סאסא ווסיניק משקיע בעיתונות חופשית

וידאו: קריין: אירוע שנראה מנקודת מבט אחת נותן רושם אחד. כאשר הוא נראה מנקודת מבט אחרת, הוא מציג רושם אחר לגמרי. אבל רק כאשר מקבלים את התמונה כולה אפשר להבין את כל מה שקורה.

סאסא ווסיניק: זה סרטון נפלא, לא? ומצאתי שב-29 שניות, זה מספר יותר על העוצמה של, והחשיבות של עיתונות עצמאית מאשר יכולתי לספר בשעה. אז חשבתי שזה יהיה טוב להתחיל עם זה. וגם להתחיל עם מעט סטטיסטיקה. לפי חוקרים רלוונטיים, 83 אחוזים מהאוכלוסיה של כדור הארץ חיים בחברות בלי עיתונות עצמאית. תחשבו על המספר הזה: 83 אחוז מהאוכלוסייה של כדור הארץ כולו לא יודעים באמת מה קורה בארצות שלהם המידע שהם מקבלים עובר סינון על ידי מישהו אשר או שהם משנים קצת את המידע הזה או שהם צובעים את המידע הזה עושים משהו איתו. כך שהם מקופחים בהבנת המציאות שלהם. זה רק כדי להבין עד כמה גדולה וחשובה הבעיה הזו. עכשיו אלו מכם אשר ברי מזל מספיק כדי לגור בחברות האלו אשר מייצגות 17 אחוז , אני חושב שהם צריכים להנות מזה עד שזה יגמר אתם יודעים, בימי ראשון בבוקר, אתם מרפרפים בעיתון , מקבלים את הקפוצ'ינו. נהנים מזה בזמן שזה מחזיק מעמד. מכיוון שכפי ששמענו אתמול, ארצות יכולות לאבד כוכבים מהדגלים שלהם, אבל הם גם יכולות לאבד את חופש העיתונות שלהם, ואני מניח שאמריקאים מסביבנו יכולים לספר לנו יותר על כך. אבל זה לגמרי נושא אחר ונפרד. כך שאני יכול לחזור לסיפור שלי.

הסיפור שלי מתחיל..הסיפור שאני רוצה לחלוק ..מתחיל ב- 1991 באותו הזמן נהלתי את B92 ,חברת המדיה העצמאית היחידה לצורך העניין, חברת המדיה האלקטרונית היחידה במדינה. ואני מניח ששיתפנו -- היו לנו חיים רגילים של המדיה היחידה העצמאית במדינה הפועלים באוירה עויינת במקום שבו הממשלה באמת רוצה לאמלל את חייך ויש דרכים שונות כן, זה היה ה"קוקטייל" הרגיל טיפ טיפה של איומים, טיפה של עיצה ידידותית מעט של השגחה פיננסית, קצת שליטה על הטקסט כך שתמיד יש לך מישהו שלא עוזב את המשרד שלך אבל מה שהם באמת עשו , שזה מאוד עוצמתי, וזה מה שממשלות בשנות ה-90 המאוחרות החלו לעשות אם הם לא אוהבים חברות של מדיה עצמאית - אתם יודעים, הם איימו על המפרסמים שלך. ברגע שהם איימו על המפרסמים, כוחות השוק למעשה, אתם יודעים, נהרסו, והמפרסמים לא רוצים לבוא - לא משנה עד כמה זה נשמע הגיוני בפניהם - לא רוצים לבוא ולפרסם ויש לך קושי לשרוד מהכסף שאתה מרוויח

