מורגן ספרלוק: הרצאת ה-TED הטובה ביותר שנמכרה אי פעם

ביליתי את השנים האחרונות בהכנסת עצמי אל תוך מצבים קשים מאוד בדרך כלל ובד בבד גם מסוכנים. נכנסתי לכלא -- קשה. עבדתי במכרה פחם -- מסוכן. צילמתי באיזורי לחימה -- קשה ומסוכן גם יחד. וביליתי 30 יום בלאכול כלום פרט לזה -- כיף בהתחלה, קצת קשה באמצע, מאוד מסוכן בסוף. למעשה, ברוב הקריירה שלי, הכנסתי את עצמי למה שנראים מצבים נוראיים אך ורק בכדי לנסות ולבחון נושאים חברתיים בצורה העושה אותם מרתקים, ההופכת אותם למעניינים, ומפרקת אותם לצורה ההופכת אותם מבדרים ונגישים לקהל. אז כאשר ידעתי שאני מגיע לכאן לקיים הרצאת TED אשר תשקיף על עולם המיתוג ונותני החסות ידעתי שאני רוצה לעשות משהו מעט שונה ויוצא דופן

אז כפי שחלק מכם שמע או שלא לפני מספר שבועות, פרסמתי מודעה באתר אי-ביי. שלחתי מספר הודעות בפייסבוק כמה הודעות בטוויטר ונתתי לאנשים הזדמנות לרכוש את הזכויות להרצאת ה-TED שלי לשנת 2011. ( הקהל צוחק ) בדיוק כך, איש אחד בר מזל, ארגון עסקי, למטרת רווח או שלא למטרת רווח, עמדו לקבל את הזדמנות של פעם בחיים -- מכיוון שאני בטוח שכריס אנדרסון לא יאפשר לזה לקרות שוב -- ( הקהל צוחק ) לרכוש את זכויות השם להרצאה שבה אתם צופים בזה הרגע, אשר בזמנו, לא הייתה לה כותרת, לא ממש היה בה תוכן רב ולמעשה לא ממש נתנה רמז לגבי מה יהיה בפועל נושא ההרצאה. אז מה שבעצם קיבלת היה זה: השם שלך פה מציג: הרצאת ה-TED שאין לך מושג מה הנושא שלה ובנוסף, תלוי בתוכן ההרצאה, עלולה להתפוצץ לך ישר בפרצוף, במיוחד אם אגרום לך או לחברה שלך להיראות טיפשים שעשיתם את זה. אולם אחרי שציינתי את הדברים האלה, זוהי הזדמנות תקשורתית טובה מאוד. ( הקהל צוחק) אתם יודעים כמה אנשים צופים בהרצאות TED הללו ? המון אנשים. זו רק טיוטת עבודה, דרך אגב. ( הקהל צוחק ) אז על אף המכשול הזה, ידעתי שמישהו ירכוש את זכויות ההרצאה.

כעת, אם הייתם שואלים אותי לפני שנה, לא הייתי אפילו מסוגל להגיד לכם זאת בבטחון. אבל בפרוייקט החדש שאני עובד עליו, הסרט החדש שלי, אנחנו בוחנים את עולם השיווק, הפרסום. וכפי שאמרתי קודם לכן, הצבתי את עצמי במצבים די נוראיים במהלך השנים, אבל דבר מאלה לא היה יכול להכין אותי, או להפוך אותי למוכן, למשהו כל כך קשה או כזה מסוכן כמו להיכנס לחדרים עם החבר'ה האלה. ( הקהל צוחק ) אתם רואים, היה לי את הרעיון הזה לסרט.

