קווין קלי על 5,000 הימים הבאים של הרשת.

האינטרנט, הרשת, כפי שאנו מכירים אותה, סוג ענייני הרשת, הדברים שכולנו מדברים אודותם הם בני פחות מ-5,000 יום. אז כל הדברים שראינו שהתהוו מתחילים, נאמר, עם תמונות לווין של כדור הארץ שלא יכולנו אפילו לדמיין בעבר שאפשרי -- כל הדברים הללו שמתגלגלים אל תוך חיינו, השפע הזה של הדברים שממש לפנינו יושבים בקדמת המחשבים הניידים שלנו, או שולחן העבודה שלנו. קרן השפע הזו של דברים שרק באים בלי סוף היא מדהימה, אבל אנחנו לא נדהמים. זה באמת מדהים שכל הדברים הללו כאן. (צחוק) זה בתוך 5,000 ימים שכל הדברים הללו באו. ואני יודע שלפני עשר שנים אם הייתי אומר לכם שכל זה מגיע הייתם אומרים שזה בלתי אפשרי פשוט אין שום מודל כלכלי שעל פיו זה אפשרי. ואם הייתי אומר לכם שהכל יהיה בחינם הייתם אומרים, זה פשוט...אתה חולם אתה אוטופיסט מקליפורניה, אתה אופטימיסט הוזה בהקיץ ובכל זאת, זה כאן.

דבר נוסף שאנו יודעים הוא שלפני עשר שנים, כשהתבוננתי את מה שאפילו מגזין ווירד דיבר עליו, חשבנו שזו הולכת להיות טלוויזיה, אך משופרת. זה היה המודל, זה היה מה שכולם הציעו שהולך להיות. והסתבר שזה לא מה שזה היה. ראשית זה היה בלתי אפשרי, וזה לא מה שזה היה אז אחד הדברים שאני חושב שאנו למדים אם אתם חושבים למשל על נניח, וויקיפדיה זה דבר שבפשטות היה פשוט בלתי אפשרי זה בלתי אפשרי בתאוריה, אך אפשרי למעשה ואם אתם לוקחים את כל הדברים הללו שאינם אפשריים, אני חושב שאחד הדברים שאנו לומדים מן התקופה הזאת מהעשור האחרון, הוא שעלינו להתחזק באמונתנו בבלתי אפשרי, משום שאיננו מוכנים אליו.

אז אני סקרן לגבי מה שיקרה ב-5,000 הימים הבאים. אך אם כל זה קרה בחמשת אלפים הימים שחלפו, מה הולך להתרחש בחמשת אלפי הימים הבאים? אז, יש לי סוג של סיפור פשוט והוא מציע שמה שאנחנו רוצים לחשוב עליו זה הדבר שאותו אנו יוצרים הדבר הזה שהתרחש במשך 5,000 ימים. זה כל המחשבים הללו, כל הנישאים כל הטלפונים הסלולריים, כל המחשבים הניידים, כל השרתים בעצם הדבר שיוצא לנו מכל הקשרים הללו הוא שאנו מקבלים מכונה אחת. אם ישנה מכונה אחת והניידים הקטנים שלנו והמכשירים הם בעצם רק חלונות קטנים לתוך אותן מכונות אך מה שאנו בעצם בונים זו מכונה גלובלית אחת.

אז התחלתי לחשוב על זה ומסתבר שהמכונה הזאת מתגלה כמכונה האמינה ביותר שיצרנו אי פעם. היא לא התרסקה, היא מתפקדת ללא הפרעה וכמעט שאין מכונה דומה שאי פעם יצרנו שפועלת את מספר השעות, מספר הימים 5,000 יום מבלי הפרעה, זה פשוט לא יאמן. וכמובן האינטרנט ארוך מ-5,000 ימים, הרשת היא בת 5,000 ימים בלבד. אז ניסיתי בעצם לעשות מדידות מהם מימדיה של המכונה הזו? והתחלתי בחישוב כמה מיליארדי קליקים ישנם בכל רחבי הגלובוס ובכל המחשבים וישנם 100 מיליארד קליקים מדי יום וישנם 55 טריליון קישורים בין כל דפי הרשת של העולם.

