לבניית מכשירים בגודל של כדורית דם, יש הרבה ניסויים בחיות. יש אחד שעובר למעשה לניסוי בבני אדם, אז זו טכנולוגיה בהשג יד.

אם נחזור לצמיחה האקספוננציאלית של המחשוב, אלף דולר של מחשוב שווה ערך היום בין חרק למוח של עכבר. זה יצטלב עם אינטליגנציה אנושית במונחים של תפוקה בשנות ה20, אבל זה יהיה בצד החומרה של המשוואה. מאיפה נביא את התוכנה? ובכן, מסתבר שאנחנו יכולים לראות לתוך מוחות אנושיים, ולמעשה באופן לא מפתיע, יכולות סריקת המוח מוכפלות כל שנה. ועם כלי הסריקה מהדור החדש, לראשונה אנחנו יכולים לראות סיבים בין ניורונים ולראות אותם מעבדים ומתקשרים בזמן אמת — ואז השאלה היא, אוקיי, אנחנו יכולים לקבל את המידע הזה עכשיו, אבל האם אנחנו יכולים להבין אותו? דאג הופסטטר תוהה, ובכן, אולי האינטליגנציה שלנו לא מספיק גבוהה כדי להבין את האינטליגנציה שלנו, ואם היינו חכמים יותר, ובכן, אז המוחות שלנו היו הרבה יותר מורכבים, ולעולם לא נגיע לזה. מסתבר שאנחנו יכולים להבין את זה.

זו דיאגרמת בלוקים של מודל והדמיה של אזור השמע האנושי שבאמת עובד די טוב — במעבר מבחנים פסיכואקוסטיים, מקבל תוצאות שי שומות לתפיסה השמיעתית האנושית. הנה עוד סימולציה של הצרבלום — זה יותר מחצי מהניורונים במוח — שוב, עובד דומה מאוד לרכישת יכולות אנושיות. זה שלב מוקדם, אבל אפשר להראות עם הצמיחה האקספוננציאלית של כמות המידע על המוח והשיפור האקספוננציאלי ברזולוצית סריקת המוח, נצליח להנדס אחורה את המוח האנושי עד שנות ה20. כבר היו לנו מודלים וסימולציות די טובות של 15 אזורים מתוך כמה מאות.

כל זה דוחף — קדמה כלכלית שצומחת אקספוננציאלית. הפרודוקטיביות עלתה מ30 ל150 דולר לשעה בעבודה ב50 השנים האחרונות. מסחר אלקטרוני גודל אקספוננציאלית. הוא עכשיו טריליון דולר. אולי תתהו, ובכן, לא היה בום ואז ריסוק? זו היתה תופעה שמיוחסת לשוק ההון בלבד. וול סטריט הבחינו שזו טכנולוגיה מהפכנית, מה שהיא היתה, אבל אז שישה חודשים מאוחר יותר, כשהיא לא הפכה למודל עסקי, הם אמרו, ובכן, זו היתה טעות, ואז היה לנו את הריסוק הזה.

בסדר, זו טכנולוגיה שחיברנו בעזרת חלק מהטכנולוגיות שאנחנו מעורבים בהן. זו תהיה תכונה שכיחה בטלפונים סלולריים. היא תהיה מסוגלת לתרגם משפה אחת לאחרת.

אז תנו לי רק לסיים עם שני תרחישים. עד 2010 מחשבים יעלמו. הם יהיו כל כך קטנים, שהם יוטמעו בבגדים שלנו, בסביבה שלנו. תמונות יכתבו ישירות לרשתית שלנו, ויספקו חוויה עוטפת של מציאות מדומה, מציאות אמיתית מרובדת. אנחנו נתקשר עם ישויות וירטואליות.

