פול מקריידי עף על כנפיים סולאריות

אני ידוע בעיקר בתחום מטוסים מונעי אדם, אבל זה היה רק דבר אחד שגרם לי להמשיך לעבוד בסוג הדברים שאני עובד בהם כיום. כנער, מאוד התעניינתי בדגמים של מטוסים, מסוקים, הליקופטרים, דאונים, מטוסים על חשמל, דגמי פנים, דגמי חוץ-- הכול. פשוט חשבתי שזה מאוד כיף, ותהיתי למה רוב האנשים לא מביעים את אותה התלהבות כמוני. ואז, אימוני חיל הים לטיס, ואחרי האוניברסיטה, הגעתי להטסת דאונים, הטסת מטוסים על חשמל, וחשבתי על הדאונים כתחביב, ככיף, אבל נקשרתי לטיפוסים של פרופסורים גדולים ששיכנעו אותי ואת כל האחרים בתחום, שזו הייתה דרך טובה להיכנס למדע מאוד עמוק.

ובזמן שכל זה קרה, אני הייתי בתחום של התאמת מזג האוויר, למרות קבלת תואר שלישי באווירונאוטיקה. נושא התאמת מזג האוויר התחיל ובתור בוגר אוניברסיטה יכולתי להסתובב במגוון ההרצאות שניתנו על נסיעת טרמפיסט לחוף המזרחי, ועוד, וכולם היו מדברים איתי, אבל כל המקצוענים בתחום שנאו אחד את השני, ולא תקשרו אחד עם השני. כתוצאה מכך, אני קיבלתי את הרקע הלגמרי ייחודי בתחום הזה, והתחלתי חברה, שעשתה יותר מחקר בהתאמת מזג האוויר מכולם, והיו הרבה דברים שפשוט לא יכולתי להיכנס אליהם. אבל אז, ב- 1971 הקמתי את אירוקולוגיה, בלי שום עובדים ואז אחד או שניים, שלושה, ופשוט ניסינו לקבל פרויקטים מעניינים. היו לנו מהנדסי אווירודינמיקה שבדיוק כמוני, לא רצו לעבוד בשביל חברות חלל על איזה פרויקט גדול וארוך, אז עשינו את הפרויקטים הקטנים שלנו, והחברה גדלה לאט לאט.

הדבר המרגש היה, שב- 1976, פתאום התחלתי להתעניין במטוסים מונעי אדם בגלל שהלוותי לחבר 100,000 דולר, אני הייתי חתום על הכסף בבנק. הוא היה צריך-- הוא היה צריך את הכסף בשביל הקמת חברה. החברה לא הצליחה, והוא לא יכל להחזיר לי את הכסף, ואני הייתי חתום על ההלוואה. אז היה לי חוב של 100,000 דולר, ושמתי לב שפרס קריימר לטיסות מונעות אדם, שבזמנו היה קיים כבר 17 שנים, היה 50,000 ליש"ט, שבשער החליפין היה בסביבות ה- 100,000 דולר.

אז פתאום התעניינתי בטיסות מונעות אדם, (צחוק) ואיך שניגשתי אל זה בהתחלה, חשיבה על דרכים לבנות את המטוס היה בדיוק איך שעשו את זה בבריטניה, ולא הצליחו, אז ויתרתי. חשבתי , לא, אין שום דרך פשוטה ומהירה, אבל אז, יצאתי לחופשה, חקרתי תעופת ציפורים, רק בשביל הכיף, ואתה יכול לצפות בציפור עפה במעגלים, ולמדוד את הזמן, ולהעריך את זווית התעופה, ומיידית, לחשב את מהירותה, ואת רדיוס הסיבוב, ועוד ועוד, מה שיכולתי לעשות במכונית בזמן שנסענו לטיול בחופש, (צחוק) עם העזרה של שלושת הבנים שלי, הבנים הצעירים שלי, שבאותו זמן צוחקים על כל הדבר הזה מאוד.

