גרגורי סטוק: לשדרג זה אנושי

עתיד החיים, וההתפתחות של הביולוגיה שלנו -- ותגבירו את האורות מעט. אין לי שקופיות. אני רק עומד לדבר -- על לאן זה יקח אותנו.

ואתם יודעים, ראיתי את כל החזונות של ההרצאות הראשונות. זה כמעט גרם לי להרגיש מעט אשם שיש לי שיחה מרוממת על העתיד. הרגשתי טעות לעשות זאת במובן מסויים. ועדיין, אני לא באמת חושב שזה כך מפני שכשזה מגיע לעניין, זה המסלול הרחב ביותר שכנראה ישאר - מה שאנשים בעתיד יזכרו על התקופה הזו.

אני רוצה לדבר איתכם מעט על למה חזונם של ג'רמי ריבקינס, שרוצה לאסור על סוג זה של טכנולוגיות, או של ביל ג'ויס שרוצה להעלים אותן, הם למעשה, ללכת בדרכם יהיה טרגדיה בשבילנו. אני מתמקד בביולוגיה, מדע הביולוגיה. הסיבה שאני עושה את זה היא בגלל שאלה עומדים להיות התחומים שיהיו הכי חשובים לנו. הסיבה לזה היא באמת פשוטה. זה בגלל שאנחנו בשר ודם. אנחנו יצורים ביולוגיים. ומה שאנחנו יכולים לעשות עם הביולוגיה שלנו יעצב את עתידנו וזה של ילדנו וזה של ילדיהם -- אם נתגבר על ההזדקנות, אם נלמד להגן על עצמנו מאלצהיימר, ומחלות לב, וסרטן.

אני חושב ששיקספיר באמת אמר את זה יפה. ואני למעשה מתכוון להשתמש במילותיו באותו סדר בו הוא השתמש. (צחוק) הוא אמר, "וכך משעה לשעה אנחנו מבשילים ומבשילים. ואז משעה לשעה לשעה אנחנו נרקבים ונרקבים. ואז תולים את הסיפור." החיים הם קצרים, אתם יודעים. ואנחנו צריכים לחשוב קצת על תכנון. כולנו בסופו של דבר, אפילו בעולם המפותח, חייבים לאבד את כל מה שאנחנו אוהבים. וכשאתם מתחילים להרקב מעט, כל הסרטים שדחוסים בראשכם, כל ההרחבות שמרחיבות את מגוון הכוחות שלכם, עומדים להראות מעט משניים. ואתם יודעים, אני נעשה מעט אפור, כמו ריי קורצוויל, גם אריק דקסלר.

שם זה נעשה מרכזי בחיינו. עכשיו אני יודע שהיה הרבה הייפ על כוחנו לשלוט על ביולוגיה. אתם רק צריכים להביט בפרוייקט הגנום האנושי. זה היה רק לפני שנתיים שכולם דיברו על מציאת הגביע הקדוש של הביולוגיה. אנחנו מפענחים את הקוד של הקודים. אנחנו קוראים את ספר החיים. זה מזכיר מעט את 1969 כשניל ארמסטרונג הלך על הירח. וכולם התעסקו במרוץ לכוכבים החיצוניים. וכולנו ראינו את "2001 אודיסאה בחלל." אתם יודעים שזה 2003, ואין האל. ואין אודיסאה לירח שלנו, שלא לדבר על הירחים של צדק. ואנחנו עדיין אוספים חלקים של הצ'אלנג'ר. אז זה לא מפתיע שכמה אנשים תוהים אם אולי בעוד 30 או 40 שנה מהיום, אנחנו נביט אחורה לנקודה הזו בזמן, וכל הדיבורים על פרוייקט הגנום האנושי, ומה המשמעות של כל זה בשבילנו -- ובכן, זה באמת ישנה ממש מעט. ואני רק רוצה להגיד שזה ממש לא יהיה המקרה. מפני שמתי שאנחנו מדברים על הגנטיקה והביולוגיה שלנו, ושינוי ושיפור וכיוונון של הדברים האלה, אנחנו מדברים על לשנות את עצמנו. וזה דבר מאוד קריטי.

