ניל טורוק מביע את משאלת ה - TED שלו

זו הייתה הפתעה מדהימה בשבילי לגלות שלמעשה יש ארגון שמטפל בשני חלקים של החיים שלי. בגלל, שבאופן בסיסי, אני עובד כפיזיקאי תיאורטי. אני מפתח ובוחן מודלים של המפץ הגדול, כשאני משתמש במידע מתצפיות. ובחמש שנים האחרונות אני עובד בעבודה נוספת ועוזר לפרוייקט באפריקה. ואני מקבל הרבה תגובות על זה בקיימברידג'. אנשים תוהים, אתם יודעים, "איך יש לך זמן לעשות את זה?" וכו'. אז זה היה לי פשוט מדהים למצוא ארגון שהעריך את שני הצדדים.

אז חשבתי להתחיל פשוט בלספר לכם קצת על עצמי ולמה אני מנהל חיים סכיזופרניים כאלה. ובכן, נולדתי בדרום אפריקה וההורים שלי נשלחו לכלא על התנגדות למשטר הגזעני. כשהשתחררו, עזבנו והלכנו כפליטים לקניה וטנזניה. שתיהן היו אז מדינות צעירות מאוד, ומלאות בתקווה לעתיד.

הייתה לנו ילדות מדהימה. לא היה לנו כסף בכלל, אבל היינו בחוץ רוב הזמן. היו לנו חברים נהדרים וחזינו בנפלאות העולם, כמו קלימנג'רו, סרנגטי, וערוץ האולדובאי. ובכן, אז עברנו ללונדון בשביל התיכון. ואחרי זה - אין יותר מדי מה להגיד על זה. זה היה די משעמם. אבל חזרתי לאפריקה בגיל 17, כמורה מתנדב ללסוטו, שזו מדינה קטנטנה, שדרום אפריקה של האפרטהייד הקיפה אותה בתקופה ההיא.

ובכן, 80 אחוז מהגברים בלסוטו עבדו במכרות שבגבול. בתנאים אכזריים. אף על פי כן, אני - כמו שאני בטוח - כגבר לבן צעיר ומעצבן שמגיע אליהם לכפר, התקבלתי ביידים פתוחות ובהרבה חום. אבל הילדים היו החלק הכי טוב. הילדים היו מדהימים. נלהבים מאוד ולעיתים קרובות מבריקים. ואני רק הולך לספר לכם סיפור אחד, שנגע בי.

נסיתי להוציא את הילדים החוצה כמה שאפשר, בנסיון לחבר בין החומר הלימודי לעולם האמיתי. והם לא היו רגילים לזה. אבל הוצאתי אותם החוצה יום אחד ואמרתי, "אני רוצה שתאמדו את גובה הבניין". וצפיתי מהם לשים את הסרגל על הקיר, למדוד עם האצבע, ולתת אומדן של הגובה. אבל היה ילד אחד קטן, מאוד קטן לגילו. הוא היה הבן של אחת המשפחות העניות ביותר בכפר. והוא לא עשה את זה. הוא שרבט עם גיר על המדרכה. אז אמרתי - התעצבנתי - אמרתי "מה אתה עושה? אני רוצה שתאמוד את גובה הבניין". הוא אמר "אוקיי. מדדתי את גובה הלבנה. ספרתי את מספר הלבנים ועכשיו אני מכפיל". ובכן, לא חשבתי על זה.

וקרו לי הרבה מקרים כאלה. עוד אחד זה שפגשתי כורה. הוא היה בבית לרגל חופשה בת שלושה חודשים מהמכרות. תוך כדי שאני יושב לידו יום אחד, הוא אמר "יש רק דבר אחד שבאמת אהבתי בבית ספר. ואתה יודע מה זה היה? שייקספיר". והוא ציטט לי קצת. וזה ועוד הרבה מקרים דומים שיכנעו אותי שפשוט יש המון ילדים מבריקים באפריקה ילדים בעלי כושר המצאה, ילדים אינטלקטואלים, ורעבים להזמדנות. ואם אפריקה תתוקן, זה יהיה על ידם, לא על ידנו. ובכן, אחרי... זו האמת.

