היום אדבר על התבונה המלאכותית שבחיינו. כל החוקרים אמרו תמיד שלנו, בני האדם, אין מה לדאוג, כי המכונות תכבושנה רק את העבודות השחורות. האם זה באמת נכון? הם גם אמרו שהתבונה המלאכותית תיצור מקומות עבודה חדשים ומי שיאבדו את מקום עבודתם, יוכלו למצוא עבודה חדשה. בטח. אבל השאלה האמיתית היא כמה מאלה שיפסידו את מקום עבודתם לתבונה המלאכותית יוכלו למצוא עבודה חדשה, במיוחד כשהתבונה המלאכותית חכמה מספיק כדי ללמוד טוב יותר ממרביתנו?
הבה ואשאל אתכם שאלה: כמה מכם סבורים שהתבונה המלאכותית תוכל לעבור בחינת כניסה לאוניברסיטה מובחרת עד שנת 2020? רבים מכם. בסדר. אז חלק מכם אומרים, "כמובן שכן! "עכשיו הסינגולריות היא ה-דבר!", ואחרים אולי אומרים, "אולי, "כי התבונה המלאכותית כבר ניצחה שחקן גו מעולה" ואילו אחרים אומרים, "לא. אין מצב" כלומר, עדיין איננו יודעים מהי התשובה. מסיבה זו התחלתי במיזם הרובוטיקה של טודאי, במטרה ליצור תבונה מלאכותית שתעבור בחינת כניסה לאוניברסיטת טוקיו. האוניברסיטה הכי טובה ביפן.
זהו רובוט טודאי שלנו. ומוחו של הרובוט פועל כמובן בשרת מרוחק כרגע רואים אותו כותב חיבור בן 600 מילה על הסחר הימי במאה ה-17 מה דעתכם על זה?
ומדוע לקחתי את בחינת הכניסה כמדד לביצועים שלו? כי חשבתי שעלינו לחקור את ביצועיה של התבונה המלאכותית בהשוואה לביצועים אנושיים במיוחד בהיקפים ובתחומי מומחיות שלפי האמונה, רק בני-אדם יכולים לרכוש ורק באמצעות השכלה. כדי להיכנס לטודאי, אוניברסיטת טוקיו, יש לעבור שני סוגי בחינות. הראשונה היא מבחן לאומי מתוקנן בסגנון אמריקאי. צריך לבחור שבעה נושאים ולהשיג ציון גבוה — הייתי אומרת 84% או אחוז דיוק גבוה יותר — כדי לגשת לשלב השני של הבחינה בכתב שנכתב בטודאי.
אז תחילה אסביר איך עובדת התבונה המלאכותית המודרנית, ואמחיש זאת בעזרת משחק הטריוויה "ג'פרדי". הנה שאלת "ג'פרדי" אופיינית: "שם הסימפוניה האחרונה של מוצרט זהה לשמו של כוכב-לכת זה." מעניין ששאלות "ג'פרדי" מסתיימות תמיד ב"זה" או "זו": "כוכב-לכת זה", "ארץ זו", "מוסיקאי הרוק הזה", וכן הלאה. במלים אחרות, ב"ג'פרדי" אין סוגים רבים של שאלות, אלא סוג אחד, הנקרא "עובדה למחצה".
אגב, אתם יודעים מהי התשובה? מי שאינו יודע את התשובה ורוצה ללמוד אותה, מה הוא עושה? מחפש ב"גוגל", כמובן. למה לא? אבל עליכם לבחור את מילות המפתח הנכונות, למשל: "מוצרט", "אחרונה" ו"סימפוניה" כדי לחפש. המכונה, בעקרון, עושה אותו דבר, ואז דף ה"וויקיפדיה" הזה מדורג ראשון, והמכונה קוראת את הדף. לא. ממש לא.
