האם נוכל לאכול על מנת להרעיב את הסרטן?

יום טוב. ישנה מהפכה רפואית שמתרחשת מסביבנו. והיא תעזור לנו לכבוש את אחד האיומים המאיימים ביותר על החברה כולל סרטן. למהפכה הזאת קוראים אנגיוגנזה, והיא מתבססת על תהליך צמיחת כלי דם, המשמש את הגוף.

אז, מדוע לחשוב על כלי דם? ובכן, גוף האדם דחוס בהם, פשוטו כמשמעו, כ- 100 אלף ק"מ במבוגר טיפוסי. שרשור שלהם היה יוצר קו שמקיף את כדור הארץ פעמיים. כידוע, כלי הדם הקטנים ביותר נקראים נימים. יש לנו 19 מיליארד מהם בגופנו. אלה כלי החיים וכמו-כן, כפי שאראה לכם, הם גם יכולים להיות כלי המוות. עובדה יוצאת דופן אודות כלי הדם, היא שיש להם את היכולת להסתגל לסביבה בה הם גדלים. לדוגמא, בכבד הם יוצרים ערוצים לטיהור הדם. בכבד, הם מצפים את שקי האוויר לחילוף גזים. בשריר, הם לולייניים, כך שהשרירים יכולים לפעול מבלי לעצור את הזרימה. ובעצבים, הם נמצאים לאורכם כמו קווי מתח, כדי לשמרם חיים. את מרבית כלי הדם האלה אנו מקבלים כאשר אנחנו עדיין ברחם. המשמעות היא, שכבוגרים כלי דם לא גדלים בדרך כלל, למעט מספר נסיבות מיוחדות. אצל נשים, כלי דם גדלים כל חודש כדי לבנות את רירית הרחם. בזמן הריון, הם בונים את השלייה, שמחברת את האם והעובר. ולאחר פציעה, כלי דם צומחים מתחת לצלקת במטרה לרפא את הפצע. וכך זה נראה למעשה. מאות כלי דם הגדלים לעבר מרכז הפצע.

כך שלגוף יש את היכולת לווסת את כמות כלי הדם שנוכחים בכל רגע נתון. וזה נעשה באמצעות מערכת אלגנטית ומורכבת של איזונים ובלמים, לגירוי ולעיכוב של האנגיוגנזה, כך שכאשר אנחנו צריכים פרץ קצר של כלי דם, הגוף יכול לעשות זאת ע"י שחרור חומרי גירוי, חלבונים הנקראים גורמי אנגיוגנזה שפועלים כדשן טבעי ומגרים כלי דם חדשים לנבוט. כאשר כלי הדם העודפים האלה לא נדרשים יותר, הגוף גוזם אותם חזרה למצב הבסיס באמצעות מעכבים טבעיים של אנגיוגנזה. כעת, ישנם מצבים בהם אנחנו מתחילים מתחת לרמת הבסיס, ואנחנו צריכים לגדל יותר כלי דם כדי לחזור לרמת הבסיס. למשל אחרי פציעה. הגוף יכול לעשות זאת, אבל רק עד לרמה הנורמלית, שנקבעה מראש.

אבל כעת אנו יודעים, שעבור מספר מחלות, יש פגם במערכת, והגוף לא יכול לגזום את כלי הדם העודפים או לא יכול לגדל מספיק חדשים במקום המתאים, בזמן המתאים. במקרים אלא, האנגיוגנזה יוצאת מאיזון. וכאשר האנגיוגנזה יוצא מאיזון, מגוון מחלות יכול להופיע. למשל, מחסור באנגיוגנזה, מחסור בכלי דם, גורם לפצעים שלא מגלידים, התקפי לב, רגליים ללא זרימת דם, מוות משבץ מוחי, ונזק עצבי. ומהצד השני, עודף באנגיוגנזה, עודף בכלי דם, מניע מחלות. אנחנו רואים את זה בסרטן, עיוורון, דלקת פרקים, עודף משקל, ומחלת אלצהיימר. בסה"כ יש יותר מ 70 מחלות עיקריות, הפוגעות בלמעלה ממיליארד אנשים בכל העולם, שנראות על פני השטח שונות זו מזו, אך למעשה 86 00:03:23,000 --> 00:03:25,000 אנגיוגנזה לא תקינה אנגיונזה לא תקינה היא המכנה המשותף של כולן. התובנה הזאת מאפשרת לנו לתפוס בדרך חדשה את הדרך שבה אנחנו ניגשים למחלות אלה ע"י שליטה באנגיוגנזה.

