ג'ון אנדרקופלר מצביע על העתיד של ממשק המשתמש

אנחנו 26-25 שנה לאחר הופעתו של המקינטוש, שהיה ארוע מדהים ורב השפעה בהסטוריה של מממשק אדם מכונה, ובמחשוב באופן כללי. הוא שינה באופן מהותי את הדרך שבה אנשים חשבו על מחשוב, חשבו על מחשבים, איך משתמשים בהם וכמות האנשים שמסוגלים להשתמש בהם. למעשה זה היה כזה שינוי רדיקלי, שהצות החלוץ של פיתוח המקינטוש בשנים 82, 83, 84 נאלץ לפתח מערכת הפעלה שלמה מהיסוד. זה מסר קטן ומעניין, זהו לקח שמאז, לדעתי, אבד או נשכח או משהו. והלקח הוא שלמעשה, מערכת ההפעלה היא הממשק. והממשק הוא מערכת ההפעלה. זה כמו הארץ והמלך ב-"ארתור": הם בלתי ניתנים להפרדה, הם היינו הך. ופיתוח של מערכת הפעלה חדשה לא היה עניין קפריזי. זה לא היה ענין של כוונון כמה פונקציות גראפיות. לא היו פונקציות גראפיות. לא היו דרייברים לעכבר. ולכן זה היה הכרח.

אבל ברבע המאה שחלפה מאז, ראינו את כל היסודות של הטכנולוגיות התומכות - משתוללות. נפח הזכרון ונפח הדיסק הוכפלו פי משהו בין 10,000 ל-מליון. אותו דבר גם עם מהירות המעבד. רשתות, לא היו לנו רשתות בכלל בעת בה מקינטוש הוצג לראשונה. וזה הפך להיבט הכי חשוב של איך שאנחנו חיים עם מחשבים. וכמו כן, כמובן, הגראפיקה של היום: סכום של 87.94 דולר ב"בסט ביי" קונה עבורך יותר עוצמת עיבוד גראפית ממה שיכולת לקבל אפילו עבור מליון דולר מ-אס גי אי רק לפני עשור. אז קיבלנו גידול שלא יאמן. ואז, מהצד, קיבלנו את ה-ווב (רשת האינטרנט) ובמידה גדלה והולכת את מחשוב הענן, שזה משהו פנטאסטי, אבל גם בהבט בו הממשק הוא דבר חיוני, סוג של הסח הדעת. וכך שכחנו לפתח ממשקים חדשים. בהחלט ראינו בשנים האחרונות הרבה שינויים ביחס לזה. ואנשים מתחילים להתעורר בנוגע לכך. אז מה קורה בהמשך? לאן ממשיכים מכאן?

הבעיה, כפי שאנו רואים אותה, מתקשרת למילה אחת פשוטה: "מרחב" או, בבטוי אחד פשוט, הגאומטריה של העולם האמיתי. מחשבים ושפות התכנות שאיתן אנחנו מדברים אליהם, שאיתן אנחנו מלמדים אותם, הם אטומים באופן קיצוני כשמדובר במרחב. הם לא "מבינים" מושגי מרחב של המציאות. זה מצחיק משום שאנחנו דווקא מאכלסים את המרחב בתכיפות והיטב. הם גם לא מבינים זמן, אבל זה נושא לשיחה נפרדת.

אז מה קורה אם אתה מתחיל להסביר להם מרחב? דבר אחד שתוכל לקבל הוא משהו כמו ה"חדר זוהר". החדר הזוהר הוא מערכת שבה נחשבים אמצעי הקלט והפלט כמקום אחד. זה פשוט באופן מוזר, ובכל זאת זה רעיון שטרם נחקר. כשאתה משתמש בעכבר, היד מונחת כאן למטה על משטח העכבר. זה אפילו לא על אותו מישור כמו מה שאתה חושב עליו. הפיקסלים נמצאים למעלה על הצג. כאן היה חדר שבו כל הקירות, הרצפה, התקרה, חיות מחמד, עציצים כל מה שהיה בו, אפשרו לא רק תצוגה אלא גם חישה. והמשמעות של זה היא שהקלט והפלט נמצאים באותו מרחב, וכך מאפשרים משהו כזה. זהו אחסון דיגיטאלי במיכל פיסי. התמצית היא כמו עם אובייקטים אמיתיים בעולם האמיתי. צריכים לחזור החוצה מכל מקום בו הנחת אותם ניסוי העיצוב הקטן הזה, שהיה משרד קטן, מכיר כמה טריקים נוספים. אם תציג לזה לוח שח, הוא מנסה להבין מה אתה מתכוון בכך. ואם אין להם מה לעשות, כלי משחק השח בסופו של דבר משתעממים ומדלגים החוצה.

