Bart Weetjens
633,358 views • 12:11

אני כאן בכדי לחלוק איתכם במסע מדהים — במסע מדהים ומתגמל, למען האמת אשר הוביל אותי לאמן חולדות להצלת חיים באמצעות גילוי של מוקשים וגילוי של שחפת כילד, היו שני נושאים שהלהיבו אותי אחד היה אהבה למכרסמים היו לי סוגים שונים של חולדות עכברים, אוגרים גרבילים, סנאים תנקבו בשם של מכרסם, אני גידלתי אותו, ומכרתי אותם לחנויות חיות מחמד. (צחוק) הייתה לי גם משיכה לגבי אפריקה גדלנו בסביבה רב תרבותית, והיו לנו סטודנטים אפריקאים בבית, ואני למדתי מהסיפורים שלהם [כגון] הרקעים השונים שמהם באו, תלות בידע מיובא, טובין, שירותים, רב-תרבותית חיונית. אפריקה באמת ריתקה אותי.

אני הפכתי להיות מהנדס תעשיה וניהול — מהנדס בפיתוח מוצר — והתמקדתי בטכנולוגיות גילוי מתאימות, למעשה הטכנולוגיות הראשונות שמתאימות למדינות מתפתחות. התחלתי לעבוד בתעשיה, אולם לא באמת שמחתי לתרום לחברה הצרכנית והחומרית באופן ליניארי, ומיצוי תהליכי הייצור. עזבתי את העבודה שלי על מנת להתמקד בבעיה אמיתית של העולם: מוקשים קרקעים. אנו מדברים כעת על שנת 95 הנסיכה דיאנה טענה בטלוויזיה שמוקשים מהווים מחסום תשתיתי להתפתחות כלשהי, טענה שהייתה באמת נכונה. כל עוד המתקנים האלה קיימים שם, או שיש חשד למוקשים, לא תוכלו להכנס לשטח. למעשה, הייתה בקשה עולמית לגלאים חדשים ברי קיימא בסביבות בהן הן נדרשו לייצור שהן בעיקר העולם המתפתח. בחרנו בחולדות.

למה שיבחרו בחולדות? הם לא למעשה מזיקים? למעשה, חולדות הן — בסתירה למה שרוב האנשים חושבים עליהן — חולדות הם יצורים מאוד חברותיים למעשה, המוצר שלנו — מה שניתן לראות כאן. יש מטרה במקום כלשהו כאן. אתם רואים מפעיל, אפריקאי מאומן. עם החולדות שלו מלפנים אשר למעשה משמאל ומימין. שם בעל החיים מוצא את המוקש הוא מגרד את הקרקע. ובעל החיים חוזר לקבל תגמול. מאוד מאוד פשוט. מאוד יישים בסביבה הזו. הנה בעל החיים מקבל אוכל כתגמול. וכך זה עובד. מאוד מאוד פשוט.

עולה השאלה, מדוע להשתמש בחולדות? חולדות היו בשימוש מאז שנות ה50 של המאה האחרונה בכל סוגי הניסויים לחולדות יש יותר חומר גנטי ששייך לחוש הריח מאשר כל יונק אחר הם רגישים במיוחד לריחות מעבר לכך, יש להם את המנגנון למפות את כל הריחות שהם קולטים ולהעביר את המידע על הריחות איך אנו מתקשרים עם חולדות? אנו לא דוברים את שפת החולדות אך יש לנו קליקר שיטה סטנדרטית לאימון בעלי חיים, אשר אתם יכולים לראות שם. קליקר, שמייצר קול מסויים איתו ניתן לחזק התנהגויות מסויימות. כדבר ראשון, אנו מקשרים את הקליק עם גמול של אוכל, אשר הוא בננה מעוכה, ובוטנים יחד במזרק כאשר בעל החיים מבין קליק, אוכל, קליק, אוכל, קליק, אוכל — אז קליק זה אוכל — אנו מביאים את זה לכלוב עם חור, ולמעשה בעל החיים לומד לנעוץ את האף שלו בחור מתחתיו, ריח המטרה מונח, ולעשות את זה למשך חמש שניות — חמש שניות, משך זמן ארוך בשביל חולדה. כאשר בעל החיים מבין את זה, אנו הופכים את המשימה למעט יותר קשה. הוא מבין איך למצוא את ריח המטרה בכלוב עם מספר חורים, עד עשרה חורים.