אז התחלתי לחשוב עוד על סוגים נוספים של מימדים והכנתי רשימה מהירה והיה זה כריס ג'ורדן, הצלם שדיבר על כך שמספרים כל כך גדולים עד שהם מאבדים ממשמעותם? טוב, הנה רשימה שלהם, קשה לומר אך ישנם מיליארד שבבי מחשב באינטרנט אם אתם סופרים את כל השבבים בכל המחשבים באינטרנט. יש 2 מיליון הודעות דוא"ל כל שניה אז זה מספר גדול מאוד. זו פשוט מכונה ענקית והיא משתמשת ב-5 אחוזים של החשמל הנצרך בכדור הארץ. אז הנה המפרטים הטכניים שלה ממש כאילו הכנתם גליון-מפרט עבורה: 170 קוואדריליון טרנזיסטורים, 55 טריליון קישורים אי-מיילים שפועלים במהירות של 2 מגה-הרץ בעצמם 31 קילוהרץ של מסרי טקסט 246 אקסאבייט איחסון, זה דיסק גדול. זה המון איחסון, זיכרון, 9 אקסאבייט של זיכרון RAM וסך כל התעבורה על זה פועלת במהירות של 7 טרה-בייטים לשניה. ברוסטר היה אומר שספריית הקונגרס היא כעשרים טרה-בייטים אז כל שניה מחצית מספריית הקונגרס מרשרשת ביעף במכונה הזו, זו מכונה גדולה.

אז עשיתי משהו אחר. חישבתי ש-100 מיליארד קליקים מדי יום ו- 55 טריליון קישורים, זה כמעט כמו מספר הסינפסות במוח שלכם. קוואדריליון טרנזיסטורים זה כמעט זהה למספר הנוירונים שבמוח שלכם. אז בהערכה ראשונית, יש לנו את הדברים האלה יריות סנספסיות של 20 פטה-הרץ ברור שהמוח הוא באמת ענק. אך בהערכה ראשונית, הגודל של המכונה הזאת הוא הגודל והמורכבות שלה, בסדרי גודל, של המוח שלכם. משום שלמעשה, כך עובד המוח שלכם בערך באותה הדרך שבה פועלת הרשת. מכל מקום, מוחכם איננו מכפיל את עצמו כל שנתיים. אז אם אנחנו אומרים שהמכונה הזאת, כרגע כפי שיצרנו אותה היא בערך בגודל של מוח אנושי אחד. אם נסתכל על הקצב שבו זה מתגבר בעוד 30 שנה מעכשיו יהיו 6 מילארד מוחות אנוש. אז כך שבשנה 2040, סך כל העיבוד של המכונה הזו יעבור את סך כח העיבוד של האנושות

בביטים גולמיים וכהנה. וזה אני חושב היכן שריי קורצוויל ואחרים מקבלים את הטבלה הקטנה הזאת שאומרת שאנחנו הולכים לחצות.... אז מה בקשר לזה? טוב, הנה כמה דברים יש לי שלושה סוגים של דברים כלליים שאני רוצה לומר: שלוש תוצאות של זה ראשון, שלמעשה מה שהמכונה הזאת עושה היא מגלמת אנחנו נותנים לה גוף. וזה מה שאנחנו הולכים לעשות בחמשת אלפי הימים הבאים--אנחנו הולכים לתת למכונה הזאת גוף. והדבר השני הוא שאנחנו הולכים להבנות מחדש את הארכיטקטורה שלה והשלישי: אנחנו הולכים לפתח בה תלות-הדדית

אז הבה ואעבור על שלושת הדברים. ראשית לכל, יש לנו את כל הדברים הללו בידיים שלנו אנחנו חושבים שהם כולם מכשירים נפרדים אך למעשה, כל מסך בעולם מתבונן לתוך המכונה האחת. אלה הם כולם שערי גישה לתוך המכונה האחת. הדבר השני הוא שכמה אנשים מכנים זאת ענן ואתה קצת נוגע בענן עם זה אז כך שבמובנים מסוימים כל מה שאתה צריך זה ספר-ענן וספר הענן איננו זקוק לשום מקום איחסון הוא אלחוטי. הוא תמיד מחובר יש הרבה דברים לגביו. זה נעשה פשוט מאוד ולמעשה מה שאתם עושים זה שאתם בסה"כ נוגעים במכונה אתם נוגעים בענן ואתם הולכים לחשב בצורה זו. אז המכונה מחשבת