אבל זה גרם לחשוב איך ציפורים עפות להן, ואז איך מטוסים-- איך גילשוני אוויר יעופו, ואז מטוסים אחרים, ואז נוצר במהירות הרעיון של מטוס הגוסמור קונדור, זה היה כל כך הגיוני, מישהו היה צריך לחשוב על זה קודם, אבל אף אחד לא חשב על זה, וזה רק השאיר את המשקל נמוך. הוא שקל רק 31.7 ק"ג, אבל תנו לגודל להתחבר, כמו גילשון אויר, אבל פי שלוש מוטת הכנפיים, פי שלושה המיתר הכנף, ככה זה יורד לשליש מהמהירות, שליש מהאנרגיה, ורוכב אופניים טוב יכול לספק כמות אנרגיה כזו, וזה עבד. וזכינו בפרס שנה אחר כך.

לא עשינו-- הרבה טיסה, הרבה ניסיונות, הרבה דברים שלא עבדו, וכאלה שכן עבדו, והמטוס קצת השתפר, קצת השתפר. השגנו טייס טוב, ברייאן אלן, שיפעיל אותו, וסוף סוף, הצלחנו אבל לרוע המזל, בערך 65,000 דולר הוצאו על הפרויקט.

(צחוק)

ונשארו רק כ- 30,000 דולר שיעזרו בתשלום החוב. אבל למזלי, הנרי קריימר, שהציע את הפרס על-- זאת הייתה טיסת 1.6 קילומטר, הציע עוד פרס לטוס את התעלה הבריטית, 33.7 ק"מ, והוא חשב שייקחו עוד 18 שנים עד שמישהו יזכה בזה. אנחנו הבנו שאם רק ננקה קצת את הגוסמור קונדור שלנו, הכוח הדרוש להנעת המטוס יקטן, ואם אתה מקטין את הכוח הנחוץ, קצת, הטייס יכול לטוס פרק זמן גדול בהרבה. וברייאן אלן הצליח, בטיסה מופלאה, לחצות את התעלה הבריטית עם מטוס הגוסמור אלבטרוס, ועל זה זכינו בפרס- 100,000 ליש"ט, 200,000 דולר. וכשכל החשבונות שולמו, החוב טופל והכול היה בסדר. בסוף התברר שמתן המטוסים למוזיאון היה שווה הרבה יותר מהחוב, אז במשך 5, 6 שנים, הייתי צריך לשלם רק שליש מס הכנסה. אז כן היו סיבות כלכליות טובות לפרויקט, אבל-- (צחוק)

זה לא-- טוב, הפרויקט נעשה מסיבות כלכליות בלבד, ולא היינו מעורבים באף טיסה מאויישת מאז (צחוק) בגלל שהפסיקו לתת פרסים, (צחוק) אבל זה ועוד איך גרם לי לחשוב על כל מיני דברים, ומיידית התחלנו ליצור מטוס סולארי כי חשבנו שאנרגייה סולארית עומדת להיות כל כך חשובה למדינה ולעולם, לא רצינו שהמימונים הקטנים של הממשלה יקטנו, שזה בדיוק מה שהממשלה ניסתה לעשות איתם, וחשבנו שמטוס סולארי, לא באמת, יהיה ממש הגיוני, אבל זה אפשרי, וזה יקבל הרבה פרסום בגלל שהוא סולארי ואולי יעזור לתחום. והפרויקט הזה המשיך, כן הצליח, ואז נכנסנו לעוד פרויקטים בתעופה ודברים מכניים ואביזרי קרקע.

אבל בזמן שכל זה קרה, ב- 1982, קיבלתי פרס מקרן לינדברג-- הפרס השנתי שלהם-- והייתי צריך להכין דף בנושא, שיכלול את מגוון המחשבות, ומגוון תחומי העניין שלי במשך השנים. זאת הייתה ההזדמנות היחידה שלי להתמקד במה שאני באמת רוצה, ובמה שחשוב. ולהפתעתי, אני הבנתי את החשיבות של נושאים סביבתיים, שלהם הקדיש צ'רלס לינדברג את שליש מהחיים שלו, והכנת המכתב הזה עשתה לי רק טוב. חשבתי על אם הייתי במסע בחלל והייתי בא ומבקר את כדור הארץ כל 5,000 שנה, ובמשך כמה אלפי ביקורים, הייתי רואה כל פעם את אותו הדבר, רק השינויים הקטנים בכדור הארץ.