( וידאו ) מורגן ספרלוק: מה שאני רוצה לעשות הוא סרט העוסק בשיווק מוטמע, פרסום סמוי, שיווק ופרסום, כאשר כל הסרט ממומן על ידי חברות השיווק המוטמע, הפרסום הסמוי, השיווק והפרסום עצמן. אז הסרט, ייקרא "הסרט הטוב ביותר שאי פעם נמכר." מה שקורה בפועל בסרט "הסרט האדיר ביותר אשר נמכר אי-פעם," הוא שהכל מלמעלה ועד למטה, מההתחלה עד הסוף, ממותג לכל אורכו -- על ידי נותן החסות שאותו תראו בסרט, שהוא מותג או חברה X. אז המותג הזה, איצטדיון קוואלקום, מרכז סטייפלס ... יהיו נשואים לסרט לצמיתות -- לנצח. והסרט מביא את כל הרעיון הזה --(מייקל קזאן נשיא מדיה לינק: זה מיותר.) זה מה ? (מייקל קזאן: זה מיותר.) לצמיתות, לנצח? אני אדם מיותר. (מייקל קזאן: אני רק אומר.) זה היה יותר לצורך הדגשה. זה היה, "לצמיתות, לנצח." ולא בלבד שלסרט כולו יהיה ספונסר X, אלא שאנו הולכים לוודא שנמכור כל קטגוריה אפשרית בסרט. אז אולי נמכור נעליים ואלה יהיו הנעליים האדירות ביותר שאי פעם נעלת המכונית האדירה ביותר שבה נהגת מתוך "הסרט האדיר ביותר אשר נמכר אי פעם" המשקה האדיר ביותר ששתית, באדיבות "הסרט האדיר ביותר אשר נמכר אי פעם."

חאבייר קוצ'הר (מנכ"ל משותף במדיה לינק): אז הרעיון הוא, מעבר רק להצגת העניין שמותגים הם חלק מחייך, אלא ממש להביא את המותגים לממן את הסרט? (מורגן ספרלוק: להביא אותם לממן את הסרט.)

מורגן ספרלוק: ולמעשה אנו מציגים את כל התהליך של הדרך בה זה עובד. מטרת הסרט כולו היא שקיפות. אתם תראו את כל התהליך קורה בסרט הזה. אז זהו הקונספט כולו, כל הסרט, מתחילתו עד סופו. והייתי מאוד רוצה לראות את CEG עוזרת לדבר הזה לקרות.

רוברט פרידמן: אתה יודע זה מצחיק, כי כשאני שומע זאת בפעם הראשונה, זה הכבוד האולטימטיבי לקהל

גיא: אני לא יודע כמה יקבלו האנשים לזה, בכל מקרה.

חאבייר קוצ'הר: האם יש לך נקודת השקפה -- אני לא רוצה להשתמש במונח "זווית ראייה" משום שיש לו קונוטציות שליליות -- אבל האם אתה יודע איך הדבר הזה יוצג? (מורגן ספרלוק: אין לי מושג.)

דיוויד כהן: כמה כסף דרוש בכדי להרים את זה ?

מורגן ספרלוק: 1.5 מיליון דולר. (דיוויד כהן: בסדר.)

ג'ון קיימן: אני חושב שיהיה לך קשה מאוד להיפגש איתם, אבל אני חושב שזה פרוייקט ששווה לנסות להשיג בו שני מותגים גדולים, שממש ברורים מאליהם.

חאבייר קוצ'הר: מי יודע, אולי עד הרגע שבו הסרט יוקרן, ניראה כמו חבורת אידיוטים.

מורגן ספרלוק: מה לדעתכם תהיה התשובה ?

סטיוארט רודרפר: התשובות ברובן תהיינה "לא."

מורגן ספרלוק: אבל האם זו מכירה קשה בגלל הסרט או מכירה קשה בגלל שזה אני ?

חאבייר קוצ'הר: גם וגם.

מורגן ספרלוק: ... כלומר לא אופטימי כל כך. אז, אדוני, האם תוכל לעזור לי? אני זקוק לעזרה.

מייקל קזאן: אני יכול לעזור.

מורגן ספרלוק: אוקיי. (מייקל קזאן: טוב.) מעולה.

מייקל קזאן: אנחנו צריכים לבדוק אילו מותגים.

מורגן ספרלוק: כן. (מייקל קזאן: זה האתגר.) כאשר אתה מסתכל על מי יש לך עסק איתו .

מייקל קזאן: יש לנו מקומות שנוכל ללכת אליהם. (מורגן ספרלוק: אוקיי.) תכבה את המצלמה.

