נאיף אל-מוטאווה: גיבורי על בהשראת האיסלאם

באוקטובר 2010 גיבורי "ליגת הצדק של אמריקה" יאחדו כוחות עם "ה-99" דמויות כמו באטמן סופרמן, וונדר-וומן ועמיתיהם יאחדו כוחות עם דמויות כמו ג'באר, נורא ג'אמי ועמיתיהם. זה סיפור על הצטלבויות דרכים בין-תרבותיות ואיזו קבוצה טובה יותר יש לקיים את הדיון הזה מאשר אלו שצמחו ממאבק בפאשיזם בהתאמה להיסטוריות ולמיקומים הגיאוגרפיים שלהם כשהפאשיזם השתלט על אירופה בשנות ה-30 יצאה מצפון אמריקה תגובה לא צפויה כאשר הסמלים הנוצרים השתנו ומתוך צלבים נוצרו צלבי-קרס באטמן וסופרמן נוצרו ע"י צעיר יהודי בארה"ב ובקנדה שפנה גם הוא לעבר, אל התנ"ך

חישבו על כך: כמו הנביאים, כל גיבורי העל הם חסרי-הורים ההורים של סופרמן מתו בקריפטון לפני שמלאה לו שנה ברוס ויין, שיהפוך לבאטמן מאבד את הוריו בגיל שש בעיר גות'האם. את ספיידרמן מגדלים דודו ודודתו וכל אלו, בדיוק כמו הנביאים שקיבלו את הנבואה שלהם מאלוהים, דרך המלאך גבריאל, קיבלו גם הם את המסר שלהם מלמעלה - פיטר פארקר נמצא בספריה במנהטן כשעכביש יורד מלמעלה ומעביר לו את המסר באמצעות נשיכה ברוס וויין נמצא בחדר השינה שלו כשעטלף גדול עף מעל לראשו והוא רואה בכך אות שעליו להפוך לבאטמן סופרמן לא רק נשלח לכדור הארץ מהשמיים, או מקריפטון אלא שהוא גם נשלח בתיבה, בדומה למשה על הנילוס (צחוק בקהל) ואתה יכול לשמוע את קולו של אביו, ג'ור-אל אומר לכדור הארץ: "שלחתי לכם את בני יחידי"

(צחוק בקהל)

(מחיאות כפיים בקהל)

אלו, בצורה ברורה, מבנים תנ"כיים והמחשבה מאחורי זה היתה ליצור קווי עלילה חיוביים בעלי הקשרים בינלאומיים שיכולים להיקשר לאותם הדברים מהם אנשים אחרים הפיקו מסרים מרושעים. משום שאז, אדם שעושה שימוש בדת למטרות שגויות הופך פשוט לאדם רע עם מסר רע רק בכך שחושבים דברים חיוביים אפשר לנתק את הדברים השליליים זה היה סוג החשיבה שהניע את יצירת "ה-99" "ה-99" מתייחס ל-99 הכינויים של אללה בקוראן דברים כמו נדיבות, רחמים, ראיית הנולד וחוכמה ודברים רבים נוספים, שכל האנשים בעולם יסכימו עליהם ולא משנה מהי דתך. אפילו אם אתה אתאיסט, אתה לא מגדל את ילדיך ואומר להם "תשקרו לפחות 3 פעמים ביום" אלו ערכים אנושיים בסיסיים

סיפור הרקע של "ה-99" מתרחש ב-1258 אז, לפי ההיסטוריה, המונגולים פלשו לבגדד והרסו אותה כל הספרים מספריית בית-החוכמה ("בית אלחיכמה") הספרייה המפורסמת ביותר באותה התקופה, נזרקו לנהר החידקל. והחידקל שינה את צבעו לצבע הדיו זה סיפור שהועבר מדור לדור אני שכתבתי את הסיפור ובגירסה שלי, הספרנים מגלים שזה הולך להתרחש והנה הערת שוליים: אם אתה רוצה שספר קומיקס יצליח, תהפוך את הספרנים לגיבורים. זה תמיד עובד היטב. (צחוק בקהל) (מחיאות כפיים) אם כך, הספרנים מגלים זאת והם יוצרים יחד תמיסה מיוחדת, תמיסה כימית המכונה "מי המלך" שכאשר מערבבים אותה עם 99 אבנים תהיה מסוגלת להציל את כל התרבות וההיסטוריה שבספרים. אבל המונגולים הגיעו לשם קודם הספרים והתמיסה נזרקו לנהר החידקל חלק מהספרנים נמלטו, ובמהלך הימים והשבועות הם טבלו את האבנים בנהר החידקל ושאבו ממנו את החוכמה הקולקטיבית שכולנו חושבים שאבדה לציביליזציה.

