נייתן מיירוולד: האם הלייזר הזה יכול לחסל מלריה?

אנחנו ממציאים. החברה שלי ממציאה כל מיני סוגים של טכנולוגיה חדשה בהרבה תחומים שונים. ואנחנו עושים את זה בגלל שתי סיבות. אנחנו ממציאים בשביל הכיף. ממש כיף להמציא. ואנחנו גם ממציאים בשביל רווח. השניים קשורים בגלל שלוקח מספיק זמן עד הרווח, שאם זה לא כיף לא היה לך את הזמן לעשות את זה. אז אנחנו עושים סוג של המצאות מכוונות-רווח וכיף לרוב מה שאנחנו עושים, אבל יש לנו גם תוכניות שבהן אנחנו ממציאים בשביל האנושות -- שבהן אנחנו לוקחים חלק מהממציאים הכי טובים שלנו, ואנחנו אומרים, "האם יש בעיות איפה שיש לנו רעיון טוב איך לפתור בעיה שיש בעולם?" -- ולפתור אותה בצורה שבה אנחנו מנסים לפתור בעיות, שהיא עם פתרונות דרמטיים, משוגעים, מחוץ-לקופסא. ביל גייטס הוא אחד החברה החכמים האלה שלנו שעובדים על הבעיות האלה. והוא גם מממן את העבודה הזאת, אז תודה. אז אני הולך לשוחח בקצרה על כמה בעיות שיש לנו ועל כמה בעיות שלהן יש לנו כמה פתרונות בדרך.

מתן חיסונים הוא אחת מטכניקות המפתח בבריאות הציבור, דבר מדהים, אבל בעולם המתפתח הרבה חיסונים מתקלקלים לפני שהם ניתנים. וזה בגלל שהם צריכים להישמר קרים. כמעט כל החיסונים צריכים להישמר בטמפרטורות של מקרר. הם מתקלקלים מהר מאוד אם לא שומרים עליהם כך. ואם אין לך רשת חשמל יציבה, זה לא קורה, אז ילדים מתים. זה לא רק האבדן של החיסון שמשנה; זאת העובדה שהילדים האלה לא מתחסנים. זו דרך אחת שבה חיסונים מובלים. אלה תיבות פוליסטירן. הן נישאות על ידי אנשים, אבל שמים אותן גם על גבי משאיות טנדר. יש לנו פיתרון שונה. עכשיו, אחת מתיבות הפוליסטירן האלה תחזיק מעמד למשך בערך 4 שעות, עם קרח בתוכה.

ואנחנו חשבנו, טוב, זה לא באמת טוב מספיק. אז עשינו את הדבר הזה. זה מחזיק מעמד שישה חודשים בלי חשמל, אפס חשמל לחלוטין, בגלל שזה מאבד פחות מחצי וואט. עכשיו, זה הדור השני של האב-טיפוס שלנו. הדור השלישי של האב-טיפוס, ברגע זה, נמצא באוגנדה, בניסויים. עכשיו, הסיבה שהצלחנו להמציא את זה היא שני רעיונות מפתח. אחד הוא שזה דומה למקפיאים קריוגניים, משהו שתשמור בו חנקן נוזלי או היליום נוזלי. יש להם בידוד מדהים, אז בוא נשים כאן קצת בידוד מדהים. הרעיון האחר הוא מעניין, והוא, שאתה לא יכול כבר להושיט יד לבפנים, בגלל שאם תפתח את זה ותושיט יד לבפנים, אתה תיתן לחום להיכנס, וזה יהיה סוף המשחק. אז הבפנים של הדבר הזה נראה למעשה כמו מכונת קוקה-קולה. הוא מוציא החוצה בקבוקונים קטנים בנפרד. אז רעיון פשוט, שאנחנו מקווים שישנה את הדרך שבה מחלקים חיסונים, באפריקה וברחבי העולם.

