קווין ביילס: כיצד נאבקים בעבדות המודרנית

העניין שלי בצורות השונות שלב עבדות בת-ימינו התחיל עם עלון מידע שנתקלתי בו בלונדון. זה היה בתחילת שנות ה -90, ונוכחתי באירוע ציבורי. וראיתי את העלון הזה שבו היה כתוב, "בימינו יש מיליוני עבדים בעולם." וחשבתי "לא יכול להיות, לא יכול להיות." ואני אודה בחטא הגאווה כי אני הולך להודות בפניכם, שגם חשבתי, איך יכול להיות שאני, פרופסור צעיר שמחזיק מעצמו, שמלמד זכויות האזרח, ולא יודע את זה, אז זה לא יכול להיות נכון.

אז, אם אתה מלמד, אם אתה מתפלל במקדש הלמידה. אל תלעג לאלים. כי הם ייקחו אותך ימלאו אותך בסקרנות ותשוקה, וידחפו אותך, ידחפו אותך עם תשוקה לשנות דברים. הלכתי וערכתי סקירת ספרות. 3,000 מאמרים הכוללים את מילת המפתח "עבדות." מתוכם שניים התייחסו לתקופה המודרנית - רק שניים. כל השאר התייחסו לתקופות היסטוריות. היו קטעי עיתונות, והם היו מלאי זעם. הם היו מלאים בספקולציות. הם היו מלאים בסיפורי מעשייה. ללא מידע מוצק.

אז, התחלתי בפרויקט מחקר משלי. ביקרתי בחמש מדינות מסביב לעולם. צפיתי בעבדים, נפגשתי עם בעלי עבדים. ועיינתי בצורה מאוד מעמיקה בעסקים שמתבססים על עבדים. כי מדובר כאן בפשע כלכלי. אנשים לא משעבדים אנשים על מנת להיות רעים אליהם. הם עושים זאת לשם רווח. ואני חייב להגיד לכם, שמה שגיליתי, שם בעולם בארבע יבשות שונות, היה מוכר באופן מעציב. כמו זה. עובדי חקלאות, באפריקה, מוכים ומוצלפים, מציגים לנו כיצד הוכו בשדות לפני שברחו מהעבדות ונפגשו עם צוות הצילום שלנו. זה היה בלתי ניתן לתפיסה.

ואני רוצה להיות מאוד ברור. אני מדבר על עבדות אמיתית. לא מדובר כאן בנישואים גרועים. או עבודות גרועות. מדובר כאן באנשים שלא יכולים לקום וללכת, אנשים שמכריחים אותם לעבוד ללא שכר. אנשים שמתפקדים 24/7 תחת איום של אלימות, וללא שכר. זאת עבדות אמיתית, שדומה במדויק למה שהיינו מזהים כעבדות לאורך כל ההיסטוריה האנושית.

עכשיו, איפה זה מתקיים? המקומות שצבועים באדום וצהור הם המקומות עם הריכוז הגבוה ביותר של עבדים. ובכחול מדינות ללא עבדות כלל. ואתם יכולים לשים לב שזה רק באיסלנד וגרינלנד שאין בכלל עבדות מסביב לעולם.

מה שמעניין אותנו במיוחד, ואנו חוקרים בצורה מאוד זהירה, אלו המקומות שמנצלים עבדים לבצע הרס סביבתי קיצוני. מסביב לעולם, מנצלים עבדים להרוס את הסביבה, כריתת עצים באמזונס, הרס של שטחי יער במערב אפריקה, כרייה ופיזור כספית במקומות כמו גאנה וקונגו, הורסים את המערכת האקולוגית החופית בדרום אסיה. יש קשר די מפחיד בין מה שקורה לסביבתנו ומה שקורה לזכויות האדם שלנו.