מורגן ספרלוק: חשבתי ש "תכבה את המצלמה" משמעו שנשוחח שלא לציטוט. מסתבר שמה שזה באמת אומר "אנחנו לא רוצים שום עסק עם הסרט שלך."

מורגן ספרלוק: וככה בדיוק, אחת אחרי השניה, כל החברות הללו נעלמו פתאום. אף אחת מהן לא רצתה שום קשר עם הסרט הזה. נדהמתי. הן לא רצו לחלוטין שום קשר עם הפרוייקט הזה. וזה הימם אותי, מכיוון שחשבתי שכל הקונספט, הרעיון שאחורי שיווק, הוא לחשוף את המוצר שלך לאנשים רבים ככל האפשר, על מנת להביא כמה שיותר אנשים לראות אותו. במיוחד בעולמנו כיום, בהצטלבות זו של מדיה חדשה ומדיה ישמה ונוף התקשורת המנופץ, האם הרעיון הוא לא להשיג את כלי הרכב החדש והראוי להפצת הבאז שיביא את הבשורה להמונים. לא, זה מה שחשבתי אני.

אבל הבעייה היא, אתם מבינים, שהרעיון שלי הכיל טעות בסיסית אחת מרה, והטעות המרה הייתה זו. בעצם לא, זו לא הייתה הטעות כלל וכלל. זו לחלוטין לא הייתה צפוייה להיות בעייה. זה היה אמור להיות בסדר. אבל מה שתמונה מציגה היא הבעיה. אתם מבינים, כשמריצים חיפוש תמונות בגוגל למונח "שקיפות", זו -- ( הקהל צוחק ) ( מחיאות כפיים ) זו אחת התמונות שעולות ראשונות בתוצאות החיפוש. אז אני אוהב איך שאתה מתנהל, סרגיי ברין (מייסד גוגל). לא. (הקהל צוחק ) זו הבעיה: שקיפות -- משוחרר מהעמדת פנים או הונאה; שניתן לאתרו בקלות ולראות דרכו; מובן בקלות; מאופיין בניראות או נגישות של המידע, במיוחד לגבי שיטות ודרכי פעולה עסקיות -- השורה האחרונה הייתה כנראה הבעיה הגדולה ביותר. אתם מבינים, אנו שומעים רבות אודות שקיפות בימינו. הפוליטיקאים שלנו אומרים זאת, הנשיא שלנו אומר זאת, אפילו המנכ"לים שלנו אומרים זאת. אבל לפתע כאשר הדבר מגיע להפיכת השקיפות למציאות, משהו לפתע משתנה. אבל מדוע? ובכן, שקיפות היא דבר מפחיד -- ( שאגה ) כמו הדב המוזר שעדיין שואג. ( הקהל צוחק ) היא איננה צפוייה -- ( מוסיקה ) ( הקהל צוחק ) כמו דרך העפר המוזרה הזו. והיא בנוסף מאוד מסוכנת. ( הקהל צוחק ) מה עוד מסוכן? אכילת קערית מלאה בקצפת. ( הקהל צוחק ) זה אכן מאוד מסוכן.

כעת כאשר התחלנו לדבר עם חברות ולומר להם שרצינו לספר את הסיפור הזה, והם אמרו, "לא, אנחנו רוצים שתספרו סיפור. אנחנו רוצים שתספרו סיפור, אבל אנחנו פשוט רוצים שתספרו את הסיפור שלנו." אתם מבינים, כאשר הייתי ילד ואבי תפס אותי בשקר כלשהו -- ונתן בי את אותו מבט אופייני שתמיד נתן בי -- הוא היה נוהג לומר, "בן, ישנם שלושה צדדים לכל סיפור. ישנו הסיפור שלך, ישנו הסיפור שלי, וישנו הסיפור האמיתי." אתם מבינים, באמצעות סרט זה, רצינו לספר סיפור אמיתי. אך עם חברה אחת, סוכנות פרסום אחת המוכנה לסייע לי -- וזה רק בגלל שהכרתי את ג'ון בונד וריצ'רד קירשנבאום שנים רבות -- נוכחתי לדעת שעליי לעשות זאת לבדי, עלי להוציא את המתווך - האיש שבאמצע וללכת לחברות עצמן עם כל הצוות שלי. אז מה שהתחלת להבין לפתע -- או מה שאני התחלתי להבין לפתע -- הוא שכאשר אתה מתחיל לנהל שיחות עם החברות הללו, רעיון ההבנה של המותג שלך הוא בעייה כלל עולמית.

