גבר טולי על חמישה דברים מסוכנים לילדים

ברוכים הבאים ל"חמישה דברים מסוכנים שכדאי שתתן לילדיך לעשות." אין לי ילדים. אני משאיל את ילדי חברי, אז (צחוק) אל תתייחסו לעצות שאשמיע יותר מדי ברצינות. אני גבר טולי. אני מפתח תוכנה במקצועי, אבל אני המייסד של בית הספר לממציאנים (Tinkering School). זוהי קייטנה שמטרתה לעזור לילדים ללמוד לבנות את הדברים שעולים בדעתם. אז אנחנו בונים דברים רבים. ואני אכן נותן לתלמידי כיתה ב' לשחק במקדחות. אז אם אתם חושבים לשלוח את ילדיכם לבית הספר לממציאנים, קחו בחשבון שהם יחזרו חבולים, שרוטים ומדממים. אז, אתם יודעים, אנחנו חיים בעולם בו תקנות הבטיחות לילדים הולכות ומחמירות. לא נראה שיש גבול לשגעון אליו יכולות להגיע תקנות הבטיחות. אנחנו מצמידים תוויות אזהרה מפני חנק על כל פיסת פלסטיק שמיוצרת בארצות הברית או נמכרת בארצות הברית. אנחנו רושמים אזהרה על כוסות קפה שתכולתן עלולה להיות חמה. ונראה שאנחנו חושבים שכל פריט שהוא חד יותר מכדור גולף, הוא חד מדי עבור ילדים מתחת לגיל עשר.

עד לאן תגיע מגמה זו? כאשר נעגל כל פינה ונכחיד כל חפץ חד, כל חתיכה דוקרנית בעולם, אז בפעם הראשונה שילדינו יבואו במגע עם משהו חד או שאינו עשוי מפלסטיק עגלגל, הם יפצעו את עצמם. אז, ככל שהגבולות של מה שמכונה האזור הבטוח הולכים ומצטמצמים, אנחנו מונעים מילדינו הזדמנויות חשובות ללמוד איך לפעול בעולם שמסביבם. ולמרות כל רצוננו הטוב ומאמצינו, הילדים תמיד ימצאו דרך לעשות את הדברים המסוכנים ביותר שהם יכולים, בכל סביבה בה הם נמצאים. אז, למרות הכותרת הפרובוקטיבית, ההרצאה עוסקת, למעשה, בבטיחות ובכמה דברים פשוטים שביכולתינו לעשות על-מנת לגדל את ילדינו להיות יצירתיים, בטוחים בעצמם ובשליטה על הנעשה בסביבתם. אציג לכם חלק מספר שאני כותב. הספר נקרא "50 דברים מסוכנים". הנה חמישה דברים מסוכנים.

דבר ראשון -- לשחק באש. כאשר הילד לומד לשלוט באחד מהכוחות היסודיים של הטבע זהו רגע מרכזי בחייו. בין אם אנו זוכרים זאת או לא, זהו הרגע בו אנחנו באמת לומדים לשלוט באותם דברים מסתוריים. הפלאים האלו מתגלים רק למי שיש להם את ההזדמנות לשחק איתם. אז, משחקים באש. אחד הדברים הגדולים ביותר שגילינו, האש. המשחק באש מלמד אותם כמה עקרונות בסיסיים, כמו שאיפה (של אויר), התלקחות ופליטה. אלה הם שלושת המרכיבים העיקריים בבעירה המאפשרים לשלוט באש בצורה טובה. אפשר לראות במדורה מעין מעבדה. אי-אפשר לנחש מה הם ילמדו ממנה. תנו להם להשתובב איתה כרצונם, ותאמינו לי, הם ילמדו דברים שאי-אפשר ללמוד מ"מגלים עם דורה".

דבר שני -- להשתמש באולר. האולר הולך ונעלם מהתודעה התרבותית שלנו, אני חושב שזה נורא. (צחוק) האולר הראשון שלך הוא הכלי הרב-תכליתי הראשון שקיבלת. הוא משמש כמרית, כלום, הוא מברג ולהב. זהו כלי חזק ומעצים. בתרבויות רבות נותנים סכינים לילדים מגיל צעיר מאוד יש להם סכינים. אלו הם ילדים אינואיטים חותכים שומן לוויתן. ראיתי את זה לראשונה בסרט תעודה קנדי כשהייתי בן עשר, וזה השאיר בי רושם עצום, לראות תינוקות משחקים בסכינים. זה מראה שילדים יכולים לפתח תודעה עצמית מורחבת באמצעות כלים כבר בגיל צעיר מאוד. אתה נותן להם כמה חוקים פשוטים -- לחתוך תמיד הרחק מהגוף, לשמור על הלהב חד, לא להשתמש בכוח -- אלה דברים שילדים יכולים להבין ולנסות. וכן, הם יחתכו את עצמם. יש לי צלקות איומות ברגליים מחתכים שעשיתי לי. אבל אתם יודעים, הם צעירים, הם מחלימים מהר. (צחוק)