עכשיו, איך, לכל הרוחות, הגענו למצב כזה שיש לנו 27 מליון אנשים שחיים בעבדות בשנת 2010? זה כפול ממספר האנשים שיצאו מאפריקה במהלך כל סחר העבדות החוצה אטלנטי. זה מתפתח בזכות גורמים אלו. הם לא גורמים סיבתיים, הם למעשה גורמים תומכים. אחד, שכולנו מכירים, הוא פיצוץ האוכלוסין, העולם צמח משני מיליארד אנשים לכמעט שבעה מיליארד אנשים ב 50 השנים האחרונות. להיות רבים, לא הופך אותך לעבד. תוסיפו את העליה בפגיעות של קבוצות גדולות של אנשים בעולם המתפתח, שנגרם על ידי מלחמות אזרחים ומאבקים אתניים, ממשלות מושחתות, מחלות, ומה שאתם רוצים, אתם מכירים את זה.

אנו מבינים איך זה עובד. בחלק מהמדינות כל הדברים האלו מתרחשים בו זמנית, כמו מה שהתרחש בסיירה ליאונה לפני כמה שנים. ודוחפים חלקים עצומים, ובעצם כמיליארד אנשים בעולם שאנו מכירים ,לחיות על "הקצה", לחיות במצבים שבהם אין להם שום הזדמנות, ובדרך כלל הם חסרי כול. אבל גם זה לא הופך אותך לעבד. מה שהופך אדם שהוא פגיע וחסר כול לעבד, הוא העדר שלטון החוק. אם יש שלטון חוק הוא מגן על העניים, ומגן על הפגיעים. אבל אם השחיתות זוחלת פנימה, ולאנשים אין את ההזדמנות לזכות בהגנה של שלטון החוק, אם אתה יכול להשתמש באלימות, ולהיות חסין מעונש, אתה יכול להושיט יד ולאסוף את הפגיעים לתוך עבדות.

ולכן, זה בדיוק מה שמתרחש מסביב לעולם. למרות, שעבור אנשים רבים, הדרך שהם נכנסים היום לעבדות, האנשים שהיום, שצועדים לתוך עבדות בדרך כלל לא נחטפים או חוטפים מכה על הראש, הם הפכו לעבדים כי מישהו שאל אותם את השאלה הזאת:"אתם רוצים עבודה?"

מסביב לכל העולם, ספרו לי סיפור כמעט זהה אנשים אומרים "הייתי בבית, מישהו נכנס לכפר הם עמדו בחלק האחורי של המשאית ואמרו "יש לנו מקומות עבודה, מי צריך עבודה?" והם עשו בדיוק מה שאתה או אני היינו עושים במצב דומה. הם אומרים " הבחור נראה גס. הייתי חשדן. אבל ילדי היו רעבים. היינו זקוקים לתרופות. ידעתי שאני חייב לעשות כל מה שאני יכול על מנת להרוויח קצת כסף לתמוך באנשים שאכפת לי מהם". הם מטפסים על המשאית. הם יוצאים לדרך ביחד עם האיש שגייס אותם. 20 קילומטר, 200 קילומטר, 2000 קילומטר לאחר מכן, הם מוצאים עצמם בעבודה מלוכלכת, מסוכנת, ומבזה. הם עומדים בזה לתקופה מסויימת, אבל כשהם מנסים לעזוב, בום, יורד עליהם הפטיש, והם מגלים שהפכו להיות עבדים.

עכשיו, סוג זה של עבדות דומה למה שהיתה עבדות במהלך כל ההיסטוריה האנושית. אבל יש דבר אחד שהוא מדהים במיוחד וחדשני לגבי העבדות היום וזה הקריסה הגמורה במחיר של בני אנוש. בעבר מאוד יקר, היום זול במיוחד, אפילו התוכניות הכלכליות התחילו לשים לב לכך. אני רוצה לשתף אתכם בסרטון קצר,

טוב, כתמיד אנו מתחייבים לדיון עירני, כשאנו עוברים לרמת המאקרו ומשוחחים על הסחורות. אנו ממשיכים כאן באולפן עם אורחנו מייקל או דנהו, מנהל תחום הסחורות בחברת ניהול הון. מצטרף אלינו גם ברנט לאוסון מחברת הביטחונות פריסק.

שמח להיות פה

ברנט, שמחה שאתה איתנו. עכשיו, מכובדי,ברנט, לאן הולך הכסף בשנה הנוכחית?