אנחנו נעבור למלריה. מלריה היא אחת הבעיות הגדולות בבריאות הציבור. אסתר דופלו דיברה על זה קצת. 250 מיליון [הידבקויות] בשנה. כל 43 שניות, ילד באפריקה מת. 27 ימותו בזמן השיחה שלי. ואין לנו דרך כאן במדינה הזאת לתפוס באמת מה זה אומר לאנשים שמעורבים. עוד הערה של אסתר הייתה שאנחנו מגיבים כשיש טרגדיה כמו האיטי, אבל הטרגדיה הזאת מתמשכת. אז מה אנחנו יכולים לעשות בקשר לזה? ובכן, יש הרבה דברים שאנשים ניסו במשך הרבה שנים כדי לפתור את המלריה, אתה יכול לרסס; הבעיה היא, שיש עניינים סביבתיים. אתה יכול לטפל באנשים וליצור מודעות. זה מעולה, חוץ מבמקומות שיש להם מצב קשה של מלריה, אין להם מערכות שירותי בריאות. חיסון יהיה דבר נהדר, רק שהם עדיין לא עובדים. אנשים ניסו במשך הרבה זמן. יש כמה מועמדים מעניינים. זה מאוד קשה לעשות לזה חיסון. אתה יכול לחלק רשתות נגד יתושים, ורשתות נגד יתושים הן מאוד יעילות אם אתה משתמש בהן. אתה לא תמיד משתמש בהן לזה. אנשים דגים איתן. הן לא תמיד מגיעות לכולם. ולרשתות נגד יתושים יש השפעה על המגפה, אבל אתה לעולם לא תכחיד אותה עם רשתות נגד יתושים.

עכשיו, מלריה היא מחלה מורכבת באופן מדהים. אנחנו יכולים לבלות שעות בלעבור על זה. יש לה סגנון חיים דמוי-אופרת סבון. הם עושים סקס. הם מתחפרים לתוך הכבד שלך. הם חופרים אל תוך תאי הדם שלך. זו מחלה מורכבת באופן מדהים, אבל זה אחד הדברים שאנחנו מוצאים בה שמעניין והסיבה לעבודה שלנו עם מלריה. יש הרבה דרכים אפשריות פנימה. אחת מאלה יכולה להיות אבחון יותר טוב. אז אנחנו מקווים השנה לעשות אב-טיפוס של כל אחד מהמכשירים האלה. אחד עושה אבחון מלריה אוטומאטי באותה דרך שבה עובד מד-גלוקוז של חולה סכרת. אתה לוקח טיפה של דם, אתה שם אותה שם, והיא אומרת לך אוטומאטית. היום, אתה צריך לעשות תהליך מעבדה מורכב, ליצור אוסף של לוחית מיקרוסקופ ושאדם מוסמך יבדוק את זה.

הדבר האחר הוא, אתם יודעים, זה יהיה אפילו יותר טוב אם לא היית צריך לקחת דם. ואם אתה מסתכל דרך העין, או שאתה מסתכל על כלי הדם בלבן של העין, למעשה, אתה תוכל לעשות את זה ישירות, בלי לקיחת דם בכלל, או דרך הציפורניים שלך. בגלל, שאתה יכול למעשה להסתכל מבעד לציפורניים שלך, אתה יכול לראות כלי דם. וברגע שראית כלי דם, אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לראות את המלריה. אנחנו יכולים לראות אותה בגלל המולקולה הזאת שנקראת הימוזוין. היא מופקת על ידי טפיל המלריה. וזה חומר קריסטלי מאוד מעניין, מעניין, בכל אופן, אם אתה פיזיקאי של מצב-מוצק. יש הרבה דברים מגניבים שאנחנו יכולים לעשות איתו.

זוהי מעבדת לייזר הפמטו-שנייה שלנו. אז זה יוצר פולסים של אור שהאורך שלהם הוא פמטו-שנייה. זה ממש, ממש, ממש קצר. זה פולס של אור שהוא רק בערך באורך-גל אחד של אור. אז זה מלא פוטונים כולם באים ופוגעים בו זמנית. זה נותן עוצמת-שיא מאוד גבוהה. זה נותן לך לעשות כל מיני דברים מעניינים. ספציפית, זה נותן לך למצוא הימוזוין. אז הנה תמונה של תאי דם אדומים. ואנחנו יכולים למעשה למפות איפה ההימוזוין ואיפה טפילי המלריה נמצאים בתוך תאי הדם האדומים האלה. ובעזרת הטכניקה הזאת וטכניקות אופטיות אחרות, אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעשות את האבחונים האלה. יש לנו גם תרפיה מכוונת-הימוזוין אחרת בשביל מלריה, שהיא דרך, במקרים חמורים, למעשה לקחת את טפיל המלריה ולסנן אותו מחוץ למערכת הדם, כמו סוג של דיאליזה, אבל בשביל להקל את עומס הטפיל.

זה מחשב-העל שלנו בעל אלף ליבות. אנחנו סוג של אנשי תוכנה, אז כמעט כל בעיה שתציג, אנחנו ננסה לפתור אותה עם קצת תוכנה. אחת הבעיות שיש לך אם אתה מנסה להשמיד מלריה או להפחית אותה, היא שאתה לא יודע מה הדבר היעיל ביותר לעשות. אוקי, שמענו על רשתות נגד יתושים מקודם. אתה מבזבז כמות מסויימת לכל רשת. או שאתה יכול לרסס. אתה יכול לתת תרופות. יש את כל ההתערבויות השונות האלה. אבל יש להם יעילויות מסוגים שונים. איך אפשר לדעת? אז יצרנו, בעזרת מחשב העל שלנו, את הדגם הממוחשב הכי טוב של מלריה, שנראה לכם עכשיו.