לצערנו, אין תבונה מלאכותית מודרנית, כולל "ווטסון", "סירי" והרובוט של טודאי, שיודעת לקרוא. אבל הן יודעות היטב לחפש ולמטב את החיפוש. המכונה תזהה שמילות המפתח "מוצרט", "אחרונה" ו"סימפוניה" מרבות להופיע באזור הזה. כך שהיא מסוגלת למצוא שם של כוכב-לכת שמופיע גם הוא במקביל למילות המפתח האלה, והוא בוודאי התשובה. כך הצליח "ווטסון" למצוא את התשובה הנכונה: "יופיטר", במקרה זה.
רובוט טודאי שלנו פועל בדומה לכך, אבל בצורה קצת יותר חכמה. כשהוא משיב לשאלות כן-לא בהיסטוריה , כמו, "קרל הגדול הדף את המגיארים, נכון או לא?" הרובוט שלנו מתחיל לייצר שאלות עובדה-למחצה, כמו: "קרל הגדול הדף [סוג האדם הזה]" בעצמו לאחר מכן, "מגיארים" אינה מדורגת בראש. המשפט הזה כנראה כוזב. הרובוט שלנו אינו קורא ואינו מבין, אך באופן סטטיסטי, הוא צודק במקרים רבים.
בשלב השני של המבחן בכתב הוא נדרש לכתוב חיבור בן 600 מילה, כזה:
[נתח את עלייתו וירידתו של הסחר הימי במזרח ובדרום-מזרח אסיה במאה ה-17],
וכפי שהראיתי קודם, הרובוט שלנו לקח את המשפטים מספרי הלימוד ומ"ויקיפדיה", שילב אותם, ומיטב אותם לכלל חיבור מבלי להבין דבר.
(צחוק)
אך למרבה הפלא, הוא כתב חיבור טוב יותר מרוב הסטודנטים.
(צחוק)
ומה במתמטיקה? מכונה אוטומטית לגמרי לפתרון בעיות מתמטיות היתה בגדר חלום מאז הולדת המונח "תבונה מלאכותית", אבל במשך זמן רב מאד זה נותר ברמת החשבון הפשוט. בשנה שעברה הצלחנו סוף-סוף לפתח מערכת שפותרת באופן מושלם בעיות קדם-אוניברסיטאיות, כמו זאת. [שאלה בגיאומטריה] זאת הבעיה המקורית, ביפנית, והיינו צריכים ללמד את המכונה 2,000 אקסיומות מתמטיות ו-8,000 מלים ביפנית כדי שהיא תוכל לקבל בעיות שכתובות בשפה טבעית. וכאן היא מתרגמת את הבעיות המקוריות לנוסחאות קריאות ע"י מכונה. מוזר, אבל עכשיו היא מוכנה לפתור אותן, נראה לי. קדימה, פתרי אותן. יש! עכשיו היא מבצעת חישוב סימבולי. מוזר עוד יותר, אבל אולי זה החלק הכי כיפי בשביל המכונה.
(צחוק)
עכשיו היא מפיקה תשובה מושלמת, למרות שההוכחה אינה קריאה, אפילו למתמטיקאים. בכל אופן, בשנה שעברה הרובוט שלנו היה באחוזון העליון בשלב 2 של המבחן בכתב במתמטיקה.
(מחיאות כפיים)
תודה.
אז האם הוא התקבל לטודאי? לא, לא כפי שציפיתי. ומדוע? כי הוא לא מבין משמעויות. אראה לכם שגיאה אופיינית שהוא עשה במבחן באנגלית.
[-כמעט הגענו לחנות, -רגע — (?) שני אנשים מדברים... [-זה קורה תמיד... -לא קשרת את השרוכים?]
לנו, שיכולים להבין את הסיטואציה, ברור שתשובה מס' 4 היא הנכונה, נכון?