האקדמאים שמנחים את העבודה הזו חשבו שזה יותר מדי היתולי ולכן בנינו אפליקציה רצינית עד מוות כמו האבטיפוס לשולחן עבודה אופטי שבו פקק משחת שיניים על לוח קרטון הופך ללייזר. מפצלי הקרן והעדשות מיוצגים על ידי חפצים פיזיים, והמערכת מקרינה את הנתיב של קרן הלייזר. וכך קיבלנו ממשק חסר ממשק. אתה מפעיל את העולם כמו שאתה מפעיל את העולם האמיתי. כלומר, עם הידיים. באופן דומה, מנהרת רוח דיגיטלית עם רוח דיגיטלית. נושבת מימין לשמאל. לא כל כך יוצא דופן, לא המצאנו את המתמטיקה. אבל אם תציג את זה על צג או על פאנל שטוח, זה יהיה חסר משמות להרים מול זה אוביקט כלשהו, אוביקט של עולם אמיתי בתוך זה. כאן העולם האמיתי משתלב עם הסימולציה.

ולבסוף, כדי להציא את כל המעכבים, זאת מערכת שנקראת URP עבור מתכננים אורבאנים. שבה אנחנו נותנים לארכיטקטים ומתכננים אורבאנים בחזרה את המודלים שהחרמנו להם כשהתעקשנו שישתמשו במערכות תיב"מ. ואנחנו גורמים למכונה לפגוש אותם בחצי הדרך. זה מקרין צל דיגיטאלי כפי שאתם רואים כאן. ואם מוסיפים כלי כמו שעון הפוך. אפשר לשלוט במיקום השמש בשמיים. אלו צללים של 8:00 בבוקר. הם מתקצרים בשעה תשע. וכאן אתם מסובבים את השמש. צל קצר בצהריים וכן הלאה. אנחנו בונים סדרה של כלים כמו אלו. ישנם מצבי צל מורכבים שילדים יכולים להפעיל, למרות שאין להם שום יד לגבי תכנון אורבאני, כדי להזיז בניין אתה פשוט מושיט את היד ומזיז את הבניין. שרביט-חומרים הופך את הבניין לסוג של עיצוב של פרנק גארי שמחזיר אור לכל הכוונים. האם אתה מסנוור עוברי דרך ונהגים על הכביש המהיר? כלי מד-טווח מחבר מבנים מרוחקים, בניין וכביש, האם הולך להיתבע על ידי ועדת התכנון האזורית? וכן הלאה. ועכשיו, אם הרעיונות האלו נשמעים מוכרים או אולי מיושנים, זה מצויין. הם צריכים להיות מוכרים.

העבודה הזו היא בת 15 שנים. החומר הזה אומץ על ידי MIT ועל ידי מדיה לאב. תחת הנחיתו המעולה של פרופסור הירושי אישיי, מנהל של קבוצת טנג'יבל מדיה. זו היתה העבודה הזו שראה אלכס מקדואל, אחד ממתכנני ההפקה האגדתיים בעולם. ארתור תכננן סרט עצמאי, קטן, אמנותי, שנקרא דוח מיוחד, עבור סטיבן שפילברג. והזמין אותנו לבוא מ-MIT ולתכנן את הממשק שיופיע בסרט הזה. והדבר הטוב בקשר לכך היה שאלכס היה כל כך מחוייב לכך שהרעיון יראה סביר, הרעיון שהתחזית ל-2054 שמצטיירת בסרט תהייה אמינה, שהוא הרשה לנו לקחת את עבודת התכנון כאילו שהיתה פרוייקט מחקר ופתוח. והתוצאות הן, במידה מסויימת, משהו נצחי, באופן משביע רצון. אנשים עדיין מתיחסים לקטעים ב"דוח מיוחד" כשמדברים על תכנון ממשק משתמש חדש. וזה הוביל, באופן מוזר, לסגירת מעגל, כדי לבנות את הרעיונות למה שאנחנו מאמינים שהוא העתיד ההכרחי של ממשק אדם-מכונה, סביבת התפעול המיוחדת, כפי שאנחנו מכנים אותה.

