לואיס וון אן

כמה מכם כבר נאלצו למלא טופס אינטרנטי בו התבקשתם לקרוא סדרת אותיות מעוותות כזאת? כמה מכם חשבו שזה ממש ממש מעצבן? טוב. נהדר. אז אני המצאתי את זה. (צחוק) או, שהייתי אחד מהממציאים.

לדבר הזה קוראים CAPTCHA (קאפצ'ה) והוא נמצא שם על מנת לוודא שאתם, היישות שממלאת את הטופס, הינה למעשה אדם ולא איזו תוכנת מחשב שנכתבה ע"מ לשלוח את הטופס מליוני ומליוני פעמים. הסיבה שבגללה זה עובד היא שלאנשים, לפחות לאנשים ללא בעיות ראייה, אין בעיה לקרוא את האותיות המעוותות האלה, אבל תוכנות מחשב פשוט אינן עושות זאת מספיק טוב עדיין אז למשל, במקרה של טיקטמאסטר, הסיבה שבגללה עליכם להקליד את האותיות המעוותות האלה היא למנוע מספסרים לכתוב תוכנה שיכולה לקנות מליוני כרטיסים, שניים בכל פעם.

קאפצ'ות נמצאות בשימוש בכל רחבי האינטרנט. וכיוון שהן בשימוש כה תכוף, הרבה פעמים צירוף האותיות האקראי המוצג למשתמש אינו כל כך מזהיר זו דוגמה מעמוד ההרשמה של יאהוו. האותיות האקראיות שהוצגו למשתמש היו W, A, I, T אשר, כמובן, מאייתות מילה. ("המתן") אבל החלק הכי טוב הוא ההודעה שקיבלה מערכת התמיכה של יאהוו כעבור 20 דקות. "הצילו! אני מחכה כבר 20 דקות, וכלום לא קורה." (צחוק) המשתמש הזה חשב שעליו לחכות. וזה לא כל כך נורא כמו המשתמש האומלל הזה.

(צחוק)

פרוייקט קפאצ'ה הוא משהו שהתחלנו כאן באוניברסיטת קרנגי-מלון לפני יותר מ10 שנים, והוא בשימוש בכל מקום. תנו לי לספר לכם על פרוייקט שערכנו כמה שנים אח"כ שהוא מעיין השלב האבולוציוני הבא של קאפצ'ה. זה פרוייקט שאנחנו מכנים reCAPTCHA (רי-קאפצ'ה), והוא משהו שהתחלנו כאן, בקרנגי-מלון, ואז הפכנו אותו לחברת סטארט-אפ. ואז, לפני כשנה וחצי, גוגל רכשה את החברה.

אז תנו לי לספר לכם ממה הפרוייקט הזה התחיל. אז הפרוייקט הזה התחיל מההבנה הבאה: מסתבר שכ200 מליון קפאצ'ות מוזנות בכל יום ע"י אנשים מסביב לעולם. ככשמעתי זאת לראשונה הייתי דיי גאה בעצמי. חשבתי, ראו איזו השפעה היתה למחקר שלי. אבל אז התחלתי להרגיש לא נעים. וזה העניין, בכל פעם שאתם ממלאים קאפצ'ה, אתם למעשה מבזבזים 10 שניות מזמנכם. ואם מכפילים את זה ב200 מליון, מקבלים שהאנושות כולה מבזבזת כ 500,000 שעות כל יום בהזינה את הקאפצ'ות המעצבנות האלה. ואז התחלתי להרגיש לא נעים.

(צחוק)

ואז חשבתי, כמובן אי אפשר פשוט להיפטר מהקאפצ'ות האלה, כי בטיחות הרשת דיי תלויה בהם אבל אז התחלתי לחשוב, האם יש דרך בה אפשר לרתום את המאמץ הזה למטרה שתהיה טובה לאנושות? אז ראו, זה העניין, בזמן שאתם מקלידים קאפצ'ה, באותן 10 שניות, מוחכם עושה דבר מדהים מוחכם עושה דבר שמחשבים עדיין אינם מסוגלים ךעשות אז האם נוכל נוכל לגרום לכם לעשות משהו מועיל באותן 10 שניות? דרך אחרת לתאר זאת היא, האם יש בעיה ענקית שעדיין איננו יכולים לפתור באמצעות מחשבים, אבל אפשר לחלקה לחתיכות קטנות של 10 שניות כך שבכל פעם שמישהו פותר קאפצ'ה הוא פותר חתיכה קטנה מהבעיה? והתשובה לכך היא "כן", וזה מה שאנחנו עושים עכשיו.