( וידאו ) מורגן ספרלוק: יש לי חברים שעושים סרטים הוליוודיים אדירים, גדולים וענקיים, ויש לי חברים שעושים סרטים עצמאיים קטנים כפי שאני עושה. וחבריי העושים סרטים הוליוודיים גדולים, ענקיים אומרים שהסיבה שהסרטים שלהם מצליחים כל כך היא בגלל המותגים שיש להם כשותפים. אבל אז חבריי העושים סרטים קטנים ועצמאיים אומרים, "טוב, איך אנו אמורים להתחרות בסרטים ההוליוודיים הגדולים והענקיים הללו ?" והסרט נקרא "הסרט הגדול ביותר שאי פעם נמכר." אז כיצד למעשה נראה את דיאודורנט "באן" בסרט? בכל פעם שאני מוכן לצאת, בכל פעם שאני פותח את ארון התרופות שלי, תראו את דיאודורנט "באן". ובכל פעם שאני מראיין מישהו, אני יכול להגיד, "האם אתה מספיק רענן לראיון הזה?" האם אתה מוכן? אתה נראה קצת עצבני ומתוח. אני רוצה לעזור לך להירגע. אז אולי כדאי שתשים משהו לפני הראיון." ואז נציע את אחד הניחוחות הנפלאים הללו. בין אם זו "התכה פרחונית" או "רוחות גן-עדן," תהיה להם ההזדמנות. נצייד אותם הן לגבר והן לאישה -- מוצק, רול-און, מה שלא יהיה. זה הסיור המקוצר. אז עכשיו אוכל לענות לכל שאלותיכם ולתת לכם את הסיור הארוך.

קרן פרנק: אנחנו חברה קטנה יחסית. דומים לרבים מהדברים שהעלית לגבי חברות סרטים קטנות, אנחנו יותר "מותג הטוען לכתר". אז אין לנו התקציבים שיש למותגים אחרים. אז עשיית דברים כאלה -- אתה יודע, להזכיר לאנשים את דיאודורנט "באן" -- היא הסיבה להתעניינות שלנו בדבר הזה.

מורגן ספרלוק: מהן המילים שבהן תשתמשו על מנת לתאר את דיאודורנט "באן"? "באן" הוא:...

קרן פרנק: זו שאלה מעולה.

( הקהל צוחק )

אישה: "טכנולוגיה עילית.

מורגן ספרלוק: טכנולוגיה היא לא הדרך שתרצי לתאר משהו שמישהו שם בתוך בית השחי שלו.

גבר: אנחנו מדברים על נועז, רענן. אני חושב ש"רענן" היא מילה מצויינת שממש מכוונת את הקטגוריה לכיוון החיובי, לעומת "נלחם בריח וברטיבות." הוא משאיר אותך רענן. וכיצד אנו משאירים אותך רענן לזמן ממושך יותר -- רענוות טובה יותר, רעננות רבה יותר, פי 3 רעננות. דברים כאלה שהם יותר יתרונות חיוביים של המוצר.

מורגן ספרלוק: וזהו ארגון של מיליוני דולרים. מה איתי? מה לגבי בחור רגיל? אני צריך לצאת ולדבר עם האדם ברחוב, אנשים שהם כמוני, האנשים הרגילים. הם צריכים לספר לי על המותג שלי.

(וידאו) מורגן ספרלוק: כיצד תתארו את המותג שלכם?

גבר: מממ... המותג שלי? אני לא יודע. אני אוהב בגדים ממש יפים..

אישה: תחייה מחודשת של שנות ה-80 פוגשת פאנק של גולשי גלגיליות, אלא אם כן זהו יום כביסה.

