ג'ימי קאסיו על כלים לבניית עולם טוב יותר

העתיד שניצור יכול להיות עתיד שנוכל להתגאות בו אני חושב על זה כל יום, למעשה זוהי העבודה שלי אני מייסד ובעל טור בכיר ב-Worldchanging.com אלכס סטפן ואני הקמנו את וורלד-צ'ינגינג בסוף שנת 2003 ומאז אנחנו וצוות גלובי גדל של תורמים מתעדים את הכמות הגדלה באופן תמידי של פתרונות שקיימים שם בחוץ, ממש עכשיו ובאופק הנראה לעיין.

במשך מעט יותר משנתיים, כתבנו על בערך 4,000 פריטים -- מודלים הניתנים לשיכפול, כלים טכנולוגים ורעיונות חדשים -- כולם מעניקים לנו דרך לעתיד יותר בר-קיימא ,יותר שיוויוני ויותר נחשק. הדגש שלנו על פתרונות הוא די מכוון. ישנם אלפי מקומות ללכת אליהם, ברשת ומחוצה לה, אם כל מה שאתה מחפש זה את פיסת המידע העדכנית על כמה מהר עולמנו הקט הולך לעזאזל. אנחנו מעונינים להציע לאנשים אפשרות לפעול לגבי זה. אנו מתמקדים בעיקר בסביבה של כדור הארץ, אבל אנו מתייחסים גם לעניינים של פיתוח גלובלי, סכסוכים בינלאומים, שימוש אחראי בטכנולוגיות מתפתחות, ואפילו בתקומתה של מי שנקראת "מעצמת העל השניה" ועוד נושאים רבים.

ספקטרום הפתרונות בהם אנו דנים הוא למעשה די רחב, אך זה משקף גם את מגוון האתגרים הדורשים פיתרון וגם את סוגי החידושים שיאפשרו לנו לעשות זאת. דגימה קטנה ומהירה בקושי תוכל לגרד את פני השטח אבל כדי לתת לכם תחושה של הדברים שאני מכסים: כלים לטיפול מהיר באזורים מוכי אסון, כגון מחסה הבטון המתנפח; שימוש חדשני במדעי החיים כמו פרח שמשנה את צבעו בהמצאותם של מוקשים; בתים ומשרדים בתכנון סופר יעיל; הפצת חשמל המיוצר באמצעות באמצעים סולריים או בעזרת הרוח, באמצעות כוח הים או באנרגיות נקיות אחרות; רכבים מאוד מאוד יעילים של העתיד; רכבים מאוד יעילם הניתנים להשגה כבר עכשיו; ותכנון עירוני טוב יותר, כך שמלכתחילה לא תיאלצו לנסוע כל כך הרבה; גישות ביומינטיות לעיצוב המנצלות את היעילות של מודלים מהטבע גם ברכבים וגם במבנים; פרויקטים של מחשוב מבוזר שיעזרו לנו לבנות מודל חיזוי אקלימי. כמו כן יש מספר נושאים שדיברנו עליהם השבוע כאן ב-TED וכבר עסקנו בהם בעבר בוורלד-ציינג': עיצוב מערכות ירוק ומעבדת הייצור של MIT, ההשלכות של אריכות ימים קיצונית, פרויקט המחשב לכל ילד ואפילו "גאפמיינדר"

כאחד שנולד באמצע שנות השישים דור ה-,X מתקרב במהירות בלתי נסבלת ליום ההולדת הארבעים שלי, אני באופן טבעי נוטה לפסימיות. אבל העבודה בוורלד-ציינג' שיכנעה אותי, למרבה הפתעתי, שתגובות מוצלחות לבעיות העולם הן בכל זאת אפשריות. יתרה מכך, הגעתי להבנה שהתמקדות בתוצאות השליליות בלבד יכולה להסתיר מכם את עצם האפשרות של הצלחה. כמו שצפה המדען החברתי הנוורבגי אלווין לינדר, "פסימיות היא מותרות של זמנים טובים... בזמנים קשים, פסימיות היא הבאה עצמית, הגשמה עצמית של עונש מוות." האמת היא שנוכל ליצור עולם טוב יותר, ונוכל לעשות את זאת כבר היום. יש לנו את הכלים: ראינו רמז לכך לפני רגע, ואנחנו ממציאים כלים חדשים כל הזמן. יש לנו את הידע, וההבנה של כדור הארץ משתפרת בכל יום. וחשוב מהכל, יש לנו את המניע: יש לנו עולם שזקוק לתיקון, ואף אחד לא יעשה זאת במקומנו.