ובמובן מסוים זה קצת כמו לחזור אחורה לרעיון די ישן של מיחשוב מרכזי אך הכל, כל המצלמות והמיקרופונים והחיישנים במכוניות והכל מחובר למכונה הזאת והכל יעבור דרך הרשת. ואנחנו רואים שכבר, נאמר בטלפונים ממש עכשיו, טלפונים לא עוברים דרך הרשת אך הם מתחילים והם יעברו ואם אתם יכולים לדמיין, נאמר, רק לדוגמא, מה שמעבדת גוגל במושגים של התנסות עם גוגל-מסמכים, גוגל-גליונות, בלה בלה בלה כל הדברים הללו הולכים להיות מבוססי רשת. הם עוברים דרך המכונה. ואני מציע שכל ביט יהיה קנינה של הרשת ממש עכשיו זה לא אם אתם עושים גליונות עבודה ודברים בעבודה מסמך וורד, הם לא ברשת אך הם הולכים להיות. הם הולכים להיות חלק מהמכונה הזאת הם הולכים לדבר את שפת הרשת. הם הולכים לדבר אל המכונה. הרשת, במובן מסוים היא קצת כמו סוג של חור שחור ששואב הכל לתוכו ואז כל דבר יהיה חלק מהרשת. אז כל פריט, כל חפץ שאנו יוצרים, יהיה מובנה בתוכו פיסה כסופה קטנה של רשתיות וקשר והוא יהיה חלק מהמכונה הזאת. כך שהסביבה שלנו - במובן של תפוצת המיחשוב, הסביבה שלנו הופכת לרשת, הכל מקושר.

עכשיו עם מזהה תדרים ייחודי (RFID) ודברים אחרים, כל טכנולוגיה שתהיה זה לא ממש משנה, הנקודה היא שהכל יכלול מרכיב של חיבור כלשהו למכונה. אז כך שיש לנו בעצם "אינטרנט של דברים" אז אתם יכולים להתחיל לחשוב על נעל כשבב עם עקבים ומכונית כשבב עם גלגלים משום שבעצם מרבית העלויות של ייצור המכוניות היא התבונה המובנת והאלקטרוניקה שבה, ולא חומרי הגלם הרבה אנשים חושבים על הכלכלה החדשה כדבר שהולך להיות חסר גוף קיום וירטואלי חלופי ושתהיה לנו הכלכלה הישנה של האטומים אך למעשה, מה שהכלכלה החדשה היא באמת היא החיבור של השניים הללו, כאשר אנו מבנים את המידע ואת טבעם הדיגיטלי של הדברים בתוך העולם החומרי. לזה אנו מצפים, לשם אנו הולכים האיחוד הזה, ההתלכדות של האטומי והדיגיטלי

ואז אחת התוצאות של זה , אני מאמין היא שכאשר יש לנו את מנעד המדיה כעת טלויזיה, קולנוע, וידאו- זה בעצם הופך לפלטפורמת מדיה אחת ולמרות שישנם הבדלים רבים במובנים מסוימים, הם יחלקו עוד ועוד במשותף האחד עם השני כך שחוקי המדיה, כמו למשל, העובדה שלעותקים אין שום ערך הערך הוא בדברים שאינם ניתנים להעתקה. המיידיות, האימות, הפרסונליזציה המדיה רוצה להיות נוזלית: הסיבה שדברים הם בחינם היא משום שאתה יכול לבצע בהם מניפולציה לא כל כך שהם ב"חינם" כמו ב"בירה" אלא "חופשיים" כמו ב"חרות" וחוק אפקט הרשת כלומר שככל שיש לך יותר כך אתה מקבל יותר. מכונת הפקס הראשונה--בן האנוש שקנה את מכונת הפקס הראשונה היה אדיוט, משום שלא היה אף אחד לפקסס אליו אך הנה היא הפכה למטיפה שמגייסת אחרים להשיג את מכונת הפקס משום שזה הפך את הרכש שלהם לבעל ערך רב יותר אלו הן ההשפעות שאנו עומדים לראות קשב הוא המטבע העובר לסוחר

