טוני פורטר: קריאה לגברים

אני גדלתי בניו יורק בין הארלם לברונקס כילד מתבגר,לימדנו אותנו שגברים חייבים להיות קשוחים,חייבים להיות חזקים, חייבים להיות אמיצים,שולטים, בלי כאב, בלי רגשות מלבד זעם ובעיקר ללא פחד. לימדו אותנו שגברים הם הממונים מה שאומר שנשים אינן שגברים מנהיגים ושאתן צריכות לעשות מה שנגיד לכן שהגברים הם עליונים, נשים הן נחותות גברים הם חזקים, נשים הן חלשות שנשים הן פחותות ערך רכוש גברי חפצים בייחוד חפצים מיניים מאוחר יותר למדתי להכיר את החיברות הקולקטיבי של גברים הידוע יותר כ - "קופסה הגברית" "הקופסה הגברית" נושאת בתוכה את כל הרכיבים של איך אנחנו מגדירים מה פירוש להיות גבר אני רוצה גם לומר ללא ספק יש כמה דברים נפלאים נפלאים ממש נפלאים בלהיות גבר אך באותו זמן יש כמה דברים שהם פשוט מעוותים ואנחנו באמת צריכים להתחיל לאתגר את זה,להביט בזה וממש להתחיל תהליך של פרוק, הגדרה מחודשת של מה שאנחנו כיום מכירים כגבריות

אלו הם שני הילדים שיש לי בבית קנדל וג'יי הם בני 11 ו12 קנדל גדול מג'יי ב 15 חודשים היתה תקופה שאשתי תמי ואני היינו ממש עסוקים והופס בום טרח קנדל וג'יי (צחוק) וכשהם היו בערך בני חמש או שש ארבע או חמש ג'יי יכולה הייתה לבוא אליי לבוא ולבכות זה לא היה חשוב על מה היא בוכה היא יכלה להתרפק לי על הברכיים, לנגב את האף בשרוולים שלי פשוט לבכות.להתייפח אבא איתך,זה כל מה שחשוב

עכשיו מצד שני קנדל שכמו שאמרתי הוא מבוגר ממנה רק ב 15 חודשים הוא בא אליי בוכה ואיך שאני שומע שהוא בוכה כאילו ששעון נתקע הייתי נותן לילד משהו כמו חצי דקה. זאת אומרת ,שעד שהוא הגיע אליי אני כבר הייתי אומר דברים כמו " למה אתה בוכה " תרים את הראש תסתכל אליי תסביר לי מה לא בסדר תגיד מה לא בסדר. אני לא יכול להבין אותך. למה אתה בוכה? " ומתוך התסכול שלי של התפקיד והאחריות שלי להבנות אותו כגבר כדי להתאים אותו להנחיות ולמבנים אשר מגדירים את " הקופסה הגברית" הייתי מוצא את עצמי אומר לו דברים כמו: " לך לחדר שלך פשוט לך, לך לחדר שלך שב תתאפס על עצמך ותחזור אליי ותדבר אליי רק כשתוכל לדבר איתי כמו--- " מה? (קהל- גבר) "כמו גבר" והוא בן ילד בן חמש. וככל שהתבגרתי אמרתי לעצמי " אלוהים מה לא בסדר איתי מה אני עושה? למה אני עושה את זה? " ונזכרתי נזכרתי באבא שלי

הייתה תקופה בחיי שהיו כמה חוויות קשות במשפחה שלנו אחי הנרי מת באופן טרגי כשהיינו נערים כפי שאמרתי התגוררנו בניו יורק בברונקס והקבורה הייתה במקום שנקרא לונג איילנד זה היה בערך שעתיים נסיעה מניו יורק ואנחנו התכוננו לחזור חזרה מההלוויה המכוניות עשו הפסקה במקום עם שירותים למי שרצה לפני הנסיעה הארוכה הביתה והלימוזינה התרוקנה אימא שלי, אחותי, הדודות, כולם יצאו אבל אבי ואני נשארנו בלימוזינה ובשנייה שהנשים עזבו הוא התפרץ בבכי הוא לא רצה לבכות לפני אבל הוא ידע שהוא לא ייצליח להחזיק מעמד כל הדרך עד לעיר והיה עדיף לו לבכות מולי מאשר להרשות לעצמו להביע את הרגשות והתחושות הללו בפני נשים וזהו גבר שעשר דקות קודם לכן שם את בנו בן העשרה באדמה חוויה שאני לא יכול לדמיין אפילו הדבר שהכי הכאיב לי היה שהוא התנצל בפני על כך שהוא בכה בפני ובאותו זמן ממש, הוא גם תמך בי ושיבח אותי על כך שאני לא בכיתי