כעת, אתמקד בסרטן מאחר ואנגיוגנזה היא סימן היכר 94 00:03:41,000 --> 00:03:43,000 של כל סוג של סרטן. של כל סוג של סרטן. אז נצא לדרך. הנה גידול, כהה, אפור, מאסה מאיימת הגדלה בתוך המוח. תחת המיקרוסקופ, אתם רואים מאות כלי דם חומים מוכתמים, נימים שמזינים את תאי הסרטן, ע"י הספקת חמצן ומזון. אבל סרטן אינו מתחיל בדרך זאת. למעשה, סרטן לא מתחיל עם הספקת דם. זה מתחיל כקני תאים קטנים ומיקרוסקופיים שיכולים לגדול רק לגודל של חצי ממ"ק בגודל. זה הגודל של חודו של עט כדורי. ואז אינם יכולים לגדול יותר, בגלל היעדר הספקת דם, מאחר ואין להם מספיק חמצן או חומרים מזינים.

למעשה, ככל הנראה, אנחנו יוצרים גושים סרטניים מיקרוסקופיים כל הזמן בגופנו. ניתוחים שלאחר המוות באנשים שמתו בתאונות דרכים מראים של 40% מהנשים בין הגילאים 40 ו-50 יש כאלה גושים סרטניים בחזה. ולכ 50% מהגברים בין הגילאים 50 ו-70 יש גושים סרטניים מיקרוסקופיים בערמונית. וכמעט ל 100% מאיתנו עד שנגיע לגילאי ה-70 יהיו גושים סרטניים מיקרוסקופיים בבלוטת התריס. עם זאת, ללא הספקת דם, מרבית הגושים לא יהיו לעולם מסוכנים. ד"ר יהודה פולקמן, מורי, והחלוץ בתחום האנגיוגנזה, כינה אותם "סרטן ללא מחלה".

אז, היכולת של הגוף לאזן אנגיוגנזה, כאשר היא פועלת כהלכה, מונעת מכלי דם להאכיל את הגושים. וזה הופך להיות אחד ממנגנוני ההגנה הכי חשובים שלנו כנגד מחלת הסרטן. למעשה, אם אתה חוסם אנגיוגנזה ומונע מכלי דם מלהגיע לתאים סרטניים, הגוש פשוט אינו יכול לגדול. אבל, במידה ואנגיוגנזה מתרחשת, הגושים יכולים לגדול ללא גבולות. למעשה, זאת הדרך שגוש הופך מהיותו לא מזיק, לקטלני. תאים סרטניים יכולים לעבור מוטציה ולהשיג את היכולת לשחרר הרבה מגורמי האנגיוגנזה, הדשן הטבעי, ולהטות את הכף לטובת כלי דם שחודרים לתוך הגוש. וברגע שכלי דם חודרים לתוך הגוש, הוא יכול להתרחב ולחדור לרקמות מקומיות. אותם כלי-דם שמאכילים גידולים, מאפשרים לתאים סרטניים להתפשט לגרורות. למעשה, שלב מאוחר זה של סרטן הוא השלב בו סביר שיאובחן, כאשר האנגיוגנזה כבר הופעלה, ותאי סרטן מתפשטים בפראות.