אז בעל החיים מבין להלך עם רצועה בשטח ולמצוא מטרות. בשלב הבא, בעל החיים לומד למצוא מוקשים אמיתיים בשדה מוקשים אמיתי. הם נבחנים ומוסמכים לפי סטנדרטים בינלאומים לעבודה עם מוקשים, ממש כמו שכלבים נדרשים לעבור מבחן. זה מורכב מ400 מטר מרובע יש מספר של מוקשים הממוקמים באופן אקראי. והצוות של המאמן והחולדה שלו נדרשים למצוא את כל המטרות. אם בעל החיים מבצע זאת, הוא מקבל רשיון להיות בעל חיים מוסמך להיות מבצעי בשטח — ממש כמו כלבים, דרך אגב. אולי עם שינוי קטן: אנו יכולים לאמן חולדות בחמישית מהמחיר של אימון כלב גישוש.

זה הצוות שלנו במזמביק. מאמן טנזני אחד, שמעביר את המיומנויות לשלושה מוזמביקנים ואתם יכולים לראות את הגאווה בעיניים של האנשים האלו. יש להם את המיומנות אשר הופכת אותם להרבה פחות תלותיים בעזרה חיצונית מעבר לכך, קבוצה קטנה זו יחד עם, כמובן, הכלים הכבדים ושולי המוקשים שעוקבים אחריהם. אך עם השקעה קטנה זו בקיבולת החולדות הדגמנו במוזמביק שנוכל להקטין את העלות למטר מרובע עד לשישים אחוזים. ממה שמהווה כרגע עלות נורמלית — שני דולרים למטר מרובע, אנו נבצע זאת ב1.18, ואף נוכל להוריד את המחיר מעבר לכך. שאלה של כמות. אם תוכל להביא יותר חולדות, נוכל אף להגביר את התפוקה. הדגמנו באתר במוזמביק. 11 ממשלים אפריקאים ראו שהם יכולים להיות פחות תלותיים באמצעות שימוש בטכנולוגיה הזו. הם חתנו על ההסכם לשלום וחוזה באיזור האגמים הגדולים. והם תומכים בחולדות גיבורות לנקות את הגבולות המשותפים בינהם ממוקשים.

אך תרשו לי להביא בפניכם בעיה שונה לחלוטין. ויש בערך 6000 בני אדם בשנה האחרונה שהלכו בשדה מוקשים, אך בכל העולם ורק בשנה האחרונה כמעט 1.9 מליון מתו משחפת כגורם ראשון של הדבקה. במיוחד באפריקה שם שחפת ואיידס מקושרים באופן חזק, זו בעיה גדולה ומשותפת. תהליך מיקרוסקופי, הפרוצדורה הסטנדרטית של ארגון הבריאות העולמי, הגיע מ-40 ל-60 אחוז של אמינות. בטנזניה — המספרים לא משקרים — 45 אחוז של בני אדם — חולי שחפת — מאובחנים בשחפת לפני שהם מתים. זאת אומרת שאם יש לך שחפת, יש יותר סיכוי שלא תאובחן כחולה שחפת, אך תמות מההדבקות המשניות של שחפת וכך הלאה. ואם, בכל מקרה, אתה תזוהה בשלב מוקדם, תאובחן מוקדם, טיפול יוכל להתחיל. ואפילו בנשאי איידס, זה עושה שכל. ניתן לרפא שחפת, ואפילו בנשאי איידס.

אז בשפה המדוברת שלנו, הולנדית, השם של שחפת, הוא טרינג, אשר, באופן אטימולוגי, מתקשר לריח של זפט. גם הסינים הזקנים, והיוונים, היפוקרטס, למעשה פירסמו, ותיעדו, ששחפת ניתנת לאיפחון בהתבסס על חומרים נדיפים שמפרישים החולים. אז מה שביצענו זה לאסוף מספר דגימות — רק כדרך של בדיקה — מבתי חולים, אימנו חולדות על הדגימות ובדקנו אם זה עובד, ולמרבה הפלא, אמנם, הגענו ל 89 אחוזים של רגישות, 86 אחוזי סיווג בשימוש במספר חולדות בשורה. כך זה עובד. ולמעשה, זוהי טכנולוגיה גנרית. אנו מדברים עכשיו על חומרים נפיצים ושחפת. אך אתם יכולים רק לדמיין אפשר לשים למעשה הכל מתחת לשם.