אז החוקים הללו עומדים להתפשט לכל רחבה של המדיה. והדבר האחר לגבי ההבניה הזו הוא שיש מה שאני מכנה ההיפוך של מקלוהן מקלוהן היה אומר, "מכונות הן ההרחבה של חושי האדם" ואני אומר: " בני אנוש עומדים להיות עכשיו החוש המורחב של המכונות" במובן מסויים. אז יש לנו טריליוני עיניים, ואזניים, ונגיעות באמצעות כל התמונות הדיגיטליות שלנו והמצלמות. ואנחנו רואים שבדברים כמו פליקר, או פוטו-סינס, התוכנה הזאת מבית מיקרוסופט שתאפשר לכם להרכיב מראה של אתר תיירותי מאלפי תמונות תיירים שצילמו אותו במובן מסויים, המכונה רואה דרך הפיקסלים של מצלמות פרטניות.

עכשיו, הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו היה הרעיון של הבניה מחדש שמה שהרשת עושה זה שהיא מבנה מחדש ועלי להזהירכם, שמה שאנחנו נדבר עליו הוא-- אני הולך לתת את ההסבר שלי למונח שאתם שומעים, שהוא ה"ווב הסמנטי"

אז קודם כל, השלב הראשון שאנו רואים של האינטרנט היה שהוא הולך לחבר בין מחשבים וזה מה שקראנו הרשת--שהיתה האינטרנט של הרשתות. וראינו שכאשר יש לכם את כל המחשבים בעולם-- ואם אתם זוכרים, זה היה כמו מסך ירוק עם סמנים ולא היה באמת ממש מה לעשות, ואם רצית לחבר את זה חיברת את זה ממחשב אחד למחשב נוסף וכל מה שהיה עליך לעשות, אם רצית להתאמן בזה היה עליך לחלוק מנות של מידע. אז היית מעביר הלאה, לא הייתה לך שליטה זה לא היה כמו במערכת טלפונית שהיתה לך שליטה על קו היה עליך לחלוק מנות

השלב השני שאנו מצוים בו עכשיו זה הרעיון של קישור דפים אז במודל הישן, אם רצית לגלוש לדף אינטרנט של חברת תעופה הלכתי מהמחשב שלי, לאתר העברת קבצים, למחשב חברת תעופה אחר עכשיו יש לנו דפים, שהיחידה מוטמעת בדפים כך שדף אחד מקשר לדף אחר ואם אני רוצה להיכנס להזמין טיסה, אני הולך לדף של חברת התעופה, לאתר האינטרנט של חברת התעופה ואני מקשר לדף הזה אז מה שאנחנו מקשרים זה קישורים, אז אתם צריכים להיות, פתוחים כזה, לגבי קישורים לא יכולתם לדחות- אם מישהו רצה לקשר אליכם לא יכולתם לעצור אותם, היה עליכם להשתתף ברעיון הזה של לפתוח את הדפים שלכם כדי להיות מקושר על ידי כל אחד. אז זה מה שהיינו עושים.