אם יש לכם ספק על איך הטכנולוגיה משפיעה על חיינו, אתם רק צריכים ללכת לכל עיר מרכזית. זה לא אדמות המרעה של אבותינו מהעידן הפלסטוסיני. מה שקורה הוא שאנחנו לוקחים את הטכנולוגיה הזו -- היא נהפכת ליותר מדוייקת, יותר בעלת יכולת -- ואנחנו הופכים אותה על עצמנו. לפני שהכל נגמר אנחנו עומדים לשנות את עצמנו באותה מידה בה שינינו את העולם סביבנו. זו עומד לקרות הרבה יותר מהר ממה שאנשים מדמיינים. בדרך לשם זה עומד לעשות מהפך שלם ברפואה ובבריאות; זה ברור. זה עומד לשנות את הדרך בה אנחנו מביאים ילדים. זה עומד לשנות את הדרך בה אנחנו מנהלים ומשנים את הרגשות שלנו. זה כנראה עומד לשנות את תוחלת החיים האנושית. זה באמת יגרום לנו לתהות מה זה להיות בן אדם.

ההקשר הרחב יותר של זה הוא שתי מהפכות חסרות תקדים שמתרחשות היום. הראשונה היא הברורה, מהפכת הסיליקון, אותה אתם מכירים ממש טוב. זה משנה את חיינו בדרכים כה רבות, וזה ימשיך לעשות את זה. והתמצית של כל זה, היא שאנחנו לוקחים את החול בין רגלינו, את הצורן הדומם לרגלינו, ואנחנו מפיחים רמת מורכבות לתוכו שמתחרה בזו של החיים עצמם, ואולי תעקוף אותה. וכתוצאה מזה, כילד של המהפכה, היא המהפכה בביולוגיה.

המהפכה הגנומית, פרוטאומיקה, מטבולומיה, כל ה"יה" האלה שנשמעים כל כך נפלא בבקשות למענקים ותוכניות עסקיות. מה שאנחנו עושים זה לתפוש שליטה על העתיד ההתפתחותי שלנו. אני מתכוון שאנחנו בעקרון משתמשים בטכנולוגיה לתקוע את האבולוציה בהילוך מהיר. זה לא כזה ברור לאן זה יקח אותנו. אבל עוד חמש עד עשר שנים אנחנו נתחיל לראות שינויים משמעותיים. השינויים המיידים מכולם שנראה הם דברים כמו רפואה. יהיה מעבר גדול לכיוון רפואה מונעת. כשנתחיל להיות מסוגלים לזהות את כל גורמי הסיכון שיש לנו כיחידים. אבל מי ישלם על כל זה? ואיך נבין את כל המידע המורכב הזה? זה עומד להיות אתגר של מערכות מידע מהדור הבא, זה לתקשר את כל המידע הזה.

יש פארמהגנומיקה, השילוב של פארמקולוגיה וגנטיקה: תפירת תרופות לפי פרופיל אישי שחואן דיבר על זה קודם לכן. עומדות להיות לזה השפעות מדהימות. ועומדים להשתמש בזה גם לדיאטה, ותיסוף תזונתי ועוד. אבל עומד להיות לזה השפעה גדולה מפני שיהיו לנו תרופות נישה. ואנחנו לא נהיה מסוגלים לתמוך בהוצאות האלה שיש היום לנו כדי ליצור תרופות שוברות קופות. תהליך האישור יתמוטט, למעשה. הוא איטי מדיי. יש בזה יותר מידי סיכון. וזה באמת לא מתאים לעתיד שאנחנו מתקדמים אליו.