האבנים האלו הוברחו כשלוש מחרוזות תפילה כשבכל אחת מהן 33 אבנים דרך ערב הסעודית לאנדלוסיה שבספרד, שם הן שמורות ל-200 שנה אבל ב-1492 קרו שני דברים חשובים. הראשון הוא נפילתה של גרנדה, המובלעת המוסלמית האחרונה באירופה. הדבר השני הוא שקולומבוס סוף סוף קיבל תקציב לצאת להודו, אבל הוא הלך לאיבוד. (צחוק) אם כך, 33 מהאבנים הוברחו לאוניות "נינה", "פינטה" ו"סנטה מריה" והופצו ל"עולם החדש". 33 אבנים עברו בדרך המשי לסין, דרום אסיה ודרום מזרח אסיה. ו-33 אבנים התפזרו בין אירופה, המזרח התיכון ואפריקה.

עכשיו השנה היא 2010, וישנם 99 גיבורים מ-99 מדינות שונות. קל מאוד לשער שמכיוון שהספרים האלו הגיעו מספרייה שנקראת "אלחיכמה", הם ספרים מוסלמים אבל זה לא כך, משום שהח'ליף שבנה את הספריה שמו היה "אל-מא'מון", והוא היה בנו של הארון אל-ראשיד אמר ליועציו: "השיגו לי את כל המלומדים "כדי שיתרגמו לערבית כל ספר שהם יוכלו להשיג ואני אשלם להם את משקלו בזהב" אחרי זמן מה, יועציו התלוננו הם אמרו: "הוד מעלתך, המלומדים מרמים" "הם כותבים בכתב יד גדול כדי לקבל יותר זהב" והוא ענה להם: "תנו להם לעבוד כך, משום שמה שהם נותנים לנו שווה הרבה יותר ממה שאנחנו משלמים להם." כך שהרעיון של ארכיטקטורה פתוחה, או ידע פתוח, לא חדש באזור שלי.

הרעיון מתמקד בדבר שנרא אבני נור. "נור" היא המילה הערבית ל-אור. אם כך, ישנן 99 אבנים, ויש כמה חוקים במשחק: מספר אחד - אתה לא בוחר את האבן, האבן בוחרת אותך זה אלמנט של המלך ארתור בעלילה, אוקיי מספר שתיים - כל ה-99 כשהם קיבלו את האבן או הכוח שלהם בפעם הראשונה - השתמשו בו לרעה: הם עשו בה שימוש לטובתם האישית ויש שם מסר חזק מאוד: ברגע שאתה מתחיל לנצל לרעה את האבן שלך יתחילו לנצל אותך אנשים שינצלו את הכוחות שלך. מספר שלוש - בתוך כל 99 האבנים יש מנגנון שמתעדכן בעצמו.

ישנן שתי קבוצות הקיימות בעולם המוסלמי. כולם מאמינים שהקוראן נכון לכל זמן ולכל מקום. חלק מאמינים שהמשמעות של זה היא שהפרשנות המקורית מלפני כמה אלפי שנים רלוונטית גם היום. אני לא חלק מהם. יש קבוצה שמאמינה שהקוראן הוא מסמך חי ונושם. ואני הכנסתי את הרעיון הזה לאבנים שמתעדכנות מעצמן. הבחור הרע הראשי, רגאל, לא רוצה שהאבנים יתעדכנו. אז הוא מנסה לגרום להן להפסיק להתעדכן. הוא לא יכול להשתמש באבנים, אבל הוא יכול לעצור אותן. כשהוא עוצר אותן, יש לו בעצם אג'נדה פשיסטית, והוא גורם לחלק מה-99 לעבוד בשבילו. הם כולם לובשים מדים אחידים באותו הצבע. אסור להם להביע בצורה אישית מי הם ומה הם. והוא שולט בהם מלמעלה למטה. בעוד הם עובדים בשביל הצד השני, הרי שבסופו של דבר, הם יבינו שזה האדם הלא הנכון, שעשו עליהם מניפולציה, שלמעשה, לכל אחד מהם יש צבע אחר סוג של לבוש.

