מארק גודמן: מבט עתידי על עולמות הפשע והטרור

אני חוקר את עתיד הפשע והטרור, והאמת היא שאני חושש. אני חושש ממה שאני רואה. אני, בכל הכנות, רוצה להאמין שהטכנולוגיה יכולה להביא לנו את הטכנו-אוטופיה שהבטיחו לנו, אבל, תראו, עשיתי קריירה באכיפת חוק, וזה השפיע על איך שאני רואה את הדברים. הייתי שוטר סיור, הייתי בלש, הייתי ממונה על תיכנון הפעילות נגד טרור, ועבדתי ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם. הספקתי לראות יותר מהאדם הרגיל את האלימות ואת צדדיה האפלים של החברה, וזה השפיע על דעותיי. עבודתי עם פושעים ומחבלים השכילה אותי מאוד. הם לימדו אותי המון והייתי רוצה לחלוק עימכם את תובנותיי.

היום אראה לכם את הצד הנסתר של כל אותן הטכנולוגיות שאנו מתפלאים מהן ושאותן אנו אוהבים. בידי קהיליית TED, אותן טכנולוגיות מהוות כלים פנטסטיים שיביאו לידי שינויים גדולים בעולמנו, אבל בידי מתאבדים שמתפוצצים, העתיד עלול להיראות די שונה.

התחלתי לשים לב לטכנולוגיה וכיצד עבריינים משתמשים בה בתור שוטר סיור צעיר. באותם הימים, זה היה פיסגת הטכנולוגיה. כמה שזה נשמע מצחיק, כל סוחרי הסמים וחברי הכנופיות שאיתם התעסקתי, היה להם אחד מאלה, הרבה לפני שהיה לשוטר כלשהו שהכרתי.

20 שנה יותר מאוחר, עבריינים עדיין משתמשים בניידים, אבל הם גם בונים רשתות קשר משלהם לניידים, כמו זו, שנפרסה על-ידי סוחרי הסמים בכל 31 המדינות במכסיקו. יש להם מערכת ארצית מקודדת לשידורי רדיו. תחשבו על זה. תחשבו על כושר ההמצאה שיש בזה. תחשבו על התשתית כדי לבנות את זה. ואז תחשבו על זה: מדוע איני יכול לקלוט אות סלולרי בסן-פרנסיסקו? (צחוק) כיצד זה אפשרי? זה לא הגיוני (מחיאות כפיים)

אנו בקביעות מזלזלים במה שעבריינים ומחבלים מסוגלים לעשות. טכנולוגיה הפכה את עולמנו ליותר פתוח, ולרוב, זה טוב, אבל לכל הפתיחות הזו עלולות להיות תוצאות בלתי רצויות.

תחשבו על התקפת הטרור במומבאי. האנשים שביצעו את ההתקפה היו חמושים בקלצ'ניקובים, חומרי-נפץ ורימונים. הם זרקו את הרימונים על חפים-מפשע בזמן שהם אכלו בקפיטריות או המתינו לרכבות בדרכם הביתה מעבודה. אבל תחמושת כבדה אינה דבר חדש בפעולות טרור. רובים ופצצות אינם משהו חדש. מה שהיה שונה הפעם זו הדרך בה המחבלים השתמשו בטכנולוגיות מודרניות של תקשורת מידע כדי לאתר קורבנות נוספים ולטבוח בהם. הם היו מצויידים בניידים. היו להם מכשירי בלקברי. היתה להם גישה לצילומי לוויין. היו להם טלפונים לווייניים ואפילו היו להם משקפיים לראיית לילה. אבל החידוש הכי גדול שלהם היה אולי זה. ראינו תמונות כאלה בטלוויזיה ובחדשות. זהו חדר מבצעים. המחבלים בנו חדר מבצעים משלהם מעבר לגבול בתוך פקיסטן, שם הם עקבו אחר שידורי ה-BBC, אל-ג'אזירה, CNN, וערוצים הודיים. הם גם עקבו באינטרנט וברשתות חברתיות אחר התקדמות מתקפותיהם וכמה אנשים הם הספיקו להרוג. הם עשו כל זאת בזמן אמת.