ומה שאולי אינכם יודעים הוא שבזמן שאתם פותרים קאפצ'ה, אתם לא רק מאמתים את זהותכם כבן-אדם, אבל למעשה אתם עוזרים לנו להפוך ספרים לדיגיטליים. אז תנו לי להסביר איך זה עובד. אז יש הרבה פרוייקטים שמנסים להפוך ספרים לדיגיטליים. לגוגל יש אחד. לארכיון האינטרנט יש אחד. אמזון, עכשיו עם הקינדל, מנסה להפוך ספרים לדיגיטליים. איך שזה עובד בעיקרון זה שמתחילים עם ספר ישן. ראיתם דבר כזה, כן? כאילו ספר? (צחוק) אז מתחילים עם ספר, ואז סורקים אותו.

לסרוק ספר זה כמו לצלם צילום דיגיטלי של כל עמוד בספר. מפיקים כך תמונה של כל עמוד בספר. זאת תמונה עם טקסט עבור כל עמוד בספר. השלב הבא בתהליך הוא שהמחשב צריך להצליח לפענח את כל המילים בתמונה. זאת ע"י שימוש בטכנולוגיה הנקראת OCR (או-סי-אר) כמלומר זיהוי אותיות אופטי, אשר מעבדת תמונה של טקסט ומנסה להבין איזה טקסט נמצא בה. עכשיו, הבעיה היא שOCR אינו מושלם. בייחוד עבור ספרים ישנים שבהם הדיו דהה והדפים הצהיבו, OCR לא מצליח לזהות רבות מהמילים. למשל, בדברים שנכתבו לפני יותר מ50 שנה, המחשב אינו מצליח לזהות כ30 אחוז מהמילים. אז מה שאנחנו עושים עכשיו זה שאנחנו לוקחים את כל המילים שהמחשב לא מצליח לזהות ואנחנו נעזרים באנשים שיקראו לנו אותן בזמן שהם מקלידים קאפצ'ה באינטרנט.

אז בפעם הבאה שאתם מקלידים קאפצ'ה, המילים האלה שאתם מקלידים הן למעשה מילים המגיעות מספרים שהופכים לדיגיטליים אשר המחשב לא הצליח לזהות. והסיבה שבגללה יש לנו שתי מילים במקום אחת בימים אלה היא שאחת מהמילים היא מילה שהמערכת קיבלה מספר, היא לא זיהתה אותה והיא הולכת להציג לכם אותה. אבל כיוון שאינה יודעת את התשובה היא אינה יכולה לציין את תשובתכם. אז אנחנו מציגים לכם מילה נוספת, מילה שעבורה המערכת יודעת את התשובה. אנחנו לא מגלים לכם איזו היא איזו, ומבקשים אנא הקלידו את שתיהן. ואם אתם מקלידים את המילה הנכונה עבור המילה שהמערכת יודעת את התשובה שלה, היא מניחה שאתם בני אדם, וגם שואבת ביטחון מסויים שהקלדתם נכון את המילה השנייה. ואם נחזור על התהליך לכ10 אנשים שונים וכולם יסכימו מה המילה, אז הצלחנו להפוך מילה נוספת לדיגיטלית.