באותה תקופה בתחילת שנות ה- 90 , היתה לנו בעיה, שהיתה, אתם יודעים, לשרוד מתחת לצד אחד אבל מה שהיה באמת כואב עבורי היה, תזכרו, בתחילת שנות ה- 90 , יגוסלביה התמוטטה, ישבנו שם במדינה הנמצאת בנפילה , נפילה בהילוך איטי. ולכולנו היה את כל זה מוקלט. היתה לנו היכולת להבין מה קורה. אנחנו למעשה הקלטנו היסטוריה. הבעיה היתה שהיינו צריכים להקליט מחדש את ההיסטוריה הזו שבוע אחרי כן, מכיוון שאם לא כן, לא יכולנו להרשות לעצמנו מספיק קלטות כדי לשמור ארכיונים של ההיסטוריה כך שאם אני נותן לכם את התמונה הזו, אני לא רוצה להאריך בזה. בהקשר הזה אדון הגיע למשרד שלי באותה תקופה זה היה עדיין 1991 הוא ניהל ארגון של מערכות מדיה אשר עדיין פעיל, האדון עדיין פעיל בעסקים. ומה ידעתי באותה תקופה על מערכות מדיה? חשבתי שמערכות מדיה הם ארגונים, אשר המשמעות היא שהם אמורים לעזור לך כך שהכנתי שתי תכניות לפגישה הזו, שתי תכניות אסטרטגיות: הקטנה והגדולה. הקטנה היתה, שאני רק רציתי שהוא יעזור לנו לקבל את הקלטות הארורות, כך שנוכל לשמור את הארכיון ל- 50 שנים הבאות. והגדולה היתה לבקש ממנו הלוואה של 1,000,000 דולר. מכיוון שחשבתי, שאני עדיין מתחזק, את חברות המדיה החשובות והעצמאיות שהם עסק גדול וחשבתי שB92 תשרוד ותהיה חברה גדולה ברגע שמילוסוויק נעלם, מה שהפך להיות אמיתי. היא הפכה להיות חברת המדיה או הגדולה או השנייה בגודלה במדינה וחשבתי שזה הדבר היחיד שאנו צריכים באותה תקופה היה הלוואה של מיליון דולר לקחת אותנו דרך אותם זמנים קשים.

בקצרה, האדון הגיע למשרד, לבש חליפה מרשימה ועניבה. נתתי לו את מה אני חשבתי כהסבר מבריק של המצב הפוליטי והסברתי לו עד כמה קשה ומורכבת המלחמה תהיה. למעשה, הערכתי פחות מידי את הזוועות, אני חייב להודות. בכל מקרה, אחרי ההסבר המקיף, הגדול והארוך, השאלה היחידה שהיתה לו - וזו לא בדיחה - היא, האם אנו משלמים תמלוגים אחרי שאנו משדרים מוזיקה של מייקל ג'קסון? זו באמת היתה השאלה היחידה שהיתה לו. הוא עזב, ואני זוכר שמאוד כעסתי על עצמי מכיוון שחשבתי שבטח יש ארגון בעולם אשר מספק הלוואות לחברות מדיה. זה כל כך מובן מאליו, ישר בפרצוף. ומישהו בטח חשב על זה. מישהו בוודאי התחיל משהו כזה. וחשבתי שאני טיפש ולא מסוגל למצוא את זה. אתם יודעים, להגנתי, לא היה גוגל באותה תקופה: לא יכולתם לבדוק בגוגל ב 1991 אז חשבתי שזו למעשה הבעיה שלי. כעת, נעבור בהילוך מהיר ל - 1995 .