הנקודה האחרונה לגבי 99 אבני ה"נור" היא זו. ה-99 עובדים בצוותים של שלושה. למה שלושה? ממספר סיבות. ראשית - יש לנו עניין באיסלאם שאנחנו לא משאירים בחור ובחורה לבדם, משום שהאדם השלישי הוא הפיתוי או השטן, נכון. זה קיים בכל התרבויות, נכון? אבל זה לא עניין של דת, וזה לא עניין של המרת דת. ישנו מסר חברתי חזק מאוד שצריך להגיע לרמות העמוקות ביותר של סדקי אי-הסובלנות. והדרך היחידה להגיע לשם היא סוג של לשחק את המשחק. אז זו הדרך בה טיפלתי בזה. הם עובדים בצוותים של שלושה - שני בחורים ובחורה, שתי בחורות ובחור, שלושה בחורים, שלוש בחורות, אין בעיה. גם הפסיכואנליטיקאי השוייצרי, קארל יונג, דיבר על החשיבות של המספר 3 בכל התרבויות, כך שנראה לי שאני מכוסה. ובכן האשימו אותי במספר בלוגים שלמעשה האפיפיור שלך אותי להטיף על השילוש הקדוש והקתוליות במזרח התיכון, אז אתם -- (צחוק) תאמינו למי שאתם רוצים -- אני נתתי את הצד שלי לסיפור.

הנה כמה מהדמויות שיש לנו: מוג'יבה, ממלזיה. הכוח העיקרי שלה הוא שהיא יכולה לענות על כל שאלה היא המלכה של המרדף אחר המידע, אם תרצו אבל כשהיא קיבלה את הכוח שלה בהתחלה היא התחילה ללכת לשעשועונים ולהרוויח כסף. ישנו ג'אבר מערב הסעודית, שהתחיל לשבור דברים כשהוא קיבל את הכוח. מומיטה היתה אחת שהיה כיף לתת לה שם. מומיטה היא זורעת ההרס. ל-99 כינוייו של אללה יש ין ויאנג. ישנם אלו המייצגים כוח, שליטה, חוזק. וישנם אלו המייצגים אדיבות ונדיבות. אני אומר: האם כל הבנות הולכות להיות אדיבות ורחומות, וכל הבחורים חזקים. אני אומר: אתה יודע מה, פגשתי כמה בחורות שהיו די הרסניות בחיי, אז... (צחוק) ישנו ג'אמי מהונגריה, שבהתחלה מתחיל להכין כלי נשק. הוא אשף הטכנולוגיה. מוסאווירה מגאנה, האדיה מפקיסטן, ג'אליל מאיראן שמשתמש באש. וזו אחת מהמועדפות שלי: אל-באתינה מתימן. הכינוי אל-באתין משמעו הנסתר. אל-באתינה אמנם נסתרת, אבל היא גיבורת-על. באתי הביתה לאשתי ואמרתי לה: "יצרתי דמות בהשראתך." אשתי מערב הסעודית, עם שורשים מתימן. היא אמרה לי: "תראה לי", אז הראיתי לה את זה. היא אמרה: "זו לא אני." ואני אמרתי: "תסתכלי על העיניים האלו, אלו העיניים שלך."

(צחוק)

אני הבטחתי למשקיעים שלי שזו לא תהיה עוד השקעה שנוצרה במדינת עולם חמישי. זה הולך להיות סופרמן, או שזה לא שווה את הזמן שלי ואת הכסף שלהם. מההתחלה, האנשים המעורבים בפרוייקט הזה, למטה משמאל זה פביאן ניסיזה, הכותב של אקס-מן והפאואר-ריינג'רס. לידו זה דן פנוסיאן, אחד מיוצרי הדמויות של אקס-מן המודרני. כותב-העל סטיוארט מור, שכותב לאיירון-מן. לידו זה ג'ון מק-קראה, שהיה אחד מצובעי הקומיקסים של ספיידרמן. אנחנו נכנסנו למודעות במערב עם המשפט: "ברמדאן הבא, לעולם יהיו גיבורים חדשים" זה היה בשנת 2005.