טוב דפני, לאחרונה אנו מצמצמים את ההשקעות שלנו בתחומי הנפט והגז ומשליכים את הרשת קצת יותר רחב. אנחנו באמת מאוד אוהבים את הסיפור האנושי. אם תסתכלי על הגרף ארוך הטווח המחירים בשפל היסטורי אבל הביקוש העולמי לעבודה כפויה עדיין מאוד חזק. אז, זה תרחיש שאנו חושבים שיש להפוך להון.

מייקל, איך אתה מתייחס לסיפור הזה של אנשים? האם זה מעניין אותך?

או וודאי. היתרון הכי גדול של עבודה כפויה הוא שזה משאב בלתי נגמר. אנחנו לא עומדים לגמור את האספקה של אנשים. אין עוד סחורה כזאת.

דפני, אם מותר לי, אני רוצה להפנות את תשומת לבך לדבר אחד. וזה שהשוק הפרטי התחיל לרחרח מסביב. וזה אומר לי שהשוק עומד להתפוצץ. אפריקאים והודים כרגיל, דרום אמריקאים ומזרח אירופאים במיוחד מופיעים על רשימת הקניות שלנו.

מעניין. מייקל, בשורה התחתונה, מה ההמלצה שלך?

אנו ממליצים ללקוחותינו לנקוט במדיניות של קניה ואחזקה. אין סיבה לשחק עם השוק. יש שם בחוץ הרבה אנשים פגיעים. זה מאוד מרגש.

באמת חומר מרגש. מכובדי, תודה רבה לכם.

טוב עליתם על זה. זו היה מתיחה. למרות, שנהניתי לראות איך הלסתות שלכם נפלו, עד לנקודה שהבנתם. עבדנו ביחד עם MTV על המתיחה הזאת. והם מחליקים את זה פנימה בין קטעי וידיאו מוזיקאליים בלי שום הקדמה, שזה לדעתי די משעשע. הנה המציאות. מחירו של בן אדם לאורך ה 4,000 השנים האחרונות בערך כספי של היום, הוא כ- 40,000$ בממוצע. נכס בר קיימא. אתם רואים שהקווים מצטלבים כשהאוכלוסיה מתפוצצת.

היום, מחיר ממוצע לבן אדם הוא בערך 90$ מסביב לעולם. יש מקומות יקרים יותר, במקומות כמו צפון אמריקה. עבדים עולים בין 3,000$ - 8,000$ בצפון אמריקה. אבל אני יכול לקחת אתכם למקומות כמו הודו או נאפל שבהם ניתן לרכוש בן אדם ב 5$ או 10$. המפתח כאן הוא שאנשים הפסיקו להיות נכס בר קיימא, והפכו להיות כמו כוסות חד פעמיות. אתה קונה אותם בזול, משתמש בהם. אתה מקמט אותם. ואז כשסיימת אתה פשוט זורק אותם.

הנערים הצעירים האלו בנפאל. הם בעצם מהווים את מערכת השינוע של מחצבה שמופעלת על ידי בעל עבדים. אין שם כבישים. אז הם סוחבים את הסלעים שלעיתים שוקלים כמשקל גופם, על גבם, במעלה ובמורד של הרי ההימאליה. אחת האמהות אמרה לנו, "אתם יודעים, אנחנו לא יכולים לשרוד כאן, אבל אנחנו אפילו לא מצליחים למות כאן." זה מצב איום. ואם יש משהו שגורם לי להרגיש חיובי לגבי זה שיש גם בנוסף לצעירים כמו אלו שעדיין משועבדים, יש עבדים לשעבר שכיום פועלים לשחרר אחרים. או, כפי שאנו אומרים, פרדריק דגלאס נמצא בינינו.

אני לא יודע אם אי פעם היה לכם חלום בהקיץ לגבי, וואי, איך זה היה לפגוש את הרייט טובמן? איך זה היה לפגוש את פרדריק דגלאס? אני חייב לומר, שאחד החלקים הכי מרגשים בעבודה שלי הוא שיוצא לי לפגוש אנשים כאלו. ואני רוצה להכיר לכם את אחד האנשים האלו. שמו ג'ימס קופי ענאן. הוא היה ילד עבד בגאנה. הוא היה עבד בתעשיית הדיג, ועכשיו, לאחר שברח, ובנה לעצמו חיים חדשים הוא ייסד ארגון אתו אנו עובדים בצמידות על מנת לחזור ולהוציא אנשים מעבדות. זה לא ג'ימס. זה אחד הילדים שאיתו הוא עובד.

