אני רוצה לדבר על החיפוש שלי אחר משמעות הטכנולוגיה בחיים שלנו, לא רק לשימוש בחיינו הפרטיים, אלא במובן הקוסמי במובן של ההיסטוריה הארוכה של העולם ומקומנו בעולם הזה, מה זה הדבר הזה? מה הייחוד? וכך אני רוצה לעבור על הסיפור של מה שגיליתי.
ואחד הדברים הראשונים שהתחלתי לחקור היה ההיסטוריה של המילה טכנולוגיה. בארצות הברית ישנו נאום "מצב האומה" של הנשיא שניתן על-ידי כל נשיא החל משנת 1790. וכל אחד מאלה הוא באמת סוג של סיכום של הדברים החשובים ביותר עבור ארצות הברית באותה התקופה שבה הוא נכתב. אם אתם מחפשים את המילה טכנולוגיה היא לא נכנסה לשימוש עד 1952. אז טכנולוגיה הייתה במידה מסויימת נעדרת מהמחשבה של כולם עד 1952, מה שהייתה במקרה שנת הלידה שלי. וברור, טכנולוגיה הייתה קיימת קודם, אך לא היינו מודעים אליה. ולכן זה היה סוג של התעוררות של הכוח הזה בחיינו.
אני באמת חקרתי כדי למצוא את הפעם הראשונה שבה מופיעה המילה טכנולוגיה וזה היה ב 1829. והיא הומצאה על-ידי בחור שהכין תכנית לימודים, בקורס שמאחד תחתיו את כל סוגי האמנות, המלאכה והתעשייה. והוא קרא לזה טכנולוגיה. וזה היה השימוש הראשון של המלה
ובכן מה זה הדבר הזה שאנחנו נשאבים לתוכו, ומוטרדים ממנו? אלן קיי אומר : "טכנולוגיה זה כל מה שהומצא אחרי לידתך " (צחוק) זה בערך הרעיון שלנו לגבי מה זה טכנולוגיה. זה כל הדברים החדשים האלו. זה לא דרכים או פנצילין או צמיגים במפעל. זה הדברים החדשים. חבר שלי דני היליס אומר בערך משהו דומה הוא אומר :"טכנולוגיה זה כל מה שעדיין לא עובד". (צחוק) מה שנותן תחושה שבאמת הכל חדש,
אבל אנחנו יודעים שזה לא חדש. למעשה זה התחיל לפני הרבה זמן. ומה שאני טוען זה שזה התחיל לפני המון המון זמן. אז, דרך אחרת לחשוב על טכנולוגיה ומשמעותה, תהיה לדמיין עולם בלעדייה. אם היינו מחסלים כל טיפה של טכנולוגיה בחיינו, ואני מתכוון הכל, מלהב למרית ועד ביגוד, אנחנו כגזע לא היינו חיים הרבה זמן. היינו מתים במיליונים ובמהירות. הזאבים יאכלו אותנו. אנחנו נהיה חסרי הגנה. לא נוכל לגדל מספיק מזון או למצוא מספיק מזון.
אפילו ציידים-מלקטים השתמשו בכמה כלים בסיסיים. ובכן להם הייתה טכנולוגיה מינימלית אבל היתה להם קצת טכנולוגיה. ואם אנחנו חוקרים את השבטים הקדומים הללו ואת הניאנדרטלים שהם מאוד דומים לאדם הקדמון, נגלה דבר מאוד מסקרן לגבי העולם הזה בלי טכנולוגיה, וזה עקומת הגיל הממוצע שלהם.
אין מאובנים ניאנדרטלים שהם יותר מבוגרים מגיל 40 שמצאנו עד היום והגיל הממוצע ברוב השבטים הציידים-מלקטים הללו היה בין 20 ל 30. יש מעט מאוד תינוקות כי הם מתו בשיעור גבוה, ויש מעט מאוד זקנים. וכך הפרופיל הוא בערך זה של שכונה ממוצעת בסן-פרנסיסקו. הרבה חבר'ה צעירים ואם אתה הולך לשם, אתה אומר, "היי, כולם פה באמת בריאים." ובכן זה משום שכולם צעירים.
