1,201,839 views • 20:01

ב- 1962, צ'רלס וואן דורן, שהיה לימים העורך הבכיר של בריטניקה, אמר שהאנציקלופדיה האידאלית צריכה להיות רדיקאלית — היא צריכה להפסיק להיות זהירה. אבל אם אתם יודעים משהו על ההיסטוריה של בריטניקה מאז 1962, אתם יודעים שהיא הכל חוץ מרדיקאלית: היא עדיין אנציקלופדיה זהירה ומשעממת. וויקיפדיה, מצד שני, מתחילה עם רעיון מאוד קיצוני, וזה שכולנו נדמיין עולם בו כל אדם בכוכב מקבל גישה חופשית לסך כל הידע האנושי.

וזה מה שאנחנו עושים. אז וויקיפדיה — ראיתם עכשיו הדגמה קטנה שלה — היא אנציקלופדיה עם רשיון חופשי. היא נכתבת על ידי אלפי מתנדבים מסביב לעולם בהרבה, הרבה שפות. היא נכתבת על ידי שימוש בתוכנת וויקי — שהיא סוג של תוכנה שהוא כרגע הדגים — אז כל אחד יכול במהירות לערוך ולשמור, וזה עולה לאינטרנט בצורה מיידית. וכל דבר בוויקיפדיה מנוהל על ידי צוות המורכב רק ממתנדבים. אז כשיוחאי מדבר על שיטות חדשות לארגון, הוא מתאר בדיוק את וויקיפדיה. ומה שאני אעשה היום זה לספר לכם מעט יותר על איך זה באמת עובד מבפנים.

אז הבעלים של וויקיפדיה היא קרן וויקימדיה, שאני הקמתי, ארגון ללא מטרות רווח. והמטרה שלנו, המניע העיקרי של קרן וויקימדיה, היה להביא אנציקלופדיה חופשית לכל אדם בעולם. אז אם תחשבו על מה זה אומר, זה אומר הרבה יותר מאשר לבנות אתר מגניב. אנחנו באמת מתעניינים בכל הנושאים האלה של פרשת המים הדיגיטלית, להעצים אנשים בכל מקום כדי שיהיה להם את המידע שהם צריכים כדי לקבל החלטות טובות. אז אנחנו נצטרך לעשות הרבה עבודה שהולכת הרבה מעבר לאינטרנט. ולכן זו הסיבה מדוע בחרנו במודל הרשיון הפתוח, מפני שהוא מעצים יזמים מקומיים — או כל מי שרוצה, יכול לקחת את התוכן שלנו ולעשות כל מה שירצה איתו — אפשר להעתיק אותו, להפיץ אותו מחדש ואפשר לעשות את זה מסחרית או לא מסחרית.

אז יהיו הרבה הזדמנויות שיעלו מוויקיפדיה מסביב לעולם. אנחנו ממומנים מתרומות של הציבור, ואחד מהדברים המעניינים יותר בזה הוא כמה מעט כסף צריך כדי להפעיל את וויקיפדיה. אז יוחאי הראה לכם את הגרף של מחיר מכבשי דפוס. ואני עומד להגיד לכם מה המחיר של וויקיפדיה, אבל ראשית אני אראה לכם כמה היא גדולה. אז יש לנו יותר מ-600,000 מאמרים באנגלית. יש בסך הכל שני מיליון מאמרים בהרבה הרבה שפות. השפות הגדולות ביותר הן גרמנית, יפנית וצרפתית. כל השפות המערב ארופאיות הן די גדולות. אבל רק בערך שליש מהתעבורה לאתר מגיעה לוויקיפדיה באנגלית, שזה מפתיע הרבה אנשים. הרבה אנשים חושבים על האינטרנט בצורה מוטת אנגלית, אבל בשבילנו אנחנו מאוד גלובליים. אנחנו מארחים המון המון שפות. כמה פופולריים נהינו — אנחנו ב-50 האתרים העליונים ואנחנו יותר פופולריים מהניו יורק טיימס. אז כאן אנחנו מגיעים לדיון של יוחאי.

