רג'י וואטס מבלבל אתכם בדרך הכי מבדרת

[לא אנגלית] ...וזה אחד הדברים מהם אני הכי נהנה בכנס הזה זה לא כל כך הרבה, כמו שזה כל כך מעט נוגע למה שהכל הוא. (צחוק) אבל יש לנו אינטרסט להבין את הטופוגרפיה של החיים שלנו ביחס לעצמנו. (צחוק) העתיד מראה שאין זמן חוץ מההתמוטטות של תחושת המראה של הזכרונות שבה אנחנו חיים. (צחוק) זה ידוע, אבל עדיין חשוב. (צחוק) כשאנחנו עומדים בפני פחד בימים אלה, ופחד מקיף אותנו, יש לנו גם אנטי-פחד. זה קשה לדמיין או למדוד. קרינת הרקע היא פשוט סטטית מדי מכדי להיראות מתחת לניתוח הספקטרלי הרגיל. אבל אנחנו מרגישים כאילו יש זמנים בהם רבים מאיתנו -- אתם מבינים אותי? אבל -- מבינים אותי? מפני, כאילו, מין היפ הופ כזה, אתם מבינים אותי, TED הוא מגניב -- אתם מבינים אותי. כתבתי שיר, כאילו, ואני מקווה שאתם תאהבו אותו. זה שיר על אנשים ו"ביג-פוט" -- (צחוק) -- וענייני מדע צרפתיים אחרים. זה מדע צרפתי. אוקיי, הנה אנחנו מתחילים. ♫ ניסיתי בפנים ♫ ♫ אני יודע שאני בצרות ולבדי ♫ ♫ אבל כל פעם שזה תופס אותי ♫ ♫ [לא ברור] ♫ (מוזיקה) ♫ וניסיתי להיות זה שאתם מאמינים בו ♫ ♫ ואתה זה שאני רוצה שתהיה כל כך בוטה ♫ ♫ ואתה האחד שאני רוצה להיות [לא ברור] , מותק♫ ♫ ואתה יכול לעשות הכל ♫ ♫ כל עוד לא תיפגע בדרך חזרה ♫ ♫ אם אני אשרוד, אני אספר לך מה לא בסדר ♫ ♫ מפני שאם היתה [לא ברור] ♫ ♫ ואני חושב שאתה נראה כמו [לא ברור] ♫ ♫ אני נותן לך את מה שאני רוצה להיות ♫ (מוזיקה) וזה כאילו, הייתם יכולים להשתמש בכמה מאלה שהייתם רוצים. (מחיאות כפיים) והמודלים הממוחשבים, לא משנה כמה יש לכם ובכמה אנשים תשתמשו, לעולם לא יהיו מסוגלים להגיע לאותן מסקנות. לפני ארבע שנים עבדתי עם כמה אנשים ב"מכון ברוקינגס", והגעתי למסקנה. (צחוק) מחר הוא עוד יום. (צחוק) לא סתם עוד יום, אבל בהחלט יום. הוא יגיע לכאן, אין ספק. והדבר החשוב לזכור זה שההדמיה הזו טובה. היא אמינה, הוא מוחשית. אתם יכולים להושיט יד -- דברים הם מוצקים. אתם יכולים להזיז חפצים מאזור אחד לשני. אתם יכולים להרגיש את הגוף שלכם. אתם יכולים להגיד, "הייתי רוצה לזוז לשם," ואתם יכולים להזיז את המסה הזו של המולקולות דרך האויר למקום אחר כרצונכם. (צחוק) זה משהו שאתם חיים בתוכו כל יום. עכשיו עם ההקצאה וההבנה של חוסר ההבנה, אנחנו נכנסים לתוך עידן חדש במדע בו אנחנו מרגישים ששום דבר איננו יותר מאשר לומר שאלה שבתוך עצמם, קומפוררי או בלתי-קומפוררי, יתארו באופן מתואר את ההתקפלות של חוסר הבנתנו ושל הבנתנו החלקית באשר לרשתות מהם כולנו שואבים את המקורות והמסקנות שלנו. (צחוק) אז, כמו שאני אומר לפני הקטע האחרון, אל תרגישו כאילו אנחנו חיים על כדור, אלא על מישור אינסופי שיש בו אשליה שאתם מובילים את עצמכם בחזרה לנקודת המוצא. (צחוק) ברגע שמבינים שכל הכדורים שבשמיים הם רק מישורים גדולים ואינסופיים, זה ברור כמישור. הא הא הא. זה הקטע האחרון שלי. ורק תזכרו כל דבר שאתם -- זה יותר חשוב להבין את החלל השלילי, מפני שמוזיקה היא רק חלוקה של החלל; החלל שאנו מאזינים לו מחולק כך, וזה מה שנותן לנו את המידע בהשוואה למשהו אחר שנותן לנו את הרעיון של מהו הרעיון שרוצה להיות משודר שרוצה להיות. אז בבקשה, מבלי להרבות בדברים. (מחיאות כפיים) תודה לכם. (מחיאות כפיים) זה קטע כיפי. זה הולך ככה. (מוזיקה) אוקיי, לקטע האחרון הייתי רוצה לעשות, זה הולך מאוד דומה לזה. אני מקווה שאתם מכירים את זה. הנה אנחנו מתחילים. אוקיי, זה עדיין עובד. אוקיי, טוב. בסדר, הנה מתחילים. (צחוק) (מוזיקה) הנה מתחילים. (מוזיקה) ♫ יה, יו, יו, יו ♫ (מוזיקה) תודה לכם. תהנו מהשאר. תודה לכם. (מחיאות כפיים)