החדשנות של מרכז המבצעים שלהם העניקה להם ידע חסר תקדים על מצבם ויתרון טקטי על-פני המשטרה והממשלה. מה הם עשו עם כל זה? הם עשו בזה שימוש מועיל מבחינתם.

בשלב מסויים במהלך המצור בן 60 השעות, המחבלים עברו מחדר לחדר (במלון) כדי למצוא קורבנות נוספים. הם הגיעו לסוויטה בקומה העליונה של המלון, פרצו את הדלת ומצאו אדם מסתתר במיטתו. הם שאלו אותו, "מי אתה, ומה אתה עושה כאן?" והאיש ענה, "אני סתם מורה בבית-ספר." ברור שהמחבלים ידעו שאף מורה הודי לא מתאכסן בסוויטה של מלון ה-טאג'. הם נטלו את תעודת הזהות שלו, ומסרו בטלפון את שמו לחדר המלחמה של המחבלים. שם בחדר המלחמה עשו חיפוש בגוגל, מצאו תמונה והתקשרו בחזרה לאנשיהם בשטח ואמרו, "בן-הערובה שלכם, האם הוא חסון? האם הוא קירח מקדימה? האם הוא שם משקפיים?" "כן, כן, כן", הגיעה התשובה. חדר המבצעים מצא אותו והיתה להם התאמה. הוא לא היה מורה בבית-ספר. הוא היה האיש מס' 2 הכי עשיר בהודו. לאחר גילוי מידע זה, חדר המבצעים נתן פקודה למחבלים במומבאי. ("חסלו אותו.")

כולנו דואגים להגדרות שמירת הפרטיות שלנו בפייסבוק, אבל למעשה, אפשר לנצל את הפתיחות שלנו נגדנו. מחבלים עושים זאת כבר עכשיו. מנוע חיפוש יכול לקבוע מי יחיה ומי ימות. זהו העולם בו אנו חיים.

במהלך המצור במומבאי, המחבלים היו כל-כך תלויים בטכנולוגיה שמספר עדים דיווחו שבעוד המחבלים יורים בבני-ערובה ביד אחת, הם בדקו בידם השניה מסרונים בניידים. לבסוף, 300 איש נפצעו קשה ויותר מ-172 איש, אישה וילד קיפחו את חייהם באותו יום.

תחשבו מה קרה. במהלך המצור בן 60 השעות במומבאי, 10 אנשים המצויידים לא רק בנשקים, אלא גם בטכנולוגיה, הצליחו להביא עיר של 20 מיליון תושבים למצב של קיפאון. עשרה אנשים הביאו 20 מיליון איש למצב של קיפאון, וזה הגיע לכל מקום בעולם. זה מה שקיצוניים יכולים לעשות עם פתיחות.

זה נעשה לפני כמעט 4 שנים. מה יכולים מחבלים לעשות היום עם הטכנולוגיות הזמינות שיש לנו? מה הם יעשו מחר? היכולת של אדם יחיד להשפיע על רבים עולה בצורה מעריכית, וזה נכון לטוב ולרע.

אבל זה לא נוגע רק לטרור. יש שינוי מהפכני גם בעולם הפשע. ניתן כיום לבצע יותר פשע. בימים עברו, זה היה סכין ואקדח. אחר-כך הפושעים עברו לשוד רכבות. אפשר לשדוד 200 איש ברכבת, חידוש אדיר. מתקדמים עוד, האינטרנט מאפשר הגדלת הטווח וההיקף עוד יותר. רבים מכם וודאי זוכרים את הפריצה האחרונה לאתר של סוני פלייסטשן. באותו מקרה, יותר מ-100 מיליון איש נשדדו. תחשבו על זה. מתי בהיסטוריה האנושית היה זה אפשרי לאדם יחיד לשדוד 100 מיליון איש?

וזה לא רק קשור בשוד. ישנם ערוצי טכנולוגיה אחרים שעבריינים יכולים לנצל. רבים מכם וודאי זוכרים את הוידאו החמוד הזה מה-TED האחרון, אבל לא כל נחילי המסוקים בעלי 4 רוטורים הם כה חמודים. לא לכולם יש מקלות-תיפוף. חלקם יכולים לשאת מצלמות HD ולבצע מעקב אחר מפגינים, או, כמו בטריק קטן זה מסרט, אותם המסוקים עלולים לשאת נשק חם ומקלעים. רובוטים קטנים נראים חמודים כאשר הם מנגנים לנו מוזיקה. אבל כאשר הם רודפים אותנו בהמוניהם ברחוב כדי לירות בנו, זה קצת פחות חמוד.