[4. השרוכים שלך פרומים] אבל הרובוט של טודאי בחר בתשובה מס' 2, [2. כמעט הגענו] אפילו אחרי שלמד 15 מיליארד משפטים באנגלית בטכנולוגיות למידה עמוקה. אז עכשיו אולי תבינו את מה שאמרתי: תבונות מלאכותיות מודרניות לא יודעות לקרוא ולהבין. זה רק נראה כך.
זהו גרף ההתפלגות של חצי מיליון סטודנטים שנבחנו במבחן שרובוט טודאי עשה. רובוט טודאי שלנו נמצא בין 20 האחוזים הראשונים והוא הצליח לעבור את מבחני הקבלה ביותר מ-60% מהאוניברסיטאות ביפן אך לא בטודאי. אבל ראו איך הוא עבר את מרבית עובדי-הצווארון-הלבן העתידיים.
אולי נראה לכם שהייתי מרוצה. הרי הרובוט שלי עלה על המון סטודנטים. אבל זה זיעזע אותי. איך ייתכן שהמכונה חסרת התבונה הזאת גוברת בביצועיה על סטודנטים — על הילדים שלנו, כן? החלטתי לחקור מה קורה בעולם האנושי. לקחתי מאות משפטים מספרי לימוד תיכוניים הכנתי מבחנים אמריקאיים קלים, וביקשתי מאלפי תלמידי תיכון לענות עליהם.
הנה דוגמה:
[הבודהיזם התפשט אל אסיה, הנצרות לאירופה ואוקיאניה...] [איזו דת הגיעה לאוקיאניה?]
הבעיות נכתבו כמובן ביפנית, שפת האם שלהם.
ברור שהתשובה היא "נצרות", נכון? זה הרי כתוב כאן! וגם רובוט טודאי בחר בתשובה הנכונה. אבל שליש מתלמידי חטיבת הביניים נכשל בשאלה זאת. נראה לכם שזה רק ביפן? לדעתי, לא. כי יפן מדורגת תמיד גבוה במבחני פיז"ה של ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי), שמודדים ביצועים של תלמידים בני 15 במתמטיקה, מדעים וקריאה מדי שלוש שנים.
תמיד האמנו שכולם יכולים ללמוד וללמוד היטב, כל עוד מספקים להם חומרי לימוד טובים חינם, ברשת, שאליהם יוכלו לגשת בקלות באינטרנט. אבל חומרים מעולים כאלה יכולים להועיל רק למי שיודעים לקרוא היטב, ואחוז הקוראים היטב הוא אולי נמוך משציפינו. האופן בו בני אדם יחיו בדו-קיום עם התבונה המלאכותית הוא משהו שכדאי שנחשוב עליו היטב, ועל סמך עדויות מוצקות. ועלינו גם לחשוב על כך במהירות כי הזמן הולך ואוזל.
תודה לכם.
(מחיאות כפיים)
כריס אנדרסון: נוריקו, תודה לך. נוריקו אראי: תודה. כ"א: המחשת בהרצאתך באופן נפלא איך התבונה המלאכותית חושבת, מה היא יכולה לעשות נהדר, ומה לא. אבל — האם הבנתי אותך נכון,
שאת חושבת שנחוצה לנו בדחיפות מהפכה בחינוך, כדי לעזור לילדים להשתפר בעשיית דברים שבני-אדם עושים טוב יותר מהתבונה המלאכותית? נ"א: כן, כן, כן. כי אנו, כבני-אדם, יכולים להבין משמעויות. זה חסר במידה רבה מאד בתבונה המלאכותית. אבל רוב התלמידים פשוט צוברים את הידע מבלי להבין את משמעות הידע, ולכן זה לא ידע, אלא סתם שינון,
משהו שגם התבונה המלאכותית יודעת לעשות.
לכן עלינו לחשוב על חינוך מסוג שונה.
כ"א: לעבור משינון ידע להבנת משמעותו.
נ"א: נכון.
כ"א: חתיכת אתגר לאנשי החינוך שבינינו. תודה רבה לך. נ"א: תודה רבה לך. תודה. (מחיאות כפיים)