ובכן, אחרי לסוטו, טיילתי ברחבי אפריקה לפני שחזרתי לאנגליה - כל כך אפורה ומדכאת בהשוואה. והלכתי לקיימברידג'. ושם, התאהבתי בפיסיקה תיאורטית. ובכן, אני לא הולך להסביר את המשוואה הזו, אבל פיסיקה תיאורטית היא, באמת, נושא מדהים. אנחנו יכולים לכתוב את כל חוקי הפיסיקה שאנחנו מכירים בשורה אחת. ויש להודות, זה בסימון מאוד מקוצר. וזה מכיל 18 פרמטרים חופשיים, אוקיי, שעלינו להתאים למידע.

אז זה לא סוף הסיפור, אבל זה סיכום מדהים בעוצמתו של כל מה שאנחנו יודעים לגבי הטבע ברמה הכי בסיסית. ומלבד לכמה סימני שאלה מאוד חשובים, שעליהם שמעתם כאן - כמו אנרגיה אפלה, וחומר אפל - המשוואה הזו מתארת - נראה שהיא מתארת הכל על היקום ומה שבתוכו.

אבל עדיין נשארת חידה גדולה, וזה נוסח לי באופן תמציתי ביותר על ידי המורה שלי למתמטיקה בבית ספר היסודי בטנזניה, שהיא אישה סקוטית נהדרת שאני עדיין בקשר איתה. והיא עכשיו בשנות השמונים לחייה. וכשאני מנסה להסביר לה את העבודה שלי, היא מבטלת את כל הפרטים ואומרת: ניל, יש רק שאלה אחת שבאמת חשובה. מה התפוצץ?" "כולם מדברים על המפץ הגדול. מה התפוצץ?"

והיא צודקת. זו שאלה שכולנו התחמקנו ממנה. ההסבר הרווח הוא שהיקום איכשהו קפץ לקיימות, מלא באנרגיה מסוג מוזר - אנרגיית אינפלציה - שפוצצה אותו. אבל החידה למה היקום צץ במצב הייחודי הזה לא פתורה בכלל. עכשיו, עבדתי על התיאוריה זמן מה, יחד עם סטפן הוקינג ואחרים. אבל אז התחלתי לחקור חלופה אחרת. החלופה היא שהמפץ הגדול לא היה ההתחלה. אולי היקום היה קיים לפני המפץ, והמפץ היה פשוט אירוע אלים ביקום שהיה קיים קודם.

ובכן, האפשרות למעשה הועלתה בתיאוריות האחרונות, התיאוריות המאוחדות, שמנסות להסביר את כל אותם 18 פרמטרים חופשיים בשלד בודד, שבתקווה יחזה את כולם. ואני רק אציג סרטון של הרעיון הזה. זה כל מה שאני יכול להעביר. על פי התיאוריות האלה, יש מימדים נוספים בחלל, לא רק השלושה שאנחנו מכירים, אלא בכל נקודה בחדר יש מימדים נוספים. ובמיוחד, יש אחד משונה למדי, בתיאוריות המאוחדות האלגנטיות ביותר שיש לנו. המשונה נראה כך: שאנחנו חיים בעולם תלת מימדי. אנחנו חיים באחד העולמות האלה, ואני יכול להראות את זה רק כדף, אבל זה באמת תלת מימדי.

ובמרחק זעיר, יש דף נוסף, גם תלת מימדי, והם מופרדים על ידי רווח. הרווח מאוד קטן, וניפחתי את זה על מנת שתראו אותו. אבל באמת הוא בגודל של חלקיק מהגודל של גרעין אטום. לא אכנס לפרטים על למה אנחנו חושבים שהייקום הוא ככה אבל זה על פי המתמטיקה וזה מנסה להסביר את הפיסיקה שאנחנו יודעים. ובכן, התעניינתי בזה בגלל שזה היה נראה לי כמו שאלה מובנת מאליה. שהיא, מה קורה אם שני העולמות התלת מימדיים האלה ממש יתנגשו? ואם הם מתנגשים, זה ייראה ממש כמו המפץ הגדול. אבל זה קצת שונה מהתמונה השגרתית. התמונה השגרתית של המפץ הגדול היא נקודה. הכל יוצא מנקודה. יש את הצפיפות האינסופית. וכל המשוואות מתמוטטות. אין סיכוי לתאר את זה.