יש לי - עזבתי את המדינה, היתה לי פגישה עם ג'ורג' סורוס, מנסה בפעם השלישית לשכנע אותו שהקרן שלו צריכה להשקיע במשהו שיתפעל כבנק מדיה וביסודו של דבר, מה שאני אומר הוא מאוד פשוט. אתם יודעים, תשכחו מצדקה, זה לא עובד. תשכחו מ"פשיטת יד", 20,000 דולר לא יעזרו לאף אחד. מה שעליך לעשות זה להתייחס לחברות מדיה כעסק. זה עסק בכל מקום. חברת מדיה או כל חברה עסקית אחרת צריכה להיות כלכלית ומה שהחבר'ה האלו צריכים , למעשה, זה גישה להון. כך שבפגישה השלישית, הטיעונים היו מבוססים די טוב בסוף הפגישה הוא אמר, תראו, זה לא יעבוד, לעולם לא תראו את כספיכם חזרה, אבל הקרן שלי תשים חצי מיליון דולר כך שתוכלו לבחון את הרעיון. תראו שזה לא יעבוד. הוא אמר, אני אתן לכם חבל לתלות את עצמיכם. (צחוק) ידעתי שני דברים אחרי אותה פגישה: דבר ראשון, בשום פנים ואופן אני לא רוצה לתלות את עצמי. דבר שני, שאין לי מושג איך לגרום לזה לעבוד. אתם מבינים, ברמה של רעיון, זה רעיון גדול. אבל זה דבר אחד שיש קונספט וזה דבר אחר לגמרי לגרום לזה באמת לעבוד.

כך שלא היה לי מושג לחלוטין איך לגרום לזה לעבוד באמת. היה לי רעיון שגוי, חשבתי שאנו יכולים להיות בנק. אתם מבינים בנקים - אני לא יודע אם יש כאן בנקאים; אני מתנצל מראש - אבל זו העבודה הטובה בעולם. אתם יודעים, אתה מוצא מישהו שהוא מכובד יש לו הרבה כסף. אתם מביא לו עוד כסף , הם מחזירים לך על זה אחרי תקופה. אתה גובה ריבית ובין לבין לא עושה כלום אז חשבתי, למה שלא נכנס לעסק הזה? (צחוק) אז הנה יש לנו את הלקוח הראשון, מבריק. העיתון העצמאי הראשון בסלובקיה. הממשלה מנתקת אותם מכל שירותי הדפוס בברטיסלבה כך שהנה העיתון היומי חייב להיות מודפס 400 ק"מ מהבירה זה עיתון יומי עם מועד סגירה בשעה ארבע אחר הצהריים. זה אומר שאין להם מוסף ספורט אין להם את החדשות האחרונות , הפצה יורדת זוהי דרך נחמדה, מתוחכמת איך לחנוק כלכלית עיתון יומי. הם באו אלינו עם בקשה להלוואה הם רוצים..זו הדרך היחידה שלהם לשרוד זה שיהיה להם בית דפוס ואנחנו אמרנו, זה בסדר, בואו נפגש תביאו את התכנית העיסקית, מה שבסופו של דבר הם עשו.

התחלנו את הפגישה קיבלתי שתי חתיכות נייר, לא כמו זה, פורמט A4 כך שזה גדול יותר הרבה מספרים שם, הרבה מספרים. אבל בכל צורה שאתם שמים את זה, אתם יודעים, המספרים לא מתקבלים על הדעת וזה הטוב ביותר שיכלו לעשות אנחנו היינו הטוב ביותר שהם יכלו לעשות אז זו הדרך שבה הבנו מה השיטה שלנו זה לא בנק, היינו צריכים לאמיתו של דבר להכנס לתוך החברות האלו ולהרוויח את התשואה על ידי תיקון שלהם - על ידי ביסוס מערכת ניהול על ידי זה שנספק את כל הידע איך לנהל את העסק מצד אחד - בזמן שהם יודעים איך לנהל, איך ליצור תוכן