וכך גם עם השבטים הקדומים והאדם הקדמון אתה לא חי מעבר לגיל 30 אז זה היה עולם ללא סבים וסבתות. סבים וסבתות חשובים מאוד, כי הם המעבירים של המידע האבולוציוני והתרבותי. דמיינו עולם שכולם בני 20 עד 30 כמה מידע ולמידה ניתן לקבל אתה לא יכול לעשות הרבה למידה בחיים שלך, הם כל-כך קצרים ואין לך למי להעביר את מה שכן הספקת למדת ובכן זה רק היבט אחד
אלה היו בהחלט חיים קצרים אך באותו זמן אנתרופולוגים יודעים כי רוב השבטים הציידים - מלקטים בעולם עם מעט הטכנולוגיה לא באמת בזבזו הרבה זמן על איסוף אוכל עבור צורכיהם 3 עד 6 שעות ביום. כמה מהאנתרופולוגים קוראים לזה חברת השפע המקורית. בגלל שהם עבדו כמו בבנק (אותם שעות). ובכן, היה ניתן להשיג מספיק מזון אבל כאשר הגיע מחסור כשהעליות והמורדות והבצורות למיניהם, אז אנשים נכנסו למצב של רעב. ולכן הם לא חיו הרבה זמן.
ובכן מה שטכנולוגיה הביאה באמצעות הכלים הפשוטים כגון כלי האבן הללו, אפילו משהו קטן כמו זה, איפשר למעשה לאנשים הראשונים לחסל, עד כדי השמדה, בערך 250 חיות ענקיות בצפון אמריקה, כאשר הם הגיעו לראשונה לפני 10,000 שנים. הרבה לפני המהפכה התעשייתית אנחנו השפענו על כדור הארץ בקנה מידה עולמי, עם כמות מזערית של טכנולוגיה
אחד הדברים הראשונים שהאדם המציא זה האש והאש הייתה בשימוש על מנת לנקות שטחים ושוב השפיעה על האקולוגיה של העשב ביבשות שלמות והאש הייתה בשימוש לבישול היא אפשרה לנו למעשה לאכול כל מיני דברים זה היה במובן מסוים סוג של קיבה חיצונית, במובן זה שיכולנו לראשונה לבשל אוכל שאחרת לא ניתן לאכול אותו. ואם לא הייתה לנו אש לא יכולנו לחיות. הגוף שלנו התאים את עצמו לתזונה החדשה הגוף שלנו השתנה ב -10,000 השנים האחרונות.
לכן עם מעט טכנולוגיה, הגזע האנושי שהתחיל כקבוצה קטנה של 10,000 בערך, גדל למספר של כל הניאנדרטלים יחד. ופתאום פרצנו, עם המצאתה של השפה לפני כ 50,000 שנים מספר האנשים פרץ. מהר מאוד נהפכנו להיות הגזע הדומיננטי על הארץ. הם היגרו לשאר העולם במהירות של 2 ק"מ לשנה, עד שבתוך כמה עשרות אלפי שנים אנחנו כבשנו כל מאגר מים בכוכב הזה. הפכנו להיות הגזע השליט, עם עזרה קטנה מאוד של טכנולוגיה.
ואפילו באותו זמן, עם בואה של החקלאות, לפני 8,000-10,000 שנים התחלנו לראות שינוי באקלים. לכן שינוי אקלימי הוא לא דבר חדש מה שחדש הוא רק שיעור השינוי. אפילו בתקופת החקלאות היה שינוי אקלימי. וגם אז כמויות קטנות של טכנולוגיה שינו את העולם. ומה שזה אומר, ולאן שאני חותר זה בעצם שטכנולוגיה הפכה להיות הכוח הכי חזק בעולם. כל הדברים שאנו רואים היום, שמשנים את חיינו, תמיד נוכל לשייך להכנסתה של טכנולוגיה חדשה
ובכן, זה כוח, זה הכוח החזק ביותר ששוחרר על כדור הארץ. ובכזו עצמה אדירה שאני חושב שזה הפך להיות - מי שאנחנו. למעשה כל האנושיות שלנו, וכל מה שאנחנו חושבים על עצמנו זה משהו שאנחנו המצאנו. אז, המצאנו את עצמנו. מכל החיות שאנחנו בייתנו החיה הכי חשובה שבויתה היא אנחנו. אוקיי? ובכן, האנושות היא ההמצאה הגדולה ביותר שלנו.
אבל בוודאי שעדין לא סיימנו אנחנו עדיין ממציאים וזה מה שטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות - להמשיך ולהמציא את עצמנו מחדש ללא הרף. זהו כוח חזק מאוד אני קורא לכל הדבר הזה, לנו כבני אדם, הטכנולוגיה שלנו כל דבר שעשינו, גאדג'טים בחיינו אנחנו קוראים לזה הטכניום. זה העולם הזה. הגדרת העבודה שלי לטכנולוגיה היא כל דבר שימושי שהגזע האנושי המציא. זה לא רק פטישים וגאד'גטים כמו מחשבים ניידים, גם חוקים וכמובן ערים הן דרכים להפוך דברים ליותר שימושיים עבורנו. אמנם זה משהו שנובע מתוך המוח שלנו, אך יש לזה שורשים עמוקים בתוך הקוסמוס.