יצאתי לדובאי, לכנס של הקרן לחשיבה ערבית, לחיכיתי ליד עמדת הקפה לעיתונאי הנכון. לא היה לי מוצר, אבל היתה לי אנרגיה. ומצאתי מישהו מהניו-יורק טיימס. שמתי אותו בפינה ולחצתי עליו. אני חושב שהפחדתי אותו -- (צחוק) מכיוון שבאופן בסיסי, הוא הבטיח לי -- לא היה לנו מוצר, אבל הוא אמר: "נקדיש לך פסקה במדור האומנות אם רק תלך מכאן." (צחוק) אמרתי: "נהדר", והתקשרתי אליו כמה שבועות לאחר מכן. אמרתי: "היי חסן", והוא אמר: "היי". אמרתי: "שנה טובה." הוא אמר: "תודה. נולד לנו תינוק". אמרתי: "מזל טוב." כאילו באמת אכפת לי. "אז מתי המאמר יוצא?" הוא אמר: "נאיף, איסלאם ודמויות מצוירות? זה לא הזמן המתאים. אתה יודע, אולי שבוע הבא, חודש הבא, שנה הבאה, אבל אתה יודע, זה יתפרסם." מה קרה כמה ימים לאחר מכן? מה שקרה הוא שהיתה התפרצות בעולם סביב המחלוקת לגבי הקריקטורה בדנמרק. אני הפכתי להיות "בזמן המתאים." (צחוק) הייתי כל כך נרגש מהטלפונים והמיילים מהניו-יורק טיימס. והדבר הבא שקרה הוא שהיה עמוד שלם שסיקר אותנו באופן חיובי, זה היה ב-22 בינואר, 2006, דבר ששינה את חיינו לנצח. מכיוון שכל מי שמחפש בגוגל איסלאם ודמויות מצוירות או איסלאם וקומיקס, נחשו מה קיבל? אותי.

וה-99 הפכו להיות כמו גיבורי-על כמו לטוס מעל הדברים שקרו בעולם. וזה הוביל לכל מיני דברים, החל מלהיות חלק מתוכנית הלימודים באוניברסיטאות ובתי ספר ועד -- אחת התמונות האהובות שיש לי מדרום אסיה, אלו שני אנשים עם זקנים ארוכים והרבה נשים לובשות חיג'אב -- זה נראה כמו בית ספר. הבשורות הטובות הן שכולם שם מחזיקים עותקים של ה-99 מחייכים, והם מצאו אותי כדי לחתום על התמונה. החדשות הרעות הן שכל התמונות הן שכפולים, כך שלא הרווחנו מזה כלום. (צחוק בקהל) הצלחנו ליצור זכיונות לספרי הקומיקס של ה-99 בשמונה שפות עד כה, סינית, אינדונזית, הינדו, אורדו, טורקית. נפתח פארק נושאי באמצעות זכיון בכווית לפני שנה וחצי שנקרא "הכפר של ה-99", 300,000 רגל-רבוע, 20 מסלולים, כולם עם הדמויות שלנו. שני זכיונות של "חזרה לבית הספר" בספרד וטורקיה.

אבל הדבר הכי גדול שעשינו עד עכשיו, וזה פשוט מדהים, הוא שעשינו סדרה של 26 פרקים מונפשים, וזה עבור קהל בינלאומי, למעשה, אנחנו כבר הולכים להיות בארה"ב ובטורקיה, אנו יודעים. זה בטכנולוגיית CGI ובתלת-מימד, וזה הולך להיות באיכות מאוד גבוהה, זה נכתב בהוליווד ע"י הכותבים שמאחורי "בן 10" ו"ספיידרמן" ו"מלחמת הכוכבים: מלחמת המשובטים." בקליפ שאני הולך להראות לכם, שלא הוקרן לציבור בעבר, מתקיים מאבק. שתיים מהדמויות - ג'באר, ההוא עם השרירים, ונורא, שיכולה להשתמש באור, לובשים את המדים האחידים, הפשיסטים והאפורים מכיוון שעושים להם מניפולציה. הם לא יודעים זאת. והם מנסים לגרום לחבר נוסף מה-99 להצטרף אליהם. כך שיש מאבק בתוך הצוות. אם ניתן לכבות את האורות...

["ה-99"]

ג'באר: דאנה, אני לא רואה איפה לאחוז. אני צריך עוד אור.