בתמונה, אתם תשימו לב, המפץ מתרחב. זה לא נקודה. צפיפות החומר סופית, ויש לנו סיכוי לקבוצת משוואות עקבית שיכולה לתאר את כל התהליך. בקיצור, חקרנו את החלופה הזו. הראנו שהיא יכולה להתאים לכל המידע שיש לנו על היווצרות הגלקסיות, התנודות ברקע קרינת גלי המיקרו. מעבר לכך, ישנה דרך ניסויית להסביר את התיאורה הזו מלבד להסבר האינפלציה שהסברתי לכם קודם. זה כולל גלי כבידה.

ובתרחיש הזה, לא רק שהמפץ הגדול לא היה ההתחלה, כמו שאפשר לראות בתמונה הזו, זה יכול לקרות שוב ושוב. ייתכן ואנחנו חיים ביקום שלא נגמר, מבחינת מרחב וגם זמן. והיו מפצים בעבר, ויהיו מפצים בעתיד. וייתכן ואנחנו חיים ביקום שלא נגמר. ובכן, ליצור ולבחון מודלים של היקום, בשבילי, זו הדרך הטובה ביותר שיש לי ליהנות ולהעריך את היקום. אנחנו צריכים ליצור את המודלים המתמטיים הכי טובים שביכולתנו, הכי עקביים. ואז אנחנו חוקרים אותם בעיון רב, בהיגיון ועם מידע. ואנחנו מנסים לשכנע את עצמנו - אנחנו ממש מנסים לשכנע את עצמנו שהם לא נכונים. זהו תהליך: כשאנחנו מפריכים דברים. ובהדרגה, ובתקווה, אנחנו מתקרבים יותר ויותר להבנת העולם.

בזמן ששקדתי על הקריירה שלי, משהו בפנים כירסם אותי. מה עם אפריקה? מה עם הילדים האלה שהשארתי מאחור? במקום להתפתח, כפי שכולנו קיווינו בשנות השישים, המצב רק הידרדר. אפריקה נשבתה על ידי עוני, חולי ומלחמה. ניתן לראות את זה באופן מאוד גרפי באתר ובפרוייקט של Worldmapper. אז הרעיון הוא להציג כל מדינה על מפה, אך למדוד את האיזור על פי מידה מסויימת.

אז יש את מפת האיזור הסטנדרטית. דרך אגב, אפריקה גדולה מאוד. והמפה הבאה מראה את התמ"ג של אפריקה ב - 1960, סביב השנים בהן הרבה מדינות אפריקאיות זכו בעצמאות. עכשיו, זו 1990 ואז 2002. והנה תחזית ל - 2015. שינויים גדולים קורים בעולם, אבל הם לא עוזרים לאפריקה.

מה עם אוכלוסיית אפריקה? האוכלוסייה בהחלט פופורציונאלית לאיזור שלה, אבל אפריקה מובילה בתמותה מסיבות שלרוב ניתן למנוע: תת-תזונה, זיהומים פשוטים, וסיבוכי לידה. ואז יש HIV/AIDS. ואז יש מוות במלחמות. אוקיי, יש נכון להיום 45,000 אנשים שמתים בחודש בקונגו, כתוצאה מהמלחמה על קולטן, יהלומים, וכו'... זה עדיין נמשך.

מה עם היכולת של אפריקה להתמודד עם הבעיות האלה? ובכן, הנה מספר הרופאים באפריקה. הנה מספר האנשים בהשכלה גבוהה. והנה - מה שאותי הכי מזעזע - מספר המאמרים המדעיים שיוצאים מאפריקה. פשוט לא קיים. ואת כל זה טענו באופן משכנע ב - TED אפריקה: שכל העזרה הזו שנתנו לאפריקה לא עזרה במאום להעמיד את אפריקה על שתי רגליה.