זה הולך אחורה. המקור והשורשים של טכנולוגיה מגיעים אחורה עד המפץ הגדול בדרך זו, בכך שהם חלק משרשור מאורגן באופן עצמאי שהתחיל במפץ הגדול ועובר דרך גלקסיות וכוכבים לתוך החיים, לתוכנו. ושלושת החלקים הגדולים של ראשית הייקום היו אנרגיה כאשר הכוח המרכזי היה אנרגיה טהורה וכאשר הכוח הדומיננטי הזה התקרר הוא נהפך לחומר ואז עם היווצרות החיים לפני ארבעה מיליארד שנים הכוח המרכזי בשכונה שלנו היה מידע. זו בעצם מהות החיים. זהו תהליך העברת מידע שבנה מחדש וייצר סדר חדש.
אז גופי האנרגיה שאיינשטין הציג היו שוות ערך ועכשיו מדענים חדשים במדעי המיחשוב הקוונטי מראים לנו שאנטרופיה מידע, חומר ואנרגיה הם כולם מעורבבים לכן זוהי המשכיות ארוכה אתה מכניס אנרגיה לתוך המכונה הנכונה ומיד יוצא החוצה חום מיותר, אנטרופיה ואקסוטרופיה שזה סדר. זוהי ההגברה בסדר.
אז מאיפה מגיע הסדר הזה ? שורשיו הולכים אחורה זמן ארוך אנחנו בעצם לא יודעים אבל אנחנו כן יודעים כי מגמת הארגון העצמי ברחבי היקום הוא ארוך וזה התחיל עם דברים כמו גלקסיות. הם שמרו על הסדר שלהם כבר מיליארדי שנים כוכבים הם בעצם מכונות מיזוג גרעיני שמארגנות את עצמם ומקיימות את עצמם כבר מיליארדי שנים סדר זה נגד האקסטרופיה של העולם. וגם פרחים וצמחים הם אותו הדבר, בהרחבה. וטכנולוגיה היא בעצם ההרחבה של החיים.
אז, אחת המגמות שאנו מבחינים בכל הדברים האלה היא כי כמות האנרגיה עבור גרם עבור שנייה שזורם דרך זה גדלה. כמות האנרגיה גדלה דרך הרצף הקטן הזה וכמות האנרגיה עבור גרם אחד עבור שנייה שזורמת דרך החיים גדולה יותר מכוכב, בגלל תוחלת החיים הארוכה של הכוכב, צפיפות האנרגיה בחיים היא למעשה גבוהה יותר מאשר בכוכב. וצפיפות האנרגיה הגדולה ביותר שאנו רואים ואנו רואים אותו בכול מקום זה בעצם שבב מחשב יש יותר זרימת אנרגיה עבור שנייה אחת ועבור גרם אחד מאשר כל דבר אחר שחווינו והכרנו עד היום.
אז מה שאני מציע זה שאם ברצונכם לראות לאן פני הטכנולוגיה מועדות אז אנחנו ממשיכים במסלול הזה ואנחנו אומרים גם מה שהולך להיות צפוף יותר באנרגיה לשם זה הולך לכן מה שעשיתי זה שלקחתי את אותם הדברים והבטתי על צדדים אחרים של חיים אבולוציוניים ולומר מה הם המגמות הכלליות בחיים אבולוציוניים. וישנם דברים שזזים קדימה לכוון מורכבות גדולה יותר, לכוון גוון גדול יותר זזים לכוון ההתמחות, לעבר תודעה, תודעה גדולה יותר והכי חשוב היכולת להתפתח הלאה אותם דברים מופיעים גם בטכנולוגיה. לשם הטכנולוגיה הולכת
למען האמת הטכנולוגיה מאיצה את כל היבטי החיים ואנו יכולים לראות את זה קורה. כמו שיש גיוון בחיים, יש יותר גיוון בדברים שאנו מייצרים הדברים בחיים מתחילים כתאים כללים ואז מקבלים את ייחודם. ישנם תאי עור ישנם שרירים, תאי מוח. ואותו הדבר קורה גם עם בוא נאמר פטיש, שבהתחלה היה כללי ואז נהפך להיות יותר ממוקד לכן, אני רוצה לומר כי אמנם ישנם שש ממלכות החיים, אנו יכולים לחשוב על טכנולוגיה כממלכה השביעית של החיים. זו הסתעפות מן הצורה האנושית.