פושעים ומחבלים אינם הראשונים שנותנים נשק לרובוטים. אנו יודעים איפה זה התחיל. אבל הם מסתגלים במהירות. לאחרונה, ה-FBI עצר בארה"ב אדם המשתייך לאל-קאעידה, שתיכנן להשתמש במזל"טים כאלה בשלט רחוק כדי להטיס חומרי-נפץ פלסטיים לתוך בנייני ממשלה בארה"ב. דרך אגב, הם טסים במהירות גבוהה, מעל 1,000 קמ"ש.

בכל פעם שנכנסת טכנולוגיה חדשה, העבריינים שם כדי לנצלה. כולנו ראינו מדפסות תלת-מימד. איתן ניתן להדפיס בתוך חומרים רבים -- מפלסטיק דרך שוקולד ועד מתכת ואפילו בטון. יום אחד אני הצלחתי לייצר את זה בדיוק רב, ברווזון קטן וחמוד. אבל אני תוהה, אותם אנשים המחברים פצצות לחזיהם ומפוצצים את עצמם, כיצד הם עלולים להשתמש במדפסות תלת-מימד?

אולי כך. אם אפשר להדפיס על מתכת, ניתן להדפיס אחד מאלה, ולמעשה ניתן להדפיס גם אחד כזה. אני יודע שבבריטניה יש חוקים מחמירים לגבי נשק חם. אבל כבר אין צורך להכניס אקדח לבריטניה. פשוט צריך להביא מדפסת תלת-מימד ולהדפיס את האקדח כאשר אתה כבר כאן, וכמובן גם את המחסנית לכדורים.

אבל ככל שמימדיהן יגדלו בעתיד, איזה עוד דברים ניתן יהיה להדפיס? הטכנולוגיות מאפשרות מדפסות יותר גדולות.

ככל שאנו מתקדמים, נראה גם טכנולוגיות חדשות, כמו האינטרנט של עצמים. בכל יום אנו מקשרים יותר ויותר חלקים מחיינו לאינטרנט, שזה אומר שהאינטרנט של עצמים יהיה בקרוב האינטרנט של עצמים שניתן לפרוץ. כל העצמים הפיזיים במרחבנו עוברים שינוי צורה לטכנולוגיות מידע, ולזה יש השלכות מרחיקות לכת על ביטחוננו, כי יותר קשרים ליותר התקנים, פירושו פגיעות יותר גדולה. עבריינים מבינים זאת. מחבלים מבינים זאת. פורצים מבינים זאת. מי ששולט בקוד, שולט על העולם. זה העתיד שמחכה לנו.

עדיין לא נוצרה מערכת ההפעלה או הטכנולוגיה שלא נפרצה. זה מטריד, מאחר וגוף האדם בעצמו הופך היום לטכנולוגיית מידע. כפי שראינו כאן, אנו הופכים את עצמנו לקיבורגים (אדם-מכונה). כל שנה מושתלים באנשים שתלים בשבלול האוזן, משאבות לחולי סכרת, קוצבי-לב ומונעי פירפורי-לב. בארה"ב ישנם 60,000 אנשים שיש להם קוצבים המתחברים לאינטרנט. מונעי פירפורי-לב מאפשרים לרופא מרוחק לתת הלם חשמלי ללב במקרה שהמטופל זקוק לזה. אבל אם הוא לא זקוק, ומישהו אחר נותן לו את ההלם, זה לא דבר טוב.

ואנו עומדים להגיע אפילו עוד יותר עמוק מאשר גוף האדם. אנו יורדים לרמת התא בימים אלה. עד עכשיו, כל הטכנולוגיות שדיברתי עליהן מתבססות על סיליקון, אחד ואפס, אבל ישנה מערכת הפעלה נוספת: מערכת ההפעלה הטבעית, ה-DNA. ובשביל פורצים, ה-DNA היא עוד מערכת הפעלה הממתינה לפריצה. היא מהווה אתגר גדול בשבילם. כבר ישנם כאלה שעובדים על פריצת תוכנת החיים, ובעוד שרובם עושים זאת לטובת הכלל וכדי לעזור לכולנו, יש כאלה שלא.