הגעתי למסקנה שהפחד שיש לנו כגברים הפחד הזה פשוט משתק אותנו ומחזיק בנו כבני ערובה של ה"קופסה הגברית" אני זוכר שדיברתי עם שחקן פוטבול בן 12 ושאלתי אותו איך תרגיש אם המאמן יגיד לך שאתה משחק כמו ילדה בפני כל יתר השחקנים? אני ציפיתי שהוא יגיד לי משהו כמו אני אהיה עצוב, אני אפגע מאוד , אני אכעס או משהו כזה אבל לא. הילד הזה אמר לי הילד אמר לי "זה יהרוס אותי" ואני אמרתי לעצמי אם זה יהרוס אותו להיקרא ילדה מה אנחנו מלמדים אותו בנוגע לבנות?

(מחיאות כפיים)

זה החזיר אותי לתקופה שהייתי בן 12 בערך גדלתי בבנין מגורים בעיר גרנו אז בברונקס ובבנין הסמוך לבניין בו גרתי גר בחור ששמו היה ג'וני הוא היה בערך בן 16 ואנחנו היינו צעירים ממנו, בני 12 בערך והוא נהג להסתובב איתנו, החבר'ה הצעירים והבחור הזה, הוא התעסק עם כל מיני עניינים לא טובים הוא היה אחד מהנערים שהורים צריכים לשאול את עצמם " מה הבחור הזה בן השש עשרה עושה עם חבר'ה בני 12 " והוא אכן הקדיש הרבה זמן בהתעסקות בכל מיני עניינים הוא היה נער בעייתי אמו מתה ממנת יתר של הרואין וסבתא שלו גידלה אותו אבא שלו לא היה בתמונה לסבתא היה שתי עבודות הוא היה הרבה לבד בבית אבל אני חייב לומר לכם, שאנחנו החבר'ה הצעירים אנחנו הערצנו את הבחור הזה הוא היה גזעי, הוא היה סבבה זה מה שהאחיות אמרו "הוא סבבה" הוא קיים יחסי מין כולנו הערצנו אותו

יום אחד, הייתי מחוץ לביתי, מתעסק עם משהו משחק או משהו אני לא יודע הוא מסתכל מהחלון, וקרא לי מלמעלה. הוא אומר אנתוני קראו לי אנתוני שהייתי ילד " הי אנתוני בוא למעלה " ג'וני קורא - אתה הולך אז רצתי למעלה והוא פותח את הדלת ואומר לי "אתה רוצה קצת?" ואני מיד הבנתי למה הוא מתכוון בגלל שבשבילי בימים ההם במערכת היחסים שהייתה לי עם הקופסה הגברית ל "אתה רוצה קצת" יש שתי אפשרויות סקס או סמים ואנחנו לא השתמשנו סמים כעת הקופסה שלי הקופסה הגברית שלי היתה מיד בסכנה משתי סיבות-האחת - מעולם לא קיימתי יחסי מין אנחנו הגברים לא מדברים על זה אתה מספר על הפעם הראשונה שלך רק לחברים הקרובים ביותר שלך שנשבעים לשמור זאת בסוד. לכל היתר, אנחנו מספרים ששכבנו כבר שהיינו בני שנתיים אין פעם ראשונה. צחוק הסיבה השנייה -ל א יכולתי להגיד לו שאני לא רוצה בכלל סקס זה אפילו גרוע יותר. אנחנו אמורים תמיד לשחר לטרף נשים הן חפצים בעיקר חפצים מיניים