מורגן ספרלוק: בסדר גמור, מהו המותג ג'רי?

ג'רי: ייחודי. (מורגן ספרלוק: ייחודי.)

בחור: אני משער שהכוונה לאיזה סוג של ז'אנר, סטייל אני מייצג יהיה זוהר כהה. אני אוהב הרבה צבעים שחורים, הרבה אפורים ודברים כאלה. אבל לרוב יש לי אביזר, כגון משקפי שמש, או שאני אוהב קריסטלים ודברים כאלה גם כן.

אישה: אם דן היה מותג, הוא היה מכונית קלאסית עם גג נפתח מרצדס בנץ.

גבר 2: המותג שאני הוא, הייתי קורא לו, מתעופף לא רשמי.

אישה 2: חלק היפי, חלק כוהנת יוגה, חלק נערה מברוקלין -- אינני יודעת.

גבר 3: אני איש של חיות מחמד. אני מוכר צעצועים לחיות מחמד ברחבי הארץ, ברחבי העולם. אז אני משער שזה המותג שאני. בתעשייה הקטנה שלי, זה המותג שאני.

גבר 4: המותג שלי הוא פד-אקס משלוחים כי אני מספק את הסחורה.

גבר 5: מותג של כותב-אלכוהוליסט כושל. זה נחשב?

עורך דין: אני מותג עו"ד.

טום: אני טום.

מורגן ספרלוק: ובכן, לא כולנו יכולים להיות המותג טום, אבל לרוב אני מוצא את עצמי בצומת הדרכים שבין זוהר כהה למתעופף לא רשמי.

( הקהל צוחק )

ומה שהבנתי הוא שאני זקוק למומחה. אני זקוק למישהו שיוכל להיכנס לתוך ראשי, מישהו שבאמת יוכל לעזור לי להבין את מה שהם קוראים לו "האישיות המותגית" שלך. ואז מצאתי חברה הנקראת "אולסון זלטמן" בפיטסבורג (פנסילבניה). הם סייעו לחברות כגון נסטלה, פאברז והולמרק לגלות את אישיות המותג שלהם. אם הם הצליחו לעשות זאת עבורם, בוודאי הם יוכלו לעשות זאת עבורי.

(וידאו) אביגייל: הבאת את התמונות שלך, נכון?

מורגן ספרלוק: נכון. התמונה הראשונה היא תמונה של משפחתי.

אביגייל: אז ספר לנו איך הדבר מתייחס למחשבותיך ורגשותייך על מי שאתה.

מורגן ספרלוק: אלה האנשים המעצבים את דרך השקפתי על העולם.

אביגייל: ספר לי על העולם הזה.

מורגן ספרלוק: העולם הזה? אני חושב שעולמך הוא העולם שבו אתה חי -- כגון מי האנשים סביבך, חבריך, משפחתך, הדרך שבה אתה חי את חייך, העבודה שלך. כל הדברים הללו צמחו והתחילו ממקום אחד, ועבורי הם צמחו והתחילו ממשפחתי במערב וירג'יניה.

אביגייל: מהי התמונה הבאה שתרצה לדבר עליה?

מורגן ספרלוק: התמונה הבאה: זה היה היום הטוב ביותר אי פעם.

אביגייל: איך הדבר מתייחס למחשבותיך ורגשותייך על מי שאתה ?

מורגן ספרלוק: זה בעצם מי הייתי רוצה להיות. אני אוהב דברים שהם שונים. אני אוהב דברים שהם מוזרים. אני אוהב דברים מוזרים.

אביגייל: ספר לי על שלב ה"מה" -- מה זה עושה לנו ? מהי המאצ'טה (סכין גדולה) ? באיזה שלב גולם אתה בהתפתחותך ? מדוע כל כך חשוב לאתחל מחדש? מה מייצג הצבע האדום? ספר לי מעט על החלק הזה. ...מעט יותר על עליך שהוא לא מי שאתה. מה עם עוד מטמורפוזות שעברת? ...לא חייב להיות פחד. באיזה סוג של רכבת הרים אתה נמצא?