אז יש לנו כל מיני דברים, כמה תמונות. ו, תוך שימוש ביד, אפשר למעשה לתרגל שש דרגות חופש, שש רמות של בקרי נווט. וזה נחמד לרחף דרך העין של מר בקט. ואפשר לצאת בחזרה החוצה דרך האורנגאוטן המפחיד. והכל נחמד וטוב. בואו נעשה משהו יותר קשה. יש לנו כאן ערמה של תמונות נפרדות. אפשר לרחף סביבן. ניווט הוא נושא עיקרי צריך להיות אפשרי לנווט בשלשה מימדים. הרבה ממה שקיווינו ממחשבים שיעזרו לנו בו, מההתחלה, הוא מיסודו קשור למרחב. ואת החלק שאינו קשור למרחב אפשר ברוב המקרים להפוך למרחבי. כדי לאפשר לרשת המוחית שלנו להבין את זה טוב יותר. אפשר לפזר את כל זה בהרבה דרכים שונות. אפשר לזרוק את זה ככה. בואו נאתחל את זה. אפשר לארגן את זה ככה.

וכמובן, לא לדובר פה רק על ניווט, אלא גם על ביצוע שינויים. ואם אנחנו לא אוהבים משהו או אם אנחנו סקרנים מאוד בנוגע למשהו, הזיוף המדעי של ארנסט הקל, אפשר לשלוף אותם כך. ואז אם הגיע הזמן לניתוח, אפשר לסגת קצת ולבקש התפלגות אחרת. בואו נרד קצת ונרחף מסביב. וזו דרך שונה להסתכל על דברים. ואם אתם יותר אנליטים בטבעכם אולי תרצו להסתכל על זה בצורת התפלגות הצבע. ועכשיו הכל ממויין לפי צבע, זוויות ממופות לפי צבע. ועכשיו אם נרצה לבחור משהו, שלושה מימדים, מרחב, הרעיון שמגששים בידיים במרחב אמיתי הופך למשמעותי משום שאפשר להגיע פנימה, לא בדו מימד, לא בדו מימד מזויף, אלא בתלת מימד אמיתי. הנה מספר מישורים לבחירה. ונבצע בחירה בוליאנית בגלל שאנחנו אוהבים צהוב וטפירים על דשא ירוק.

ומשם, אל העולם שבו נעשית עבודה אמיתית. כאן יש מערכת לוגיסטית, חלק קטן ממשהו שאנחנו כרגע בונים. יש הרבה אלמנטים. ודבר אחד מאוד חשוב הוא לשלב מידע מבוסס-טבלאות מסורתי, עם מידע תלת מימד ומידע גיאוגרפי מרחבי. אז הנה מקום מוכר. נחזיר את זה לשניה. אולי נבחר קצת מזה. ונפיק את הגראף הזה. ועכשיו עלינו להיות מסוגלים לרחף לכאן ולתת מבט מקרוב. אלו אלמנטים לוגיסטיים שמפוזרים ברחבי ארצות הברית.

דבר אחד שאינטרקציה של תלת מימד והרעיון הכללי של הטמעה של מיחשוב ומרחב מעניקה לנו, הוא ההרס הסופי של אותו זיווג מצער, אותו זיווג אחד-לאחד בין בני אדם ומחשבים. זאת הדרך הישנה, המנטרה הישנה, מכונה אחת, אדם אחד, עכבר אחד, מסך אחד. טוב, זה לא מתאים יותר. בעולם האמיתי ישנם אנשים שמשתפים פעולה, אנשים שצריכים לעבוד ביחד. ויש סוגי תצוגות שונים. ואולי נרצה להסתכל על המראות השונים. אולי נבקש קצת עזרה.

היוצר של אמצעי ההצבעה החדש יושב ממש כאן, אז אפשר להוציא את זה משם לשם. אלו מכונות שאינן קשורות. המחשוב במרחב ממיס את בעיות הרשת. אני אשאיר את זה שם משום שיש לי שאלה אל פול. פול הוא המתכנן של מטה הקסמים, ואולי יותר קל לבא לכאן ולהסביר לי אישית מה קורה פה. תרשו לי להעיף את אלו שלא יפריעו. בואו נפרק את זה, אני אמשיך ואפוצץ את זה, קווין, אתה יכול לעזור? תנו לי לראות אם אני יכול למצוא את לוח החיבורים. שימו לב, זה סוג של ניסוי שטח מיותר וחשיפה, אבל אנחנו עושים את זה במעבדה כל הזמן. טוב. עבודה בשיתוף פעולה, בין אם היא משותפת ובמקום אחד, או מרוחקת וייחודית, היא תמיד חשובה. ושוב, הדבר הזה, צריך להילקח בהקשר של מרחב.