כיצד פושעים ינצלו את זה לרעה? עם ביולוגיה סינתטית אפשר לעשות כמה דברים די פיקחיים. לדוגמא, אני חוזה שאנו נעבור מעולם של סמים המבוססים על צמחים לעולם סינתטי. מדוע שנזדקק לצמחים? אפשר פשוט לקחת את הקוד הגנטי של מריחואנה או פרג או עלי קוקה, לחתוך ולהעביר את הגנים, לשים אותם בשמרים ואז לגרום לשמרים ליצור את הקוקאין, או המריחואנה, או כל סם אחר. לכן, האופן בו אנו נשתמש בעתיד בשמרים הולך להיות דבר מעניין. בעצם, אולי יהיו לנו לחם ובירה באמת מיוחדים ככל שאנו נעים הלאה במאה זו.

העלות של גילוי רצף הגנום האנושי יורדת כיום בתלילות. היא ירדה פעם לפי הקצב של חוק מור, אבל אז ב-2008, משהו השתנה. הטכנולוגיות התקדמו, וכיום גילוי רצף הגנום מתקדם בקצב שהוא פי-5 יותר גדול מהקצב של חוק מור. ולזה יש השלכות משמעותיות לגבינו.

לקח לנו 30 שנה כדי להגיע מהמחשב האישי הראשון לרמת פשעי הרשת שקיימת היום, אבל כאשר רואים כיצד הביולוגיה מתקדמת כל-כך מהר, ובהכירי את עולמות הפשע והחבלה, אנו עלולים להגיע לשם הרבה יותר מהר -- לפשעים ביולוגיים בעתיד. זה יהיה פשוט עבור כל אחד להדפיס את הביו-וירוס משלו, גירסה משופרת של אבולה או אנתרקס, להשתמש בשפעת ככלי-נשק.

לאחרונה ראינו מקרה בו כמה חוקרים הפכו את וירוס שפעת העופות, ה-H5N1, ליותר עמיד. כבר היום יש לו אחוז תמותה של 70% אם נדבקים בו, אבל קשה להידבק. חוקרים, על-ידי גרימת מספר קטן של שינויים גנטיים, הצליחו להפכו לכלי-נשק ולכזה שהרבה יותר קל להדביק איתו בני-אדם, כך שלא אלפים בלבד ימותו, אלא עשרות מיליונים. ניתן להמשיך וליצור מגיפות נרחבות חדשות, והחוקרים שעשו זאת היו כה גאים בהשיגיהם, שהם רצו לפרסמם לציבור כדי שכולם יוכלו לראותם ולזכות בגישה למידע זה.

אבל זה הולך עמוק עוד יותר. חוקר DNA, אנדריו הסל, ציין די בצדק שאם ניתן להשתמש בטיפולי סרטן, טיפולי סרטן מודרניים, כדי לאתר תא בודד מתוך תאים רבים מבלי לפגוע בהם, אז ניתן גם לאתר תאים של אדם מסויים כלשהו. טיפולי סרטן אישיים הם הצד השני של נשק ביולוגי אישי, שזה אומר שניתן לתקוף אדם מסויים כלשהו, כולל את כל האנשים בתמונה זו. כיצד נגונן עליהם בעתיד?

אז מה לעשות? מה לעשות בנוגע לכל זה? זה מה ששואלים אותי כל הזמן. לאלה מכם שעוקבים אחריי בטוויטר, אשגר דרך טוויטר את התשובה יותר מאוחר היום. (צחוק)

למעשה זה יותר מסובך מזה ואין כאן קליעי קסם. אין לי את כל התשובות, אבל אני יודע כמה דברים. לאחר הפגיעה במגדלי התאומים, המוחות הביטחוניים הכ מבריקים חברו ביחד כדי להביא לידי ביטוי את מלוא היצירתיות שלהם וזה מה שהם יצרו למען ביטחוננו. אם אתם מצפים מהאנשים שבנו את זה לשמור עלינו מפני הרובו-אפוקליפסה המתרגשת עלינו -- (צחוק) -- אולי כדאי שתהיה לנו תוכנית גיבוי. (צחוק) סתם הערה. רק תחשבו על זה. (מחיאות כפיים)