מורגן ספרלוק: אייייייי! (אביגייל: תודה לך.) לא, תודה לך.

אביגייל: תודה על סבלנותך. (מורגן ספרלוק: עבודה מצויינת.)

אביגייל: כן. (מורגן ספרלוק: תודה רבה.) בסדר גמור.

מורגן ספרלוק: כן, אני לא יודע מה עומד לצאת מכל זה. המון טירוף הלך שם.

לינדסי זלטמן: הדבר הראשון שהובחן בו היה הרעיון הזה שיש לך שני צדדים נפרדים, אך משלימים זה את זה, לאישיות המותג שלך -- מותג המורגן ספרלוק הוא מותג הדעתנות/שובבות. אלה ניצבים זה לצד זה בצורה יפה מאוד. ולדעתי יש כמעט פראדוקס ביניהם. ואני חושבת שחברות מסויימות תתמקדנה בחוזקה אחת או אחרת שלהן במקום להתמקד בשתיהן גם יחד. רוב החברות נוטות ל -- וזהו טבע האדם -- להימנע מדברים שהן אינן בטוחות לגביהם, להימנע מפחד, מרכיבים אלה, ואתה מאמץ אותם אליך, ואתה למעשה הופך אותם לחיוביים עבורך, וזה דבר מגניב לראות אותו. אילו עוד מותגים הם כאלה? המותג הראשון הוא קלאסי, אפל. ואתה יכול לראות גם כאן, טארגט, ווי, מיני של המכונית מיני קופר, וחברת התעופה ג'ט בלו. עכשיו יש מותגים של שובבות ומותגים של מודעות ודעתנות, דברים כאלו שבאו והלכו, אבל מותג משולב של דעתנות ומשחק גם יחד הוא דבר רב עוצמה.

מורגן ספרלוק: מותג משולב שובבות/דעתנות. מהו המותג שלך? אם מישהו היה מבקש ממך לתאר את הזהות המותגית שלך, את האישיות המותגית שלך, מה היית? האם אתה טיפוס של "היי"? האם אתה מישהו שגורם לדם לזרום? או שאתה טיפוס של "דאון"? האם אתה משהו קצת יותר רגוע, שמור, שמרני ? טיפוסי "היי" מאופיינים בדברים כגון שובבות, להיות רענן כמו הנסיך המדליק, עכשווי, הרפתקן, חי על הקצה ומעיז כמו השחקן ארול פלין, חריף וזריז, מלא חיים, בוטה, מתנשא ויהיר, קסום ומיסטי כמו גאנדלף מ"שר הטבעות". או שאתה יותר טיפוס "דאון"? האם אתה דעתן, מתוחכם כמו ג'יימס בונד? האם אתה מיושב, מסורתי, מטפח, מגונן, אמפתי כמו האופרה? האם אתה אמין, יציב, מוכר וידוע, בטוח, מוגן, קדוש, מהורהר או חכם כמו הדלאי לאמה או יודה מ"מלחמת הכוכבים"?

במהלך הסרט הזה, היו לנו מעל 500 חברות שהיו חברות "אפ" וחברות "דאון" שאמרו, "לא", לא רוצות שום חלק עם הפרוייקט הזה. הן לא רצו להיות חלק מהסרט הזה, בעיקר בגלל שלא תהיה להם שום שליטה, ולא תהיה להן כל שליטה על התוצר הסופי. אבל כן קיבלנו 17 מותגים שותפים שהיו מוכנים לוותר על השליטה הזו, שרצו לעשות עסקים עם מישהו דעתן ושובב כמוני, ובסופו של דבר הסמיכו אותנו לספר סיפורים שבאופן רגיל לא היינו יכולים לספר -- סיפורים שמפרסם לרוב לא ייכנס אליהם.