הרבה מהפתרונות שאני וחבריי מחפשים וכותבים עליהם כל יום יש כמה היבטים משותפים: שקיפות, שיתוף, והרצון להתנסות, והערכה למדע -- או, יותר במדויק, "מדע!" (צחוק) מרבית המודלים, הכלים והרעיונות בוורלד-ציינג' כוללים בתוכם שילובים של התכונות האלה, אז אני רוצה לתת לכם מעט דוגמאות אמיתיות כיצד עקרונות אלה משולבים ייחד בדרכים שמשנות את העולם.

אנו יכולים לראות ערכים משני עולם בכלים שצצים. כדי להפוך את הבלתי נראה לנראה -- כלומר, להבהיר את התנאים של העולם סביבנו שאחרת היו בלתי ניתנים לתפיסה. אנו יודעים שבני אדם לעתים משנים את התנהגותם כאשר הם יכולים להבין ולראות את ההשלכות של מעשיהם ולדוגמא קטנה, רבים מאיתנו חוו את השינוי בצורת הנהיגה המתקבלת מתוך ראיה של צג בזמן אמת של הקילומטרז' המראה בדיוק כיצד נהיגתו של אדם אחד משנה את צריכת הדלק של הרכב. בשנים האחרונות צפינו בעלייתם של המון חידושים בצורה בה אנו מודדים ומציגים צדדים של העולם שעלולים להיות גדולים מידי, מסובכים מידי, או פשוט חלקלקים מכדי לתופסם בקלות. טכנולוגיות פשוטות, כמו התקני קיר שמציגות לנו בכמה חשמל אנו משתמשים בבית, ומה התוצאה אם אתה סוגר כמה מנורות -- לדבר כזה יכול להיות אפקט מיידי וחיובי על השימוש שלנו באנרגיה. כלים קהילתיים, כגון מסרונים, שיכולים להודיע לך על כמות האבקנים באוויר ומתי האוויר מסוכן לנשימה או כאשר אסון טבע מתחיל להתגלגל, יכול לתת לך את היכולת להגיב בזמן לאירוע. מיצגים עשירי מידע כגון מפות של מקומות שבהם זקוקים לתרומה, או מפות שמציגות את הקטבים הנעלמים, מאפשרות לנו הבנה טובה יותר של המידע והזרימה של התהליכים המשפיעים על כולנו.

אנו יכולים לראות ערכים משני עולם בפרוייקטים מחקריים שמחפשים לפגוש את צורכי הבריאות העולמיים דרך גישה פתוחה למידע ולשיתופי-פעולה. עכשיו, יש כמה אנשים שמדגישים את הסכנות שבמערכות ידע שכאלו, אבל אני משוכנע שהיתרונות שבמערכות ידע שכאלו הם הרבה יותר חשובות. לדוגמא, ירחוני גישה פתוחה כגון ה"ספרייה הפתוחה של המדע", הופך את המחקרים הכי חדישים חינם לכולנו -- לכל אחד ואחד בעולם. ולמען האמת כמות גדלה והולכת של מו"לים של מגזיני מדע מאמצים את המודל הזה. בשנה שעברה, מאות חוקרי ביולוגיה וכימיה מתנדבים מסביב לעולם עבדו יחד כדי למפות את הגנום של טפיל שאחראי לכמה מהמחלות החמורות של העולם המתפתח: מחלת השינה, שושנת יריחו, וצ'אגס. כעת ניתן למצוא את ניתוח הגנום הזה בבנקים של מידע פתוח בכל העולם, וזה יתרון עצום לחוקרים המנסים למצוא תרופות למחלות אלו. אך הדוגמא האהובה עליי תהייה התגובה העולמית למגפת הסארס בשנת 2003-2004 שהסתמכה על גישה למאגר הגננטי המלא של הווירוס מכל העולם. הקונסוליה האמריקאית למחקר בדו"ח מעקב על ההתפרצות במיוחד ציינו את הנגישות לרצף הגנטי כסיבת המפתח לכך שהטיפול בסארס פותח במהירות כה רבה.