בכל אופן,לא יכולתי לומר לו שום דבר מכל אלו אז, כמו שאימי הייתה אומרת כדי לקצר סיפור ארוך פשוט אמרתי לג'וני "כן" הוא אמר לי להיכנס לחדר נכנסתי. על המיטה שלו היתה נערה מהשכונה ששמה שילה. היא בת 16 ערומה היום אני יודע שהיא היתה חולת נפש ברמות תפקוד משתנות היה לנו אוסף מזעזע של כינויים לא הולמים בשבילה בכל אופן, ג'וני שכב איתה יותר נכון הוא אנס אותה אבל הוא אמר שהוא שכב איתה כי שילה אף פעם לא אמרה "לא" אבל היא גם לא אמרה "כן"

אז הוא הציע לי לעשות אותו דבר אז נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת וחבר'ה - הייתי מאובן עמדתי עם הגב לדלת כך שג'וני לא יוכל לפרוץ לחדר ולראות שאני לא עושה דבר ועמדתי שם זמן מספיק שיכולתי באמת לעשות משהו ועכשיו אני כבר לא תוהה מה אני הולך לעשות אני תוהה איך אני הולך לצאת מהחדר אז בחוכמה של ילד בן 12 פתחתי את רוכסן המכנסיים שלי יצאתי מהחדר והביטו וראו בזמן שהייתי בחדר עם שילה ג'וני חזר לחלון וקרא לעוד חבר'ה שיעלו אז עכשיו הסלון מלא בנים כמו חדר המתנה אצל רופא והם שאלו אותי איך היה ואמרתי להם " זה היה טוב " ורכסתי את מכנסיי בפניהם וניגשתי לדלת

ואני אומר זאת מתוך רגש אשמה והרגשתי המון רגשות אשם באותו זמן אבל היו לי רגשות מנוגדים, כי בזמן שהיו לי רגשות אשם, הייתי נרגש כי לא נתפסתי אבל ידעתי שאני מרגיש רע לגבי מה שקרה הפחד הזה לצאת מהקופסה הגברית פשוט עטף אותי היה לי איכפת הרבה יותר מעצמי ומכרטיס הקופסה הגברית שלי מאשר היה איכפת לי על שילה וממה שקרה לה

אנחנו הגברים כקולקטיב חונכו לתת ערך פחות לאישה להביט עליהם כרכוש וכחפץ של גברים אנחנו רואים זאת כמשוואה השווה לאלימות כנגד נשים אנחנו הגברים, הגברים הטובים הרוב הגדול של הגברים אנחנו פועלים על פי יסודות הבסיס של כל החיברות הקולקטיבי הזה אנחנו רואים את עצמנו כאילו נפרדים, אבל אנחנו במידה רבה חלק מזה אתם מבינים, אתה צריך להגיע להבנה שפחיתות ערך, רכושנות וחיפצון הם הבסיס והאלימות לא יכולה להתרחש בלי כל אלה כך שבמידה רבה אנחנו חלק מהפתרון כמו גם חלק מהבעייה המרכז לבקרת מחלות בארה"ב מדווח שאלימות גברים כנגד נשים היא בסדר גודל של מגפה היא הגורם מספר אחד לחשש בריאותי אצל נשים בארה"ב ומחוצה לה

אני רוצה לומר רק שזאת היא אהבת חיי ביתי ג'יי איך אני רוצה שגברים יתנהגו בעולם שאני חוזה לה? אני צריך אתכן על הסיפון. אני צריך אתכן איתי אני צריך שתעבדו איתי ואני איתכן על האופן בו אנחנו מגדלים את הבנים שלנו ללמד אותם להיות גברים שזה בסדר לא להיות שולטים שזה בסדר שיהיו לך רגשות ותחושות שזה בסדר לקדם שוויון שזה בסדר שיש סביבך נשים שאתה מיודד איתן ותו לא שזה בסדר להיות שלם שהשחרור שלי כגבר קשור לשחרור שלכן כנשים

אני זוכר ששאלתי ילד בן 9 שאלתי אותו " איך היו החיים עבורך אילולא נאלצת לדבוק לקופסה הגברית ? " הוא אמר לי " אני אהיה חופשי "

תודה חברים

מחיאות כפיים