הם איפשרו לנו לספר את הסיפור על שיווק-עצבי, שבו נכנסנו לתהליך הסיפור בסרט הזה על הדרך שבה משתמשים כעת בבדיקות תהודה מגנטית MRI על מנת לכוון למרכזי החשק במוח שלך למטרת פרסומת כמו גם שיווק סרטים. נסענו לסאן פאולו שם אסרו על פרסום חוצות. בכל העיר ב-5 שנים האחרונות, אין שום שלטי חוצות, אין שום פוסטרים, אין שום פלאיירים, כלום. (מחיאות כפיים) והגענו למחוזות חינוכיים שבהם חברות עושות את דרכן לבתי ספר עניים בכל רחבי אמריקה. מה שהדהים אותי הוא שהפרוייקטים שהפיקו את המשוב הרב ביותר, או שהיו ההצלחה הגדולה ביותר שלי, הם אלו שבהם התערבתי באופן ישיר.

וזה מה שהמותגים האלה עשו. הם הורידו את המתווכים, את סוכנויות הפרסום ואמרו, אולי הסוכנויות האלה לא חושבות על האינטרסים שלי. אני הולך לעבוד ישירות מול האמן. אני הולך לעבוד איתו על מנת ליצור משהו שונה, משהו שיגרום לאנשים לחשוב, שיאתגר את הדרך בה הם מביטים על העולם.

ואיך הדבר היה עבורם? האם הוא הצליח? ובכן, מאז הקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל "סנדאנס", בואו נראה. לפי בוראלס בכורת הסרט הייתה בינואר, ומאז -- וזה אפילו לא הכל -- היו לנו 900 מיליון חוות דעת על הסרט. זהו למעשה כיסוי תקופה של שבועיים וחצי. וזה רק ברשת האינטרנט -- לא בעיתונות הכתובה, לא בטלוויזיה. הסרט הזה טרם הופץ עדיין. הוא אפילו לא אונליין. אפילו לא משודר בטלוויזיה דרך האינטרנט. והוא אפילו לא הופץ למדינות זרות עדיין. אז בסופו של דבר, הסרט הזה התחיל לצבור תאוצה רבה. וזה לא רע עבור פרוייקט שכמעט כל משרד פרסום שדיברנו איתו יעץ ללקוחותיו לא לקחת בו חלק.

אמונתי תמיד היא שאם אתה מנסה את מזלך, אם אתה נוטל סיכונים, שבסיכונים אלה טמונה הזדמנות. אני מאמין שכאשר אתה דוחק אנשים הרחק מכך, אתה דוחק אותם יותר לכיוון כישלון. אני מאמין שכאשר אתה מכשיר את עובדיך לסלוד מסיכונים, אתה מכין את כל החברה שלך להיות מאותגרת-גמול בלבד. אני חש שמה שצריך לקרות על מנת להתקדם הוא שעלינו לעודד אנשים לקחת סיכונים. עלינו לעודד אנשים לא לפחד מהזדמנויות אשר עלולות להפחיד אותם. בסופו של דבר, לנוע קדימה, לדעתי עלינו לאמץ את הפחד. עלנו להכניס את הדב הזה לתוך כלוב. ( צחוק ) לאמץ את הפחד. לאמץ את הסיכון. כף אחת בכל פעם, עלינו לאמץ את הסיכון.

ובסופו של דבר, עלינו לאמץ את השקיפות. היום, יותר מתמיד, למעט יושר יש ערך רב. ודרך שקיפות ויושר, הרצאתי כולה, "אמצו את השקיפות," הובאה לכם על ידי חבריי הטובים ב-EMC, אשר בתמורה ל-7,100 דולר, רכשו את זכויות ההרצאה באי-ביי (מחיאות כפיים) EMC: הפיכת כמויות מידע עצומות להזדמנות גדולה לארגונים ברחבי כל העולם. EMC מציגה "אמץ שקיפות"

תודה רבה לכם, חבר'ה.

(מחיאות כפיים)

ג'ון כהן: אז, מורגן, בשם השקיפות, מה בדיוק קרה ל-7,100 דולר ההם? מורגן ספרלוק: זוהי שאלה פנטסטית יש בכיסי המחאה לפקודת ארגון האב של ארגון TED קרן סאפלינג המחאה בסך 7,100 דולר על השתתפותי בכנס TED של השנה הבאה.

(צחוק)

( מחיאות כפיים )