אבל בפעם האחרונה, בביקור, ממש עכשיו, פתאום, הייתי רואה שינויים ענקיים באיכות סביבה, בצפיפות האוכלוסין, וזה היה פשוט בלתי יאומן, הכמות של-- כל השינוי הזה. ורציתי-- טוב, אחד השינויים הגדוליים ביותר היה לפני 200 שנה, שהתחלנו להשתמש בפחם ממתחת לאדמה, שזיהם הרבה, ולפני 100 שנה שהתחלנו להוציא בנזין ממתחת לאדמה, שגרם להרבה זיהום, וצריכת בנזין ודלק-- או ייצור, יגיעו לשיא בעוד בערך 10 שנים ואז יירדו, ואנחנו תוהים מה עומד לקרות עם תחבורה.

רציתי להציג את השקופית-- השקופית הזו, אני חושב, היא המצגת הכי חשובה שכולכם תראו, בחיים שלכם, בגלל (צחוק) (מחיאות כפיים) שהיא מראה את הטבע מול האדם מ- 1850 ועד ל- 2050, והנה השנה 2,000, אתם רואים שם, וזה המשקל של כל בעלי החוליות באוויר וביבשה. בני אדם ונברנים, וג'ירפות, וציפורים ועוד. הקו האדום עולה, זה בני האדם, הבקר , וחיות המחמד. הקו הירוק יורד, זה בעלי החוליות של הטבע. בני אדם, בקר וחיות מחמד הם, כיום, 98% מהמסה הכוללת של כל בעלי החוליות על כדור הארץ באוויר וביבשה, ואי אפשר לדעת מה העתיד צופן בחובו, אבל הנתונים לא עומדים להשתפר. לפני 10,000 שנים, בני האדם, בקר וחיות מחמד לא היו אפילו עשירית אחוז ולא היו נראים להבחנה אפילו בגרף כזה, עכשיו הם 98%, וזה-- אני חושב, מראה את השליטה של האדם על כדור הארץ.

אני מרצה לתלמידי תיכון מדהימים בכל קיץ, ושואל אותם, אחרי שהם שאלו אותי שאלות, אז אני מרצה להם. אז אני שואל אותם שאלות. מה היא האוכלוסייה על כדור הארץ? מה האוכלוסייה על כדור הארץ תהיה כשאתם תהיו בגיל של ההורים שלכם? מה שהם לא באמת חשבו עליו אף פעם אבל, עכשיו, הם חושבים על זה. ואז, מה האוכלוסייה על כדור הארץ שתהיה מאוזנת ותוכל להימשך, ולהיות עד 2050, 2100, 2150? והם יוצרים קבוצות קטנות, כולם רבים אחד עם השני, וכשאני עוזב, שעתיים אחר כך, רובם אומרים בסביבות השני מיליארד אנשים, ואין להם מושג איך לרדת לשני מיליארד, גם לי אין, אבל אני חושב שהם צודקים וזו בעיה רצינית.

רייצ'ל כרסון חשבה על זה, וכתבה את "אביב דומם", מזמן. "מניפסט סולארי" מאת הרמן סצ'יר, בגרמניה, טוען שכל האנרגיה על כדור הארץ יכולה להיבצר, בשביל כל המדינות, מאנרגיה סולארית ומים, ועוד, לא צריך לחפור עמוק בשביל הכימיקלים האלה, ואנחנו יכולים לעשות דברים בהרבה יותר יעילות. בואו נראה את השקופית הבאה. אז זה רק מסכם את זה, "לאורך מיליארדי שנים, בתנאים מיוחדים, המזל צבע שכבה דקה של חיים, מורכבים וסבירים, נפלאים ושבריריים.