ואנו יכולים לראות ערכים משני עולם במשהוא פשוט כמו טלפון סלולארי. אני כנראה יכול לספור ביד אחת את כמות האנשים בחדר הזה שאינם משתמשים בטלפון סלולארי -- ואיפה אוברי? אני יודע שהוא לא משתמש נכון? (צחוק) לרבים מאיתנו, טלפון סלולרי הפך להיות כמעט שלוחה שלנו, ואנחנו ממש עכשיו מתחילים לראות את השינוי החברתי שיכולים להביא הטלפונים הניידים. יכול להיות שאתם כבר יודעים כמה מאפקטים הכוללים: באופן גלובאלי, יותר טלפונים עם מצלמה נמכרו שנה שעברה יותר מכל סוג מצלמה אחרת, ומספר גדול של אנשים חיים את חייהם דרך עדשת המצלמה, ועל גלי הרשת -- ולפעמים אפילו נכנסים לדפי ההיסטוריה. בעולם המתפתח, טלפונים ניידים הפכו למניעים לכלכלה. מחקר מהשנה שעברה מראה קשר ישיר בין הגדילה בשימוש בטלפונים ניידים ובין הגדילה בתוצר הלאומי הגולמי ברחבי אפריקה. בקניה, דקות שיחה ממש הפכו לתחלופה למטבע. ההשלכות הפוליטיות של הטלפונים הניידים גם הן משמעותיות, החל מהודעות טקסט ששתפו את קוריאה ועזרו בהפלת השלטון, ועד פרוייקט "בלייר ווטש" בבריטניה, אשר שם עין על פוליטיקאים המנסים לחמוק מהעיתונות. (צחוק)

וזה רק עומד להפוך לפרוע יותר. סאונד ווידאו באיכות גבוהה, תמיד ברשת, אפילו מכשירים שנועדו ללבישה במקום להכנסה לכיס, ישנו את צורת חיינו במידה שרק מעטים יכולים להעריך. זו לא הגזמה להגיד שהטלפון הנייד הוא בין הטכנולוגיות החשובות ביותר בעולם. ובקונטקסט הזה המשתנה במהירות, זה אפשרי לדמיין עולם בו הטלפון הנייד הופך לדבר הרבה יותר ממדיום לאינטראקציה סוציאלית.

כבר מזמן אני מעריץ את תוכנית ויטנס, ופטר גבריאל סיפר לנו בפרטים על כך ביום רביעי, במצגת המרגשת שלו. ואני ממש שמח במיוחד לראות את הדיווח שויטנס עומדים לפתוח פורטל רשת לאפשר למשתמשים בעלי מצלמות דיגיטליות ומצלמות טלפון לשלוח את התיעודים שלהם על גבי האינטרנט, במקום רק לסחוב ביד את הקלטת. לא רק שזה מוסיף דרך חדשה ואולי בטוחה יותר לתעד ניצול, זה גם פותח את התוכנית לדור החדש הבינלאומי והדיגיטלי.

עכשיו, דמיינו מודל דומה עבור רישות פעילי איכות סביבה. דמיינו פורטל רשת האוסף תיעודים של עדויות של מה שקורה לכוכב: שם מידע וחדשות בקצה עצבעותיהם של אנשים מכל הסוגים, ופעילים וחוקרים עד אנשי עסקים ודמויות פוליטיות. זה ידגיש את השינוים שבדרך אבל חשוב מכך יתן קול לאנשים שמוכנים לעבוד כדי לראות עולם חדש, טוב יותר, מתקיים. זה יעניק לאזרחי יום יום את הסיכוי לשחק תפקיד בהגנה על הכדור. זה יהיה, למעשה, פרוייקט "עדי הכדור". עכשיו, כדי להבהיר, בשיחה זו אני משתמש בשם "עדי הכדור" כחלק מתסריט, פשוט כקיצור, עבור מה שהפרוייקט הדמיוני יכול לשאוף אליו, לא לתפוס טרמפ על העבודה הנהדרת של אירגון ויטנס (מאנגלית - עדות). זה באותה הקלות יכול היה להיקרא "פרוייקט שקיפות סביבתית," "המון חכם למען בטיחות טבעית" -- אבל "עדי הכדור" קל יותר להגיד.