ולבסוף אני רוצה להשאיר אתכם עם הצצה שלוקחת אותנו בחזרה לעולם הדמיון. זוהי מערכת שנקראת TAMPER, בעלת מבט גחמני קצת על מה שעתיד העריכה ומערכות ניהול ועריכת מדיה עשויים להיות. אנחנו באובלונג מאמינים שמדיה צריכה להיות נגישה באופן הרבה יותר עדין. יש לנו מספר רב של סרטים שתקועים כאן בפנים. בואו נוציא מספר אלמנטים. שאפשר לזפזפ בינהם כאפשרות. אפשר לתפוס אלמנטים מתוך החזית, ואז הם מתעוררים, חוזרים לחיים, ולמשוך אותם למטה אל השולחן כאן. נעבור לג'אק טאטי כאן ונתפוס את ידידנו הכחול ונשים גם אותו על השולחן. יתכן ונצטרך יותר מאחד. וכנראה שנצטרך, טוב, כנראה שנצטרך קאובוי למען האמת. (צחוק) אכן, בואו ניקח אותו. (צחוק) אתם רואים, קאובויים ואנשי פארסה צרפתיים לא הולכים טוב ביחד, והמערכת יודעת את זה.

הרשו לי לסיים עם מחשבה אחרונה אחת, והיא ש... אחד הכותבים הגדולים ביותר באנגלית בשלושת העשורים האחרונים אמר שאמנות גדולה היא תמיד מתנה. והוא לא הבחין בין נובלה שעולה 24.95, לבין משהו שעליך להוציא עליו 70 מליון דולר כדי לקנות את ה-"ורמיר" הגנוב. הוא דיבר על הנסיבות של היצירה שלו ועל הקיום שלו. ולדעתי הגיע הזמן שנבקש את אותו הדבר מהטכנולוגיה. הטכנולוגיה מסוגלת לבטא ולכלול בתוכה רוחב לב מסויים, ועלינו לדרוש זאת, למעשה. לכמה סוגים דומים של הטכנולוגיה הזו מרכז הכובד הוא שילוב של תכנון, שהוא חשוב באופן קריטי. אי אפשר לקבל יותר התקדמות בטכנולוגיה. אלא אם כן התכנון מובנה כבר מן ההתחלה. כמו יעילות. אנחנו, כבני אנוש, היצורים שיוצרים, וחייבים לודא שהמכונות שלנו מסייעות במשימה הזו ונבנות בדמות זו.

אני אשאיר אותכם בזה. תודה רבה.

(מחיאות כף)

קריס אנדרסון: אני אשאל את השאלה המתבקשת -- למעשה השאלה מאת ביל גייטס -- מתי? ג'.א: מתי? ק.א: מתי באמת? מתי בשבילנו לא רק באיזה מעבדה או מצגת? האם זה יוכל להיות לכולם או רק לחברות או למפיקי סרטים?

ג'.א.: לא. זה חייב להיות לכל אדם. זו המשימה שלנו לחלוטין. זה לא ייחשב להצלחה אלא אם כן נצעד את הצעד הגדול הבא. אני מתכון שחלפו 25 שנים. האם באמת יש מקום רק לממשק אחד? לא יתכן.

כ.א.: אבל האם הכוונה שליד השולחן שלך או בית, תצטרך מקרנים? מצלמות? כלומר, איך זה יוכל לעבוד?

ג'.א: לא זה יצטרך להיות מובנה במסגרת של כל צג. זה יהיה מובנה בארכיטקטורה. הכפפות יעלמו תוך חדשים או שנים. זה הכורח שזה יקרה.

כ.א.: כך שלדעתך, בעוד חמש שנים, אפשר יהיה לקנות את זה כחלק ממשק של מחשב סטנדרטי?

ג'.א: אני חושב שחמש שנים מעתה אם תרכוש מחשב, תקבל את זה.

כ.א.: טוב, זה מגניב. (מחיאות כפיים) לעולם יש תחביב להפתיע אותנו באשר לאיך משתמשים בדברים האלה בפועל. מה אתה חושב, מה לדעתך היא האפליקציה השולטת בשביל זה?

ג',א: זו שאלה טובה ואנחנו שואלים את עצמנו אותה מידי יום. כרגע, הלקוחות שהם המאמצים המוקדמים -- והמערכת שנפרשת בעולם האמיתי -- מבצעים את העבודה על מסדי נתונים גדולים, בעיות כבדות. בין אם זה לוגיסטיקה או ניהול שרשרת אספקה או גז טבעי ומיצוי מקורות טבעיים, שרותים פיננסים, תעשית תרופות, ביו-אינפורמטיקה, אלו כרגע הנושאים אבל זה לא אפליקציה שולטת. אני מבין מה אתה שואל.

כ.א.: קדימה, קדימה, אומניות לחימה, משחקים, קדימה. (צחוק) ג'ון. תודה לך על שהפכת מדע בדיוני למציאות.

ג'.א.: זה היה עונג גדול. תודה לך ולכולכם.

(מחיאות כפיים)