אם אנגיוגנזה היא נקודת המפנה בין סרטן לא מזיק לסרטן מזיק, אז, חלק עיקרי של מהפכת האנגיוגנזה הוא גישה חדשה לטיפול בסרטן ע"י ניתוק הספקת הדם. אנחנו מכנים את הטיפול הזה: "אנטי-אנגיוגנזה", והוא שונה לחלוטין מכימותרפיה מאחר והוא בוחר במכוון את כלי הדם שמאכילים את הגושים. ואנחנו יכולים לעשות זאת מאחר שכלי הדם בגושים הם שונים מכלי דם בריאים ורגילים שאנחנו רואים בכל מקום בגוף. הם לא נורמליים; הם בנויים בצורה רעועה; ומאחר שכך, הם פגיעים מאוד לטיפול שמכוון אליהם. למעשה, אנחנו נותנים לחולי סרטן תרופה אנטי-אנגיוגנטית הנה, תרופה ניסיונית לגליומה, סוג של סרטן הפוגע במוח, אתם יכולים לראות את השינוי הדרמטי שמתחולל כאשר הגוש מורעב. הנה אישה עם סרטן השד שמטופלת באווסטין, תרופה אנטי-אנגיוגנטית, שאושרה ע"י ה FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי). אתם יכולים לראות שההילה של זרימת הדם נעלמה לאחר הטיפול.

ובכן, הראיתי לכם כיצד שני סוגים שונים מאוד של סרטן מגיבים לטיפול אנטי-אנגיוגנטי. אז, לפני כמה שנים, שאלתי את עצמי, "האם אנחנו יכולים לקחת את זה שלב קדימה "ולטפל בסוגי סרטן אחרים "גם בחיות אחרות?" הנה, כלב בוקסר בן 9, המכונה מילו שהיה לו גידול אגרסיבי המכונה ניורו-פיברומה ממאירה הגדל על כתפו. הוא פלש לתוך ריאותיו. הווטרינר נתן לו רק שלושה חודשים לחיות. אז יצרנו קוקטייל של תרופות אנטי-אנגיוגנטיות שאפשר היה לערבב לתוך מזון הכלב וכמו כן קרם אנטי-אנגיוגנטי שניתן היה למרוח על פני הגידול. ותוך מספר שבועות של טיפול, הצלחנו להאט את הגידול של הסרטן כך שהצלחנו בסופו של דבר להאריך את חייו פי ששה ממה שהווטרינר חזה בתחילה, וזאת באיכות חיים טובה.

לאחר מכן טיפלנו ביותר מ-600 כלבים. יש לנו בערך 60% תגובה, ושיפרנו את ההישרדות של חיות מחמד אלה שהיו לקראת המתה. אז אראה לכם מספר דוגמאות אפילו יותר מעניינות. הנה דולפינה בת 20 הגרה בפלורידה, היו לה נגעים בפיה שבמהלך שלוש שנים, התפתחו לסרטן קשקש פולשני. אז יצרנו משחה אנטי-אנגיוגנטית. מרחנו אותה על הסרטן שלוש פעמים בשבוע. תוך שבעה חודשים הסרטן נעלם לגמרי, והביופסיות היו נורמליות.

הנה סרטן שגדל על השפה של סוס ושמו גינס. זהו סוג מאוד מאוד מסוכן של סרטן הנקרא אנגיוסרקומה. המחלה התפשטה כבר לבלוטות הלימפה, כך שהשתמשנו במשחה אנטי-אנגיוגנטית לעור עבור השפה וקוקטייל לפה, כדי שנוכל לטפל מבפנים וגם מבחוץ. לאחר תהליך של שישה חודשים, הוא החלים לחלוטין. הנה הוא כאן לאחר שש שנים, גינס, עם הבעלים המאוד מאושרים שלו.

(מחיאות כפיים)

כעת, בבירור, טיפול אנטי-אנגיוגנטי יכול לפעול למגוון רחב של מחלות סרטן. ולמעשה, הטיפולים החלוציים הראשונים, לאנשים, כמו גם לכלבים כבר זמינים. יש 12 סוגי תרופות ל-11 סוגי סרטן, אבל השאלה האמיתית היא: עד כמה הם טובים בפרקטיקה? הנה מידע מטיפול בחולים משמונה סוגים של סרטן. העמודות מסמנות זמן הישרדות כפי שהיה בתקופה, שהטיפולים הזמינים היו רק כימותרפיה, ניתוח או הקרנה. אבל החל משנת 2004, כשטיפולים אנטי-אנגיוגנטים נהיו זמינים, ובכן, אתם יכולים לראות שיש בין 70% ל 100% שיפור בהישרדות לאנשים עם סרטן כליה, מיילומה נפוצה, סרטן המעי הגס, וגידולים ברקמת המשתית של מערכת העיכול. זה מרשים. אבל לסוגי גידולים וסרטן אחרים, השיפורים היו צנועים.

