זק קפלן וקיט' שחת מדגימים צעצועים מהעתיד

זק קפלן: קיט' ואני מובילים צוות מחקר אנחנו חוקרים חומרים וטכנולוגיות בעלי תכונות בלתי צפויות. לאורך שלוש השנים האחרונות מצאנו מעל 200 מהדברים האלה, אז הסתכלנו על הספריה שלנו ובחרנו ששה שחשבנו שיהיו הכי מפתיעים עבור TED. מתוך השישה האלו, הראשון שאנחנו עומדים לדבר עליו נמצא במעטפה השחורה שאתם מחזיקים. הוא מגיע מחברה ביפן ונקרא ג'ל-טק. עכשיו קדימה, פתחו את זה.

קיט' שחת: עכשיו הפרידו את שני החלקים אחד מהשני. מה שלא צפוי בזה הוא שזה רך, אך זה גם מגנט חזק. זק ואני תמיד היינו מרותקים מצפיה בדברים לא צפויים כמו זה. השקענו הרבה זמן במחשבה על למה זה, ורק לאחרונה הבנו: כשאנחנו רואים משהו בלתי צפוי, זה משנה את ההבנה שלנו לגבי איך דברים עובדים. כשאתם רואים את מגנט הג'ל הזה בפעם הראשונה, אם הנחתם שכל המגנטים חייבים להיות קשיחים, אז הסתכלות על זה הפתיע אתכם ושינתה את ההבנה שלכם לגבי הצורה בה מגנטים יכולים לעבוד.

זק: עכשיו, זה חשוב להבין מה הן התכונות הלא צפויות. אבל בשביל באמת לחשוב על המשמעויות של מה שזה יכול להפוך לאפשרי, מצאנו שיכול לעזור לחשוב על איך ניתן להשתמש בזה בעולם. אז, הרעיון הראשון הוא להשתמש בזה בדלתות ארונות. אם אתם מניחים בצידי הדלת פס מהחומר המתכתי, אם הדלת נטרקת היא לא תעשה רעש רם, ובנוסף המגנטים ימשכו את הדלת לסגירה. דמיינו שניתן לקחת את אותו החומר, ולהכניס אותו לתחתית נעל סניקרס. אתם יודעים, ככה תוכלו ללכת לחנות כלי בית ולקנות אחד מפסי המתכת שתולים באחורי הדלת של של ארון הבגדים ותוכלו ממש להדביק את הנעל במקום להשתמש במדף. עבורי, אני ממש אוהב את הרעיון הזה. (צחוק) אם תבואו לדירה שלי ותראו את הארון, אני בטוח שתבינו למה. זה בלאגן.

ק"ש: לראות את התכונות הלא צפויות, ולראות כמה אפליקציות, עוזר לכם לראות למה זה חשוב, או מה הפוטנציאל. אבל מצאנו שהדרך שבה אנו מציגים את הרעיונות, עושה הבדל גדול.

ז"ק: זה היה בערך לפני שישה חודשים שקיט' ואני היינו בלוס אנג'לס, והיינו בסטארבקס, שותים קפה עם רומן קופולה. הוא עובד בעיקר על קליפי מוזיקה ופרסומות, עם החברה שלו, "לישכת הבמאים". אבל תוך כדי שאנחנו מדברים, רומן סיפר לנו שהוא מין ממציא מהצד. והראנו לו את אותו מגנט ג'ל שאתם מחזיקים ביד ואתם יודעים, חלקנו את אותם רעיונות. וראינו את זה על פניו. רומן מתחיל ממש להתרגש, והוא שולף את הדפדפת שלו. הוא פותח אותה וקיט' ואני מסתכלים פנימה, והוא מתחיל להראות לנו רעיונות שהוא עובד עליהם. הדברים האלה פשוט ממש מרגשים אותו. ואנחנו מסתכלים על הרעיונות, ואנחנו כזה, וואו, הבחור טוב. בגלל, שהדרך שבה הוא מציג את הרעיון, הגישה שלו הייתה לגמרי שונה משלנו. הוא מכר לך את זה כאילו זה היה למכירה כבר עכשיו. כשהיינו ברכב בדרך חזרה לשדה התעופה, חשבנו לעצמנו, למה היה לזה כל כך הרבה כוח? וככל שחשבנו על זה יותר הבנו, זה נותן לך להשלים את כל הפרטים על החוויה, ממש כאילו ראית את זה בטלויזיה. אז, עבור TED החלטנו לקחת את הרעיון המועדף עלינו עבור מגנט הג'ל ולעבוד עם רומן והצוות שלו ב"לישכת הבמאים" וליצור פרסומת עבור המוצר מן העתיד.