זה מראה את הגדילה של וויקיפדיה — אנחנו הקו הכחול כאן —- וזה הניו יורק טיימס שם. ומה שמעניין בזה, הוא שאתר הניו יורק טיימס הוא ענק, פעילות עיסקית עצומה עם — אין לי מושג כמה, מאות עובדים. לנו יש בדיוק עובד אחד, והעובד הזה הוא מפתח התוכנה הראשי. והוא עובד שלנו מאז ינואר 2005, כל הצמיחה לפני זה. אז השרתים מנוהלים על ידי אספסוף של מתנדבים, כל העריכה נעשית על ידי מתנדבים, והדרך בה אנחנו מאורגנים לא דומה לשום ארגון מסורתי שתוכלו לדמיין. אנשים תמיד שואלים, "אז, מי ממונה על כל העניין הזה?" או "מי עושה את זה?" והתשובה היא: כל מי שרוצה לעזור. זה דבר מאוד חריג וכאוטי. יש לנו יותר מ-90 שרתים עכשיו בשלושה אתרים. הם מנוהלים על ידי מנהלי מערכות מתנדבים ברשת. אני יכול לגשת ברשת בכל זמן יום או לילה ולראות שמונה עד עשרה אנשים מחכים לי לשאול שאלה או משהו, כל דבר בנוגע לשרתים. לעולם לא תוכלו להרשות זאת לעצמכם בחברה. לעולם לא תוכלו להרשות לעצמכם להחזיק צוות בכוננות 24 שעות ביום ולעשות מה שאנחנו עושים בוויקיפדיה.

אז אנחנו מקבלים 1.4 מיליארד צפיות דפים בחודש, אז זה באמת נעשה דבר ענק. והכל מנוהל על ידי המתנדבים. והעלות החודשית הכוללת לרוחב הפס שלנו היא בערך 5,000 דולר. וזו למעשה העלות העיקרית שלנו. אנחנו יכולים בעצם להסתדר בלי העובד. אנחנו בעצם — שכרנו את בראיין מפני שהוא עבד במשרה חלקית כשנתיים ומשרה מלאה בוויקיפדיה, אז בעצם שכרנו אותו כדי שיהיו לו חיים וללכת לסרטים לפעמים. אז השאלה הגדולה כשיש לכם ארגון כאוטי כזה היא, למה זה לא הכל זבל? למה האתר טוב כמו שהוא?

ראשית, כמה טוב הוא? ובכן, הוא די טוב. הוא לא מושלם, אבל הוא הרבה, הרבה יותר טוב משתוכלו לצפות, בהתחשב במודל הכאוטי לחלוטין שלנו. אז כשראיתם אותו עושה עריכה מגוכחת לחלוטין לדף עלי, אתם חושבים, או, זה כמובן עומד להדרדר לזבל. אבל כשראינו מבחני איכות — ולא היו עדיין מספיק כאלה ואני באמת מעודד אנשים לעשות עוד, שהשוו את וויקיפדיה לדברים המסורתיים — ניצחנו בלי להתאמץ.