וכך המערכת עובדת. ובעיקרון, מאז ששיחררנו אותה לפני כשלוש או ארבע שנים, הרבה אתרים עברו משימוש בקפאצ'ה הישנה בה אנשים בזבזו את זמנם לקאפצ'ה החדשה, בה אנשים עוזרים להפוך ספרים לדיגיטליים. אז לדוגמא, טיקטמאסטר (Tickermaster). בכל פעם שאתם קונים כרטיסים בטיקט מאסטר אתם עוזרים להפוך ספרים לדיגיטליים. פייסבוק: בכל פעם שאתם מוסיפים חבר או עושים פוק למישהו, אתם עוזרים להפוך ספרים לדיגיטליים. טוויטר וכ350,000 אתרים אחרים משתמשים כולם ברי-קאפצ'ה. ולמעשה, מספר האתרים המשתמשים ברי-קאפצ'ה הוא כה גבוה שמספר המילים שאנחנו הופכים לדיגיטליות הוא ממש ממש גדול. הוא כ100 מליון ביום, שזה שווה ערך לכשניים וחצי מליון ספרים בשנה. וכל זה נעשה מילה אחת בכל פעם ע"י אנשים שפשוט מקלידים קאפצ'ה באינטרנט.

(תשואות)

עכשיו כמובן, כיוון שאחנו עושים כ"כ הרבה מילים בכל יום, דברים מצחיקים יכולים לקרות. וזה עוד יותר נכון כי עכשיו אנחנו נותנים לאנשים שתי מילים אקראיות באנגלית אחת ליד השניה. אז דברים מצחיקים יכולים לקרות. למשל, הצגנו את המילה הזאת. זאת המילה "נוצרים" אין עם זה בעיה. אבל אם מציגים אותה יחד עם מילה אקראית אחרת, דברים רעים יכולים לקרות. אז אנחנו מקבלים את זה. (טקסט: נוצרים רעים) אבל זה עוד יותר גרוע, כי האתר בו הראנו את זה נקרא, במקרה, שגרירות ממלכת האלוהים. (צחוק) אופס. (צחוק) הנה עוד מקרה רע. ג'ון אדוארדס דוט קום (טקסט: ליברלי ארור) (צחוק) אז אנחנו ממשיכים בכל יום להעליב אנשים על ימין ועל שמאל.

עכשיו, אנחנו כמובן לא רק מעליבים אנשים. וזה העניין, מאז שאנחנו מציגים שתי מילים אקראיות, דברים מעניינים יכולים לקרות. אז למעשה נוצר כאן "מם" (מנהג חברתי) אינטרנטי ממש גדול שעשרות אלפי אנשים השתתפו בו, שנקרא אומנות קאפצ'ה. אני בטוח שחלקכם שמעתם על זה. כך זה עובד. נאמר שאתה גולש באינטרנט וראה קאפצ'ה שנראית לך מוזרה, כמו זאת (טקסט: טוסטר בלתי-נראה) אז מה שאתה אמור לעשות זה להעתיק את צילום המסך של הטקסט ואז כמובן למלא את הקאפצ'ה כי אתה עוזר להפוך ספרים לדיגיטליים. אבל אז, ראשית אתה מעתיק את צילום המסך, ואז אתה מצייר משהו שקשור לזה. (צחוק) ככה זה עובד. יש עשרות אלפים כאלה. חלקם מאוד חמודים (טקסט: תפסתי את זה) (צחוק) חלקים יותר מצחיקים. (טקסט: מייסדים מסטולים) (צחוק) וחלקם, כמו שוויזל פלאונטולוגי, מציגים את סנופ-דוג.

(צחוק)

אוקיי, זה המספר האהוב עליי ביותר ברי-קאפצ'ה. זה הדבר שאני הכי אוהב בכל הפרוייקט. זה מספר האנשים השונים אשר עזרו לנו להפוך לחות מילה אחת לדיגיטלית בעזרת רי-קאפצ'ה: 750 מליון, שזה קצת יותר מ 10 אחוז מאוכלוסיית העולם, שעזרו לנו להפוך ידע אנושי לדיגיטלי. ומספרים כאלה הם אשר מדרבנים אותי במחקר שלי. אז השאלה אשר מדרבנת את המחקר שלי היא: אם נבחן את ההישגים הגדולים של האנושות, הדברים הגדולים האלה שהאנושות התאחדה וביצעה יחדיו בעבר -- למשל, בניין הפירמידות במצריים או תעלת פנמה או להנחית איש על הירח -- ישנה עובדה מעניינת בקשר אליהם, והיא שהם כולם בוצעו בעזרת אותו מספר אנשים. זה מוזר, כולם בוצעו בעזרת כ 100,000 איש. והסיבה לכך היא שלפני האינטרנט, לתאם פעילות של יותר מ 100,000 איש, שלא לדבר על לשלם להם, היה למעשה בלתי אפשרי. אבל עכשיו, בעזרת האינטרנט, הראיתי לכם פרוייקט בו הצלחנו להעזר ב 750 מליון אנשים להפוך ידע אנושי לדיגיטלי. אז השאלה שמדרבנת אותי היא, אם יכולנו להנחית איש על הירח בעזרת 100,000 מה נוכל לעשות עם 100 מליון?