מה קורה?

דאנה: יש יותר מדי חושך.

רגאל: בטוח שיש משהו שאנחנו יכולים לעשות.

אדם: אני לא אשלח עוד חיילי קומנדו פנימה עד שאדע שזה בטוח.

ד"ר ראזם: זה הזמן ללכת, מיקלוס.

מיקלוס: אני חייב להוריד את תוכן הקובץ. אני לא יכול לשכוח את הדודה.

ג'באר: אני לא יכול לעשות את זה בלעדייך.

דאנה: אבל אני לא יכולה לעזור.

ג'באר: את יכולה, אפילו אם את לא מאמינה בעצמך כרגע. אני מאמין בך. את "נורא", האור.

דאנה: לא. זה לא מגיע לי, שום דבר לא מגיע לי.

ג'באר: אז מה לגבי השאר כאן? האם לנו לא מגיע להנצל? האם לי לא מגיע? עכשיו, תגידי לי באיזו דרך ללכת.

דאנה: בדרך הזו.

התרעה: סכנה מתקרבת.

ג'באר: אההההה!

מיקלוס: תתרחק ממני.

ג'באר: אנחנו כאן כדי לעזור לך.

ד"ר ראזם: אל תקשיב להם.

דאנה: מיקלוס, האדם הזה הוא לא חבר שלך.

מיקלוס: לא. הוא נתן לי גישה, ואתם רוצים שאני אעשה אתחול. לא עוד.

["ה-99"]

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

אם כך, ה-99 זה טכנולוגיה, זה בידור, זה עיצוב. אבל זה רק חצי מהסיפור. כאב לחמישה בנים, אני מודאג לגבי השאלה - במי הם ישתמשו כדמויות לחיקוי. אני מודאג מכיוון שכל מי שסביבי, אפילו במשפחתי המורחבת, אני רואה שעושים מניפולציות לדת. כפסיכולוג, אני מודאג לגבי העולם באופן כללי, אבל גם לדרך בה אנשים תופסים את עצמם בחלק שלי של העולם. אני פסיכולוג קליני, מורשה לעבוד במדינת ניו-יורק. טיפלתי בבית החולים בלאוויו ניצולים מתוכנית של עינויים פוליטיים. ושמעתי יותר מדי סיפורים על אנשים שגדלו להעריץ את המנהיגים שלהם, ובסופו של דבר עונו על ידי הגיבורים שלהם. עינוי הוא דבר נורא בפני עצמו, וכשהוא מבוצע על ידי הגיבור שלך, זה שובר אותך בדרכים רבות. עזבתי את בלאוויו, הלכתי לביה"ס למנהל עסקים והתחלתי את זה.

אחד הדברים שאני מתייחס אליו כשאני -- לגבי החשיבות של המסר הזה -- הוא זה שנתתי הרצאה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת כווית כשהרציתי על הבסיס הביולוגי של ההתנהגות, ונתתי לסטודנטים שני מאמרים - אחד מהניו-יורק טיימס ואחד מהניו-יורק מגזין. מחקתי את השם של הכותב -- הכל נעלם, פרט לעובדות. הראשון היה לגבי קבוצה שנקראת "מפלגת האל," שרצתה לאסור את ציון יום וולנטיין. אדום הפך בלתי חוקי. ובנים ובנות שנתפסו מפלרטטים היו מושאים זה לזו מייד. המאמר השני היה על אישה שהתלוננה מכיוון ש-6 מיני-ואנים עם גברים מזוקנים עצרו והתחילו לחקור אותה במקום על כך שדיברה עם גבר שלא היה קרוב משפחתה.

שאלתי את הסטודנטים בכווית איפה הם חושבים שהאירועים האלו התרחשו. לגבי המאמר הראשון, הם אמרו שמדובר בערב הסעודית. לא היה ויכוח. לגבי המאמר השני, הם למעשה היו חלוקים בין ערב הסעודית לגבין אפגניסטן. מה שהפתיע אותם היה שהמאמר הראשון התרחש בהודו, זו היתה המפלגה של האל ההינדי. המאמר השני התרחש בצפון מדינת ניו-יורק. זו היתה קהילה יהודית אורתודוכסית. מה ששבר את ליבי ושהיה מדאיג הוא שבשני הראיונות האלו האנשים סביב, שגם הם השתתפו בראיון, התייחסו להתנהגות הזו כ"טאליבניזציה." במילים אחרות, הודים טובים ויהודים טובים לא מתנהגים כך. זו ההשפעה של האיסלאם על דת ההינדו ועל היהדות. אבל מה הסטודנטים בכווית אמרו? הם אמרו שזה אנחנו. וזה מסוכן. זה מסוכן כשקבוצה מזהה את עצמה כקיצונית.