ובכן, המעבר לדמוקרטיה בדרום אפריקה ב- 1994 היה לא פחות מחלום לרבים מאיתנו. שני הוריי נבחרו לפרלמנט הראשון, לצד נלסון וויני מנדלה. הם היו הזוג הנוסף היחידי. וב- 2001, לקחתי חופש מחקר כדי לבקר אותם. וכשהייתי עסוק בעבודה - עבדתי על העולמות המתנגשים האלה, ביום. ולמדתי, שיש מחסור משווע של מיומנויות, במיוחד מיומנויות מתמטיות, בתעשייה, בממשלה, בחינוך.

היכולת ליצור ולבחון מודלים נהייתה הכרחית, לא רק לכל תחום במדע היום, אלא גם לחברה המודרנית עצמה. ואם אין לך מתמטיקה, אתה לא תיכנס לעידן המודרני. אז היה לי רעיון. והרעיון היה פשוט מאוד. הרעיון היה להקים מוסד אפריקאי למדעים מתמטיים, או בקיצור AIMS. ובוא נגייס סטודנטים מאפריקה כולה, ונפגיש אותם עם מרצים מכל רחבי העולם, וננסה להעניק להם השכלה מצויינת.

ובכן, בתור פרופסור מקמברידג', היו לי הרבה קשרים. ולתדהמתי, הם גיבו אותי ב - 100%. הם אמרו "לך תעשה את זה, ונבוא להרצות". וידעתי שזה כיף אדיר להביא סטודנטים מבריקים מהמדינות האלו, בהן אין להם הזדמנויות, יחד עם המרצים הטובים בעולם, שידעתי שהם יבואו, בגלל העניין באפריקה. ולשים אותם יחד ולתת לניצוצות לעוף. אז קנינו מלון נטוש בקרבת קייפטאון. זה מלון ארט דקו עם 80 חדרים משנות ה - 20. זה היה איזור די מוזנח, ככה שקנינו מלון עם 80 חדרים ב - 100,000$. זה בניין יפהפה. החלטנו לשפץ אותו ואז הפצנו את השמועה: אנחנו פותחים את המוסד הכי טוב למתמטיקה באפריקה במלון הזה.

ובכן, דרום אפריקה החדשה היא מדינה מאוד מרתקת. ואלה מביניכם שלא היו שם, כדאי לכם ללכת. מאוד, מאוד מעניין מה שקורה. וגייסנו צוות נהדר, צוות חדור מוטיבציה. הדבר השני שקרה, והיה טוב מאוד עבורנו, הוא האינטרנט. למרות שהאינטרנט יקר מאוד ברחבי אפריקה, יש אינטרנט קפה בכל מקום. ואפריקאים צעירים ומבריקים נואשים להצטרף לקהילה הגלובאלית, כדי להצליח - והם מאוד שאפתניים. הם רוצים להיות האיינשטיין הבא.

אז כשהשמועה על פתיחת AIMS נפוצה, היא נפוצה מהר מאוד דרך אי-מייל והאתר שלנו. וקיבלנו פניות רבות. ובכן, תיכננו את AIMS כסביבת למידה סביב השעון, וזה היה נהדר לפתוח אוניברסיטה מההתחלה שלה. אתה חייב לעשות חשיבה מחדש, מה מטרת האוניברסיטה? וזה מאוד מרגש. אז תכננו אותה כך שתהיה בה למידה אינטראקטיבית. בלי למידה חד גונית עם לוח וגיר. אנחנו שמים דגש על פיתרון-בעיות, עבודה בקבוצות, כל סטודנט מגלה וממצה את הפוטנציאל שבו, ולא רודף אחר ציונים.

כולם גרים ביחד במלון, מרצים וסטודנטים ולא מפתיע למצוא שיעור פרטי מאולתר באחת בלילה. בדרך כלל הסטודנטים לא עוזבים את מעבדת המחשבים עד 2:00 או 3:00 בלילה. והם קמים שוב ב - 8:00 בבוקר. הרצאות, פיתרון בעיות וכדומה. זה מקום יוצא מן הכלל. במיוחד אנחנו שמים דגש על תחומים שרלוונטים לפיתוח של אפריקה, מכיוון שבתחומים האלו, למדענים שעובדים באפריקה יהיה יתרון תחרותי. הם יפרסמו, יוזמנו לכנסים. הם יצליחו; תהיה להם קריירה מוצלחת.

