מאוריציו סרצ'יני: החיים הסודיים של ציורים

ב-1975, פגשתי בפירנצה פרופסור, קרלוס פדרטי, לשעבר הפרופסור שלי להיסטוריה האומנות, וכיום חוקר בעל שם עולמי של ליאונרדו דה וינצ'י. ובכן, הוא שאל אותי אם אוכל למצוא איזו דרך טכנולוגית ללבן תעלומה בת חמש מאות שנים הנוגעת ליצירת מופת אבודה של ליאונרדו דה וינצ'י, "קרב אנגיארי," שאמורה להימצא בהיכל ה-500 בפלצו וקיו, בפירנצה. ובכן, באמצע שנות ה-70, לא היו הזדמנויות גדולות עבור מהנדס ביולוגיה כמוני, במיוחד באיטליה, ולכן אני החלטתי, יחד עם כמה חוקרים מארצות הברית והאוניברסיטה של פירנצה, להתחיל לבחון את ציורי הקיר שעוטרו על ידי VASARI על קירותיו הארוכים של היכל ה-500 בחיפוש אחר הליאונרדו האבודה.

לרוע המזל, בזמנו לא ידענו שלא שם בדיוק היינו צריכים לחפש, כי היה עלינו לצלול עמוק יותר ולכן המחקר נעצר ורק בשנת 2000 הוא התחדש תודות להתעניינות ולהתלהבות של משפחת GUINNESS. אז, בפעם הזו, התמקדנו בנסיון לשחזר את היות היכל ה-500 טרם עבודות השיפוץ, וגם מה שמכונה ה-SALA GRANDE, שנבנה ב-1494, ולמצוא את הדלתות המקוריות, החלונות ולמען שנעשה זאת, יצרנו קודם דגם תלת-מימדי, ואז, בעזרת תרמוגרפיה, הוספנו לגלות חלונות נסתרים. אלה הם החלונות המקוריים של ההיכל של ה-SALA GRANDE. גם גלינו אודות גובה התקרה ומשום כך הצלחנו לשחזר, את המתוה הכולל של ההיכל המקורי כפי שהיה טרם בואו של VASARI, ושינה את כל העסק, כולל גרם המדרגות החשוב מאוד לשם קביעה מדוייקת של " קרב אנגיארי" במקום מסויים באחד הכלים.

ובכן, גם למדנו ש- VASARI, שהוזמן לשפץ את ההיכל ה-500 בין 1560 לבין 1574 על ידי ה- "הדוכס הגדול קוזימו" למשפחת מדיצ'י, לפחות מצאנו שני מקרים שבהם הוא הציל עבודות מופת על ידי הנחת קיר לבנים במכוון לפניה ובהשארת רווח מזערי לאוויר. אחת שרואים כאן, MASACCIO, בכנסיית סנטה מריה נובלה בפירנזה לכן אמרנו, אולי, VASARI עשה משהו כמו במקרה של עבודת האומנות הכבירה הזו של ליאונרדו, מפני שהיה מעריץ גדול של ליאנרדו דה וינצ'י.

ולכן בנינו כמה אנטנות רדיו מאוד מורכבות רק לבחון את שני הקירות וכדי לחפש חללי אוויר. ואכן מצאנו הרבה בלוח הימני בקיר המזרחי, חלל אוויר ושם היה אנו מאמינים "קרב אנגיארי," או לפחות החלק שאנו יודעים שצוייר, שנקרא, " הקרב על הנס," צריך להימצא.

ובכן, מכאן, לרוע המזל, הפרוייקט, ב-2004, נעצר. מהרבה בעיות פוליטיות. לכן החלטתי לשוב אל האוניברסיטה שבה למדתי, ובאוניברסיטת קליפורניה, בסן דיאייגו, והצעתי לפתוח מרכז מחקר למדעי ההנדסה למורשת תרבותית. וב-2007, הקמנו CISA3 כמרכז מחקר למורשת תרבותית, בהתמדקות אומנות, ארכיטקטורה וארכיאולוגיה. והסטודנטים החלו לזרום פנימה, והתחלנו ליצור טכנולוגיות כי זה מה שהזדקקנו לו בעצם על מנת להתקדם ולצאת לעבודות בשטח.