בחרנו את מדגסקר. היה לנו כל כביש, כל כפר, כמעט כל אינץ' מרובע של מדגסקר. יש לנו את כל המידע על משקעים ואת המידע על הטמפרטורה. זה מאוד חשוב בגלל שהלחות והמשקעים אומרים לך האם יש לך בריכות עומדות של מים בשביל התרבות של היתושים. אז זה מכשיר את הקרקע שעליה אתה יכול לעשות את זה. אז, אתה צריך להציג את היתושים, ואתה צריך לעשות מודל של זה ואיך הם באים והולכים. בסופו של דבר, זה נותן לך את זה. זאת התפשטות של מלריה על פני מדגסקר. וזה החלק האחרון של העונה הגשומה. אנחנו הולכים עכשיו לעונה היבשה. זה כמעט נעלם לגמרי בעונה היבשה. אין מקום ליתושים להתרבות. ואז, כמובן, בשנה הבאה זה חוזר בשאגה. על ידי עשייה של הסימולציות האלה, אנחנו רוצים להשמיד או לשלוט במלריה אלפי פעמים בתוכנה, לפני שאנחנו באמת עושים את זה במציאות. להיות מסוגלים לחקות גם את התמורות הכלכליות -- כמה רשתות נגד יתושים מול כמה ריסוס? -- או את התמורות החברתיות -- מה קורה אם מתיחות מתפרצת?

אנחנו גם מנסים ללמוד את האויב שלנו. זה מבט מצלמה בהילוך מהיר של יתוש. ובעוד רגע, אנחנו הולכים לראות מבט של זרם האוויר. כאן, אנחנו מנסים לדמיין את זרם האוויר מסביב לכנפיים של היתוש עם חלקיקים קטנים שאנחנו מאירים בעזרת לייזר. על ידי הבנה של איך היתושים עפים, אנחנו מקווים להבין איך לגרום להם לא לעוף. עכשיו, אחת הדרכים שאתה יכול לגרום להם לא לעוף זה עם די-די-טי. זוהי פרסומת אמיתית. זה אחד הדברים האלה שאתה פשוט לא יכול להמציא. בעבר הרחוק, זאת הייתה הטכניקה העיקרית, ולמעשה, הרבה מדינות נפתרו ממלריה על ידי די-די-טי. ארה"ב עשתה זאת. 1935, היו 150,000 מקרים בשנה של מלריה בארה"ב, אבל די-די-טי ומאמץ בריאות ציבורי עצום הצליחו לדכא את זה.

אז חשבנו... עשינו את כל הדברים האלה שמתרכזים על הפלזמודיום, הטפיל המעורב. מה אנחנו יכולים לעשות ליתוש? ובכן, בוא ננסה להרוג אותו עם מוצרים חשמליים. עכשיו, זה נשמע טיפשי, אבל לכל אחד מהמכשירים האלה יש משהו מעניין שאולי אתה יכול להשתמש בו. יש לנגן הבלו-ריי שלך לייזר כחול מאוד זול. למדפסת הלייזר שלך יש גלוונומטר מראה שמשתמשים בו כדי לכוון קרן לייזר בדיוק רב. זה מה שעושה את הנקודות הקטנות האלה על הדף. וכמובן, יש עיבוד אותות ומצלמות דיגיטליות. אז מה אם יכולנו לשים את כל זה ביחד כדי לירות אותם מהשמיים עם לייזרים?

(צחוק)

(כפיים)

עכשיו, בחברה שלנו, לזה אנחנו קוראים "רגע-מציצת-הזרת".

(צחוק)

מה אם יכולנו לעשות את זה? עכשיו, רק תשהו את אי האמון לרגע, ובואו נחשוב מה יכול לקרות אם יכולנו לעשות את זה. ובכן, יכולנו להגן על מטרות יקרות-ערך כגון מרפאות. מרפאות הן מלאות אנשים שיש להם מלריה. הם חולים, ולכן הם פחות מסוגלים להגן על עצמם מהיתושים. אתה ממש רוצה להגן עליהם. כמובן, אם אתה עושה את זה, אתה יכול גם להגן על החצר האחורית שלך. וחקלאים יכולים להגן על היבול שלהם שהם רוצים למכור ל"הול פודס" בגלל הפוטונים שלנו הם 100 אחוז אורגניים. הם נטרליים לחלוטין.