(וידאו): יש לך צורך למהירות? "הרפתקאות מים מומצאות" מאתגרים אותך לשגר את עצמך על קרש המרחף מגנטית במורד מגלשת מים כל כך מהר, וכל כך גבוה, שכשאתה מגיעה למטה, הוא משתמש בבלמים כדי לעצור. "טיל המים". מגיע בקיץ הקרוב.

ק"ש: עכשיו, הראנו את הרעיון לכמה אנשים לפני כן, והם שאלו אותנו, מתי זה יוצא? אז רק רציתי להודיע לכם, זה לא באמת יוצא, רק הרעיונות.

ז"ק: אז, כשאנחנו ממציאים את הרעיונות האלה, חשוב לנו לוודא שהם עובדים מנקודת מבט טכנית. אז אני רוצה להסביר בקצרה איך זה היה עובד. זה הקרש המרחף מגנטית שהוזכר בפירסומת. הג'ל שאתם מחזיקים יכסה את תחתית הקרש. זה חשוב משתי סיבות. אחת, התכונות הרכות של המגנט גורמות לכך שאם זה יפגע לרוכב בראש, זה לא יפצע אותו. בנוסף, אתם יכולים לראות מהדיאגרמה מימין, החלק התחתון של המגלשה יהיה אלקטרו-מגנט. כך שזה בעצם ידחה את הרוכב קצת בזמן הירידה למטה. הכוח של המים הזורמים מטה, בנוסף לכוח הדחייה, יאפשר למגלשה להיות מהירה יותר מכל מגלשה בשוק. בגלל הדבר הזה יש צורך במערכת בלמים. כשתגיעו לתחתית המגלשה -- (צחוק) -- הרוכב עובר דרך צינור אלומיניום. ואני עומד להעביר את זה לקיט' שיסביר למה זה חשוב מנקודת מבט טכנית.

ק"ש: אז אני בטוח שכמהנדסים כולכם יודעים שלמרות שאלומיניום היא מתכת, היא לא חומר מגנטי. אבל משהו בלתי צפוי קורה כאשר מפילים מגנט בתוך צינור אלומיניום. אז הכנו ניסוי קצר להראות לכם את זה. (צחוק) עכשיו, אתם רואים שהמגנט נפל ממש לאט. אני לא הולך להיכנס לפיסיקה של זה, אבל כל מה שאתם צריכים לדעת הוא, שככל שהמגנט נופל מהר יותר, כך גדל הכוח הבולם.

ז"ק: עכשיו, הטכנולוגיה הבאה שלנו היא בעצם עמוד באורך 3 מטרים, ויש לי אותו ממש כאן בכיס. (צחוק) יש כמה גירסאות שונות של זה. (צחוק) כמה מהם נפתחים אוטומטית כמו זה. ניתן לייצר אותם כך שיפתחו אוטומטית, או כך שהם יציבים, כמו זה של זק, שיעמדו בכל מצב ביניים.