רק במהירות נסתכל על התוצאות במהלך 10 השנים הללו, 40 מיליון דולר במימון משתלם שיעור ריבית ממוצע 5%-6% לאחרונה אנו מתפרעים, גובים 7% מידי פעם אנו עושים זאת ב- 17 מדינות מתפתחות בעולם והנה המספר הכי מהמם החזר השקעה - המספר שסורוס היה כה מודאג לגביו - 97% 97% מכל התשלומים בוצעו בזמן מה אנו מממנים באופן טיפוסי ? אנו ממנים כל דבר שחברת מדיה צריכה ממכבש דפוס למשדרים הדבר החשוב ביותר שאנו עושים הוא או בצורה של הלוואות, הון עצמי, חוזים - כל מה שמתאים , אתם יודעים, לכל אחד אבל הדבר החשוב ביותר הוא את מי אנו מממנים? אנו מאמינים בעשר השנים האחרונות חברות אשר מימנו הם למעשה חברות המדיה הטובות ביותר בעולם המתפתח זו רשימת ה"מי ומי". ואני יכול לדבר עליהם שעות. בגלל שהם כולם סוג של גיבורים ואני יכול, אבל אני אתן לכם רק , אולי אחת ותלוי בזמן אני אולי אתן שתי דוגמאות עם מי אנו עובדים

תראו התחלנו לעבוד במזרח ומרכז אירופה ועברנו לרוסיה ההלוואה הראשונה ברוסיה היתה בצ'ליאבינסק אני מתערב שחצי מכם מעולם לא שמעו על המקום הזה בצפון רוסיה יש בחור שנקרא בוריס ניקולביץ' קירשין, אשר מנהל שם עיתון עצמאי העיר היתה סגורה עד שנות ה- 90 המוקדמות בגלל , מכל הדברים, הם יצרו זכוכית למטוסי טופולב בכל אופן, הוא ניהל שם עיתון עצמאי. אחרי שנתיים שבהם עבד איתנו, הוא הפך לעיתון הכי מכובד במקום הקטן הזה. המושל בא אליו יום אחד למען האמת הזמין אותו לבוא אליו למשרד הוא הלך לראות את המושל, המושל אמר "בוריס ניקולצ'ביץ' אני מבין שאתה עושה עבודה נהדרת, ואתה העיתון הכי מכובד במחוז. ואני רוצה להציע לך עסקה האם אתה יכול לתת לי את העיתון שלך לתשעת החודשים הבאים, בגלל שיש לי בחירות - יש בחירות בעוד תשעה חודשים אני לא אתמודד אבל מאוד חשוב לי מי הולך לרשת אותי אז תן לי את העיתון לתשעה חודשים ואני אחזיר אותו לך אין לי אינטרס להיות בעסקי המדיה כמה זה יעלה?" בוריס ניקולביץ' אמר " זה לא למכירה" המושל אמר "נסגור אותך" בוריס ניקולביץ' אמר , " לא אתם לא יכולים". שישה חודשים לאחר מכן העיתון נסגר למזלי, היה לנו מספיק זמן לעזור לבוריס ניקולביץ'. לקחת את כל הנכסים מהחברה הזאת ולהביא אותם לחברה חדשה להביא את רשימת המנויים, לשכור מחדש את הצוות כך שמה שהמושל קיבל היה קליפה ריקה אבל זה מה שקורה אם אתה בעסק של מדיה עצמאית ואם אתה בנקאי של מדיה עצמאית אז זה נשמע כמו סיפור נהדר

איפוא שהוא בהמשך פתחנו חברה לניהול מדיה הקמנו את מעבדת המדיה שלנו , נשמע באמת כסיפור טוב אבל יש לזה גם זוית אחרת הזוית אחרת כמו בקליפ הזה אם תסתכלו במבט כולל, תתחילו לחשוב על המספרים הללו שוב 40 מיליון דולר במשך 10 שנים נפרסו ל- 17 מדינות זה לא הרבה מאוד נכון? זה למעשה רק טיפה בים מכיוון שכשאתם חושבים על החשיבות חלק מהנושאים שדיברנו עליהם אתמול בערב המפגש האחרון שהיה על אפריקה ועל 50 ביליון דולר היפוטטיים המיועדים לאפריקה כל זה, לא הכל, חצי מהבעיות הללו שהוזכרו אתמול בערב אחריות ממשלתית, שחיתות, איך נלחמים בשחיתות לתת קול ל"בלתי נשמעים" לעניים זו הסיבה לכך שתקשורת עצמאית היא בעסק. ולמה היא הומצאה. כך שמנקודת השקפה מה שעשינו זה רק באמת טיפה בים של הצורך שאנו מזהים כעת הסיפור שלנו הוא רק סיפור אחד