דבר נוסף שאנחנו פשוט נצטרך להתמודד עם הידע הזה. זה באמת נפלא כשאנחנו שומעים, "אוה, 99.9 אחוז מהאותיות בקוד הן זהות. אנחנו כולנו זהים אחד לשני. זה לא נפלא?" ולהביט סביב ולדעת שמה שאכפת לנו ממנו באמת הוא ההבדל הקטן. אנחנו נראים אותו הדבר למבקר מכוכב אחר, אולי, אבל לא אחד לשני מפני שאנחנו מתחרים אחד עם השני כל הזמן. ואנחנו נצטרך להכיר בעובדה שיש הבדלים בינינו כאנשים שכולנו מודעים להם, וגם בין תתי אוכלוסיות של אנשים. להתכחש שזה המקרה זו לא התחלה טובה.

בעוד דור או שניים יהיו דברים עוד יותר משמעותיים שיקרו. אז נתחיל להשתמש בידע שלנו כדי לשנות את עצמנו. עכשיו אני לא מתכוון לזימים נוספים או משהו -- משהו שחשוב לנו כמו זקנה. מה אם נוכל לפתור את ההזדקנות ולהבין אותה -- נתחיל להאט את התהליך או אפילו להפוך אותו? זה ישנה לחלוטין את הכל. וזה ברור לכולם, שאם נוכל לעשות את זה, אנחנו בהחלט נעשה את זה, לא משנה מה ההשלכות.

השני הוא לשנות את הרגשות שלנו. אני מתכוון לריטלין, ויאגרה, דברים מהסוג הזה, פרוזאק. אתם יודעים, זה פשוט צעדי תינוק מסורבלים. מה אם תוכלו לקחת ערוב קטן של תרופות שיגרמו לכם להרגיש ממש מרוצים, פשוט מאושרים להיות אתם. האם תוכלו להתנגד לזה אם אין לזה תופעות לוואי? כנראה שלא. ואם לא, מי תהיו? למה אתם עושים מה שאתם עושים? אנחנו סוג של מונעים תוכניות אבולוציוניות שמנחות את ההתנהגות שלנו. זה יהיה מאוד מאתגר להתמודד עם זה.

הנושא השלישי הוא רביה. הרעיון שאנחנו נבחר את הגנים של הילדים, כשנתחיל להבין מה הגנים אומרים על מי שאנחנו. זה הפוקוס של ספרי "לעצב מחדש אנשים," בו אני מדבר על סוגי הבחירות שנעשה, והאתגרים שזו עומד להעמיד לפני החברה. יש שלוש דרכים ברורות לעשות את זה. הראשונה היא שיכפול. זה לא קרה. זה קרקס מדיה טוטאלי. זה יקרה עוד 5 עד 10 שנים. וכשזה יקרה זה לא יהיה עניין גדול. הלידה הדחוייה של תאום זהה לא תנער את החברה המערבית.

אבל יש דברים חשובים יותר שכבר קורים: סינון עוברים. לוקחים עובר של שישה עד שמונה תאים, אתם מוציאים תא אחד, מריצים בדיקות גנטיות על התא, ותלוי בתוצאות של הבדיקה אתם או משתילים את העובר או שנפטרים ממנו. זה כבר נעשה כדי להמנע ממחלות נדירות כיום. ובקרוב זה יהיה אפשרי להמנע מכל המחלות הגנטיות בדרך הזו. כשזה יעשה אפשרי זה יהפוך ממשהו שמשמש כאלה עם בעיות פוריות ושממילא עושים הפריית מבחנה, לעשירים שרוצים להגן על ילדיהם, לכולם בעצם. ובתהליך הזה זה ישתנה מלהיות רק בשביל מחלות, לבעיות פחות חשובות, כמו הסיכון למניה דיפרסיה או משהו, לבחירת אישיות, מזג, תכונות, דברים כאלה. כמובן עומדת להיות הנדסה גנטית. כניסה ישירות פנימה -- זה קצת יותר רחוק, אבל לא כל כך רחוק -- להכנס ולשנות את הגנים בתא הראשון בעובר. הדרך בה אני מנחש שזה יקרה היא שימוש בכרומוזומים מלאכותיים וכרומוזומים נוספים, אז נעלה מ46 ל47 או 48. ואחד שהוא לא תורשתי מפני שמי ירצה להעביר לילדיו את מרכיבי ההרחבה הישנים שהם קיבלו 25 שנה מוקדם יותר מהורייהם? זו בדיחה; ברור שהם לא ירצו לעשות את זה. הם ירצו את הגרסה החדשה.