הרבה מהאנשים המשתתפים ב"עדי הכדור" יתמקדו בבעיות אקולוגיות, בהשפעת האדם או שלא, במיוחד פשעים סביבתיים ומקורות משמעותיים של גזי חממה ופליטה. זה מובן וחשוב. אנחנו צריכים תיעוד טוב יותר של מה שמתרחש על הכוכב אם אנחנו רוצים סיכוי כלשהו לתקן את הנזק. אבל פרוייקט "עדי הכדור" לא חייב להיות מוגבל לבעיות. כמסורת וורלד-צ'ינג' הטובה הוא יכול גם לשמש כחלון ראווה לרעיונות טובים, פרוייקטים מצליחים ומאמצים לעשיית שינוי הראויים להרבה יותר הצגה. "עדי הכדור" יראה לנו שני דברים: העולם שאנחנו משאירים מאחור, והעולם שאנחנו בונים לדורות הבאים.

ומה שהופך את התסריט הזה למושך במיוחד בשבילי הוא שאנחנו יכולים לעשות את זה היום. המרכיבים העיקריים כבר נפוצים מאוד. טלפוני מצלמה, כמובן, יהיו בסיסיים לפרוייקט. ועבור רבים מאיתנו, הם הדבר הכי קרוב לכלי אינפורמציה הנמצאים עלינו תמיד. אנחנו עלולים לא לזכור להביא איתנו את המצלמה הדיגיטלית לכל אשר נלך, אבל מעטים מאוד מאיתנו שוכחים את הטלפונים. אתם יכולים אפילו לדמיין גירסא של התסריט הזה בה אנשים ממש בונים את הטלפון שלהם. במהלך השנה האחרונה, האקרי חומרה הפועלים בקוד פתוח המציאו כמה מודלים של טלפונים ניידים עובדים מבוססים לינוקס, ופרוייקט "טלפון הכדור" יכול לנבוע מסוג כזה של פרוייקט. ובצד השני של הרשת, יהיה שרת אליו יכולים אנשים לשלוח את התמונות והמסרים, נגיש מהרשת, משלב שירות שיתוף תמונות, רשתות חברתיות ומערכות שיתוף וסינון שיתופיות. עכשיו, אתם אנשים ה-רשת 2.0 שבקהל יודעים על מה אני מדבר, אבל למען אלו מכם עבורם המשפט האחרון היה בשפת ירח משוגעת, אני פשוט מתכוון לזה: החלק המקוון של פרוייקט "עדי הכדור" יוקם על ידי משתמשים, העובדים ביחד ובצורה פתוחה. זה ממש מספיק כדי להתחיל לבנות רשומות של מה שמתרחש לכוכב, אבל אנחנו יכולים לעשות יותר.

אתר "עדי הכדור" יכול גם לשמש כנקודת איסוף עבור כל סוגי המידע על התנאים מסביב לכדור הנאספים על ידי חיישנים סביבתיים המחוברים לטלפון הסלולרי. לא רואים את המכשירים האלה כתוספות לטלפונים עדיין, אבל סטודנטים ומהנדסים מסביב לעולם כבר חיברו חיישנים אטמוספריים לאופניים ומחשבי כף יד ורובוטים זולים ועל גבי יונים -- זה פרוייקט המתרחש ממש עכשיו באוניברסיטת אירוין, המשתמש בחיישנים על גבי ציפורים כדרך למדידת זיהום אוויר. זה ממש לא מופרך לדמייך את אותו דבר על טלפון הנישא על ידי אדם. והרעיון של חיבור חיישן לטלפון הוא לא חדש: יצרני טלפונים מסביב לעולם מציעים טלפונים המגלים ריח רע מהפה, או מציעים לך לדאוג לגבי חשיבה מוגברת לשמש. החברה השוודית, "אופסלה ביומדיקל", יותר ברצינות, מייצרת תוסף לטלפון נייד היכול לנתח בדיקת דם בשטח, להעלות את המידע, ולהציג את התוצאות. אפילו המעבדות הלאומיות של לורנס ליברמור נכנסו לתחום, ותכננו אבטיפוס של טלפון בעל מד קרינה למציאת פצצות "מלוכלכות".