שבנו להיכל ה-500 בשנת 2011, ובזו הפעם, יחד עם קבוצת סטודנטים גדולה, ועמיתי, פרופסור FALKO KUESTER, מי שעכשיו הדירקטור ב-CISA3, ואנחנו חזרנו כי פשוט ידענו היכן כבר לחפש על מנת לברר אם עוד נותר משהו. אך, היינו תחומים, מוגבלים, נכון לי יותר לומר, מסיבות אחדות שלא ראויות הסבר, לאנדוסקופיה בלבד, מתוך חלופות רבות אחרות שהיו לנו, ועם מצלמה 4מ"מ מותקנת בה, הצלחנו בתיעוד ובנטילת רסיסים אחדים ממה שמתברר כצבע אדמומי, צבע שחור, ויש מעט רסיסים של בייג' שמאוחר יותר בחנו בבדיקות מפותחות יותר, XRF, דיפרקציית רנטגן, והתוצאות הן מאוד חיוביות עד כה. ככול הנראה זה מראה שאכן מצאנו צבענים אחדים ומפני שאנו יודעים לבטח שלא צייר על הקיר הזה אף אומן אחר קודם לבואו של VASARI שישים שנים מאוחר יותר, אז, צבענים אלה משום כך שייכים היטב לציור קיר וככל הנראה לליאונרדו.

הביטו, אנו מחפשים אחר המשובחת בעבודות האומנות שיד האדם הניבה. למען הדיוק, זאת מעל ומעבר לכל העבודות שליאונרדו אי פעם הוזמן לבצע, ובזכות ביצוע עבודת תפארת כבירה זו, הוא צויין כהאמן הראשון במעלה בהשפעתו בתקופה.

נפלה בחלקי הזכות, ב-37 השנים האחרונות לעבוד על עבודות מופת אחדות, כפי שתוכלו לראות מאחוריי, אך בפשטות לעשות מה? ובכן, לאמוד, למשל, את מצב השימור. תראו כאן את פני "המדונה של הכיסא" כאשר מאירים באור אולטרה-סגול פתאום רואים אישה נוספת, אחרת, אישה מבוגרת, צריך לאמר. יש עדיין עוד הרבה לכה מונחת שם, שיפוצים אחדים, ומעט נקיון כללי. זה נעשה מאוד בולט.

אך גם, הטכנולוגיה סייעה בכתיבת דפים חדשים בהיסטוריה שלנו, או לכל הפחות, לעדכן את דפי ההיסטוריה. למשל, ה"אישה עם החד-קרן," עוד ציור של רפאל, ובכן, אתם רואים את הקרן. נאמר ונכתב הרבה אודות החד -קרן אבל אם מצלמים ברנטגן את החד-קרן, הוא נהיה לכלבלב. ועוד - (צחוק) אין בעיה, אבל, למרבה הצער, בהמשך לבחינה המדעית של הציור התברר שלא רפאל צייר את החד-קרן, ולא צייר את הכלבלב, למעשה השאיר את הציור בלתי גמור, לכן כל הכתיבה בנוגע לסמל האקזוטי של החד-קרן - (צחוק) למרבה הצער, לא מאוד מבוססת. (צחוק)

אז, גם, מקוריות. חשבו לרגע שהמדע היה יכול לנוע בשטח המקוריות של דברי אומנות. היה נוצר מהפך תרבותי בלשון המעטה אך גם, הייתי אומר, מהפך שווקים, תרשו לי להוסיף. הרי לכם דוגמה: OTTO MARSEUS, ציור נאה, שהוא, "טבע דומם" בגלריית פיטי, ותרשו למצלמה אולטרה אדום להציץ מבעד, ולמרבה המזל להיסטוריונים של האומנות, זה ווידא שנוכחת חתימה של OTTO MARSEUS. גם כתוב מתי הוא צוייר ובאיזה מקום. ובכן זו הייתה תוצאה טובה. לעיתים, זה לא כל כך טוב, ושוב, מקוריות ומדע יוכלו לחבור יחדיו ולשנות את את הדרך, לא של קביעת ייחוס אלא לפחות , של הכשרת הקרקע לייחוס יותר אובייקטיבי או עלי לומר בעצם, ייחוס פחות סובייקטיבי, כפי שנעשה היום.