ההשוואות החופשיות האלו עם (צחוק) מחשבים, ותכנות, הן למעשה הרבה יותר עמוקות מזה. הן באמת עומדות להגיע ולפעול בתחום הזה. עכשיו לא כל דבר שאפשר לעשות צריך לעשות. וזה לא יעשה. אבל כשמשהו הוא בר השגה באלפי מעבדות בכל העולם, שזה יהיה המקרה עם הטכנולוגיות האלו, כשיש מספרים גדולים של אנשים שמשתמשים בהן באופן מועיל, שזה כבר המקרה, וכשהן כמעט בלתי אפשריות לשיטור, זה לא שאלה של אם זה יקרה, זה איפה ומתי ואיך זה יקרה.

האנושות תלך בדרך הזו. והיא תעשה זאת משתי סיבות. הראשונה היא שהטכנולוגיות האלו הן ספין אוף של המחקר הרפואי מהזרם המרכזי שכל אחד רוצה שיקרה. זה ממומן מאוד מאוד -- בצורה נרחבת. השניה היא, אנחנו אנושיים. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו מנסים להשתמש בטכנולוגיה שלנו כדי לשפר את חיינו בדרך זו או אחרת. ולדמיין שאנחנו לא נשתמש בטכנולוגיות האלו כשהן יהיו זמינות, זו הכחשה של מי שאנחנו באותה מידה כמו לדמיין שנשתמש בטכנולוגיות האלו ולא נפחד ונדאג מאוד מזה. הקוים יטושטשו. והם כבר כך בין טיפול ושידרוג, בין טיפול ומניעה, בין צורך לרצון. זה באמת מרכזי, אני מאמין.

אנשים יכולים לנסות ולאסור את הדברים האלו. הם ללא ספק יעשו זאת. הם עשו. אבל בסופו של דבר כל מה שזה יעשה זה להעביר את הפיתוח למקום אחר. זה ירחיק את הדברים האלה מקו הראיה. זה יהפוך את הטכנולוגיה לעשירים מפני שהם בנקודה הטובה ביותר למנוע את החוקים מהסוג הזה. וזה ימנע מאיתנו את המידע שאנחנו צריכים כדי לעשות בחירות חכמות על איך להשתמש בטכנולוגיות האלו. אז, כמובן, אנחנו צריכים לדון בדברים האלו. ואני חושב שזה נפלא שאנחנו עושים את זה. אבל אנחנו לא צריכים להשלות את עצמנו ולחשוב שנגיע להסכמה על הדברים האלו. זה פשוט לא יקרה. זה נוגע בנו עמוק מדי. והם תלויים יותר מדי בהסטוריה, בפילוסופיה, בדת, בתרבות ובפוליטיקה. חלק מהאנשים יראו את זה כתועבה, כדבר הגרוע מכל, כפשוט נוראי. אחרים יגידו, "זה נפלא. זו הפריחה של המסע האנושי."

הדבר היחידי שבאמת מסוכן בסוג הטכנולוגיות הזה, זה שקל להתפתות מהן. ולהתמקד יותר מדי על כל האפשרויות הטכנולוגיות שקיימות. ולאבד קשר עם הקצבים הבסיסיים של הביולוגיה והבריאות שלנו. יש יותר מדי אנשים שחושבים שרפואה של טכנולוגיה גבוהה תשמור עליהם, תציל אותם, מאכילת יתר, מלאכול יותר מדי מזון מהיר, מלא להתעמל מספיק. זה לא יקרה.