זה אחד מבני, ריאן, שמכור לסקובי-דו. אתם יכולים לדעת זאת לפי המשקפיים כאן. הוא ממש קרא לי יום אחד "ילד חטטן." (צחוק) אבל יש לי לקח שלמדתי ממנו. בקיץ שעבר, כשהיינו בביתנו בניו-יורק, הוא היה בחוץ, שיחק בבית המשחקים שלו, ואני הייתי במשרד ועבדתי, הוא נכנס ואמר: "אבא, אני רוצה שתבוא איתי. אני רוצה את הצעצוע שלי." "כן, ריאן, לך מכאן". הוא השאיר את הסקובי-דו שלו בבית. אמרתי: "לך מכאן, אני עובד, אני עסוק." ומה שריאן עשה אז הוא נשאר שם, דפק עם רגליו על הרצפה, בגיל שלוש וחצי, הסתכל עלי ואמר: "אבא, אני רוצה שתבוא איתי למשרד שלי בבית שלי." יש לי עבודה לעשות." (צחוק) (מחיאות כפיים) ריאן הגדיר מחדש את הסיטואציה והוריד את עצמו לרמה שלי.

(צחוק)

ועם ה-99, זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות. אתם יודעים שאני חושב שישנה הקבלה גדולה בין "עיקום" של הצלב לבין יצירת צלבי קרס. וכשאני רואה תמונות כמו זו, של הורים או דודים שחושבים שזה חמוד שילד קטן מחזיק ספר קוראן וחוגר חגורת נפץ כדי למחות נגד משהו, התקווה היא שעל-ידי קישור בין מספיק דברים חיוביים לקוראן, נוכל יום אחד לשנות את הילד הזה מלהיות גאה בדרך בה הם גאים שם, לזה. ואני חושב -- אני חושב שה-99 יכולים ואכן ישיגו את מטרתם.

כסטודנט באוניברסיטת טאפטס, חילקנו יום אחד פלאפל חינם אתם יודעים, זה היה "יום המזרח התיכון" או משהו כזה. אנשים באו ולקחו את הפלאפל, עם התדמית התרבותית שלו, ואתם יודעים, אכלו אותו, דיברו ועזבו. כולם הסכימו לגבי מה היתה המילה "חינם" ומה היתה המילה "פלאפל". מאחורינו היה כתוב "פלאפל חינם." (גם: "שחררו את פלאפל") (צחוק) כך חשבנו, עד שאשה אחת הגיע בריצה וחצתה את הקמפוס השליכה את התיק שלה על הרצפה, הצביעה על השלט ואמרה, "מי זה פלאפל?" (צחוק) זה סיפור אמיתי. (צחוק) היא יצאה מפגישה של אמנסטי הבינלאומי.

(צחוק)

בדיוק היום, חברת DC קומיקס הודיעה על השער של השלב הבא שלנו. על השער תראו את באטמן, סופרמן ואת וונדר-וומן לבושה לגמרי עם הדמות מערב הסעודית של ה-99, הדמות מהאמירויות והדמות מלוב. ב-26 באפריל, 2010, הנשיא ברק אובמה אמר שמכל היוזמות מאז נאום קהיר המפורסם שלו בו הוא הושיט יד לעולם המוסלמי -- היוזמה החדשנית ביותר היתה שה-99 הושיטו יד בחזרה ל"ליגת הצדק של אמריקה." אנו חיים בעולם בו רוב הסמלים שמבחינה תרבותית הם בלתי-מזיקים כמו פלאפל, יכולים לא להיות מובנים נכון בגלל מטען קודם, ובמקום בו הדת יכולה להיות מעוותת ואחרים יכולים להפוך אותה למה שהיא לא אמורה להיות. בעולם כזה, תמיד תהיה עבודה לסופרמן ול-99.

תודה רבה לכם

(מחיאות כפיים)