פתאום, אנחנו בני האדם, מין שהרגע צץ, כבר לא קשורים לאיזון שעובר בטבע, גודלים באוכלוסייה, טכנולוגיה ואינטיליגנציה לעמדה עם כוח הרסני. אנחנו עכשיו שולטים במברשת הצבע." אנחנו אחראים. זה מפחיד. ואני מצייר ציור כל 20 או 25 שנים. זה האחרון, (צחוק) הוא מראה את כדור הארץ, על מעין ציר זמן, מימין טרילוביתים, ודינוזאורים ועוד, ומעבר למשולש, אנחנו עכשיו מגיעים לציויליזציה, וטלוויזיה, ופקקי תנועה ועוד. אין לי מושג מה בא אחר כך, אז פשוט השתמשתי ברובוטיקה וג'וקים טבעיים כהעתיד. כמעין אזהרה, ושבועיים אחרי ציור הציור הזה, אנחנו, באמת, קיבלנו את הפרויקט הראשון שלנו, חוזה, באירוקולוגיה, על ג'וקים רובוטיים, מה שאותי מאוד הפחיד.

(צחוק) (קול של נייר)

טוב, אלה יהיו כל השקופיות שאנחנו-- עם הזמן, הפסקנו עם התוכניות הסביבתיות שלננו, התמקדנו יותר בבעיות האנרגיה הרציניות של העתיד, ופיתחנו מוצר בשביל החברה, ופיתחנו את המכונית החשמלית של ג'נרל מוטורס, ה- EV1. וקיבלנו את לוח מקורות האוויר על פי התקנות של המכוניות החשמליות, אבל מאז הם התפרקו, ועשינו הרבה דברים, מטוסים קטנים לא מאויישים וכו'. יש לי הליוס-- יש לנו את קטע הוידאו הראשון--

קריין: עם אורך כנף של 75 מטרים, היא ארוכה יותר מבואינג 747.

(מוזיקה)

תשומת הלב של המעצבים שלה לפרטים והמבנה שלה, נותנים להליוס את הגמישות והכוח להתמודד עם אי הסדר שהיא נתקלת בו באטמוספירה. זה מאפשר לה לרכוב בקלות נגד כיוון הרוח כאילו היא גולשת לה על גלי האוקיאנוס.

פול מקריידי: הכנפיים יכולות לגעת אחת בשנייה למעלה ולא להישבר, אנחנו חושבים.

(צחוק)

קריין: עכשיו הליוס מתחילה את התהליך של סיבובה אל השמש, כדי למקסם את קליטת האנרגיה מהקולטים הסולאריים.

(מוזיקה) כאשר השמיים נהפכים חשוכים יותר, וטמפרטורת האוויר בחוץ צונחת מתחת ל- 37 מעלות צלזיוס, הסביבה העוינת ביותר במסע של הליוס עברה בלי ששמנו לב, חוץ מהצילום של מערכות המידע שעוצבו במיוחד, והקולטים המשותפים להם. מתקרבת לגובה של 29,523 מטרים, ב- 4:12 לפנות בוקר, הליוס נמצאת מעל 98% מאטמוספירת כדור הארץ. זה יותר מ- 3,048 מטרים יותר מהשיא הקודם שנקבע על ידי SR-71 Blackbird (הציפור השחורה).

(מחיאות כפיים)

פול מקריידי: למטוס הזה יש הרבה שימושים, אבל הוא מכוון לתקשורת, והוא יכול לטוס כל כך לאט עד שהוא פשוט יישאר בגובה 19,812 מטרים, בסופו של דבר הוא יוכל להישאר באוויר יום ולילה, יום ולילה, במשך שישה חודשים כל פעם, כמו לווין סינכרון, אבל רק בגובה של 16 ק"מ מעל כדור הארץ. בואו נראה את קטע הוידאו הבא, הוא מראה את הצד השני של המטבע.

קריין: מטוס קטן, ה- AV Pointer, משמש למעקב, משמש כמעין זוג משקפיים משוטטות, דוגמא פורצת דרך למתי שכלי קטן יכול להוביל אם המפעיל רחוק מכלי הרכב. הוא נוח להובלה, הרכבה ושיגור ידני. נטען מסוללה, הוא חרישי ובקושי ניתן להבחנה. הוא שולח קטעי וידאו ברזולוציה גבוהה אל המפעיל. עם מערכת מיקום עולמית (GPS), הוא יכול לנווט בעצמו, ובנוסף הוא קשוח מספיק כדי לנחות בעצמו ללא גרימת נזק.