אז מגזין גרמני השווה את הוויקיפדיה הגרמנית, שהיא הרבה, הרבה יותר קטנה מהאנגלית, לאנכרטה של מיקרוסופט ולברוקהאוס מולטימדיה, וניצחנו בכל הקטגוריות. הם העסיקו מומחים לבוא ולקרוא מאמרים ולהשוות את האיכות, והיינו מאוד מרוצים מהתוצאות. אז הרבה אנשים שמעו על המחלוקת של וויקיפדיה בנושא בוש-קרי. זה — המדיה סיקרה את זה באופן נרחב. זה החל במאמר ברד הרינג. הכתבים התקשרו אלי והם — אני מתכוון, אני חייב לומר הם אייתו את השם שלי נכון, אבל הם באמת רצו להגיד, מערכת הבחירות בין בוש לקרי כל כך ברת ויכוח, שהיא קורעת את קהילת וויקיפדיה. אז הם ציטטו אותי כאילו אמרתי, "זה הנושא המפולג ביותר בתולדות וויקיפדיה." מה שבעצם אמרתי היה, הן לא ברות ויכוח בכלל. אז זה ציטוט מוטעה קלות. המאמרים נערכו בכבדות. וזה נכון שהיינו צריכים לנעול את המאמרים במספר מקרים. מגזין טיים דיווח לאחרונה ש"צעדים חריגים צריכים להעשות לפעמים, וווילס נעל את המאמרים על קרי ובוש במשך מרבית 2004." זה בא אחרי שאמרתי לכתב שהיינו צריכים לנעול אותם — לעיתים קצת פה ושם. אז האמת באופן כללי היא שהמחלוקות האלה שאתם בוודאי חושבים שיש לנו בקהילת וויקיפדיה הן לא מחלוקות בכלל.

מאמרים על נושאים שנויים במחלוקת נערכים הרבה, אבל הם לא מעוררים מחלוקת בתוך הקהילה. והסיבה לזה היא שרוב האנשים מבינים את הצורך בנטרליות. המאבק האמיתי הוא לא בין הימין לשמאל — שם רוב האנשים מעריכים — אלא בין מפלגת המתחשבים לבין מפלגת החלאות. ולאף צד במנעד הפוליטי אין מונופול על אף אחת משתי התכונות האלה. האמת על התקרית הספציפית של בוש-קרי זה שהמאמרים על בוש-קרי ננעלו פחות מאחוז אחד מהזמן ב-2004, וזה לא בגלל שהיה ויכוח; זה בגלל שהיתה השחתה קבועה — שמתרחשת לפעמים אפילו על הבמה, אנשים — לפעמים אפילו עיתונאים דיווחו לי שהם השחיתו את וויקיפדיה ונדהמו שזה תוקן במהירות גדולה כל כך. ואמרתי — אתם יודעים, אני תמיד אומר, בבקשה אל תעשו את זה, זה לא דבר טוב. אז איך אנחנו עושים את זה? מה — איך אנחנו מנהלים את הבקרת האיכות? מה יוצר — איך זה עובד?

אז יש כמה אלמנטים, בעיקר פוליטיקה חברתית וכמה אלמנטים של תוכנה. אז הדבר הגדול והחשוב ביותר זה מדיניות נקודת המבט הניטראלית שלנו. זה משהו שקבעתי מההתחלה, כקו מנחה עקרוני של הקהילה שלחלוטין לא פתוח לדיון. זה רעיון חברתי של שיתוף פעולה, אז אנחנו לא מדברים הרבה על אמת ואובייקטיביות. הסיבה לזה היא שאם נגיד שנכתוב רק את האמת על נושא מסויים, זה לא נותן שום דבר כדי להבין מה לכתוב, מפני שאני לא מסכים אתכם מה האמת. אבל יש לנו את המושג הזה של נטרליות, שיש לו היסטוריה ארוכה בקהילה, שאומר בעיקרון, כל פעם שיש ויכוח שנוי במחלוקת, וויקיפדיה עצמה לא צריכה לנקוט עמדה בנושא. אנחנו צריכים פשוט לדווח מה צדדים בעלי שם אמרו בנושא. אז מדיניות הניטרליות הזו מאוד חשובה לנו, מפני שהיא מחזקת קהילה שהיא מאוד מגוונת להתחבר וממש לעשות עבודה.