עכשיו אנחנו נכנסים לשלב השלישי, שהוא מה שאני מדבר עליו והוא כאשר אנחנו מקשרים את הנתונים. אז אני לא יודע מה השם של הדבר הזה אני מכנה זאת בשם מכונת ה"אחד" אבל אנחנו מקשרים נתונים. אז אנחנו הולכים ממכונה למכונה מדף לדף, ועכשיו מנתונים לנתונים. אז ההבדל הוא, שבמקום לקשר מדף לדף אנחנו הולכים לחבר מרעיון אחד שעל הדף לרעיון אחר, במקום לדף אחר. אז כל רעיון בעצם נתמך או כל פריט, כל שם עצם נתמך למעשה על ידי הרשת כולה. נפתר ברמה של פריטים, או רעיונות, או מילים אם תרצו אז מלבד פיזית לצאת שוב אל הרעיון הזה שזה לא רק וירטואלי, זה למעשה ממש לצאת אל הדברים. אז משהו ייפתר אודות המידע על אדם מסוים, כך שלכל אדם יהיה מזהה ייחודי כל אדם, כל פריט, יהיה לו משהו שיהיה מאוד ספציפי, ויקשר לייצוג ספציפי של הרעיון הזה או לפריט. אז עכשיו בחדש הזה כאשר אני מקשר אליו אני אקשר לטיסה הספציפית שלי למושב הספציפי שלי ואז--לשם הדגמת הדבר הזה אני גר בפסיפיקה, או יותר נכון כרגע פסיפיקה היא סוג של שם על הרשת היכן שהוא הרשת לא יודעת שלמעשה זו עיר ושזו עיר ספציפית שבה אני גר אבל זה מה שאנחנו הולכים לדבר עליו זה הולך לקשר ישירות ל-- הרשת תוכל לקרוא את עצמה ולדעת שזה למעשה מקום. ובכל פעם שהיא רואה את השם "פסיפיקה" היא יודעת שלמעשה יש לה מקום קוי רוחב קוי אורך, אוכלוסיה מסוימת

אז הנה כמה מן המינוחים הטכניים כולם דברים בני 3 אותיות שתראו יותר ויותר. מהותם של הדברים הללו היא לאפשר את הרעיון של קישור לנתונים. אז אתן לכם סוג אחד של דוגמא ישנם כמילארד אתרים חברתיים ברשת בכל פעם שאתה גולש לשם אתה צריך לומר שוב מי אתה ומיהם חבריך מדוע שתעשה זאת? אתה צריך לעשות זאת רק פעם אחת וזה צריך לדעת מיהם כל חבריך אז זה מה שאתה רוצה,שכל חבריך מזוהים ואתה רק תוכל להמשיך את מערכת היחסים כל הנתונים הללו אודותיך צריכים רק להימסר ואתה צריך לעשות זאת באופן חד פעמי ואתה צריך שכל הרשתות של כל הקשרים בין כל חתיכות הנתונים הללו זהו המקום שאנו נעים לקראתו--שבו הרשת כאילו יודעת את הדברים הללו עד לרמה הזו. הווב-הסמנטי, ווב 3.0, גרף גלובלי ענק אנחנו קצת מתנסים באיך אנחנו רוצים לקרוא לדבר הזה אך מה שזה עושה זה שזה משתף נתונים. אז אתם צריכים להיות פתוחים לכך שהמידע שלכם ישותף, שזה צעד גדול יותר מאשר סתם לשתף את הדף שלכם, או את המחשב שלכם וכל הדברים הללו שהולכים להיות על זה הם אינם רק דפים, אלה דברים. לכל מה שתיארנו, כל חפץ או מקום יהיה ייצוג ספציפי יהיה לו מאפיין ייחודי שניתן יהיה לקישור ישיר אז יש לנו כאן מאגר נתונים של דברים. ואז ישנו דבר רביעי שעוד לא הגענו אליו שאותו לא נראה ב-10 השנים הבאות, או ב-5,000 הימים אבל אני חושב שאנחנו הולכים לשם. וכשהאינטרנט של הדברים-- שבו אני מקשר ישירות לדברים פרטיקולריים של המושב שלי במטוס-- שהדבר הפיזי הזה הופך להיות חלק מהרשת אז אנחנו באמצע הדבר הזה שהוא לגמרי מקושר עד לרמת כל אובייקט ביחידת הקישור הכסופה הקטנה שיש לו