פול: בסדר, בואו נראה את קטע הוידאו--

(מחיאות כפיים)

המטוס הזה נמצא בשימוש עכשיו הרבה על ידי הצבא, בכל במבצעים שלהם. בוא נראה את קטע הוידאו הבא.

(מוזיקה)

אלן אלדא: יש לו את זה, יש לו את זה, יש לו את זה מעל הראש.

(מוזיקה)

אנחנו עומדים לסיים את הביקור של קרקס התעופה של פול מקריידי בפגישה עם הבן שלו, טיילור, שביחד עם שני אחיו, עזר לבנות את הגוסמור קונדור לפני 25 שנים.

טיילור מקריידי: אתם יכולים לרדוף אחריו, ככה, במשך שעות.

אלן: כשסיימו עם הפרויקט של אביהם, הם המציאו מטוס קטן משלהם.

טיילור: אני יכול לשלוט עליו על ידי מיקום עילוי בצד אחד של הכנף, או בצד השני.

אלן: הם קראו לו דאון ה"לך איתו".

(מוזיקה)

בחיים לא ראיתי דבר כזה. בן כמה היית כשהמצאת את זה?

טיילור: אה, 10, 11 (אלן: אוי אלוהים)

טיילור: 12, משהו כזה (אלן: זה מדהים)

פול: וטיילור פה כדי להראות לכם את הלך איתו.

(מחיאות כפיים)

טיילור: בסדר, לכל אחד מכם יש שני כאלה בשקית המתנות שלכם, ואחד מהדברים הראשונים-- נראה שהגרסה לייצור המוני קצת צוללת מטה, אז אני ממליץ שרק תעקמו קצת את הכנפיים למעלה לפני שאתם מנסים להטיס אותו. אני אתן לכם הדגמה על איך זה עובד, הרעיון הוא שהוא ימריא על היד מעל הגוף שלכם, כמו שחף שממריא על צוק, כשהרוח מגיעה הוא צריך לעוף מעל הצוק, אז, בעוד אתם הולכים דרך האוויר, הוא עף מסביב לגוף שלכם, חלק צריכים לעוף מעל. אז אתם רק צריכים לשמור על הדאון עם כיוון האוויר. השיגור זה החלק הקשה, אתם צריכים להחזיק אותו גבוה מעל הראש, ומתחילים ללכת קדימה, ופשוט עוזבים אותו, וככה אתם, אופס, שולטים בו.

(צחוק)

ואז, בנוסף, כמו שנאמר בסרטון, אתם יכולים להטות אותו ימינה או שמאלה על ידי פשוט לשים את היד מתחת כנף אחת. אז אני יכול-- אופס, זאת עמדה להיות פנייה ימינה.

(צחוק)

בסדר, זאת תהיה פנייה שמאלה. הנה, אבל... (מחיאות כפיים) בכל מקרה-- (מחיאות כפיים) וזהו זה, אתם יכולים פשוט לשלוט בזה איפה שמתחשק לכם, וזה פשוט שעות של כיף, ואלה כבר לא בייצור, אז יש לכם ממש פרטי אספנות.

(צחוק)

וזה, רק רצינו להראות לכם-- אם נצליח להראות את הוידאו, כן, רק דוגמא לקטע וידאו-- וידאו של מעקב.

(צחוק)

זה שוטט לו במסיבה אתמול בלילה, ו-- (צחוק) אתם יכולים לראות איך זה יכול פשוט לשוטט לו באוויר, ואתם יכולים לרגל על מי שאתם רוצים.

(צחוק)

זהו זה. אני רציתי להביא מטוס, אבל דאגתי לגבי פגיעה באנשים פה, אז חשבתי שזה יהיה קצת יותר עדין. זהו זה, כן, כמה המצאות. (מחיאות כפיים) יופי.