עכשיו, זה אפילו נהיה יותר טוב מזה. היית יכול, אם אתה ממש חכם, היית יכול להאיר לייזר לא-קטלני על החרק לפני שאתה הורג אותו, ואתה היית יכול להקשיב לתדר הכנפיים שלו, ויכולת למדוד את הגודל. ואז יכולת להחליט: האם זהו חרק שאני רוצה להרוג, או חרק שאני לא רוצה להרוג? חוק מור הפך מחשוב לזול, כל כך זול שאנחנו יכולים לשקול את החיים של חרק בודד ולהחליט אגודל-למעלה או אגודל-למטה. עכשיו, מסתבר שאנחנו הורגים רק את נקבות היתושים. הן היחידות שמסוכנות. יתושים רק שותים דם כדי להטיל ביצים. יתושים למעשה חיים -- תזונת חיי היום יום שלהם באה מנקטר, מפרחים. למעשה, במעבדה, אנחנו מאכילים את שלנו צימוקים. אבל הנקבה צריכה את ארוחת הדם. אז, זה נשמע ממש משוגע, נכון? אתם רוצים לראות את זה?

(קהל: כן!)

אוקי, אז המחלקה המשפטית שלנו הכינה תצהיר והנה הוא. (צחוק) עכשיו, אחרי שחשבנו על זה קצת, חשבנו, אתם יודעים, שזה יהיה יותר פשוט לעשות את זה עם לייזר לא-קטלני. אז, אריק ג'והנסון, שבנה את המכשיר למעשה, מחלקים מאי-ביי... ופאבלוס הולמן, שמה, יש לו יתושים במיכל. יש לנו את המכשיר כאן. ואנחנו הולכים להראות לכם, במקום לייזר-קטלני, שהוא פעימה מיידית מאוד קצרה, אנחנו הולכים לעשות את זה עם מצביע לייזר ירוק שהולך להישאר על היתוש, למעשה, לפרק זמן ארוך, אחרת, לא תוכלו לראות את זה מאוד טוב. קח את זה מפה אריק.

אריק ג'והנסון: מה שיש לנו כאן זה מיכל בקצה השני של הבמה ויש לנו, מסך המחשב הזה יכול למעשה לראות את היתושים איך שהם עפים. ופאבלוס, אם הוא יעורר את היתושים שלנו קצת, נוכל לראות אותם מתעופפים. עכשיו, זה שגרת עיבוד-דימוי די ישירה. ותנו לי להראות לכם איך זה עובד. כאן אתם יכולים לראות שעוקבים אחר החרקים כאשר הם מתעופפים, שזה סוג של כיף. אחר כך אנחנו יכולים להאיר אותם עם לייזר. עכשיו, זה לייזר בעל עוצמה מונמכת, ואנחנו יכולים למעשה לקלוט את תדר הכנפיים שלהם. אז אתם תוכלו אולי לשמוע כמה יתושים מתעופפים שם.

נייתן מיירוולד: זה מעוף כנפיים של יתוש שאתם שומעים.

אריק ג'והנסון: בסופו של דבר, בואו נראה איך זה נראה. שם אתם יכולים לראות יתושים כשהם עפים, מוארים. זה מואט ממש כדי שתהיה לכם הזדמנות לראות מה קורה. כאן יש לנו את זה רץ במהירות גבוהה. אז המערכת הזאת שנבנתה בשביל TED היא כאן כדי להמחיש שזה אפשרי טכנית ליישם מערכת כזאת. ואנחנו מתאמצים מאוד לראות איך אפשר לעשות את זה מאוד יעיל כלכלית לשימוש במקומות כמו אפריקה ומקומות אחרים בעולם.

(מחיאות כפיים)

נייתן מיירוולד: אז זה לא יהיה כיף בכלל להראות לכם את זה בלי להראות לכם מה באמת קורה כאשר אנחנו פוגעים בהם. (צחוק) (צחוק) זה מאוד מספק. (צחוק) זה אחד הראשונים שעשינו. האנרגיה כאן קצת גבוהה. (צחוק) אנחנו נחזור כאן חזרה לשנייה ותראו עוד אחד. הנה עוד אחד. באנג! והדבר המעניין הוא, שאנחנו הורגים אותם כל הזמן; ואף פעם לא הצלחנו לכנפיים להפסיק באוויר. מנוע הכנף מאוד עמיד. אני מתכוון, כאן אנחנו מורידים כנפיים, אבל מנוע הכנף ממשיך כל הדרך למטה.

אז, זה מה שיש לי. תודה רבה.

(כפיים)