ז"ק: עכשיו, כשדיברנו עם אנשי המכירות כדי ללמוד על איך אפשר להשתמש באלה או איך משתמשים בהם עכשיו, הוא סיפר לנו על איך בצבא משתמשים בזה כך שחיילים יכולים לשמור את זה בחזה בצורה חבויה, ואז כשהם בחוץ בשטח, לפתוח את זה לאנטנה כדי לשלוח הודעות חזרה לבסיס. בחשיבה שלנו, המצאנו רעיון שנוכל להשתמש בזה כשער לכדורגל, כך שבסוף המשחק, ניתן פשוט לגלגל את השער ולהכניס אותו לתיק. (צחוק)

ק"ש: הדבר המעניין לגבי זה הוא, שלא צריך להיות מהנדס כדי להעריך למה עמוד באורך 3 מטרים שיכול להיכנס לכיס הוא כל כך מעניין. (צחוק) אז החלטנו לצאת לרחובות שיקגו ולשאול כמה אנשים ברחוב מה הם חושבים שאפשר לעשות על זה.

(וידאו): אני מנקה את מאווררי התיקשה שלי עם זה ואני מוריד את קורי העכביש מהבית שלי, אני עושה את זה כך. הייתי עושה מקל הליכה משלי. הייתי מיצרת סולם כדי להגיע לצמרת העץ. מגיש זיתים. איזה סוג של מוט מאריך, כמו מה שהצבעים משתמשים. אני הייתי מייצרת חנית שבצלילות עמוקות בים, אפשר לתפוס את הדג ממש מהר ואז לגלגל את זה חזרה ויהיה אפשר לשחות יותר בקלות, כן. (צחוק)

ז"ק: עכשיו, בשביל הטכנולוגיה הבאה שלנו אנחנו עומדים לעשות הדגמה קטנה, כך שאנחנו צריכים מתנדב מהקהל. אתה אדוני, בוא אל הבמה. (צחוק) בוא למעלה. ספר לכולם מה שמך.

סטיב ג'ורבסטון. סטיב.

ז"ק: אז סטיב. בסדר סטיב, עכשיו, בוא אחריי. אנחנו צריכים שתעמוד ממש מול השלט TED. בדיוק שם. זה מעולה. ותחזיק את זה. שיהיה בהצלחה. (צחוק)

ק"ש: לא, עדיין לא. (צחוק)

ז"ק: אני רק רוצה שתדעו שהפרזנטציה הזו הובאה אליכם על ידי "טרגט".

ק"ש: קצת -- מושלם, פשוט מושלם. עכשיו, זק, אנחנו עומדים להדגים מלחמת אקדחי מים מהעתיד. (צחוק) אז הנה, בוא קדימה. בסדר, אז עכשיו אם תסתכלו כאן -- לא, לא, זה בסדר. אז, תאר לקהל את הטמפרטורה של החולצה שלך. קדימה.

ס"ג': זה קר.

ק"ש: הסיבה שזה קר היא שזה לא באמת מלא מים שממלאים את אקדחי המים. זה נוזל יבש שפותח על ידי 3M. זה צלול לחלוטין, חסר ריח, חסר צבע. זה כל כך בטוח שאפשר לשתות את הדבר הזה. (צחוק) והסיבה שזה מרגיש קר היא שזה מתאדה פי 25 יותר מהר ממים. (צחוק) בסדר, תודה שעלית לבמה. (צחוק)

ז"ק: חכה, חכה, סטיב -- לפני שאתה הולך מילאנו את זה בנוזל היבש כך שבמהלך ההפסקה אתה יכול לירות בחברים שלך. ס"ג': מעולם. תודה לך.

ק"ש: תודה לך שעלית. בואו נודה לו במחיאות כפיים. (מחיאות כפיים)

אז מה המשמעות של הנוזל היבש הזה? בגירסאות מוקדמות של הנוזל הזה השתמשו במחשב העל קריי. עכשיו, הדבר הבלתי צפוי בזה הוא שזק יכל לעמוד על הבמה ולהספיג אדם תמים לחלוטין מהקהל בלי לדאוג שנפגע באלקטרוניקה, שנרטיב אותו, שנפגע בספרים או במחשבים. זה עובד בגלל שזה לא מוליך. אז אתם יכולים לראות כאן, אפשר לטבול מעגל חשמלי שלם בזה וזה לא יגרום שום נזק. ניתן לגרום לסירקולציה כדי לסלק את החום. אבל היום זה בשימוש נירחב ביותר בבנייני משרדים -- במערכות התזת המים כנוזל לדיכוי אש. שוב, זה בטוח לחלוטין עבור אנשים. זה מכבה שריפות, לא מזיק לשום דבר. אבל הרעיון האהוב עלינו לזה היה להשתמש בזה במשחק כדורסל. כך בזמן המחצית, זה יכול לרדת כמו גשם על השחקנים, לצנן את כולם, ובתוך דקות זה יהיה יבש. לא יפגע במגרש.