אני בטוח שבתוך החדר הזה יש משהו כמו 15 סיפורים נפלאים אחרים של עבודה מרהיבה לא למטרת רווח הנה היכן מונחת הבעיה ואני אסביר לכם כמיטב יכולתי מה הבעיה וזה נקרא גיוס תרומות תדמיינו ששליש מהחדר הזה מלא באנשים המיצגים קרנות שונות תדמיינו ששני שליש מהאנשים כאן מנהלים ארגונים מעולים עושים עבודה מאוד חשובה כעת תדמיינו שכל אדם שני שנמצא כאן חרש, לא שומע ומכבים את האורות כעת זה מראה עד כמה זה קשה להתאים בין אנשים מהצד הזה של החדר לצד ההוא של החדר אז חשבנו שיש צורך באיזה רעיון גדול לשנות, לחשוב מחדש על גיוס הון אתם יודעים, במקום שאנשים ירוצו בחשיכה הזו מנסים למצוא את ההתאמה שלהם, מי ירצה למי יש את אותן המטרות במקום כל זה חשבנו שמשהו חדש צריך להיות מומצא ובאנו עם הרעיון הזה של הנפקת אגרות חוב אגרות חוב של עיתונות חופשית אם יש משקיעים המוכנים לממן את הגרעון בתקציב ממשלת ארה"ב למה שלא נמצא משקיעים שמוכנים לממן גרעון של עיתונות חופשית? החלטנו לעשות זאת בסתיו הזה. ננפיק אותם כנראה בערך של 1000 דולר אני לא רוצה לפרסם אותם יותר מידי, זו לא הנקודה אבל הנקודה היא, האם נשרוד כדי שבאמת נוכל להנפיק אותם נמצא מספיק משקיעים כדי שזה יחשב כהצלחה אין דבר שעוצר את הארגון הבא מלהתחיל להנפיק אגרות באביב הבא ואלו יכולות להיות אגרות חוב לאיכות סביבה ואז לאחר שבועיים , איקבל קדיר יוכל להנפיק את אגרות החוב לחשמל בבנגלאדש ולפני שאתה מבין את זה, כל מטרה חברתית תוכל להיות ממומנת בדרך זו

כעת אנו באמת חולמים בהקיץ בשעה 11:30 עם 55 שניות שנותרו אבל בואו נקח את הרעיון קדימה אתם תעשו זאת, אתם תתחילו את זה בארה"ב, בגלל שזה , אתם יודעים, קונספט אשר מאוד קרוב לחשיבה האמריקאית אבל אתם גם יכולים להביא את זה לאירופה אתם יכולים להביא את זה לאסיה אתם יכולים, ברגע שיש לכם את כל הנקודות השונות אתם יכולים להקל על המשקיעים שימו את כל האגרות הללו במקום אחד והעסק יעבוד ברגע שיש לכם יותר מ- 10 אתם צריכים לפתח סוג של מטריצה מה המשקיעים מקבלים? מצד אחד צד פיננסי ומהאחר צד חברתי וזה מביא רעיון לכמה סוכנויות דרוג כדוגמת מורנינגסטאר זה אומר, אתם יודעים, השפעה חברתית כאן היא עצומה, חמישה כוכבים מבחינה פיננסית נותנים לך רק אחוז אחד, כוכב אחד כעת קחו את זה לשלב האחרון ברגע שיש לכם את כל זה ביחד אין למעשה אף סיבה מדוע לא יהיה שוק לכל זה במקום שאתה לא יכול להפיץ את האגרות הללו בדרך מהירה ובדרך זו אתה מארגן את המימון כך שאין חדרים חשוכים, אין אנשים עיוורים מתרוצצים כדי למצוא אחד את השני

תודה רבה