אז יש לנו הרבה תורמים במובנים של פוליטיקה, דת, רקעים תרבותיים. על ידי מדיניות של נטרליות נוקשה, שהיא לא ניתנת לדיון מההתחלה, אנחנו מוודאים שאנשים יוכלו לעבוד ביחד ושהתכנים לא יהפכו למלחמה קדימה ואחורה בין הימין לשמאל. אם תכנסו להתנהגות הזו, תתבקשו לעזוב את הקהילה. אז בחינת תכנים על ידי הקהילה בזמן אמת. כל שינוי באתר עובר לדף השינויים האחרונים. ברגע שנעשה השינוי, הוא עבר לדף השינויים האחרונים. דף השינויים האחרונים הוזן גם לערוץ ה-IRC, שהוא ערוץ צ'אט פנימי שאנשים מנטרים עם סוגים שונים של כלי תוכנה. ואנשים יכולים לקבל ערוצי RSS — הם יכולים לקבל התראות דוא"ל על השינויים. ואז משתמשים יכולים להכין רשימות בדיקה אישיות. אז הדף שלי נמצא על די הרבה רשימות של מתנדבים, מפני שהרבה פעמים הוא מושחת. ולכן, מה קורה הוא שמישהו ישים לב לשינוי במהירות, ואז הם פשוט יבטלו את השינוי.

יש ערוץ דפים חדש, לדוגמה, כך שתוכלו ללכת לדפים מסויימים בוויקיפדיה ותוכלו לראות כל דף חדש בזמן שהוא נוצר. זה באמת חשוב, מפני שהרבה דפים חדשים שנוצרים הם זבל שצריך למחוק, אתם יודעים, ASDFASDF. אבל זה גם מהדברים המעניינים והכיפיים בוויקיפדיה, חלק מהמאמרים החדשים. אנשים יתחילו מאמר על איזה נושא מעניין, אנשים אחרים ימצאו את זה מעניין ויקפצו פנימה ויעזרו לעשות אותו טוב בהרבה. אז יש לנו עריכה על ידי משתמשים אנונימיים, שזה אחד הדברים המעניינים והשנויים במחלוקת ביותר בוויקיפדיה. אז כריס היה יכול לעשות את השינוי הזה — הוא לא היה צריך להרשם או משהו כזה, הוא פשוט נכנס לאתר ועשה את השינוי. אבל מסתבר שרק 18 אחוז מכל העריכה באתר נעשית על ידי משתמשים אנונימיים. ודבר שחשוב מאד להבין, הוא שרוב השינויים שנעשים באתר נעשים על ידי קהילה מאוד מצומצמת של אולי 600 עד 1000 אנשים שהם תורמים קבועים. ויש לנו יותר מ-40 ערוצי-IRC, ו 40 רשימות דוא"ל. כל האנשים האלה מכירים אחד את השני, הם מתקשרים, יש לנו פגישות לא מקוונות.

אלה האנשים שעושים את רוב העבודה, והם, במובן מסויים, חצי מקצוענים במה שהם עושים, כך שהסטנדרטים שאנחנו מציבים לעצמנו זהים או מחמירים יותר מהסטנדרטים המקצועיים של איכות. אנחנו לא תמיד עומדים בסטנדרטים האלה, אבל לזה אנחנו שואפים.

אז הקהילה הצפופה הזו הם זו אשר מטפלת באתר, ואלה כמה מהאנשים החכמים ביותר שפגשתי מעודי. כמובן, זו העבודה שלי להגיד את זה, אבל זה באמת אמיתי. סוג האנשים שנמשכים לכתוב באנציקלופדיה למען הכיף נוטים להיות אנשים די חכמים.

הכלים והתוכנה: יש הרבה כלים שמאפשרים לנו — מאפשרים לנו, לקהילה — לנטר את עצמה ולנטר את כל העבודה. זו דוגמה להסטוריה של דף על כדור הארץ השטוח, ואתם יכולים לראות כמה שינויים שנעשו. מה שנחמד בדף הזה זה שאתם יכולים לראות מייד ולראות, או אוקיי, אני מבין עכשיו. כשמישהו הולך ומסתכל על — הם רואים שמישהו, IP אנונימי, עשה שינוי בדף שלי — זה נשמע חשוד — מי האדם הזה? מישהו בודק את זה, הם יכולים לראות מיד מסומן באדום את כל השינויים שנעשו, לראות, אוקיי, ובכן, המילים האלה השתנו, דברים כאלה. אז זה כלי אחד שאנחנו יכולים להשתמש בו כדי לנטר במהירות את ההסטוריה של הדף.