אז התחלתי לשאול את עצמי, "למה ההצלחה שלנו מוגבלת?" התשובה, עבורי, היא ברורה; אנחנו מטפלים בסרטן בשלב מאוחר מדי במשחק, כאשר הוא כבר התבסס, ובמקרים רבים, התפשט או הפיץ גרורות. כרופא, אני יודע שברגע שמחלה מגיעה לשלב מתקדם, השגת החלמה יכולה להיות קשה, אם לא בלתי-אפשרית. אז חזרתי לביולוגיה של אנגיוגנזה והתחלתי לחשוב: האם התשובה לסרטן יכולה להיות במניעת אנגיוגנזה? בכך שננצח את הסרטן במשחק שלו, כך שהסרטן לעולם לא יהיה מסוכן? זה יכול לסייע לאנשים בריאים וגם לאנשים שכבר נצחו את הסרטן פעם או פעמיים ורוצים למצוא דרך למנוע את הישנות המחלה. אז כדי לחפש דרך למנוע אנגיוגנזה בסרטן, הסתכלתי על הגורמים לסרטן. ומה שממש סקרן אותי, היה שראיתי שתזונה מסבירה 30-35% ממחלות הסרטן הנגרמות מגורמים סביבתיים.

עכשיו, מתבקש לחשוב מה אפשר להוריד מהתזונה שלנו, מה להוציא, להרחיק. אבל למעשה, נקטתי בגישה הפוכה לגמרי והתחלתי לשאול: מה נוכל להוסיף לתזונה שלנו שהוא אנטי-אנגיוגנטי באופן טבעי, שיכול לשפר את מערכת ההגנה הטבעית של הגוף ולהכות בכלי הדם שמזינים את הסרטן? במילים אחרות, האם אנחנו יכולים לאכול כך שנרעיב את הסרטן? ובכן, התשובה היא כן. ואני הולך להראות לכם כיצד. החיפוש שלנו הוביל אותנו לשוק, לחווה ולתיבת התבלינים, מאחר שגילינו שאמא טבע שילבה מספר גדול של מזונות, משקאות ועשבי מרפא עם מעכבי אנגיוגנזה טבעיים.

הנה מערכת ניסיונית שפיתחנו. במרכז יש טבעת עם מאות כלי דם שגדלים החוצה בצורת כוכב. אפשר להשתמש במערכת הזאת כדי לבחון מוצרי מזון בריכוזים שניתן להשיג ע"י אכילה. בואו אראה לכם מה קרה כאשר הכנסנו תמצית של ענבים אדומים. החומר הפעיל הוא רסבראטרול, המצוי גם ביין אדום. חומר זה מעכב אנגיוגנזה חריגה ב 60%. הנה מה שקרה כאשר הוספנו תמצית מתותים. זה מנע בעוצמה אנגיוגנזה. זאת תמצית מפולי סויה. והנה הרשימה המתארכת של מזונות ומשקאות אנטי-אנגיוגנטיים שעניינו אותנו במחקר. עבור כל סוג מזון, אנחנו מאמינים שיש עוצמות שונות במינים ובזנים שונים. אנחנו רוצים למדוד זאת במטרה, ובכן, כאשר אתה אוכל תות או שותה תה, מדוע לא לבחור את זה שמשפיע ביותר על מניעת סרטן.

הנה ארבעה סוגים שונים של תה שניסינו. כולם מצויים, יסמין סיני, תה יפני, ארל גריי ותערובת מיוחדת שאנחנו הכנו. כפי שניתן לראות בקלות, זני התה שונים במידת השפעתם ממעט להרבה. אבל מה שמגניב הוא שחיבור של שניים עם השפעה מעטה, השילוב, התערובת, משפיע יותר מכל אחד בנפרד. זה אומר שיש סינרגיה של מזון.