וכך, בהתבסס על שאלה זו, אנחנו עובדים על פרוייקטים רבים ומגוונים. הרשו לי לספר לכם על אחד מהם שאני מאוד מתלהב ממנו. זהו משהו שאנחנו עובדים עליו בחצי-חשאיות כבר כשנה וחצי. הוא עוד לא הושק. הוא נקרא דואולינגו (Duolingo). בגלל שעדיין לא הושק, ששש! (צחוק) כן, אני יכול לסמוך עליכם. אז הנה הפרוייקט. כך הוא התחיל. זה התחיל כששאלתי סטודנט שלי שאלה, סוורין האקר. אוקיי, זה סוורין האקר. אז שאלתו את הסטודנט שלי שאלה. אגב, שמעתם אותי נכון, שם המשפחה שלו הוא האקר. אז שאלתי אותו: איך אפשר לגרום ל 100 מליון איש לתרגם את האיניטרנט לכל השפות הראשיות בחינם?

טוב, אפשר להגיד הרבה דברים על השאלה הזאת. ראשית, תרגום הרשת. אז נכון לעכשיו, הרשת מחולקת לשפות רבות. חלק ניכר ממנה הוא באנגלית. אם אתה לא יודע אנגלית לא תוכל לגשת אליו. אבל ישנם חלקים גדולים בשפות שונות, ואם אתה לא יודע אותן לא תוכל לגשת אליהם. אז הייתי רוצה לתרגם את כל הרשת. או לפחות את רובה, לכל שפה ראשית. אז זה מה שהייתי רוצה לעשות.

אז חלקכם יגיד, למה לא להשתמש במחשבים לתרגום? למה אי אפשר להתמש בתרגום ממוחשב? תרגום ממוחשב בימנו, מתחיל לתרגם כמה משפטים פה ושם. למה לא להתמש בו לתרגום כל הרשת? ובכן, הבעיה איתו היא שהוא עדיין אינו טוב מספיק. וכנראה שלא יהיה מספיק טוב ב15 עד 20 שנים הבאות. הוא טועה המון. ואפילו כשאינו טועה, כיוון שהוא טועה כ"כ הרבה, אי אפשר לבטוח בו.

אז הרשו לי לתת לכם דוגמא למשהו שתורגם ע"י מכונה. למעשה זה היה פוסט בפורום. מישהו ניסה לשאול שאלה בג'אווה-סקריפט. זה תורגם מיפנית לאנגלית אז אתן לכם לקרוא. האדם הזה התחיל התחיל בהתנצלות על העובדה שזה תורגם באמצעות מחשב. אז המשפט הבא אמור להיות ההקדמה לשאלה. אז הוא רק מסביר משהו. זכרו, זאת שאלה על ג'אווה-סקריפט. (טקסט: לעיתים תכופות זמן-העז התקנה טעות היא קיא.) (צחוק) אז מגיע החלק הראשון של השאלה. (טקסט: כמה פעמים כמו הרוח, מוט והדרקון?) (צחוק) ואז מגיע החלק האהוב עליי בשאלה. (טקסט: זה עלבון לאשכי האב?) (צחוק) ואז מגיע הסיום, שהוא החלק האהוב עליי בכל העניין. (טקסט: בבקשה התנצל על טפשותך. יש הרבה תודה רבה.) (צחוק) אוקיי, אז תרגום ממוחשב, עדיין לא מספיק טוב. בחזרה לשאלה.

