אריק טופול: העתיד האלחוטי של הרפואה

האם מישהו יודע מתי הומצא הסטטוסקופ? מישהו רוצה לנחש? 1816. ואני יכול לומר שב 2016, רופאים לא יסתובבו עם סטטוסקופים. יש בדרך טכנולוגיה הרבה יותר טובה. וזה חלק מהשינוי ברפואה.

מה ששינה את החברה שלנו הם מכשירים אלחוטיים. אבל העתיד הוא מכשירים רפואיים דיגיטליים אלחוטיים, בסדר?

תרשו לי להראות לכם כמה דוגמאות לכך כדי להמחיש את זה. זה הראשון. זו אלקטרוקרדיוגראמה. ובתור קרדיולוג, לחשוב שתוכל לראות בזמן אמת חולה, אינדיבידואל, בכל מקום בעולם בטלפון החכם שלך, לראות את קצב הלב, זה מדהים. וזה משהו שיש לנו היום.

אבל זו רק ההתחלה. אתם בודקים אימייל כשאתם יושבים פה. בעתיד תבדקו את כל המדדים החיוניים שלכם, כל המדדים החיוניים, קצב הלב שלכם, לחץ הדם שלכם, רמת החמצן, הטמפרטורה שלכם, וכו'. זה כבר אפשרי היום.

זה של AirStrip Technologies. עכשיו זה מחובר, או אולי אני צריך לומר אלחוטי על ידי צירוף כל האותות האלה בבית החולים, ביחידה לטיפול נמרץ, והצגה שלהם על טלפון חכם עבור רופאים. אם אתה הורה שמצפה לתינוק, מה לגבי היכולת לנטר, באופן מתמשך, את קצב הלב העוברי, או התכווצויות תוך-רחמיות, ואז לדאוג פחות לגבי הדברים שצריכים להיות תקינים בהריון, ובהמשך גם בזמן הלידה.

ואז אנחנו מתקדמים, היום יש לנו חיישני גלוקוזה רציפים. כרגע הם תחת העור. אבל בעתיד לא נצטרך להשתיל אותם. וכמובן, הטווח הרצוי, כשמנסים לשמור את הגלוקוזה בין 75 ופחות מ 200, ובודקים זאת כל חמש דקות בחיישן גלוקוזה רציף, ניתן לראות איך זה יכול להשפיע על סוכרת.

ומה לגבי שינה? אנחנו נתמקד בזה קצת. אנחנו אמורים לבלות שליש מהחיים בשינה. מה אם, בטלפון שלכם, וזה יהיה זמין במהלך השבועות הקרובים, תהיה לכם תצוגה של כל דקת שינה. וכאן, כמובן, כפי שניתן לראות, זמן העירות הוא כתום. שנת ה REM, תנועות עיניים מהירות, מצב חלום הוא בירוק בהיר. ושינה קלה היא באפור. ושינה עמוקה, השינה הטובה והמחזקת היא הירוק הכהה.

מה לגבי ספירת כל קלוריה? וזו יכולת, בזמן אמת, למדוד צריכת קלוריות במקביל להוצאת קלוריות, באמצעות פלסטר.

עד עכשיו דיברתי על מדדים פיזיולוגיים. אבל מה שאני רוצה להגיע אליו, החזית הבאה, ובמהירות, והסיבה שהסטטוסקופ הוא בדרכו החוצה, היא שאפשר להתעלות מעל האזנה לקולות המעיים, וקולות הנשימה, כי עכשיו, ג'נרל אלקטריק מציגים מכשיר כף-יד עם אולטרסאונד. למה זה חשוב? כי זה הרבה יותר רגיש. הנה דוגמה לאולטרסאונד בטן. וגם לאקו לב, שאפשר לשלוח אלחוטית. והנה דוגמה של ניטור עוברי בטלפון החכם שלכם.