הוא הוכה עם משוט, אתה יודע, בראש. וזה מזכיר לי את הילדות שלי, כשאני עבדתי כאן.

ג'ימס והמנהל שלנו בגאנה, עמנואל אוטו, מקבלים באופן קבוע איומים על חייהם בגלל ששני אלו הצליחו להשיג הרשאות ומאסר לשלושה סוחרי אדם בפעם הראשונה בגאנה בגין שעבוד בני אדם בתעשיית הדיג עבור שעבוד ילדים.

עכשיו, כל מה שאני מספר לכם אני מודה שזה די מרפה את הידיים. אבל במציאות, יש צד חיובי לכל זה. וזה הדבר הזה, 27 מליון האנשים שהם היום עבדים, זה אמנם הרבה אנשים, אבל זה גם האחוז הקטן ביותר של סך האוכלוסיה בעולם שאי פעם היו בעבדות וכמו-כן, 40 מיליארד הדולר שהם מייצרים לכלכלה העולמית בכל שנה הוא האחוז הקטן ביותר בכלכלה העולמית שאי פעם יוצר על ידי עבודה של עבדים.

העבדות, שהיא נגד החוק בכל מדינה נדחפה לשוליים של החברה הגלובאלית. ובמידה מסוימת, בלי ששמנו לב בסופו של דבר, עומדת על סף התהום של ההכחדה העצמית ומחכה לנו שניתן את הבעיטה הגדולה להפיל אותה, ולהיפטר ממנה. ואפשר לעשות את זה.

עכשיו, אם נעשה את זה, אם נקדיש את המשאבים אם נתמקד בזה, כמה זה עולה בפועל, לשחרר אנשים מעבדות? אז, קודם כל, לפני שאספר לכם מה העלות אני חייב להיות ברור לחלוטין אנו לא קונים אנשים מעבדות. לקנות אנשים מעבדות זה כמו לשלם לפורץ על מנת לקבל את הטלוויזיה שלך בחזרה. זה סיוע לפשע. יחד עם זה, שחרור עולה כסף.

שחרור, ועוד יותר חשוב, כל העבודה שלאחר השחרור. זה לא אירוע, זה תהליך. זה לעזור לאנשים לבנות חיים של כבוד, יציבות, אוטונומיה כלכלית אזרחות. אז, באופן מדהים, במקומות כמו הודו, שמחיר החיים נמוך מאוד המשפחה, שאתם רואים כאן, על שלושת דורותיה היו בעבדות תורשתית אז, הסבא שם, נולד כתינוק, לתוך עבדות. אבל המחיר הכולל המחושב מעבר לחוב של שאר העבודה היה בערך 150 דולר, על מנת להוציא אותם מהעבדות, ואז ללוות אותם בתהליך של שנתיים לבנות חיים יציבים של אזרחות וחינוך.

נער בגאנה שחולץ מתעשיית הדיג, בערך 400$. בצפון אמריקה, בארצות הברית, הרבה יותר יקר יש הוצאות משפטיות, הוצאות בריאות, בערך 30,000 אבל רוב האנשים שהיום עבדים בעולם גרים במקומות שהעלויות הן הנמוכות ביותר. ובפועל, הממוצע הגלובאלי הוא בערך כמו זה שבגאנה.

וזה אומר, שכאשר מכפילים ומסכמים את זה העלות המוערכת לא רק לחירות אלא לחירות ברת קיימא לכל 27 מליון העבדים על כדור הארץ הוא משהוא כמו 10.8 מיליארד דולאר, מה שהאמריקאים מוציאים על צ'יפס ובייגלה, מה שסיאטל עומדת להוציא על הרכבת הקלה שלהם. 304 00:13:25,000 --> 00:13:29,000 זה בדרך כלל ההוצאה של המדינה הזאת על מכנסי ג'ינס, זה בדרך כלל ההוצאה של המדינה הזאת על מכנסי ג'ינס, או בתקופת החגים האחרונה, מה שהוצאנו על גיים בויס, איפודים ומתנות אלקטרוניות, הוצאנו 10.8 מיליארד דולאר. הכנסות הרבעון האחרון של אינטל - 10.8 מיליארד דולאר.