הנה עוד מידע מהניסויים שלנו. במעבדה אנחנו מדמים אנגיוגנזה של גוש מיוצג כאן בעמודה שחורה. ובעזרת מערכת זאת, אפשר לבחון את הפוטנציה של תרופות סרטן. ככל שהעמודה קצרה, פחות אנגיוגנזה, שזה טוב. וכאן כמה סוגי תרופות שהיו משויכות לצמצום הסיכון לסרטן אצל בני אדם. סטטינים, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות וכמה אחרים, מונעים גם אנגיוגנזה. וכאן גורמי התזונה מתחרים בהצלחה בתרופות האלה. אתם יכולים לראות בבירור שהם עומדים ברשות עצמם, ובחלק מהמקרים, יותר משמעותיים מהתרופות עצמן. סויה, פטרוזיליה, שום, ענבים, גרגרי יער, כך שאני יכול ללכת הביתה ולבשל ארוחה טעימה בעזרת מרכיבים אלה. דמיינו אם היינו יכולים לייצר את מערכת הדירוג הראשונה בעולם שבעזרתה מדרגים מזונות לפי תכונות האנטי-אנגיוגנזה מונעות הסרטן. זה בדיוק מה שאנחנו עושים כרגע!

הראיתי לכם הרבה מידע ממעבדה והשאלה האמיתית היא: מה הראיות באנשים שאוכלים מזונות המצמצמים אנגיוגנזה בסרטן? ובכן, הדוגמא הכי טובה שאני מכיר היא מחקר של 79 אלף גברים, שנמשך מעל 20 שנה, ובו נמצא שגברים שצרכו עגבניות מבושלות פעמיים או שלוש בשבוע צמצמו בעד 50% את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. כעת, אנחנו יודעים שעגבניות הם מקור טוב לליקופן, וליקופן הוא אנטי-אנגיוגנטי. אבל, מה שיותר מעניין במחקר זה הוא שלגברים שכן חלו בסרטן הערמונית, מתוך אלה שאכלו יותר מנות של רוטב עגבניות היו פחות כלי דם המזינים את הסרטן. כך שמחקר אנושי זה הוא דוגמא עיקרית של האופן בו חומרים אנטי-אנגיוגנטיים המצויים במזון ונצרכים ברמות פרקטיות יכולים להשפיע על הסרטן. כעת אנחנו חוקרים את התפקיד של תזונה בריאה עם Dean Ornish, UCSF ואוניברסיטת Tufts את התפקיד של תזונה בריאה זאת על סממנים של אנגיוגנזה שניתן למצוא בזרם הדם.

כעת, ברור שלדברים שהצגתי בפניכם ישנן השלכות מרחיקות לכת, אפילו מעבר למחקר סרטן. משום, שאם אנחנו צודקים, זה יכול להשפיע על חינוך צרכנים, שירותי מזון, רפואה ציבורית ואפילו על תעשיית הביטוח. למעשה מספר חברות ביטוח התחילו לחשוב באופן הזה. ראו את הפרסומת הזאת מהצלב הכחול של מינסוטה. לאנשים רבים מסביב לעולם, מניעת סרטן תזונתית יכולה להיות הפתרון הפרקטי היחיד, מאחר ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו תרופות מצילות חיים יקרות, אבל כל אחד יכול ליהנות מדיאטה בריאה המתבססת על יבול מקומי ובר קיימא, שהוא אנטי-אנגיוגנטי.

כעת, לבסוף, דיברתי איתכם על מזון, ודיברתי איתכם על סרטן, אז יש רק עוד מחלה אחת שאני רוצה לדבר איתכם עליה, והיא השמנת יתר. מאחר ומסתבר שרקמת שומן, תלויה מאוד באנגיוגנזה. וכמו גידול, שומן גדל היכן שכלי הדם גדלים. אז השאלה היא: האם נוכל לכווץ שומן ע"י חיתוך של הספקת הדם? העקומה העליונה מראה את משקל הגוף של עכבר עם נטייה גנטית להשמנת יתר שאוכל ללא הפסקה, עד אשר נעשה כמו כדור הטניס השעיר הזה. למטה, עקומה של משקל של עכבר רגיל.