אבל אם נרחיק ל2029, באמת נגיע להבשלה המלאה של הטרנדים האלה, ואתם צריכים להעריך כמה סיבובים של הבורג במונחים של דורות של טכנולוגיה שמגיעים מהר יותר ויותר יהיו לנו בנקודה ההיא. אני מתכוון, יהיה לנו 2 בחזקת 25 יותר יחס עלות ביצועים, נפח ורוחב פס מהטכנולוגיות האלה, שזה די מדהים. זה יהיה מיליוני פעמים יותר חזק משזה היום. נשלים את ההנדסה לאחור של המוח האנושי, מחשבים — 1000 דולר של כוח מחשוב יהיו הרבה יותר חזקים מהמוח האנושי במונחים של קיבולת בסיסית. מחשבים ישלבו את כוח ההבחנה של האינטליגנציה האנושית עם דרכים בהם מכונות כבר עליונות יותר, במונחים של חשיבה אנליטית, זיכרון של מיליארדי עובדות בדיוק. מכונות יכולות לחלוק את הידע מאוד מהר. אבל זו לא רק פלישה חייזרית של מכונות חכמות. אנחנו עומדים להתמזג עם הטכנולוגיה.

הננובוטים האלה שהזכרתי יהיו בשימוש ראשית לצרכים רפואיים ובריאותיים: לנקות את הסביבה, לספק דלק — תאי דלק חזקים ופאנלים סולריים מבוזרים ועוד בסביבה. אבל הם גם יכנסו לתוך המוח שלנו, ויתקשרו עם הניורונים הביולוגיים. הדגמנו את העקרונות הבסיסיים של היכולת לעשות את זה. אז, לדוגמה, מציאות מדומה עוטפת מתוך מערכת העצבים, הננובוטים יכבו את הסיגנל המגיע מחושי הראיה שלנו, ויחליפו אותם עם סיגנלים שהמוח שלכם היה מקבל אם הייתם בתוך הסביבה הוירטואלית, ואז זה ירגיש כאילו אתם בתוך הסביבה הוירטואלית. תוכלו ללכת לשם עם עוד אנשים, ולעבור כל סוג של חוויה ולערב את כל החושים. "מקרני חוויה" אני קורא להם, ישימו את כל זרם החוויה החושית שלהם במקבילה הניורולוגית לרגשות שלהם באינטרנט. תוכלו להתחבר ולחוות מה זה להיות מישהו אחר. אבל חשוב יותר, זו תהיה הרחבה עצומה של האינטליגנציה האנושית דרך המיזוג הישיר הזה עם הטכנולוגיה שלנו. שבמובן מסויים אנחנו כבר עושים. אנחנו עושים בצורה שגרתית מאמצים אינטלקטואליים שהיו בלתי אפשריים בלי הטכנולוגיה. אורך החיים האנושי מתארך. הוא היה 37 ב1800, ועם סוג כזה של מהפכות בביוטכנולוגיה, וננו טכנולוגיה, זה יעלה במהירות גדולה בשנים הבאות.

המסר העיקרי שלי הוא שהקידמה בטכנולוגיה היא אקספוננציאלית, לא לינארית. רבים — אפילו מדענים — מניחים מודל לינארי, אז הם יגידו, "או, זה יקח מאות שנים עד שתהיה לנו ננו טכנולוגיה שמשכפלת את עצמה או אינטיליגנציה מלאכותית." אם תביטו באמת על הכוח של צמיחה אקספוננציאלית, תראו שהדברים האלה מאוד קרובים. וטכנולוגית המידע מכילה יותר ויותר את כל חיינו, מהמוזיקה ליצור לביולוגיה שלנו לאנרגיה ולחומרים.

נהיה מסוגלים לייצר כמעט כל דבר שנצטרך בשנות ה20, ממידע, מחומרי גלם מאוד זולים, על ידי ננו טכנולוגיה. אלה טכנולוגיות חזקות מאוד. הן גם מאפשרות את העתיד שלנו וגם מסכנות אותו. אז צריך להיות לנו הרצון ליישם אותן במקומות הנכונים.

תודה רבה לכם

(מחיאות כפיים)