אכיפת חוק היא כיום מערכת סגורה. היא תלויה במדינה, בעוד שהאיום הוא בינלאומי. שיטור הוא אינו במימדים גלובליים. והמערכת הנוכחית של רובים, שיטור גבולות, שערים וגדירות גדולים, תוקפם פג בעולם החדש שלתוכו אנו נעים כרגע. אז כיצד ניתן להתכונן לחלק מהאיומים הספציפיים הללו, כמו התקפה על הנשיא או ראש-ממשלה? זו תהיה התגובה הטבעית של ממשלה, להחביא את כל המנהיגים שלנו בבועות אטומות הרמטית. אבל זה לא יעבוד. העלות של גילוי רצף גנטי עומדת להיות אפסית. בעתיד לכולם יהיה אותו.

אז אולי יש דרך יותר מרחיקת-לכת שבה אנו יכולים להסתכל על זה. מה יקרה אם היינו לוקחים את ה-DNA של הנשיא, או מלך או מלכה, וחושפים אותו בפני כמה מאות חוקרים מהימנים שיוכלו ללמוד את ה-DNA ויעשו ניסיונות חדירה לתוכו כאמצעי לסייע למנהיגים? או מה אם היינו חושפים אותו לכמה אלפים? או לחילופין, ועם סיכונים מסויימים, מה יקרה אם היינו נותנים אותו לכל הציבור? אז כולנו היינו יכולים לסייע.

כבר ראינו דוגמאות כאלה עובדות היטב. מיזם הדיווח על פשע מאורגן ושחיתות מורכב מעיתונאים ואזרחים, בו המידע מגיע מהציבור על מה שעריצים ומחבלים עושים בעזרת קרנות ציבוריות ברחבי העולם, ובמקרה יותר קיצוני, ראינו במכסיקו, מדינה הסובלת מ-50,000 רציחות הקשורות בסמים ב-6 השנים האחרונות. הם רוצחים כל-כך הרבה שאינם יכולים להרשות לעצמם לקבור את כולם אלא בקברי אחים אלה כמו זה בפאתי סיודאד חוארז. מה נוכל לעשות בעניין זה? הממשלה נתגלתה כבלתי יעילה. במכסיקו, האזרחים, תוך נטילת סיכון גדול, מחזירים מלחמה כדי ליצור פיתרון הולם. הם ממפים באופן גורף את הפעילות של סוחרי סמים.

אולי כבר גיליתם או שלא, אבל אנו בתחילת מירוץ חימוש טכנולוגי, מירוץ חימוש בין אנשים המשתמשים בטכנולוגיה לטובה ואלה המשתמשים בה לרעה. האיום רציני וזה הזמן להתכונן אליו. אני יכול להבטיחכם שהמחבלים והפושעים כבר מתכוננים.

אמונתי האישית היא שבמקום שיהיה כוח קטן ומובחר של אנשי ממשל מאוד מיומנים כדי לשמור עלינו, עדיף בהרבה שיהיו אזרחים רגילים וממוצעים שניגשים לטפל בבעיה כקבוצה ובודקים מה כולנו יכולים לעשות. אם כולנו נעשה את חלקינו, אני סבור שנחיה במרחב הרבה יותר בריא. הכלים לשינוי העולם נמצאים בידי כל אחד. האופן בו נשתמש בהם אינו תלוי רק בי, זה תלוי בכולנו.

זו היתה הטכנולוגיה שנהגתי להשתמש בה בתור שוטר. טכנולוגיה זו, פג תוקפה בעולם בו אנו חיים היום. היא אינה מתאימה, היא אינה עובדת ברמה הגלובלית, ולבטח אינה עובדת ברשת.

ראינו שינויי תבניות פעולה בעולמות הפשע והטרור. זה דורש מעבר לצורה יותר פתוחה ושיתופית של אכיפת חוק. אני מזמינכם להצטרף אליי. אחרי הכל, ביטחון הציבור זה דבר חשוב מדי מכדי להשאירו בידי המקצוענים בלבד.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)