דבר נוסף שאנחנו עושים בקהילה זה להשאיר את הכל פתוח. רוב החוקים החברתיים ושיטות העבודה נשארות פתוחות בתוכנה. כל הדברים האלה נמצאים בדפי וויקי. אז אין שום דבר בתוכנה שאוכף חוקים. הדוגמה שיש לי שם היא דף הצבעות למחיקה. אז, הזכרתי קודם, אנשים כותבים ASDFASDF — צריך למחוק את זה. מקרים כאלה, המנהלים פשוט מוחקים את זה. אין סיבה לוויכוח גדול על זה. אבל אתם יכולים לתאר שיש הרבה תחומים אחרים בהם השאלה הזו היא, האם זה חשוב מספיק כדי להכנס לאנציקלופדיה? האם המידע אמין? האם זו מתיחה? האם זה נכון? מה זה? אז היינו צריכים שיטה חברתית כדי להבין את התשובה לזה. אז השיטה שעלתה בטבעיות מתוך הקהילה הוא דף הצבעה למחיקה. ובדוגמה הספציפית שיש לנו כאן, זה סרט, "נושאים מעוותים", והאדם הראשון אומר, "זה כביכול סרט. הוא נכשל במבחן גוגל לגמרי." מבחן גוגל הוא, אתם מחפשים בגוגל ורואים אם זה שם, מפני שאם משהו אפילו לא בגוגל, הוא כנראה לא קיים. זה לא חוק מושלם, אבל זו נקודת התחלה טובה למחקר מהיר. אז מישהו אומר, "תמחקו את זה, בבקשה, תמחקו את זה — זה לא שווה אזכור." ואז מישהו אומר, "חכו, חכו, חכו, חכו, מצאתי את זה. מצאתי את זה בספר, "מדריך הוידאו לסרטים מאיימים: 20 הסרטים המחתרתיים שאתם חייבים לראות." אוה, אוקיי, אז האדם הבא אומר, "תנקו את זה." מישהו אומר, "מצאתי את זה ב-IMDB. לשמור, לשמור, לשמור." ומה שמעניין בזה זה שהתוכנה היא — ההצבעות האלה הן רק — הן רק טקסט שהוקלד לדף. זה לא ממש הצבעה כמו שזה דיון. עכשיו זה נכון שבסוף היום המנהל יכול לעבור על אלה ולהגיד, אוקיי, 18 למחוק, שניים לשמור, נמחק את זה. אבל במקרים אחרים, זה יכול להיות 18 למחוק ושניים לשמור, ונשמור את זה, מפני שאם שני הלשמור האחרונים אומרים, "חכו רגע, חכו רגע. אף אחד לא ראה את זה אבל מצאתי את זה בספר, ומצאתי לינק לדף שמתאר את זה, ואני אנקה את זה מחר, אז בבקשה אל תמחקו את זה, " אז זה ישרוד. וזה גם משנה מי האנשים שמצביעים. כמו שאמרתי, זו קהילה צפופה. כאן בתחתית, "לשמור, סרט אמיתי," ריק קיי.

