רובין צ'ייס: סלח לי, אפשר לשכור את הרכב שלך?

לפני 12 שנה, הקמתי את זיפקאר זיפקאר קונה מכוניות ומחנה אותן ברחבי אזורים צפופים ומאוכלסים לשימוש אנשים, לפי תעריף שעתי או יומי, במקום שאנשים אלו יהיו בעלי מכוניות. כל מכונית בזיפקאר מחליפה 15 מכוניות אישיות, וכל נהג בזיפקאר, נוהג 80 אחוז פחות כיוון שעכשיו הם משלמים את העלות המלאה של השימוש, בפעם אחת, בזמן אמת. אבל מה שזיפקאר באמת שינתה היא ששיתוף היא היום הנורמה.

עכשיו, עשור לאחר מכן, זה באמת הזמן לשפר קצת את זיפקאר, ולכן לפני מספר שנים עברתי לפאריס עם בעלי ובן הזקונים שלי, והשקנו את באזקאר לפני שנה. באזקאר נותנת לאנשים את האפשרות להשכיר את המכונית שלהם לחברים שלהם ולשכנים שלהם. במקום להשקיע ברכב, אנחנו משקיעים בקהילה. אנחנו מספקים את הכוח של תאגיד לאנשים פרטיים אשר מוסיפים את רכבם הפרטי לרשת הארגון. חלק מהאנשים קוראים לזה גישת איש מול איש. זה אכן מציג את הצד האנושי בתהליך, והחברויות האישיות, אבל זה כמו להגיד שזה אותו דבר כמו מכירת חפצים יד שנייה חצר, או מכירת מכירת עוגות או שמרטפות. אלה גישת איש מול איש. זה כמו להגיד שמכירת חפצים יד שניה בחצר זה כמו איביי, או שיריד יצירה הם כמו אטסי (אתר באינטרנט למכירת עבודות יד).

אבל מה שבאמת קורה זה שיש לנו את הכוח של אינטרנט זמין וחינם, ועל זה אנחנו מאפשרים תשתית להשתתפות, והעמיתים עכשיו עובדים בשיתוף עם החברה, יוצרים ביחד ערך משותף על עקרונות משותפים, וביחד מחזקים אחד את השני, ומשלימים את מה שהאחר לא יכול לעשות. אני קוראת לזה, עמיתים מאוגדים. החלק של האיגוד,כלומר החברה, מבצעת דברים אשר היא יכולה לבצע הכי טוב. מה היא יכולה לבצע הכי טוב? היא יוצרת כלכלות מדורגות, השקעה חשובה ארוכת טווח במקורות, המומחיות של הרבה אנשים שונים ודרכי חשיבה שונות, ולאנשים פרטיים, לצרכנים, היא מביאה תקנים, חוקים שאנחנו רוצים כצרכנים, וזה נעטף תחת הבטחה של מותג, והחברות מספקות זאת תחת תשתית של השתתפות. העמיתים נותנים ומבצעים דברים אשר מאוד יקרים לחברות לעשות. מה הם תורמים לחברה? הם מביאים גיוון נהדר לחברה, אשר יקרה לחברות. ומה גיוון מביא לחברה? זה מביא התאמה למקום, את האפשרויות לשנות, האפשרות להתמחות, וכל אותם נושאים הקשורים לרשתות חברתיות שחברות משתוקקות להכנס ולהיות שם (ברשתות חברתיות)? זה טבעי בשבילי. אני וחבריי, אני יכולה להתחבר אליהם דרך רשת חברתית בקלות. וזה גם מאפשר יצירתיות מופלאה אמיתית, ואני אדבר על זה אחר כך.

אז יש לנו את העמיתים אשר תורמים את השירותים ואת המוצר, ויש לנו את החברה שעושה דברים שחברה עושה. השניים מספקים את המיטב משני העולמות. כמה מהדוגמאות האהובות עליי: בתחבורה, קארפולינג .קום. הוקמה לפני 10 שנים, 3.5 מיליון אנשים הצטרפו, ומיליון נסיעות משותפות (טרמפים) כל יום. זאת תופעה מדהימה. זה מקביל ל - 2500 רכבות TGV, ורק תחשבו, הם לא היו צריכים להניח מסילות או לקנות רכב. כל זה קורה עם עם עודף הייצור שקיים.

וזה לא רק בתחבורה, הנושא האהוב עליי, אלא גם בנושאים אחרים כמובן. לדוגמא, האתר Fiverr.com פגשתי את המקימים מספר שבועות אחרי שהאתר התפרסם ועכשיו, אחרי שנתיים, מה אתם הייתם עבור חמישה דולרים? 750,000 גיגה בייט פורסמו במהלך השנתיים, של מה אנשים יעשו בשביל חמישה דולרים. ולא רק דברים קלים שכל אחד יכול לעשות. הרעיון של שותפים מאוגדים מאוד קשה ומסובך. ל-TopCoder יש 400,000 מהנדסים אשר מספקים עיצובים ושירותים הנדסיים מסובכים. כאשר דיברתי עם המנכ"ל שלהם, הוא אמר לי משפט מעולה. הוא אמר: "יש לנו קהילה אשר בבעלותה נמצאת החברה שלה" והאהוב עליי ביותר, Etsy. Etsy מספקת דרך לאנשים למכור מוצרים אשר הם הכינו בעצמם. אטסי חגגה עכשיו 7 שנים להיווסדה ואחרי 7 שנים, בשנה האחרונה היא סיפקה שווי 530 מיליון דולר במכירות לכל אותם אנשים פרטיים אשר יצרו את אותם אובייקטים.

