איאן גולדין: מנווטים בעתידנו הגלובלי

העתיד, כפי שידוע לנו, מאוד לא צפוי. המוחות הטובים ביותר, במוסדות המשובחים ביותר לרוב לא תופסים את זה. זה קורה בטכנולוגיה. זה קורה בפוליטיקה, שם המלומדים, אנשי ה CIA, ה MI6, תמיד מפספסים. ובוודאי בתחום הכלכלה. כאשר מוסדות שהוקמו כדי לחשוב על העתיד, קרן המטבע הבינלאומית, הבנק להסכמים בינלאומיים, הפורום ליציבות פיננסית- אף אחד לא צפה מה עומד להתרחש. יותר מ- 20,000 כלכלנים, שזה תפקידם, מאוד קשה להתקבל, לא הבינו מה קורה.

הגלובליזציה הופכת מורכבת יותר. והשינוי הזה מהיר יותר. העתיד יהיה יותר בלתי צפוי. עיור, אינטגרציה, כאשר הם משולבים, הם מובילים לתחייה מחודשת. זה קרה לפני אלף שנה. 40 השנה האחרונות היו יוצאות מן הכלל. תוחלת החיים עלתה בכ-25 שנה. זה לקח מאז ימי האדם הקדמון להגיע לזה. ההכנסה עלתה עבור רוב אוכלוסיית העולם, למרות שהאוכלוסיה צמחה בכשני ביליון בני אדם בתקופה זו. והבורות פחתה, מכ-½ מהאוכלוסייה לכדי כ- ¼ מאוכלוסיית כדור הארץ. הזדמנות עצומה, משחררת פוטנציאל חדש לחדשנות, להתפתחות.

אך אליה וקוץ בה. ישנם שני עקבי אכילס לגלובליזציה. ישנו עקב אכילס של אי שוויון הולך וגדל. אלה שמרגישים בחוץ, זועמים, אלה שלא משתתפים. גלובליזציה אינה כוללת כל. עקב האכילס השני הוא המורכבות. שבריריות הולכת וגדלה, פריכות הולכת וגדלה. מה שקורה במקום אחד, מהר מאוד משפיע על כל דבר אחר. זהו סיכון מערכתי, הלם מערכתי. ראינו את זה במשבר הכלכלי. ראינו את זה במגפת השפעת. זה יהפוך להיות מדבק, ועלינו לפתח גמישות כלפיו.

הרבה מזה נובע כתוצאה ממה שקורה בחזית הטכנולוגיה. היו קפיצות ענק. יהיה שיפור דרמטי במה שאפשר לקבל תמורת אותו המחיר במיחשוב עד שנת 2030. זאת החוויה של מה שקרה ב-20 שנה האחרונות. זה יימשך. המחשבים שלנו, המערכות שלנו יהיו פרימיטיביות כפי שחללית האפולו פרימיטיבית היום. הטלפונים הניידים שלנו חזקים יותר ממנוע חללית האפולו בכללותו. הטלפונים הניידים שלנו חזקים יותר מחלק מהמחשבים החזקים ביותר לפני 20 שנה. אז למה זה יגרום? זה יצור הזדמנויות עצומות בתחום הטכנולוגיה. מזעור גם. תיהיה יכולת בלתי נראית. יכולת בלתי נראית בגופינו, במוחינו, ובאוויר. זוזי קרדית האבק ברפליקציה ממוזערת.

היכולת הזאת לעשות כל דבר בדרכים חדשות משחררת פוטנציאל, כמובן בתחום הרפואה. זהו תא גזע שפיתחנו כאן באוקספורד, מתוך תא גזע עוברי. אנו מסוגלים לפתח כל חלק מהגוף. יותר ויותר, במשך הזמן, נוכל לשחזר את זה גם מעורינו -- נהיה מסוגלים לשכפל חלקים מגופינו. פוטנציאל אדיר עבור הרפואה המשחזרת. אני לא מאמין שיהיו משחקים אולימפיים לנכים הרבה אחרי שנת 2030, בגלל היכולת הזאת לשחזר חלקים מגופינו. אך השאלה היא "למי יהיה את זה?".