זה מגוון עצום של חיישנים קטנים וזולים בשוק, וניתן בקלות לדמיין מישהו מרכיב טלפון היכול למדוד טמפרטורה, פחמן דו חמצני או רמת מטאן, נוכחות של כמה רעלים ביולוגיים -- אולי, עוד כמה שנים, אפילו נוכחות של שפעת העופות הנישאת באוויר. אתם יכולים לראות אך מערכת שכזאת יכולה להתאים בדיוק לפרוייקט InSTEDD של לארי בריליאנט. ניתן לתייג את כל המידע הזה באינפורמציה גיאוגרפית ולשלבו במפות ברשת כדי לאפשר צפיה וניתוח קלים. וזו נקודה השווה איזכור במיוחד. האפקט של מפות בגישה חופשית ברשת בשנה או שנתיים האחרונות היה פשוט מדהים. מפתחים מסביב לעולם המציאו מגוון מדהים של דרכים להוסיף שכבות מידע שימושי על המפות האלה, מקווים של אוטובוסים עד סטטיסטיקות של פשעים ועד ההתקדמות הגלובלית של שפעת העופות. "עדי הכדור" יקח את זה רחוק יותר, ויקשר את מה שאתם רואים עם מה שאלפים או מליונים אחרים רואים מסביב לעולם.

זה די מרגש לחשוב על מה ניתן להגשים אם משהו כזה אי פעם יתקיים. יהיה לנו ידע הרבה, הרבה יותר טוב לגבי מה שמתרחש על הכדור שלנו מבחינה סביבתית ממה שניתן להשיג על ידי לווינים כמה רשתות חיישנים ממשלתיות ספורות. זו תהיה גישה שיתופית, מהתחתית מעלה למודעות סביבתית והגנה, היכולה להגיב לחששות עולים בצורת ההמון החכם -- ואם צריך צפיפות חיישנים גבוהה יותר, פשוט צריך לגרום ליותר אנשים להגיע. והכי חשוב, אתם לא יכולים להתעלם מכמה חשובים הטלפונים הניידים לצעירים בעולם. זו מערכת שיכולה לשים את הדור הבא בקו החזית של איסוף המידע הסביבתי. וכשאנחנו עובדים על דרכים למתן את האפקטים הגרועים ביותר של הפרעה לאקלים, כל פיסת מידע חשובה. מערכת כמו "עדי הכדור" תהיה כלי בו כולנו נוכל לקחת חלק בשיפור המידע שלנו, ובסופו של דבר, שיפור הכוכב עצמו.

עכשיו, כפי שאמרתי בפתיחה, יש אלפים רבים של רעיונות טובים שם בחוץ, אז למה העברתי את מירב זמני בסיפורים על דבר שאינו קיים? בגלל שככה יכול המחר להיראות: שיתוף פעול גלובלי, מגובה בטכנולוגיה, ומגיעה ממטה למעלה על מנת להתמודד על המשבר הגדול ביותר איתו הציביליזציה שלנו התמודדה. אנחנו יכולים להציל את הכדור, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד -- אנחנו זקוקים אחד לשני. אף אחד לא עומד לתקן את העולם עבורנו, אבל בעבודה ביחד, בשימוש בהמצאות בטכנולוגיות ותקשורת אנושית ביחד, יכול להיות שאנחנו יכולים לתקן זאת בעצמנו. יש בקצות אצבעותינו קרן שפע של מודלים, כלים חזקים ורעיונות חדשניים אשר יכולים לעשות שינוי משמעותי בעתיד של הכוכב שלנו. אנחנו לא צריכים לחכות לכדור קסום שיציל את כולנו; כבר יש לנו מחסן של פתרונות המחכים שישתמשו בהם. ישנו מערך מהמם של פלאים, לרוחב מגוות תחומים, וכולם אומרים לנו את אותו הדבר: הצלחה יכולה להיות שלנו אם אנחנו מוכנים לנסות. וכמו שאנחנו אומרים בוורלד-צ'יינג', עולם אחר הוא לא רק אפשרי; עולם אחר כבר כאן. כל שאנחנו צריכים לעשות הוא לפקוח את עינינו. תודה רבה לכם.