אבל לטכנולוגיה יש סדר יום משלה כמו לכל דבר, כמו החיים עצמם. למשל עכשיו שלושת רבעים מהאנרגיה שאנו משתמשים בה משמשת למעשה כדי להזין העולם הטכנולוגי. בתחבורה לדוגמה זה לא להעביר אותנו אלא זה להעביר את הדברים שאנחנו עושים או קונים. אני משתמש במילה רוצה. הטכנולוגיה רוצה. זהו רובוט אשר רוצה לחבר את עצמו כדי לקבל יותר כוח. החתול שלכם רוצה עוד אוכל חיידק אשר אין לו תודעה בכלל רוצה לזוז לעבר האור זהו דחף, וגם לטכנולוגיה יש דחפים.
במקביל היא רוצה לתת לנו דברים. ומה שהיא בעצם נותנת זו קידמה. אתה יכול לקחת כל מיני סוגי עקומות הם תמיד מצביעות מעלה אין באמת מחלוקת על קידמה, אם אנו מניחים לעלות שלה. וזהו הדבר שמטריד את רוב האנשים שהקדמה היא באמת אמתית אבל אנחנו שואלים מה הן העלויות הסביבתיות של זה.
סקרתי את מספר מיני החפצים בבית שלי. ויש 6,000. לאנשים אחרים יש 10,000. כאשר המלך הנרי מאנגליה מת היו לו 18,000 דברים בביתו אבל זה היה כל העושר של אנגליה. ועם כל העושר הזה של אנגליה אצלו המלך הנרי לא יכול לקנות אנטיביוטיקה הוא לא יכול לקנות קירור הוא לא יכול לקנות נסיעה של אלפי קילומטרים. בעוד נהג ריקשה מהודו יכול לחסוך כדי לקנות אנטיביוטיקה. הוא יכול לקנות קירור. הוא יכול לקנות דברים שהמלך הנרי עם כל עושרו לא יכול היה לקנות, זו משמעות הקידמה.
לכן הטכנולוגיה היא אנוכית טכנולוגיה היא נדיבה הסכסוך הזה והמתח יהיה איתנו לנצח. שלפעמים רוצה לעשות מה שהוא רוצה לעשות. ולפעמים הוא הולך לעשות דברים עבורנו יש לנו אי הבנה לגבי מה אנו צריכים לחשוב על טכנולוגיה חדשה. כרגע העמדה שהיא ברירת המחדל כאשר טכנולוגיה חדשה מגיעה אנשים מדברים על עיקרון הזהירות מה שמאוד נפוץ באירופה וזה אומר, בעצם אל תעשה שום דבר כשאתה פוגש טכנולוגיה חדשה - תעצור עד שיוכח שהיא לא עושה נזק אני מאמין שזה לא מוביל לשום מקום
אני חושב שישנה דרך טובה יותר שאני קורא לה עקרון פעלתני. שזה בעצם אתה יוצר מגע עם טכנולוגיה אתה מנסה את זה. כמובן שאתה עושה מה שעקרון הזהירות מציע, אתה מנסה לצפות אותה. אבל אחרי שצפית אותה אתה מעריך אותה שוב ושוב, לא רק באופן חד פעמי אלא לנצח וכשהיא סוטה ממה שאתה רוצה, אנחנו מעריכים את הסיכון - אנחנו מעריכים לא רק את הדברים החדשים אלא גם ישנים אנחנו מתקנים אותם אבל יותר חשוב אנחנו משנים להם את המיקום ואני מתכוון בכך שאנו מוצאים עבורה עבודה חדשה.