אני יודעת שכל אנשים העסקים עכשיו, חושבים, "אלוהים אדירים, אני רוצה לבנות אתר כזה. אני רואה את המהירות המימדים העצומים. את מתכוונת שכל מה שאני צריך לעשות זה לספק תשתית וכל האנשים האלה הולכים לשים את הדברים באתר שלי ואני צריך פשוט להרגע ולהנות מזה?" לבנות את התשתיות הללו שמאפשרות שיתוף זה דבר לא מובן מאליו. אני חושבת על ההבדלים בין גוגל וידאו לבין יוטויוב. מי חשב ששני בחורים צעירים בסטארט אפ צעיר יוכלו לנצח את גוגל וידאו? למה? האמת שאין לי מושג למה. לא שוחחתי איתם. אבל אני חושבת, את יודעים, היה להם כנראה את כפתור השתף קצת יותר בהיר וימינה, ולכן, היה יותר קל ונוח לשתף סרטים לאנשים אשר גולשים ברשת.

לכן, אני בעצם יודעת די הרבה על הקמת רשת שיתוף עכשיו, וחברת שותפים מאוגדים, כיוון שביליתי את השנתיים האחרונות בלעשות זאת בפאריס. לכן, תנו לי להראות לכם כמה זה כל כך שונה היה להקים את באזקאר מאשר להקים את זיפקאר, מכיוון שעכשיו לכל דבר שאנחנו עושים יש שני גופים שונים שאני צריכה לחשוב עליהם: הבעלים אשר הולכים לספק את הרכבים והנהגים אשר הולכים לשכור את אותם רכבים כל החלטה, אני צריכה לחשוב על מה נכון עבור שני הצדדים. יש הרבה מאוד דוגמאות ואני אדגים לכם אחת שהיא לא הדוגמא האהובה עליי: ביטוח. לקח לי שנה וחצי על מנת ליצור את הפתרון הביטוחי המתאים ביותר. שעות על גבי שעות של דיונים עם המבוטחים וחברות הביטוח והמחשבות שלהם על סיכון וכמה ביטוח בצורה כזאת זה חדשני, שהם לא חשבו על זה אף פעם. יותר מדי כסף, שאני לא יכולה אפילו לחשוב על זה, עם עורכי דין בנסיון להבין איך זה שונה, מי אחראי על מה, והתוצאה היא שאנחנו מסגלים לספק לבעלי הרכבים הגנה על היסטוריית הנהיגה שלהם. המכוניות מבוטחות לגמרי בזמן ההשכרה, וזה מספק לנהגים מה שהם צריכים, ומה הם צריכים? הם צריכים דמי השתתפות נמוכים, ועזרה 24 שעות ביממה בדרכים. לכן, זה היה מסובך עבור שני הצדדים.

לכן עכשיו אני רוצה לקחת אתכם לאותו רגע שבו - כאשר אתה יזם, והתחלת את החברה החדשה שלך, ויש את הדברים שאתה עושה לפני, ואז החברה מושקת. מה קורה עכשיו? כל החודשים במשך התכנונים באים לידי ביצוע ופעולה.

בראשון ליוני האחרון יצאנו לשוק. זה היה רגע מרגש. וכל בעלי הרכבים מוסיפים את המכוניות שלהם. זה באמת מרגש. כל הנהגים נהיים חברים בקהילה. זה מעולה. ההזמנות מתחילות לזרום, וכאן, בעלי רכבים אשר קיבלו הודעות טקסט ואימיילים ושבהם נאמר "היי, ג'ו רוצה לשכור את הרכב שלך לסופש. אתה יכול להרוויח 60 יורו. נכון שזה מעולה? כן או לא?" שום תגובה.כלומר, לחלק גדול מהמשכירים לא היה את הכוח אחרי שהם נרשמו והתחילו לענות חזרה. אז אני חשבתי לעצמי, "ברור, רובין, זה ההבדל בין ייצור תעשייתי לבין ייצור בין שותפים" ייצור תעשייתי, כל הרעיון מאחורי ייצור תעשייתי, זה ליצור תקן, תהליך שירות, שמתנהל בצורה קבועה כל פעם, ואני באמת מודה לכך שהמכשיר הנייד שלי נעשה בייצור תעשייתי. וזיפקאר מספקת שירות, מאוד נחמד וקבוע שעובד בצורה נפלאה. אבל מה ייצור בין שיתופי עושה? ייצור כזה שונה לחלוטין בצורה בה נעשים דברים, לכן איביי בצורה חכמה, החברה הראשונה שיישמה תאגידים משותפים, אני חייבת לציין, הם הבינו די מוקדם בתחילת הדרך, שהם צריכים ליישם שיטת דירוג ותגובות וכל הדברים המשעממים האלה שנחוצים. אנחנו יכולים לסמן את זה ולשים את זה בצד, ואנשים שהם בעצם הקונים והצרכנים לא צריכים להתמודד עם זה.