אז אנחנו רוצים שאנשים יתרגמו את כל הרשת. והשאלה הבאה שיכולה להיות לכם היא, למה אי אפשר פשוט לשלם לאנשים לעשות זאת? נוכל לשלם למתרגמים מקצועיים לתרגם את כל הרשת. נוכל לעשות זאת. למרבה הצער, זה יהיה מאוד יקר. למשל, לתרגם חלק קטנטן מכל הרשת, ויקיפדיה, לשפה אחרת אחת, ספרדית. ויקיפדיה קיימת בספרדית, אבל היא קטנה מאוד ביחס לזו האנגלית. היא כ 20 אחוז מגודל האנגלית. אם נרצה לתרגם את שאר 80 האחוז לספרדית, זה יעלה לפחות 50 מליון דולר -- וזה בעזרת המדינה הכי מנוצלת, ובשימוש מיקור חוץ שקיימת. אז זה יהיה מאוד יקר. אז מה שאנחינו רוצים לעשות הוא לגרום ל 100 מליון אנשים לתרגם את הרשת לכל השפות הראשיות בחינם.

אם זה מה שאתם רוצים לעשות, מהר מאוד תתקלו בשני אתגרים די גדולים, שני מכשולים גדולים. הראשון הוא מחסור בדו-לשוניים. אני אפילו לא יודע אם יש בכלל 100 מליון משתמשים אשר הנם דו-לשוניים מספיק כדי לעזור לנו בתרגום. זאת בעיה גדולה. הבעיה השניה שתתקלו בה היא חוסר במוטיבציה. איך נדרבן אנשים לעזור לתרגם את רשת האינטרנט בחינם בד"כ צריך לתגמל עבור דבר כזה אז איך נדרבן אותם לעשות את זה בחינם? וכשהתחלנו לחשוב על זה, נתקענו בשני המכשולים האלה. אבל אז הבנו, למעשה אפשר לפתור את שתי הבעיות בעזרת פתרון אחד. יש דרך להרוג שתי ציפורים באבן אחת. והדרך היא להפוך את מלאכת התרגום למשהו שמליוני אנשים ירצו לעשות, ושגם עוזרת להתמודד עם בעיית המחסור בדו-לשוניים, והדרך היא לימוד שפות.

מסתבר שבימנו, יותר מ 1.2 מליארד אנשים לומדים שפה זרה. אנשים מאוד מאוד רוצים ללמוד שפה זרה. וזה לא רק בגלל שמכריחים אותם בביה"ס. למשל, בארה"ב לבדה, יש יותר מחמישה מליון אנשים ששילמו יותר מ 500$ עבור תוכנה ללימוד שפה חדשה. אז אנשים מאוד מאוד רוצים ללמוד שפה חדשה. אז מה שעבדנו עליו במשך חמש וחצי שנים הוא אתר חדש -- שנקרא דואולינגו -- בו הרעיון העקרוני הוא שאנשים לומדים שפה חדשה בחינם ובה בעת מתרגמים את הרשת. ולמעשה הם לומדים בעזרת עשייה.

ואיך שזה עובד זה שכשאתה רק מתחיל, אנחנו מציגים לך משפטים מאוד מאוד פשוטים. יש, כמובן, המון משפטים מאוד פשוטים ברשת. אנחנו מציגים לך משפטים מאוד מאוד פשוטים יחד עם פירושה של כל מילה. וכשאתה מתרגם אותם, וכשאתה רואה איך אחרים תירגמו אותם, אתה מתחיל ללמוד את השפה. וכשאתה משתפר יותר ויותר, נציג לך משפטים מורכבים יותר ויותר לתרגם. אבל כל הזמן אתה לומד תוך כדי עשייה.

והדבר המשוגע בשיטה הזאת הוא שהיא למעשה עובדת. ראשית כל, אנשים באמת באמת לומדים שפה. דיי סיימנו לבנות את המערכת ועכשיו אנחנו בודקים אותה. אנשים ממש יכולים ללמוד שפה בעזרתה. והם לומדים בערך באותה רמה של תוכנות הלימוד המובילות. אז אנשים באמת לומדים שפה חדשה. ולא רק שהם לומדים אותה, זה למעשה הרבה יותר מעניין. כי בדואולינגו אנשים לומדים עם תוכן אמיתי. להבדיל מלימוד עם משפטים מומצאים, אנשים לומדים עם תוכן אמיתי, דבר שהוא באופן מובנה יותר מעניין. אז אנשים אכן לומדים שפה.

