לוסיאן וולקוויץ': מציאת כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים

מערכות כוכבי לכת מחוץ לשלנו הן כמו אורות של ערים רחוקות אותן אנחנו יכולים לראות מנצנצים אך ברחובתיהן איננו יכולים לצעוד. אך דרך חקירת אותם אורות מנצנצים, אנחנו יכולים ללמוד כיצד כוכבים וכוכבי לכת מגיבים זה לזה בכדי ליצור מערכת אקולוגית משלהן ולהקים בתי גידול קבילים לחיים.

בתמונת קו הרקיע הזו של טוקיו, יש לי מידע נסתר מהטלסקופ רודף-הכוכבים הכי חדיש בשכונה, טלסקופ החלל קפלר. האם אתם יכולים לראות את זה? הנה לכם. זהו רק חלק זעיר מהשמיים עליהם קפלר מסתכל, שם הוא מחפש כוכבי לכת על-ידי מדידת האור של למעלה מ- 150,000 כוכבים, כולם בבת אחת, כל חצי שעה, ובדיוק רב.

ומה שאנחנו בעצם מחפשים הוא עמעום זעיר של אור הנגרם על-ידי מעבר כוכב לכת לפני אחד הכוכבים הללו ומונעים קצת מאור הכוכב להגיע אלינו. רק בשנתיים של עבודה, גילינו למעלה מ- 1,200 מערכות כוכבי לכת פוטנציאליים סביב כוכבים אחרים. לתת לכם קצת פרספקטיבה, בשני העשורים האחרונים של חיפוש אחר כוכבי לכת, הכרנו רק כ- 400 לפני קפלר.

כאשר אנחנו רואים שקיעות קטנות באור, אנחנו יכולים לקבוע מספר דברים. דבר אחד שאנחנו יכולים לקבוע הוא שיש שם כוכב לכת, אך גם ניתן לומר מה הגודל שלו וכמה רחוק הוא נמצא מהכוכב הראשי. המרחק הזה מאוד חשוב מכיוון שהוא מספר לנו כמה אור כוכב הלכת מקבל בסך הכל. והמרחק הזה והידיעת כמות האור היא חשובה, מכיוון שזה קצת כמו שאתם או אני נשב ליד מדורה. אתם רוצים להיות קרובים מספיק לאש כדי להתחמם, אך לא קרוב מדי כי אז אז תהפכו לטוסט ותישרפו.

יחד עם זאת, יש עוד מידע שניתן להשיג על הכוכב הראשי מאשר רק כמה אור אתה מקבל ממנו בסך הכל. ואני אראה לכם מדוע. זהו הכוכב שלנו. זוהי השמש. היא נראית כאן באור הנראה. זה האור אותו אתם יכולים לראות עם עינכם האנושיות. אתם תשימו לב שהיא נראית די כמו הכדור הצהוב הידוע-- השמש שכולנו ציירנו כאשר היינו ילדים. אך אתם גם תבחינו בדבר נוסף, וזה כי על פני השמש ישנם נמשים. הנמשים הללו נקראים כתמי שמש, והם רק צורת ביטוי אחת של השדה המגנטי של השמש. כמו כן הם גם גורמים לאור מהכוכב להשתנות. ואנחנו יכולים למדוד את זה בדיוק רב מאוד עם קפלר ולעקוב אחר ההשפעות שלהן.

יחד עם זאת, כל אלו הם רק קצה הקרחון. אם הייתה לנו ראיית UV או עיני רנטגן, אז באמת היינו רואים את ההשפעות הדינמיות והדרמטיות של הפעילות המגנטית של השמש -- דבר הקורה גם בכוכבים אחרים גם כן. תחשבו, אפילו כאשר מעונן בחוץ, אירועים מסוג זה עדיין מתרחשים בשמיים מעליכם כל הזמן. אז כאשר אנחנו רוצים לדעת אם כוכב לכת מסויים הוא ראוי למגורים, אם הוא עשוי להיות ידידותי לחיים, אנחנו רוצים לדעת לא רק מה כמות האור שהוא מקבל ולא רק כמה חם הוא, אלא אנחנו רוצים לדעת גם את מזג האוויר של החלל -- אנרגית הקרינה הגבוהה הזו, קרני ה- UV וה- X שנוצרים על ידי הכוכב שלו ואשר שוטף אותו באותה אנרגית קרינה גבוהה.

אם כך, אנחנו לא באמת יכולים להסתכל על כוכבי לכת מסביב לכוכבים באותה רמת פרטנות כשם שאנו יכולים להסתכל על כוכבי לכת במערכת השמש שלנו. אני מראה כאן את נוגה, כדור-הארץ ומאדים -- שלושה כוכבי לכת במערכת השמש שלנו שהם פחות או יותר באותו גודל, אך רק אחד מהם הוא מקום באמת טוב לחיות בו. אך מה שאנחנו יכולים לעשות בינתיים זה למדוד את האור מהכוכבים שלנו וללמוד על מערכת היחסים הזאת שבין כוכבי לכת והכוכבים הראשיים שלהם להוציא מהם רמזים בנוגע לאיזה כוכבי לכת יכולים להיות מקומות טובים לחפש אחר חיים ביקום.

קפלר לא יימצא כוכב לכת סביב כל כוכב שהוא רואה. אבל באמת, כל מדידה שהוא עושה היא יקרת ערך, משום שהיא מלמדת אותנו על מערכת היחסים בין כוכבים וכוכבי הלכת, וכיצד זהו אור הכוכב שנותן את הבמה ליצירתם של חיים ביקום. בעוד שזהו הטלסקופ קפלר, שבוחן את הכוכבים, אלו אנחנו, החיים, אשר מחפשים.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)