ריק קיי הוא וויקיפדאי מפורסם מאוד שעושה כמות אדירה של עבודה עם ונדליזם, מתיחות והצבעות למחיקה. קולו נושא משקל רב בקהילה מפני שהוא יודע מה הוא עושה. אז איך כל זה מנוהל? אנשים ממש רוצים לדעת על, אוקיי, מנהלים, דברים כאלה. אז מודל הממשל בוויקיפדיה, ממשל הקהילה, הוא מאוד מבלבל, אבל עירוב פעיל של מוסכמות — מה שאומר שאנחנו מנסים לא להצביע על תוכן מאמרים. מפני שדעת הרוב היא לא בהכרח ניטרלית. מידה מסויימת של דמוקרטיה, כל המנהלים — אלה האנשים שיכולים למחוק דפים, זה לא אומר שיש להם את הזכות למחוק דפים, הם עדיים חייבים למלא את כל החוקים — אבל הם נבחרים, הם נבחרים על ידי הקהילה. לפעמים אנשים — טרולים רנדומליים ברשת — אוהבים להאשים אותי שאני בוחר אישית את המנהלים כדי להשפיע על התוכן בוויקיפדיה. אני תמיד צוחק על זה, מפני שלמעשה, אין לי מושג איך הם נבחרים. יש אלמנט מסויים של אריסטוקרטיה. אז קיבלתם רמז לזה כשהזכרתי, משהו כמו, קולו של ריק קיי יקבל יותר משקל ממישהו שאנחנו לא מכירים.

אני נותן את ההרצאה הזו לפעמים עם אנג'לה, שלא מזמן נבחרה מחדש להנהלת הקהילה — להנהלת הקרן, עם כמות כפולה מהקולות מהאדם שלא נבחר. ואני תמיד מביך אותה מפני שאני אומר, ובכן, אנג'לה, לדוגמה, יכולה להתחמק עם לא לעשות כלום בוויקיפדיה, מפני שהיא כל כך מוערכת וכל כך חזקה. אבל האירוניה היא, כמובן, שאנג'לה יכולה לעשות את זה מפני שהיא האדם היחיד שאתם יודעים שלעולם, אף פעם, לא תשבור אף חוק של וויקיפדיה. ואני גם אוהב להגיד שהיא האדם היחיד שבאמת יודע את כל החוקים של וויקיפדיה, אז... ואז יש את המלוכה וזה תפקידי בקהילה, אז... הסברתי את זה בברלין פעם ולמחרת בעיתון הכותרת אמרה, "אני מלכת אנגליה." וזה לא ממש מה שאמרתי, אבל — הפואנטה בתפקידי בקהילה — בתוך עולם התוכנה החופשית יש — היתה מסורת ארוכת ימים של הדיקטטור הנדיב. אז אם תסתכלו על רוב פרוייקטי התוכנה החופשיים הגדולים, יש אדם אחד שאחראי שכולם מסכימים שהוא הדיקטטור הנדיב. ובכן אני לא אוהב את התואר הדיקטטור הנדיב, ואני לא חושב שזו העבודה שלי או התפקיד שלי בעולם הרעיונות להיות הדיקטטור של כל הידע האנושי שנאסף בעולם. זה פשוט לא נאות. אבל עדיין יש צורך למידה מסויימת של מלוכניות, מידה מסויימת של — לפעמים צריך לעשות החלטה, ואנחנו לא רוצים להתקע יותר מדי בתהליך של דיונים פורמליים.

אז כדוגמה ללמה זה היה — או איך זה יכול להיות חשוב, לאחרונה היה לנו מצב שאתר ניאו-נאצי גילה את וויקיפדיה, והם אמרו, "ובכן, זה נוראי, אתר הקשר היהודי הזה ואנחנו עומדים לדאוג שחלק מהמאמרים שאנחנו לא אוהבים ימחקו. ואנחנו רואים שיש להם תהליך הצבעה, אז אנחנו הולכים לשלוח — היו לנו 40,000 חברים ואנחנו עומדים לשלוח אותם והם כולם יצביעו כדי למחוק את הדפים האלה." ובכן, הם הצליחו לגרום ל-18 אנשים להופיע. זו מתמטיקה ניאו-נאצית בשבילכם. תמיד הם חושבים שיש להם 40,000 חברים כשיש להם 18. אבל הם הצליחו לארגן 18 אנשים שיצביעו בצורה מאוד אבסורדית כדי למחוק מאמר ולידי לחלוטין. כמובן, ההצבעה הגיע לבסוף ל-85 מול 18, אז לא היתה סכנה ממשית לתהליך הדמוקרטי. מצד שני, אנשים אמרו, "אבל מה נעשה? אני מתכוון, זה יכול לקרות ומה אם קבוצה מסויימת מצליחה להתארגן ברצינות ורוצה לבוא להצביע?" אז אמרתי, "אז לעזאזל עם זה, פשוט נשנה את החוקים." זה התפקיד שלי בקהילה: להגיד שלא נרשה לפתיחות שלנו ולחופש לחתור מתחת לאיכות התוכן. כל עוד שאנשים בוטחים בי ובתפקיד שלי, אז זה מקום רלוונטי לי. כמובן, בגלל הרשיון החופשי, אם אעשה עבודה גרועה, המתנדבים יותר מישמחו לעזוב — אני לא יכול להגיד לאף אחד מה לעשות.