אנרגיה אטומית וביקוע גרעיני הם רעיון ממש גרוע עבור פצצות אבל יכולים להיות רעיון טוב אחרי שינוי מקום לאנרגיה אטומית ברת קיימא עבור ייצור חשמל במקום לשרוף פחם. כאשר יש לנו רעיון גרוע התגובה שלנו זה לא חוסר רעיונות, זה לא להפסיק לחשוב. התשובה לרעיון רע לדוגמא ניקח נורת טונגסטון -(להט) זהו רעיון יותר טוב או-קי? לכן רעיונות טובים יותר הם בעצם התשובה לטכנולוגיה שאנחנו לא אוהבים זוהי בעצם טכנולוגיה טובה יותר למעשה במובן מסוים טכנולוגיה היא סוג של שיטה ליצירת רעיונות טובים יותר אם אתה יכול לחשוב על זה באופן הזה
אז אולי ריסוס יבולים בדי די טי זה רעיון ממש רע אבל ריסוס די די טי על בתים אין יותר טוב מזה לחיסול המלריה חוץ משמוש של די די טי ברשתות לזבובים. זהו רעיון ממש טוב זוהי עבודה טובה עבור הטכנולוגיה
לכן העבודה שלנו כבני אדם היא להיות הורים לילדנו הרוחניים, למצוא עבורם חברים טובים למצוא להם עבודה טובה. ולכן כל טכנולוגיה היא סוג של כוח יוצר למצוא את העבודה הנכונה זה בעצם הבן שלי כאן (צחוק) אין טכנולוגיות רעות כשם שאין ילדים רעים אנחנו לא אומרים שילדים הם נייטרליים או ילדים הם חיוביים אנחנו רק צריכים למצוא להם את המקום הנכון.
ובכן מה שטכנולוגיה נותנת לנו בטווח הארוך דרך סוג של אבולוציה מורחבת מההתחלה של הזמן דרך ההמצאה של צמחים ובעלי חיים ודרך האבולוציה של החיים האבולוציה של המוח מה שזה כל הזמן נותן לנו זה להגביר את ההבדלים זה להגדיל את המגוון וזה הגדלת אפשרויות זה מגדיל את הבחירה וההזדמנויות האפשרויות והחופש זה מה שאנו מקבלים מטכנולוגיה כל הזמן ולכן אנשים עוזבים את הכפרים והולכים לערים זה בגלל שהם כל הזמן נמשכים לעבר אפשרויות הבחירה הגדולות יותר. ואנו מודעים למחיר של זה. אנחנו משלמים את המחיר עבור זה אבל אנו מודעים לו ובכלליות אנחנו משלמים מחיר על הגברת החופש האפשרויות והבחירות
אפילו טכנולוגיה רוצה מים נקיים האם הטכנולוגיה מנוגדת אל הטבע ? בגלל שטכנולוגיה היא שלוחה של החיים זה מקביל ומיושר עם אותם דברים שהחיים רוצים לכן אני חושב שטכנולוגיה אוהבת ביולוגיה אם אנחנו מאפשרים לה את זה תנועה נהדרת שהחלה לפני מיליוני שנים היא ממשיכה דרכנו והיא ממשיכה להתקדם. והבחירות שלנו בטכנולוגיה הן בעצם להתיישר עם כוח שחזק בהרבה מאיתנו
לכן טכנולוגיה היא יותר מאשר משהו בכיס שלך. זה יותר מגאדג'ט זה יותר מדברים שאנשים ממציאים. זה בעצם חלק בסיפור מאוד ארוך סיפור נפלא שהחל לפני מיליוני שנים שנע דרכנו באירגון עצמי ואנחנו מותחים אותו ומאיצים אותו ואנו יכולים להיות חלק ממנו על ידי התאמה ויישור של הטכנולוגיה שאנו יוצרים בעזרתה. ואני ממש מעריך את תשומת לבכם היום. תודה רבה. (מחיאות כפיים)
You can share this video by copying this HTML to your clipboard and pasting into your blog or web page. This video will play with subtitles.
You either have JavaScript turned off or have an old version of the Adobe Flash Player. To view this rating widget you
need to get the latest Flash player.
If your browser allows only "trusted sites" to execute Javascript, you should add the "googleapis.com" domain to your whitelist to allow our Flash detection to work properly.
Got an idea, question, or debate inspired by this talk? Start a TED Conversation.
בהרצאה רחבה ומעוררת מחשבה זו מ TEDxAmsterdam, קווין קלי מהרהר על משמעות הטכנולוגיה בחיינו, מהשפעתה ברמה האישית ועד למקומה ביקום.
Kevin Kelly has been publisher of the Whole Earth Review, exec editor at WIRED, founder of visionary nonprofits, and writer on biology and business and "cool tools." He's admired for his new perspectives on technology and its relevance to history, biology and religion. Full bio »
Translated into Hebrew by Roi Kazzaz
Reviewed by Sigal Tifferet
Comments? Please email the translators above.
20:00 Posted: Nov 2006
Views 600,653 | Comments 127
19:34 Posted: Jul 2008
Views 696,056 | Comments 221
22:56 Posted: Nov 2006
Views 1,214,254 | Comments 175
Just follow the guidelines outlined under our Creative Commons license.
This comment will be attributed to . Not ? Sign Out.