אם נותנים לעכבר המשמין מונעי אנגיוגנזה, הוא מאבד משקל. כאשר עוצרים את הטיפול, הוא עולה במשקל בחזרה. מחזירים את הטיפול והוא מאבד את המשקל שוב. מפסיקים את הטיפול והוא עולה שוב במשקל. למעשה, אפשר לחזור על המחזור למעלה ולמטה פשוט ע"י מניעת אנגיוגנזה. ייתכן שלגישה הזאת למניעת סרטן יהיה גם יישום למניעת השמנת יתר. הנקודה המעניינת באמת בענין זה, היא שאנחנו לוקחים את העכברים המשמינים וגורמים להם לאבד משקל רק עד למשקל העכבר הנורמלי, שאמור היה להיות. במילים אחרות, אנחנו לא יכול ליצור עכבר דוגמן-על. (צחוק) וזה מדבר על הגלגול של אנג'יגנזה בוויסות נקודות בקרה בריאות.

אלברט זנט-גיורגי אמר פעם, "גילוי מורכב מראיה של מה שכולם ראו, "ומחשיבה שאיש לא חשב." אני מקווה ששכנעתי אתכם שעבור מחלות כמו סרטן, השמנת יתר ומצבים אחרים, יש פוטנציאל גדול בתקיפת המכנה המשותף, אנגיוגנזה. וזה מה שהעולם צריך, לדעתי. תודה.

(מחיאות כפיים)

ג'ון כהן: אז תרופות אלה אינן בדיוק בזרם העיקרי של הטיפול בסרטן כרגע. עבור מי שיש כרגע סרטן, מה היית ממליץ? האם אתה ממליץ לרכוש טיפול זה עבור חולי סרטן?

ויליאם לי: יש כמה טיפולים אנטי-אנגיוגנטיים, שאושרו ע"י ה FDA. אבל אם אתה חולה סרטן, או עובד או מייעץ לחולה, אתה צריך לשאול אודותם. בנוסף, יש הרבה ניסויים קליניים. קרן אנדריו [לא ברור] עוקבת אחר 300 חברות, ויש בסביבות 100 תרופות נוספות בקנה. אז תשקול את המאושרות, חפש אחר ניסויים קליניים, ומעבר למה שהרופא יכול לעשות עבורך, אנחנו צריכים לשאול מה אנחנו יכולים לעשות עבור עצמנו. אחד מהנושאים שאני מדבר עליהם הוא שאנחנו יכולים להעצים את עצמנו ע"י עשייה של הדברים שהרופאים לא יכולים לעשות עבורנו, וזה להשתמש בידע ולפעול. אם אמא טבע נתנה לנו מספר רמזים, אנחנו חושבים שעשוי להיות עתיד חדש בערך של מה שאנחנו אוכלים. ומה שאנחנו אוכלים הוא באמת הכימותרפיה שלנו שלוש פעמים ביום.

ג'ון כהן: נכון. לאורך קווים אלה, עבור אנשים שעשויים להיות להם גורמי סיכון לסרטן, האם תמליץ לנקוט טיפול כלשהו של מניעה או פשוט לנקוט את התזונה הנכונה עם הרבה רוטב עגבניות?

ויליאם לי: ובכן, את יודעת, יש שפע עדויות אפידמיולוגיות. אני חושב שבעידן המידע, לא צריך הרבה כדי להגיע למקור מוסמך כמו PubMed, הספריה הלאומית של הרפואה, לחפש אחר מחקר אפידמיולוגי עבור צמצום סיכוני סרטן מבוססים על תזונה ומבוססים על תרופות נפוצות. וזה ללא ספק משהו שכל אחד יכול לחפש.

ג'ון כהן: אוקיי, ובכן, תודה רבה לך.

(מחיאות כפיים)