אז הנקודה האחרונה כאן היא שכדי להבין איך וויקיפדיה עובדת, חשוב להבין שמודל הוויקי שלנו הוא דרך העבודה, אבל אנחנו לא אנרכיסטים רשתיים פנאטיים. למעשה, ה — אנחנו מאוד גמישים במודל החברתי שלנו, מפני שבסופו של דבר התשוקה של הקהילה היא לאיכות העבודה, לא בהכרח לתהליך בו אנחנו משתמשים כדי לייצר אותה. תודה רבה. (מחיאות כפיים)

בן סונדרס: כן, היי, בן סונדרס. ג'ימי, הזכרת העדר משוא פנים כמפתח חשוב להצלחת וויקיפדיה. מדהים אותי שרוב ספרי הלימוד שבהם משתמשים כדי לחנך את ילדינו הם מייסודם מוטים. האם מצאתם את וויקיפדיה בשימוש מורים, ואיך אתה רואה את וויקיפדיה משנה את החינוך?

ג'ימי ווילס: כן, אז הרבה מורים מתחילים להשתמש בוויקיפדיה. בנוסף — יש עלילת מדיה על וויקיפדיה, שאני חושב שהיא שגוייה. היא מתבססת על העלילה של בלוגרים מול העיתונים. והעלילה היא, יש את הדבר המשוגע הזה וויקיפדיה, אבל האקדמאים שונאים אותו. ומסתבר שזה לא נכון. בפעם האחרונה שקיבלתי דוא"ל מעיתונאי שאמר, "למה האקדמאים שונאים את וויקיפדיה?" שלחתי אותו מהחשבון הדוא"ל שלי בהארוורד, מפני שלאחרונה התמנתי כעמית שם. ואמרתי, "ובכן, לא כולם שונאים אותה." אבל אני חושב שיהיו השפעות עצומות. ולמעשה יש לנו פרוייקט שאני אישית מתלהב ממנו, שזה פרוייקט וויקי ספרים, שהוא מאמץ ליצור ספרי לימוד בכל השפות. וזה פרוייקט גדול בהרבה; יקח כ-20 שנה להניב ממנו פרי. אבל חלק מכך, זה למלא את המשימה שלנו של לתת אנציקלופדיה לכל אדם בעולם. אנחנו לא אומרים שנשלח להם ספאם בסגנון הדיסקים של AOL. אנחנו מתכוונים לתת להם כלי בו יוכלו להשתמש. ולהרבה אנשים בעולם, אם אני לכם אנציקלופדיה שנכתבה ברמה אוניברסיטאית, היא לא תעזור לכם בלי הרבה חומר אורייני כדי לבנות אתכם אל מקום בו תוכלו באמת להשתמש בה. אז פרוייקט וויקי ספרים הוא מאמץ לעשות את זה. ואני חושב שבאמת נראה מאמץ ענק — אולי הוא אפילו לא יגיע מאיתנו, יש הרבה יצירתיות שמתרחשת כעת. אבל ספרי לימוד ברשיון פתוח הם הדבר הגדול הבא בחינוך.