אז נחזור לרגע, זה המראה שלי של הנאה ושמחה, כיוון שכל הדברים האלה שציפיתי להם באמת קרו, ומה הדברים האלה שקרו? זה הגיוון של מה שקורה. יש לכם את בעלי המכוניות השונים והמופלאים, והמכוניות השונות שיש להם, והמחירים השונים, והמקומות השונים (צחוק). הם לבושים בצורה שונה, ונראים בצורה שונה, ו, באמת, אני אוהבת את התמונות האלה בכל פעם שאני מסתכלת עליהם. חבר'ה מגניבים, חבר'ה נרגשים, והנה סלמה, נהגת שאני ממש אוהבת. ואחרי שנה, יש לנו 1,000 מכוניות אשר חונות ברחבי צרפת ו6,000 אנשים אשר חברים באתר ורוצים לנסוע במכוניות הללו. זה לא היה אפשרי כלכלית בחברה רגילה.

בחזרה לגרף הזה. אז מה שקורה זה, שיש לנו את הצד המשעמם הזה אבל יש לנו גם את הצד המגניב הזה. ואני יכולה לספר לכם שני סיפורים מדהימים. נהג סיפר לי שהם הלכו לשכור רכב על מנת לנסוע על קו החוף של צרפת וכאשר בעל הרכב מסר להם את הרכב, הוא אמר "אתם יודעים, פה נמצאים הצוקים, ופה כל החופים, וזה החוף שאני הכי אוהב ופה מסעדת הדגים הכי טובה." והשותפים נהיים... השותפים והבעלים יוצרים חברויות, ועכשיו אנשים אומרים בדקה ה90 -- נהג (שוכר) אומר "היי, אתה יודע מה, אני ממש צריך את הרכב, האם הרכב פנוי?" ובעל הרכב יגיד, "בטח, אשתי בבית. לך אליה ותיקח את המפתחות." אז, יש לכם את הדברים היפים האלה שלא יכולים לקרות, וזה משהו כמו "וואו!" ואני רוצה להגיד "וואו!" על הדבר הזה קורה כאן, כיוון שאנשים פרטיים, אם אתה חברה, מה שקורה זה שיש לך 10 אנשים אשר אחראיים על יצירתיות, או מאה אנשים שאחרים על יצירתיות. מה שקורה בשותפים מאוגדים זה שיש לך עשרות, מאות אלפים ואפילו מיליונים של אנשים שעושים ניסויים עם המודל הזה, ולכן כל ההשפעה הזאת והמאמץ הזה, אתם מקבלים את הכמות היוצאת דופן הזאת של יצירתיות שפורצת החוצה.

לכן אחת הסיבות, אם אנחנו חוזרים ללמה קראתי לחברה באזקאר? אני רציתי להזכיר לכולנו את הכוח של הכוורת, והמתקן המדהים הזה ליצור את התשתית הזאת שאנשים רוצים להשתתף וליצור בה. ובשבילי, כאשר אני חושבת על העתיד שלנו, וכל הבעיות הללו שנראות גדולות מאוד, הגודל בלתי אפשרי, הדחיפות שם, שותפים מאוגדים מספקים את המהירות והיכולת וחדשנות והיצרתיות שיפתרו את הבעיות הללו. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה ליצור תשתית מדהימה להשתתפות - לא מובן מאליו.

לכן אני ממשיכה לחשוב שתחבורה היא הבעיה הרצינית ביותר. כל הבעיות מתרכזות בסופו של דבר לתחבורה מבחינתי. אבל יש את כל האזורים בהן יש בעיות עמוקות, בעיות גדולות שאני יודעת שאנחנו יכולים לעבוד עליהן, ואנשים עובדים עליהן מכיוונים שונים, אבל יש קבוצת הדברים הנפלאים האלה ביחד עם הכוח של מודל שותפים מאוגדים.

אז בעשור האחרון, אנחנו מתענגים על כוחו של האינטרנט ואיך הכוח הזה מחזק אנשים פרטיים, ובשבילי, מה שעמיתים מאוגדים עושה זה להעלות את זה רמה. אנחנו מביאים עכשיו את הכוח של החברה והתאגיד ואנשים מעולים. לכן בשבילי, זאת עבודת צוות. ביחד, אנחנו יכולים. (מחיאות כפיים) תודה רבה. (מחיאות כפיים)