ז"ק: הטכנולוגיה הבאה שלנו מגיעה מחברה ביפן שנקראת סקיסוי כימיקלים. אחד ממהנדסי המחקר ופיתוח שלהם עבד על דרך לגרום לפלסטיק להיות יותר קשיח. כאשר הוא עשה את זה, הוא שם לב לדבר בלתי צפוי. יש לנו סרטון להראות לכם.

ק"ש: אז אתם רואים שם, זה לא קפץ חזרה, וזו היתה תופעת לוואי בלתי מכוונת של כמה ניסויים שהם ביצעו. טכנית זה נקרא, "תכונה שומרת צורה." תחשבו על האינטראקציה שלכם עם נייר אלומיניום. שמירת צורה נפוצה במתכות. אתם מכופפים חתיכת נייר אלומיניום, והוא נשאר במקום. ובניגוד לכך, לדוגמא, פח זבל מפלסטיק, ואפשר ללחוץ את הצדדים פנימה וזה תמיד קופץ חזרה.

ז"ק: לדוגמא, ניתן לייצר שעון שניצמד סביב היד אבל לא משתמש באבזם. ניקח את זה קצת קדימה, אם נארוג את הפסים האלה יחד, קצת כמו סל קטן, אפשר לעשות יריעה ששומרת על צורתה, ואז אפשר להכניס את זה לבד ולעשות שולחן פיקניק שנעטף סביב השולחן, כך שביום עם רוח הוא לא יעוף. עבור הטכנולוגיה הבאה שלנו, קשה להבחין בתכונה הלא צפויה של זה כשלעצמו כי זה דיו. אז הכנו סרטון להראות איך משתמשים בו על נייר.

ק"ש: כשהנייר הזה מתכופף, ההתנגדות של הדיו משתנה. כך שבאמצעות אלקטרוניקה פשוטה, ניתן לזהות כמה הדף מכופף. עכשיו, חישבו על הפוטנציאל של זה, תחשבו על כל המקומות בהם משתמשים בדיו. על כרטיסי ביקור, על צידה האחורי של קופסת דגנים, משחקי קופסא. בכל מקום בו משתמשים בדיו ניתן לשנות את האינטראקציה שלכם איתו.

ז"ק: אז הרעיון האהוב עליי של זה הוא להשתמש בדיו הזה בספר. זה יכול לשנות לגמרי את דרך הגישה שלכם לנייר. אתם רואים את הקו הכהה בצד ולמעלה. כשאתם הופכים את הדפים של הספר, הספר יכול לזהות באיזה עמוד אתם לפי העקמומיות של הדפים. בנוסף, אם הייתם מקפלים פנימה את אחת הפינות , הייתם יכולים לתכנת את הספר שישלח לכם דואר אלקטרוני עם הטקסט של העמוד בשביל ההערות שלכם.

ק"ש: עבור הטכנולוגיה האחרונה שלנו, עבדנו שוב עם רומן והצוות שלו ב"לישכת הבמאים" כדי לפתח פרסומת מהעתיד על מנת להסביר איך זה עובד.

(וידאו): הו כן, זה מריח טוב. מי אתה? אני חלב חדש. פעם הרחתי כמוך. בקר-טריות מבית "מומצאים מחלבות". אריזה המשנה את צבעה כאשר החלב שלך מתקלקל. אל תיתן לחלב לקלקל לך את הבוקר.

ז"ק: עכשיו, הטכנולוגיה הזו פותחה על ידי שני הבחורים האלה -- פרופסור קן סוסליק וניל רקו מאוניברסיטת אילינוי.