ו-AIMS עשתה עבודה טובה מאוד. הנה רשימה של הבוגרים של שנה שעברה, הם סיימו ביוני, ומה הם שעושים כרגע, 48 מהם. וכאן כתוב איפה הם נמצאים. ולאן הם הלכו. אז כל הסטודנטים האלה הם אחרי תואר ראשון. והם כולם המשיכו לתואר שני ודוקטורט במקומות מצויינים. אפשר ללמד חמישה סטודנטים ב - AIMS בעלות לימודים של סטודנט אחד בארה"ב או אירופה. אבל יותר חשוב מכך, אוכלוסיית הסטודנטים בכללותה היא מקור בלתי נלאה של כח, גאווה ומחוייבות לאפריקה. אנחנו ממחישים את ההתקדמות של AIMS על ידי צביעה של המדינות באפריקה.

אז אתם יכולים לראות כאן מאחורי הרשימה. כשמדינה נצבעת בצהוב: קיבלנו פנייה; כתום: קיבלנו מישהו שהגיש פנייה; וירוק: סטודנט שסיים. אז זה היה מצבנו אחרי טקס הסיום הראשון ב - 2004. והצבנו לעצמנו מטרה להפוך את היבשת לירוקה. אז הנה 2005, 6, 7, 8. (מחיאות כפיים) אנחנו בדרך הנכונה להשיג את המטרה הראשונית שלנו.

ביקשנו מכמה תלמידים לצלם את עצמם בבית לפני שבאו ל - AIMS. ואני רק אראה לכם אחת. שמי טנדאי מוגוואגווה. יש לי תואר ראשון במדעים וחינוך. אני אלמד ב - AIMS. להבנתי הקורס מכסה די הרבה. אתם יודעים, מפיסיקה ועד רפואה, במיוחד, אפידימיולוגיה וגם מידול מתמטי. אז טנדאי הגיעה ל - AIMS והצליחה מאוד. ואתן לה להמשיך מכאן.

שמי טנדאי מוגוואגווה והייתי סטודנטית ב - AIMS ב - 2003 ו- 2004. אחרי שעזבתי את AIMS, המשכתי לתואר שני במתמטיקה שימושית באוניברסיטת קייפטאון בדרום אפריקה. לאחר מכן, הגעתי להולנד שם אני עושה עכשיו דוקטורט באימונולוגיה תיאורטית.

טנדאי עובדת באופן מאוד עצמאי. היא מתקשרת טוב עם האימונולוגים בבית החולים, אז סך הכל יש לי דוקטורנטית טובה מאוד מדרום אפריקה. אני שמח שהיא כאן.

עוד סטודנט שהיה בשנה הראשונה של AIMS הוא שהו. רואים אותו פה עם המורה האהוב עליו בתיכון. ואז מתחיל ללמוד באוניברסיטה בצפון ניגריה. ואחרי AIMS, שהו רצה לעסוק בפיסיקה של אנרגיות גבוהות, והוא הגיע לקיימברידג'. הוא עומד לסיים את הדוקטורט שלו. והוא צולם לאחרונה עם מישהו שכולם מכירים.

ומשם נוכל בתקווה, לעשות תחזיות טובות יותר ואז נשווה את זה לגרף ונעשה כמה תחזיות.

נחמד.

הנה הסטודנטים הנוכחיים ב - AIMS. יש 53 מ- 20 מדינות שונות, כולל 20 נשים. אז עכשיו אני אגיע לעניין TED בהקשר שלי. ובכן, ערכנו מסיבה. זו אפריקה - יש לנו מסיבות טובות באפריקה. ובחודש שעבר הם עשו לי מסיבת הפתעה. הנה מישהו שכבר יצא לכם לראות. (מחיאות כפיים) אני רוצה להציג עוד כמה אנשים יוצאי דופן בתמונה הזו. אז ערכנו מסיבה, כמו שאתם רואים הם מאפילים עליי לחלוטין בשלב הזה. זו עזרא. היא מדארפור. היא פיזיקאית. ואיכשהו עדיין מחייכת, למרות כל מה שקורה בבית. אבל היא רוצה להמשיך בפיסיקה והיא מצליחה מאוד. זו לידיה. לידיה היא האישה הראשונה אי פעם שסיימה תואר במתמטיקה ברפובליקה המרכז-אפריקאית. והיא עכשיו ב- AIMS.