דבר שלישי -- לזרוק חנית. מסתבר שהמוח שלנו ממש בנוי לזרוק דברים וכמו שרירים, אם אתה לא משתמש בחלקים מהמוח שלך הם נוטים להתנוון במהלך הזמן אבל, כשאתה מאמן אותם, כל שריר נתון מוסיף עוצמה למערכת כולה וזה נכון גם למוח שלך. ובכן, יש הוכחות שאימון בזריקת חפצים מפתח את האונות הקדמיות והקודקודיות, שאחראיות על התפיסה החזותית, התפיסה התלת-מימדית, ופתרון בעיות מבניות, אז זה נותן סוג של -- זה עוזר לפתח את יכולות ההמחשה והניבוי שלהם. הזריקה משלבת יכולות אנליטיות וגופניות, אז זה טוב מאוד לאימון של כלל הגוף. אימונים כאלה של קליעה למטרה גם עוזרים לילד לפתח יכולות של קשב וריכוז. אז זה מעולה.

דבר רביעי -- לפרק מכשירים יש שפע של דברים מעניינים בתוך מדיח הכלים. בפעם הבאה שאתה עומד להשליך מכשיר, אל תזרוק אותו. פרק אותו עם ילדך, או שלח אותו לבית הספר שלי ואנחנו נפרק אותו ביחד. אפילו אם אינך יודע מה הם החלקים, הניחוש מה הם יכולים להיות הוא אימון ממש טוב לילדים הם מבינים שהם יכולים לפרק דברים, ולא משנה כמה הם מסובכים, הם יכולים להבין חלקים מתוכם, וזה אומר שבסופו של דבר, הם יוכלו להבין את כולם. זה נותן תחושה של יכולת לדעת, שמשהו ניתן להבנה. כך שהקופסאות השחורות שאיתן אנו חיים, ושאותן אנו מקבלים כמובנות מאליהן הן בעצם חפצים מורכבים שיצרו אנשים אחרים ואתה יכול להבין אותם.

דבר חמישי -- בשני חלקים. לעבור על חוק זכויות היוצרים (Digital Millennium Copyright Act) (צחוק) יש חוקים שאינם קשורים לבטיחות שמנסים להגביל את יכולתנו לעשות כרצוננו בדברים שברשותנו -- במקרה הזה, מדיה דיגיטלית. זה תרגיל פשוט מאוד -- קנה שיר ב-iTunes, צרוב אותו על דיסק, העתק מהדיסק אל המחשב כקובץ MP3 ונגן אותו על המחשב. בזה עברת על החוק. איגוד חברות התקליטים האמריקאי (RIAA) יכול לתבוע אותך. זה לקח חשוב לילדים -- להבין שניתן לעבור על החוק בטעות ושחוקים נתונים לפרשנות. זה משהו שאנו מדברים עליו לעיתים קרובות עם הילדים כאשר אנחנו מתעסקים עם דברים ופותחים אותם ומפרקים אותם ומשתמשים בהם בשביל לבנות דברים אחרים -- וגם כשאנחנו יוצאים החוצה לנהוג במכונית. לנהוג במכונית זה -- זה נותן כוח עצום לילד צעיר, זה הכי טוב שיש. (צחוק)

אלו מכם שלא מרגישים בנוח לעבור על החוק, אתם יכולים לנהוג במכונית עם ילדיכם. עבור הילד, זה שלב מדהים. זה קורה באותו זמן בערך שבו הם נתפסים לדברים כמו דינוזאורים, דברים גדולים שזזים בעולם שהם מנסים למצוא אחיזה בהם. מכונית היא חפץ דומה, והם יכולים להכנס למכונית ולנהוג בה. וזה באמת כאילו -- זה נותן להם שליטה בעולם שבדרך-כלל אין להם. ובכן -- וזה לגמרי חוקי. מצאו מגרש גדול וריק, וודאו שאין בו שום דבר ושזהו שטח פרטי, ותנו להם לנהוג במכונית. למעשה, זה מאוד בטוח. וזה כיף לכל המשפחה. (צחוק) אז, בואו נראה. אני חושב שזה הכל. חמישה וחצי דברים. בסדר.