אז איך זה עובד? יש מחסנית עם 10 דגימות. שמים את עשר הדגימות האלו בבת אחת בכלוב. בעל החיים זקוק רק לשתי מאיות השניה לסווג את הריח, אז הוא עובד בצורה מאוד מהירה הנה הוא כבר בדגימה השלישית זוהי דגימה חיובית. הוא מקבל צליל של קליק ובא לקבל את התגמול שלו. וכשעושים זאת, מאוד מהר, אנו יכולים לקבל סוג של דעה שנייה לבדוק אילו מטופלים נשאים ואילו מטופלים לא. רק כאינדיקציה, איש מעבדה יכול לעבד 40 דגימות ביום, חולדה יכולה לעבד את אותה כמות של דגימות בשבע דקות בלבד. וכלוב כזה — (מחיאות כפיים) כלוב כזה — בהנתן שיש לכם חולדות, ויש לנו כרגע 25 חולדות מתמחות בשחפת — כלוב כזה, המופעל במהלך היום, יכול לעבד 1,680 דגימות. אתם יכולים לדמיין את הפוטנציאל של יישומים נגזרים — זיהוי סביבתי של מזהמים באדמה, יישומים ייחודיים, גילוי של סחורה אסורה בקונטיינר וכן הלאה.

אך הבה נצמד קודם לשחפת. אני רוצה לסקור בקצרה, המקלות הכחולים הם הציונים של מיקרוסקופיה בלבד בחמש מרפאות בדר-א-סלאם באוכלוסיה של 500,000 בני אדם, היכן ש 15,000 מקבלים הודעה לבצע בדיקה. מיקרוסקופיה של 1800 חולים. ורק ע"י הצגת הדגימות פעם נוספת לחולדות ולחזור שוב על התוצאות, אנו יכולים להגדיל את הסתברות הגילוי ביותר מ-30 אחוזים. במהלך השנה האחרונה הגדלנו, בתלות במקטעי הזמן שנקח, הגדלנו באופן עקבי את הסיכוי לגילוי בחמישה בתי חולים בדאר א סלאם בין 30 ל40 אחוזים. אז זה בהחלט בולט. כאשר אנו מבינים שחולה שפוספס בתהליך של מיקרוסקופיה מדביק עד 15 בני אדם — בני אדם בריאים — בשנה, אנו יכולים להיות בטוחים שהצלנו הרבה חיים. החולדות הגיבורות האחרונות שלנו הצילו הרבה חיים

הדרך הבאה מבחינתנו היא לעשות את הטכנולוגיה הזו סטנדרטית. ויש דברים פשוטים לדוגמא, יש לנו לייזר קטן בחור הרחה היכן שבעל החיים נדרש להשאר למשך חמש שניות. כך, לעשות את זה סטנדרטי. כמו-כן, על מנת לתקנן את הטבליות את התגמולים של האוכל, ולהפוך את התהליך לחצי אוטומטי על מנת לשכפל אותו בסקאלות גדולות בהרבה ולהשפיע על החיים של הרבה יותר אנשים. לסיכום, יש גם ישומים אחרים באופק. הנה אבטיפוס ראשוני של חולדת הצילום שלנו, שהיא חולדה עם תיק-גב לחולדות עם מצלמה שיכולה לנוע מתחת להריסות על מנת לזהות קורבנות אחרי רעידת אדמה וכן הלאה. זה בשלב של אבטיפוס אין לנו כאן מערכת עובדת עדיין.

לסיכום, אני באמת הייתי רוצה לומר, אתם יכולים לחשוב שזה על חולדות, הפרוייקטים האלה, אך בסופו של דבר, הם על בני-אדם. זה אודות חיזוק אוכלוסיות מוחלשות להתמודד עם הקושי, העלות והסיכון במשימות גילוי הומנטריות, ולעשות זאת באמצעות משאב מקומי — שזמין בשפע. אז משהו שונה לחלוטין הוא להמשיך ולקרוא תיגר על התפיסה שלנו אודות המשאבים המקיפים אותנו, אם הם סביבתיים, טכנולוגים, בעלי-חיים או בני אדם. ולהיות בהרמוניה ובכבוד איתם על מנת לעודד עבודה בת-קיימא

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)