אז עכשיו בוא ניגש למשאלת TED שלנו. ובכן, זו לא משאלת TED שלי. זו המשאלה שלנו, כפי שכבר הבנתם. ולמשאלה שלנו יש 2 חלקים: אחד זה חלום והשני זה תכנית. אוקיי. חלום TED שלנו הוא שהאיינשטיין הבא יהיה אפריקאי. בשאיפה לגבהים של גאונות יצירתית, אנחנו רוצים להחדיר מוטיבציה באלפי אנשים, לתת עידוד ואומץ להשיג את היכולות הגבוהות הדרושות לעזור לאפריקה. יהיו ביניהם לא רק מדענים מבריקים - בזה אני בטוח ממה שראינו ב- AIMS - הם גם יהיו הגייטסים, הברינים, והפייג'ים האפריקאים של העתיד.

ובכן, אמרתי גם שיש לנו תכנית. והתכנית שלנו די פשוטה. AIMS היא עכשיו מודל מוכח. ומה שעלינו לעשות זה לשכפל אותו. אנחנו רוצים לפתוח 15 מרכזי AIMS בחמש השנים הבאות, בכל רחבי אפריקה. בכל אחד תהיה שכבת סטודנטים כלל-אפריקאית, אך יתמחה בתחום מדעי שונה. אנחנו רוצים להשתמש במדע להתגבר על מחסומים לאומיים ותרבותיים, כמו שנעשה ב- AIMS. ואנחנו רוצים להוסיף אלמנטים לתכנית הלימודים. אנחנו רוצים להוסיף מיומנויות של יזמות ומדיניות.

AIMS המורחב יהיה מוסד כלל-אפריקאי מובהק, ובוגריו יהוו רשת חזקה, שיעבדו יחדיו למען שלום וקידמה ברחבי היבשת. במהלך השנה האחרונה, ביקרנו באתרים באפריקה, בחיפוש אחר אתרים אפשריים למרכזי AIMS חדשים. והנה אלה שבחרנו. ולכל אחד מהמרכזים האלה יש צוות מקומי חזק, כל אחד במקום יפהפה, מקום מעניין, שמרצים בינלאומיים יהיו שמחים לבקר. והשותפים שלנו ברחבי אפריקה מאוד נלהבים לגבי זה. כולם רוצים מרכז AIMS במדינה שלהם.

בנובמר האחרון, ועידת שרי המדע והטכנולוגיה של אפריקה שנערכה במומבסה, קראה לתוכנית פריסה מקיפה ל- AIMS. כך שיש לנו תמיכה פוליטית ברחבי היבשת. זה לא יהיה קל. בכל אתר יהיו אתגרים גדולים מאוד. מדענים מקומיים יהיו חייבים ליטול את ההובלה וחייבים לשכנע ממשלות להשקיע. התנאים קשים מאוד, אך אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתפשר על אותם עקרונות שגרמו ל-AIMS להצליח.

ואנחנו מסכמים אותם בצורה הבאה: המוסדות חייבים להיות רלוונטים, חדשניים, תועלתיים ובאיכות גבוהה. למה? בגלל שאנחנו רוצים שאפריקה תהיה עשירה. קל לזכור את הכללים הבסיסים שאנחנו צריכים. אז, לסיום, תנו רק לומר שהאנשים היחידים שיכולים לתקן את אפריקה הם אפריקאים צעירים ומוכשרים. על ידי שחרור וטיפוח של הפוטנציאל היצירתי שלהם, אנחנו יכולים להביא לקפיצת מדרגה בעתידה של אפריקה. במשך הזמן הם יתרמו לפיתוח של אפריקה ולמדע בדרכים שאנחנו יכולים רק לדמיין. תודה. (מחיאות כפיים)