אבל אולי באופן מפתיע, התרגומים שאנחנו מקבלים מהמשתמשים, אפילו שהם רק ברמת מתחילים, התרגומים שאנחנו מקבלים הם מדוייקים כמו אלו של מתרגמים מקצועיים, שזה דבר מפתיע מאוד. הרשו להציג לכם דוגמה. המשפט הזה שתורגם מגרמנית לאנגלית. העליון הוא בגרמנית. האמצעי הוא התרגום לאנגלית כפי שתורגם ע"י מתרגם מקצועי לאנגלית שקיבל 20 סנט למילה עבור התרגום. התחתון הוא תרגום של משתמשי דואולינגו, איש מהם לא ידע גרמנית לפני שהתחילו להשתמש באתר. אתם יכולים לראות, זה די מושלם. כמובן, אנחנו משתמשים בתכסיס כאן, כדי לגרום לתרגומים להיות ברמה מקצועית, אנחנו מאחדים תרגומים של הרבה מתרגמים מתחילים כדי לקבל רמה של מתרגם מקצועי אחד.

ואפילו שאנחנו מאחדים תרגומים, האתר למעשה מתרגם די מהר. הרשו לי להראות לכם, זוהי ההערכה שלנו למשך הזמן שיקח לנו לתרגם את וויקיפדיה מאנגלית לספרדית. זיכרו, זאת עבודה בערך של 50 מליון דולר. אז אם נרצה לתרגם את וויקיפדיה לספרדית, נוכל להשיג זאת בחמישה שבועות עם 100,000 משתמשים פעילים. ונוכל להשיג זאת בכ80 שעות עם מליון משתמשים פעילים. כיוון שבכל הפרוייקטים של הקבוצה שלי השתתפו מליוני משתמשים, אנחנו מקווים להצליח לתרגם מאוד מהר בעזרת הפרוייקט הזה.

והדבר שהכי מרגש אותי בדואולינגו הוא שאני חושב שהוא מספק מודל עסקי הוגן ללימוד שפות. והנה העניין: המודל העסקי הנוכחי של לימוד שפות הוא שהסטודנט משלם ספציפית, הוא משלם ל"רוזטה-סטון" (תוכנה ידועה) $500. (צחוק) זה המודל העסקי הנוכחי. הבעיה עם המודל העסקי הזה היא של-95 אחוז מאוכלוסית העולם אין 500 דולר. אז הוא מאוד לא הוגן כלפי העניים. ולחלוטין מוטה כלפי העשירים. עכשיו, ראו, בדואולינגו, בגלל שבזמן שאתה לומד אתה למעשה יוצר ערך, אתה מתרגם דברים -- אשר למשל, נוכל לגבות עבורם כסף ממישהו. וכך ניתן לייצר מזה כסף. כיוון שאנשים מייצרים ערך בזמן שהם לומדים, הם לא צריכים לשלם בכספם, הם משלמים בזמנם. אבל הדבר הקסום כאן הוא שהם משלמים בזמנם, אבל זה אותו הזמן שהיו מבלים בכל מקרה בלמידת השפה. אז הדבר הנחמד בדואולונגו, הוא לדעתי המודל בעסקי ההוגן -- אין אפלייה נגד עניים.

אז הנה האתר. תודה. (תשואות) אז הנה האתר. עדיין לא השקנו אותו, אבל אם תגלשו לשם תוכלו להרשם להיות חלק מהבטא הפרטית, שכנראה תתחיל בעוד שלושה או ארבעה שבועות. עדיין לא השקנו את דואולונגו.

אגב, אני זה שמדבר כאן, אבל דואולינגו הוא למעשה פרי עמלה של קבוצה מדהימה, חלקם כאן. אז תודה לכם.

(תשואות)