ק"ש: עכשיו הדרך בה זה עובד: יש מטריצה של צבעים. והצבעים האלה משנים גוון בתגובה לריחות. כך שריח הוניל, הוא יכול לשנות את הצבע של הארבע משמל לחום ואחד מימין לצהוב, כך שהמטריצה הזו יכולה ליצור אלפי קומבינות שונות של צבעים לייצוג אלפי ריחות שונים. אבל כמו בפרסומת החלב, אם יודעים איזה ריח רוצים לזהות, אז הם יכולים ליצור צבע ספציפי לזיהוי הריח המסויים.

ז"ק: בדיוק. זה היה זה שהתחיל שיחה בין פרופסר סוסליק ואני, והוא הסביר לי את הדברים שזה הופך לאפשריים. מעבר לאיתור מאכלים מקולקים שוכנת המשמעות החשובה של זה. החברה שלו ביצעה סקר עבור כבאים בכל המדינה כדי ללמוד, איך הם כרגע בוחנים את האוויר כשהם נענים לקריאת חירום? והוא הסביר בצורה קצת קומית, פעם אחרי פעם מה שהכבאים אמרו הוא, הם היו ממהרים לזירת הפשע, ומסתכלים סביב. אם לא היו שוטרים מתים, זה בסדר להיכנס. (צחוק) אני אומר, זה סיפור אמיתי. הם משתמשים בשוטרים ככלי גילוי. (צחוק) אבל יותר ברצינות, הם קבעו שהם יכולים לפתח מכשיר שיכול להריח יותר טוב מבני אדם, ולקבוע אם זה בטוח עבור הכבאים. בנוסף, הוא הוציא חברה מהאוניברסיטה שנקראת קמסנסינג (מרגיש כימיה), שם הם עובדים על ציוד רפואי כך שהחולה יכול להגיע ולנשוף לתוך המכשיר. על ידי זיהוי הריח של בקטריה מסויימת, וירוס, או אפילו סרט ריאות, הנקודות ישתנו והם יוכלו להשתמש בתוכנה כדי לנתח את התוצאות. זה יכול לשנות בצורה רדיקלית את הדרך בה רופאים מאבחנים מטופלים. כרגע, הם משתמשים בשיטה של ניסוי וטעיה, אבל זה יכול להגיד בדיוק איזה מחלה יש לחולה.

ק"ש: אז אלו היו השישה שהיו לנו בשבילכם היום, אבל אני מקווה שאתם מתחילים לראות למה אנחנו מוצאים את הדברים האלה כל כך מרתקים. בגלל שכל אחד מהשישה הללו, שינה את ההבנה שלנו לגבי מה אפשרי בעולם. לפני שראינו את זה, היינו מניחים שעמוד באורך 3 מטרים לא יכול להיכנס לכיס. משהו זול כמו דיו לא יכול לזהות את הצורה בה מכופף נייר. כל אחד מהדברים האלה. ואנו כל הזמן מנסים למצוא עוד.

ז"ק: זה משהו שקיט' ואני מאוד נהנים לעשות. אני בטוח שזה ברור לכם, אבל זה היה רק אתמול שקיבלתי תיזכורת ללמה. ניהלתי שיחה עם סטיב ג'ורבסטון למטה ליד המדרגות הנעות, והוא סיפר לי שכשכריס שלח את הקופסא הקטנה הזו, אחד הפריטים בה היה החול ההידרופובי -- החול שלא נרטב. הוא אמר שהוא שיחק בוא עם הבן שלו. ואתם יודעים, הבן שלו היה מהופנט, בגלל שהוא היה מפיל אותו למים, מוציא אותו החוצה והוא היה יבד לגמרי. כמה שבועות לאחר מכן, הוא אמר, הבן שלו שיחק עם קבוצת שיערות של אמא שלו, והוא שם לב שהיו כמה טיפות מים על השיער. והוא לקח את הדבר והסתכל על סטיב ואמר, "תראה, חוט הידרופובי." (צחוק) אני אומר, אחרי ששמעתי את הסיפור הזה, זה ממש מסכם את הכל. תודה רבה לכם.

ק"ש: תודה לכם. (מחיאות כפיים)