אז, הדבר האחרון שעליו אני רוצה לדבר זה הרעיון שאנחנו עומדים להפוך לתלויים הדדית. זה תמיד הולך להיות שם וקרוב ככל שיהיה כך טוב יותר אם תרשה לגוגל היא תגיד לך את היסטוריית החיפוש שלך ואני מוצא בהתבוננותי עליה שאני מחפש הכי הרבה בשעה 11 בבוקר אז אני פתוח, ושקוף לזה ואני חושב שפרסונליזציה טוטלית בעולם החדש הזה תתבע שקיפות טוטלית זה הולך להיות המחיר אם אתה רוצה פרסונליזציה טוטלית, עליך להיות שקוף לחלוטין גוגל, אני לא יכול לזכור את מספר הטלפון שלי, אני אשאל את גוגל אנחנו כה תלותיים בזה שעכשיו כבר הגעתי לשלב שבו אני אפילו לא מנסה לזכור דברים--- אני פשוט אגגל את זה. זה יותר קל לעשות זאת ואנחנו קצת מתנגדים לכך בהתחלה, אומרים, "אוי זה נורא" אבל אם אנחנו חושבים על התלות שיש לנו בטכנולוגיה האחרת שנקראת האלפבית, וכתיבה אנחנו תלויים בה לחלוטין, והיא שינתה את התרבות מן היסוד. אנחנו לא יכולים לדמיין את עצמנו בלי האלפבית והכתיבה אז כך בדרך דומה, אנחנו עומדים לא להיות מסוגלים לדמיין את עצמנו ללא המכונה האחרת הזאת שתהיה שם ומה שקורה עם זה, הוא שסוג מסוים של בינה מלאכותית, אך לא הבינה המלאכותית של התודעה, בהיותי מומחה לארי פייג' אמר לי שזה מה שהם מנסים לעשות, וזה מה שהם מנסים לעשות אך כאשר 6 מיליארד בני אדם מגגלים מי מחפש את מי? זה הולך ל-2 הכיוונים אז אנחנו זה הרשת, זה מה שהדבר הזה אנחנו הולכים להיות המכונה אז 5,000 הימים הבאים--זו לא הולכת להיות הרשת, רק טובה יותר כמו שזה לא היה טלוויזיה, רק טובה יותר 5,000 הימים הבאים--זה הולך להיות רק הרשת רק טובה יותר; זה הולך להיות משהו שונה ואני חושב שזה הולך להיות חכם יותר תהיה שם אינטליגנציה, שאיננה, שוב, מודעת אך היא תצפה את מה שאנו עושים במובן הטוב של המילה שנית, היא נעשית הרבה יותר מותאמת אישית היא תדע אותנו, וזה טוב שוב, המחיר של זה יהיה שקיפות ושלישית, זה הולך להיות נפוץ יותר במובן זה שזה ימלא את כל הסביבה שלנו ואנו נהיה במרכזה וכל המכשירים הללו יהיו לשערי גישה לתוכה

אז הרעיון האחד שאיתו אני רוצה לעזוב אתכם הוא שעלינו להתחיל לחשוב לא רק על "הרשת, רק טובה יותר" אלא על שלב חדש של התפתחות. זה נראה יותר גלובלי--אם אתם לוקחים את הדבר בשלמותו, זוהי מכונה גדולה מאוד, מכונה מאוד אמינה אמינה יותר מחלקיה אבל אנחנו יכולים לחשוב עליה כסוג של אורגניזם גדול אז אנחנו יכולים להגיב אליה משל היתה מערכת שלמה יותר מאשר, אם זו לא היתה אורגניזם גדול שעימו אנחנו יכולים להיות באינטראקציה, זהו "אחד" אינני יודע איך עוד לכנותו מאשר ה"אחד" תהיה לנו מילה טובה יותר בשביל זה. אך ישנה אחדות מסוג מסוים שמתחילה להתגלות ושוב, אינני רוצה לדבר על מודעות אני רוצה לדבר על זה משל היתה זו בקטריה קטנה או אצה ירוקה, שזה מה שהאורגניזם הזה.

אז - רשימת המטלות, הפעולות, הטייק-אוויי. אז כך הייתי מנסח את זה: ישנה מכונה אחת בלבד, והרשת היא מערכת ההפעלה שלה כל המסכים מביטים אל תוך ה"אחד". שום ביטים לא יתקימו מחוץ לרשת. לשתף זה להרוויח, תנו ל"אחד" לקרוא את זה. זה הולך להיות בר קריאה על ידי המכונה אתם רוצים ליצור דבר שהמכונה יכולה לקרוא. וה"אחד" זה אנחנו, אנחנו זה ה"אחד". אני מעריך את זמנכם. מחיאות כפיים