בתוך הטכנולוגיה הנפלאה הזו, וכל הדברים שקורים, זה באמת מעניין מפני שיש מעיין מהפכת נגד שקורה: עלייה של התענינות בתרופות מהעבר, בנוטרסוטיקלס, בכל סוג הדברים הזה שחלק מהאנשים, בתעשיית התרופות בעיקר, אוהבים למתג כלא-מדע. אבל כל המאמץ הזה מופעל, הוא מונע, על ידי טכנולוגיות מידע גם הוא מפני שכך אנחנו אוספים את כל המידע, ומקשרים אותו, ומחברים אותו. יש הרבה בטבע שישרת אותנו. ומשם מגיעות בערך חצי מהתרופות. אז אנחנו לא צריכים להתעלם מזה מפני שזו הזדמנות ענקית לנצל סוג זה של תוצאות, של המבדקים החופשיים האקראיים האלו מאלף השנים האחרונות על מה יש לו השפעה על הבריאות שלנו. ולהשתמש בטכנולוגיות המתקדמות שלנו למצות מה שמועיל לנו מים הרעש הזה, בעקרון.

למעשה זה לא רק מופשט. בדיוק הקמתי חברת ביוטכנולוגיה שמשתמשת בגישה מהסוג הזה לפתח תרופות לאלצהיימר ומחלות הזדקנות אחרות, ואנחנו מתקדמים יפה. אז הנה אנחנו. זו ההתחלה של אלף חדש. אם תביטו קדימה, אני מתכוון לאדם העתידי, הרבה מעבר לסוף האלף הזה, עוד כמה מאות שנים, הם יביטו אחורה לרגע הזה. ומההתחלה של הסשן של היום אתם יכולים לחשוב שהם יראו את זה כמין תקופה נוראית, קשה וכואבת שנאבקנו דרכה. ואני לא חושב שזה מה שיקרה. הם יעשו כמו שכולם עושים. הם ישכחו מכל הדברים האלה. והם למעשה יהפכו את את הרגע הזה בזמן לרומנטי. הם יחשבו על זה כרגע המפואר בו הנחנו את היסודות לחייהם, של החברה שלהם, של עתידם. אתם יודעים זה קצת כמו לידה. כשיש את הבלגאן הנוראי המדמם הזה שקורה. ואז מה יוצא מזה? חיים חדשים. למעשה כמו שהוזכר קודם, אנחנו שוכחים מהמאבקים שהיו בדרך לשם.

אז בשבילי, זה ברור שאחד מהיסודות של העתיד ההוא עומד להיות הבניה מחדש של הביולוגיה. זה עומד להגיע בהדרגה בהתחלה. זה עומד לתפוש מהירות. אנחנו עומדים לעשות הרבה שגיאות. זו הצורה בה הדברים האלה עובדים. בשבילי זו זכות עצומה להיות חי כיום ולהיות מסוגל לחזות בזה. זה משהו שהוא הזדמנות יחודית בכל ההסטוריה של החיים. זה תמיד יזכר. ומה שמדהים זה שאנחנו לא רק צופים בזה, אנחנו הארכיטקטים של זה. אני חושב שאנחנו צריכים להיות גאים בזה. מה שכל כך קשה ומאתגר הוא שאנחנו גם האובייקט של השינויים האלו. זו הבריאות שלנו, אלה החיים שלנו, זה העתיד שלנו, אלה ילדינו. ולכן זה כל כך מדאיג כל כך הרבה אנשים שירתעו בפחד. אני חושב שהבחירה שלנו בבחירות של החיים, היא לא אם נלך בדרך הזו. אנחנו נלך, בהחלט. זה איך נחזיק זאת בליבנו. זה איך נביט בזה. אני חושב שטוקידידס דיבר אלינו בברור ב 430 לפני הספירה. הוא אמר את זה יפה. שוב, אני אשתמש באותו סדר מילים שהוא השתמש. "האמיצים ביותר הם בוודאי אלה שיש להם את החזון הברור ביותר של מה שלפניהם, תהילה וגם סכנה. ועדיין למרות הכל, הם יוצאים ופוגשים אותו."

תודה לכם (מחיאות כפיים)