אך הייתי אומר שהתגלית ששבתה את דמיוני, הערצתי, היא הציור, השופע חיוניות שמתחת לשכבה זו, שכבה חומה, של "הערצת האמגושים (מאגים)" כאן אתם רואים סורק XYZ שבנינו, עם מצלמה אולטרה אדום עליו, ובהצצה מבעד לשכבה חומה זו של עבודת המופת הזו חושפים מה היה יכול להימצא תחתיה. ובכן, במקרה זה הציור הכי חשוב שיש לנו באיטליה של ליאונרדו דה וינצ'י ותראו את קלסטרי הפנים הנפלאים שאף אחד לא ראה למשך חמש מאות שנים. הביטו בדיוקנים אלה. הם נהדרים. אתם רואים את ליאונרדו בעבודתו. אתם רואים את חינניות עמלו, ממש בשכבת היסוד של הלוח וראו את הדבר המגניב הזה, ממצא, עלי לומר בעצם, פיל. (צחוק) בגלל הפיל הזה, למעלה מ-70 צורות חדשות נחשפו, שלא נראו מאות בשנים. זו הייתה התגלות שמיימית. הסכלנו להבין ולהוכיח שהשכבה החומה הנראית היום לא בוצעה על ידי ליאונרדו דה וינצ'י, מה שהותיר לנו רק את הציור האחר שבחמש מאות שנים לא יכולנו לראות, ולכן רק בזכות הטכנולוגיה.

הנה, הלוח. ובכן, חשבנו אם לכולנו יש העונג הזה, הזכות לראות את כל זה, לחשוף את כל התגליות האלו, מה לגבי כל האחרים? אז חשבנו על יישום למציאות רבודה לשימוש בטבלט. תרשו לי להדמות עבורכם מה היינו יכולים לעשות, מה כל אחד היה יכול לעשות, בסביבת מוזיאון. אז בוא נגיד שנלך למוזיאון עם הטבלט, בסדר? ורק נכוון את מצלמת הטבלט אל הציור שאנו מעוניינים לראות, ככה, בסדר? ורק אלחץ עליו, נמתין, וכעת הרשו להסתובב אליכם כך שברגע שהתמונה או עלי לומר, שהמצלמה, ננעלת על התמונה, אזי הצורות שראיתם שם למעלה בציור נטענות. ובכן, הביטו. נוכל, כפי שאמרנו, נוכל לעשות זום. ואז נוכל לגלגל. טוב? בואו נמצא את הפיל. ובכן כל מה שנחוץ לנו היא אצבע אחת. רק מנגבים ונראה את הפיל. (מחיות כפיים) (מחיאות כפיים) טוב? ואז אם נרצה, נוכל להמשיך לגלגל כדי למצוא, למשל, בגרם המדרגות, שכל האיקונוגרפיה תשתנה. ישנם הרבה פועלים שמשקמים מתוך שרידי מקדש ישן, מקדש חדש, וישנן הרבה דמויות שמגיחות. רואים?

אין זה סתם סקרנות, כי זה משנה לא את האיקונוגרפיה בלבד אלא את האיקונולוגיה, משמעות הציור, ואנו מאמינים שזו דרך מגניבה, דרך פשוטה, שתוכל להיות נגישה לכולם, להיות יותר היוזם של תגליותייך ולא כל כך פסיבי לגביהן, כפי שאנחנו בעוברינו דרך חדרים אין ספור של מוזיאונים. (מחיאות כפיים)

רעיון נוסף הוא הלוח הרפואי הדיגיטלי, שנשמע מובן מאליו לו היינו מדברים על חולים אמיתיים, אך כשמדובר בדברי אומנות, למרבה הצער, זה לעולם לא צף כרעיון. ובכן, אנו מאמינים, שוב, שזו יכולה להיות ההתחלה, הצעד הראשוני ממש, לשימור אמיתי, ומאפשר לנו לחקור באמת ולהבין הכל בנוגע למצבו של השימור שלנו, הטכניקה, החומרים וגם האם, מתי ומדוע עלינו לשקם או , אחרת, להתערב בסביבה המקיפה את הציור.

ובכן, חזוננו הוא לגלות שוב את רוח הרנסנס, ליצור מורשת חדשה שבה הנדסה למורשת תרבותית היא למעשה סמל לחבירה של אומנות ומדע יחדיו. אנחנו בהחלט זקוקים לזן חדש של מהנדסים שיצאו ויעסקו בעבודה מסוג זה ושיגלו מחדש, בעבורינו, ערכים אלה, ערכים תרבותיים אלה שחסרים לנו מאוד, במיוחד היום.

ואם תרצו לסכם במילה אחת בודדה, ובכן, זה מה שאנחנו משתדלים לעשות. אנו מנסים להעניק עתיד לעברנו למען שיהיה עתיד. ככל שנחייה חיי סקרנות ולהט, יש חלק של ליאונרדו בכולנו. תודה לכם. ( מחיאות כפים) (מחיאות כפיים)