ההתפתחות הגדולה הנוספת תיהיה בתחום הגנטיקה. היכולת ליצור, כפי שעכבר זה שונה באופן גנטי, למשהו שהולך פי שלוש יותר מהר, חי פי שלוש, נוכל לצמצם, כפי שעכבר זה יכול, לגיל המקביל לגיל 80 שלנו, תוך צריכת אותה כמות מזון בערך. אבל האם זה יהיה בהישג ידם של העשירים ביותר? של מי שיכול להרשות לעצמו? האם אני צועדים לעבר השבחת גזע מסוג חדש? האם רק אלה שיכולים להרשות זאת לעצמם יוכלו להיות רק הם גזע העל של העתיד? (צחוק)

כך שהשאלה הגדולה עבורנו היא "כיצד מנהלים את השינוי הטכנולוגי הזה?" כיצד נוודא שזה יצור טכנולוגיה כוללנית יותר, טכנולוגיה שמשמעותה היא שלא רק שנזדקן, אלא שנחכים, ושניהיה מסוגלים לתמוך בדורות ואוכלוסיות העתיד? אחד הביטויים הדרמטיים ביותר של שיפורים אלה יהיה המעבר מפירמידות אוכלוסיה, למה שניתן לכנות ארונות מתים של אוכלוסיות. כנראה לא תיהיה פנסיה או גיל פרישה בשנת 2030. אלה יהיו מושגים מיותרים. וזה לא יאפיין רק את המערב.

השינוי הדרמטי ביותר יהיה סוג חדש של פירמידות, גורדי שחקים, שיתרחשו בסין ובארצות רבות אחרות. אז תשכחו מפרישה, אם אתם צעירים. תשכחו מפנסיה. תחשבו על החיים ולאן הם הולכים. כמובן שהגירה תהפוך להיות חשובה ביותר. המלחמה על כשרון, הצורך למשוך אנשים, בכל רמות הכישורים, לדחוף את עגלות הזקנים שלנו, אבל גם כדי להניע את הכלכלות שלנו. החדשנות שלנו תיהיה חיונית.

התעסוקה בארצות העשירות תרד מכ-800 מיליון לכ-700 מיליון מהאנשים האלה. המשמעות היא קפיצה מסיבית בהגירה. כך שהדאגות, הדאגות הגזעניות של היום, בפני הגירה, יתהפכו, בעוד אנו מחפשים בני אדם שיעזרו לנו לסווג את הפנסיות שלנו ואת כלכלות העתיד שלנו. ואז, הסיכונים המערכתיים. אנו מבינים שאלה יהפכו להיות הרבה יותר מדבקים, שמה שאנו רואים היום, הוא המארג הזה של חברות, של מערכות, מהודק על ידי טכנולוגיות, מזורז על ידי מערכות ניהול "בדיוק בזמן" רמות נמוכות של מלאי מעבירות את הגמישות לאחריותם של אחרים.

הנפילה במגוון צורות החיים, שינויי אקלים, מגפות, משברים פיננסים: זה יהיה המטבע עליו נחשוב. וכך, מודעות חדשה תצטרך להתעורר, לגבי הדרך בה נתמודד עם אלה, כיצד ננייד את עצמנו, באופן חדש, ונצליח ביחד, כקהילה לנהל סיכון מערכתי. זה ידרוש חדשנות. זה ידרוש את ההבנה שתהילת הגלובליזציה עלולה להיות גם נפילתה. זו עשויה להיות המאה הטובה ביותר שלנו בזכות ההישגים. או שתיהיה הגרועה ביותר. וכמובן עלינו לדאוג ליחידים. במיוחד אותם יחידים החשים שנותרו בחוץ, בדרך זו או אחרת.

ליחיד תיהיה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של האנושות, היכולת, עד שנת 2030, להשמיד את כדור הארץ, להרוס הכל, על ידי יצירת פתוגן ביולוגי למשל. כיצד נתחיל לארוג יחדיו את השטיחים האלה? כיצד נתחיל לחשוב על מערכות מורכבות בדרכים חדשות? זה האתגר של המלומדים, ושל כל אלה המעורבים בחשיבה על העתיד. שארית חיינו יתרחשו בעתיד. עלינו להיערך לקראת זה עכשיו. עלינו להבין שמבנה הפיקוח בעולם התאבן. הוא לא מסוגל להתחיל להתמודד עם האתגרים שיבואו. עלינו לפתח דרך חדשה לניהול כדור הארץ, כקהילה, באמצעות תבונה קולקטיבית.

אנו יודעים, ואני יודע, מתוך ניסיוני האישי, שדברים מדהימים עשויים לקרות, כאשר יחידים וקהילות משתפים פעולה על מנת לשנות את עתידם. אני עזבתי את דרום אפריקה. וכעבור 15 שנה, לאחר שחשבתי שלעולם לא אשוב, היה לי את הזכות והכבוד לעבוד תחת שלטונו של נלסון מנדלה. זה היה נס. אנו מסוגלים לייצר ניסים, ביחד, בימינו אנו. זה חיוני שנעשה את זה. זה חיוני שהרעיונות המטופחים ב TED שהרעיונות עליהם אנו חושבים, מייחלים להם, ונוודא שזו תיהיה המאה המפוארת ביותר, ושלא תהיה זו מאה של אסון -על והתמוטטות-על. תודה רבה. (מחיאות כפיים)