ברמה הגלובאלית, לא מדובר בהרבה כסף בפועל, זה גרושים. והדבר הגדול הוא שזה לא כסף שיורד לטמיון, יש דיבידנד לחופש. כשמשחררים אנשים מעבדות לעבוד למען עצמם, האם יש להם מוטיבציה? הם מוציאים את הילדים שלהם משוק העבודה, הם בונים בית ספר, הם אומרים "יהיו לנו דברים שלא היו לנו מעולם כמו שלוש ארוחות, תרופות כשאנו חולים, בגדים כשקר לנו, הם הופכים להיות צרכנים ויצרנים. והכלכלה המקומית מתחילה לטפס למעלה בקצב מהיר.

כל זה חשוב כשבונים מחדש עצמאות ברת-קיימא, כי לעולם אנו לא רוצים לחזור על מה שקרה במדינה הזאת בשנת 1865. ארבעה מליון איש שוחררו מעבדות ואז נעזבו נזרקו ללא יכולת להשתתף בפוליטיקה, חינוך הוגן, או כל הזדמנות אמיתית במובנים של חיים כלכליים, ונשפטו לדורות של אלימות, אפליה והפליה. ואמריקה עדיין משלמת את המחיר של השחרור המקולקל של 1865.

אנו התחייבנו שלעולם לא ניתן לאנשים שיצאו מעבדות, בתקופתנו, לסיים כאזרחים מדרגה שנייה. זה פשוט לא הולך לקרות. ככה באמת נראה שחרור מעבדות. ילדים ששוחררו מעבדות בשוק הדיג בגאנה, מאוחדים מחדש עם הוריהם, ויחד עם הוריהם, מוחזרים לכפריהם לבנות מחדש את קיומם הכלכלי שיהיו חסינים מלהפוך לעבדים בלתי ניתנים לשעבוד.

עכשיו, אישה זאת גרה בכפר בנפאל. עבדנו שם בערך חודש. הם רק התחילו לצאת מסוג של עבדות תורשתית. הם רק התחילו להתעורר קצת קצת להיפתח אבל כשהתחלנו לדבר איתה, כשצלמנו את התמונה הזאת בעלי העבדים עדיין איימו עלינו מהצד. הם עדיין לא ממש נדחקו אחורה. פחדתי. פחדנו. אמרנו לה "את מודאגת? את חוששת?"

היא אמרה "לא, כי עכשיו יש לנו תקווה. איך יכול להיות שלא נצליח, כשאנשים כמוכם מהצד השני של העולם באים לכאן לעמוד לצידנו?"

טוב, אנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנו מוכנים לחיות בעולם שיש בו עבדות. אם לא ננקוט בפעולה, אנו משאירים את עצמנו חשופים לכך שמישהו אחר ימשוך בחוטים שקושרים אותנו לעבדות דרך המוצרים שאנו קונים, ודרך המדיניות של הממשלות שלנו. יחד עם זה, אם יש דבר אחד שעליו כל אדם יכול להסכים אני חושב שזאת ההסכמה שעבדות צריכה להיפסק

ואם יש פגיעה יסודית בכבוד האנושי שלנו שכולנו היינו אומרים שזה איום ונורא זאת העבדות. ואנו חייבים להגיד מה שווה כל האינטלקטואליות שלנו והכוח הפוליטי והכלכלי, ואני באמת חושב על הכוח האינטלקטואלי שיש כאן בחדר, אם לא נוכל לנצלו על מנת להביא את העבדות לסיומה? אני חושב שיש מספיק כוח אינטלקטואלי בחדר הזה להביא את העבדות לסיומה. ואתם יודעים מה? אם אנו לא יכולים לעשות את זה, אם אנחנו לא יכולים לנצל את הכוח האינטלקטואלי שלנו לסיים את העבדות, אז יש רק שאלה אחת אחרונה, האם אנחנו באמת חופשיים? טוב, תודה רבה. (מחיאות כפיים)