אז אנחנו לא מדברים רק על מדדים פיזיולוגיים, מדידות חשובות של מדדים חיוניים, וכל הדברים האלה בפיזיולוגיה, אלא גם כל הדימות שאתם יכולים לראות בטלפון החכם שלכם. עכשיו, זו דוגמה של עוד טכנולוגיה שעבר זמנה, שבקרוב יקברו אותה, מוניטור Holter. הקלטה של 24 שעות, המון חוטים. עכשיו זו מדבקה קטנטונת. אפשר לשים אותה למשך שבועיים ולשלוח אותה בדואר.

עכשיו, איך זה עובד? ובכן, יש את הפלסטרים החכמים או החיישנים האלה שמישהו שם, על נעל או על פרק היד. וזה שולח אות. זה יוצר רשת בין הגוף לנקודת תקשורת. נקודת התקשורת יכולה להיות טלפון חכם או מכשיר ייעודי, כשהיום הרבה מהדברים האלה הם נקודת תקשורת ייעודית, כי הם לא משולבים בצורה מספיק טובה. האות הולך לאינטרנט, לענן, ואז אפשר לעבד ולשלוח אותו לכל מקום, למטפל, לרופא, חזרה לחולה, וכו'. זה למעשה ההסבר הטכנולוגי הפשוט של איך זה עובד.

עכשיו, המכשיר הזה נמצא עלי. אני לא אוריד חולצה כדי להראות לכם, אבל הוא עלי. זה מכשיר שלא רק מודד קצב לב, כמו שכבר ראיתם, אלא הרבה מעבר לזה. זה אני עכשיו. ואתם יכולים לראות את האק"ג. מתחת לזה נמצא קצב הלב והכיוון. מימין לזה יש ביו-מוליך. זה מצב הנוזלים, מצב הנוזלים הוא מאד חשוב אם מנטרים מישהו עם בעיות לב. מתחת לזה זו הטמפרטורה, והנשימה, והחמצן. ואז שינויי תנוחה. אז זה ממש מדהים, כי המכשיר הזה מודד שבעה דברים שהם למעשה מדדים חיוניים לניטור של אדם עם בעיות לב. בסדר?

ולמה זה חשוב? טוב, זו המיטה הכי יקרה. מה אם יכולנו לצמצם את הצורך למיטות בית חולים? אז אנחנו לא יכולים. קודם כל, בעיות לב הן הסיבה מספר אחת לאשפוזים ואשפוזים חוזרים במדינה הזו. עלות בעיות הלב היא 37 מיליארד דולר בשנה, ש 80 אחוז מתוכם קשורים לאשפוז. ובמהלך 30 יום לאחר שהייה בבית חולים של חולה בעל ביטוח בריאות מעל גיל 65, 27 אחוזים מתאשפזים שוב תוך 30 יום. ובמהלך ששה חודשים, מעל 56 אחוזים מתאשפזים מחדש. אז האם אפשר לשפר את זה? הרעיון הוא לקחת את המכשיר הזה שיש עלי, ולשים אותו על 600 חולי לב, שנבחרו אקראית, מול 600 חולים שאין להם ניטור אקטיבי, ולראות האם אפשר לצמצם אשפוזים חוזרים עם בעיות לב. וזה מרגש. ואנחנו נתחיל את הניסוי הזה, ואתם תשמעו עוד על איך נעשה את זה. אבל זה סוג של ניסוי במכשיר אלחוטי שיכול לשנות את הרפואה בשנים הבאות.

למה עכשיו? למה פתאום עכשיו זה הופך למציאות, לכיוון מרתק בעתיד הרפואה? מה שיש לנו, בעצם, היא סערה טכנולוגית מושלמת . זה יוצר שירותי בריאות המונעים ע"י צרכנים. זה המקום בו הכל מתחיל. תרשו לי לפרט עבורכם למה זו תנועה גדולה, למרות שאתם לא מודעים לה. 1.2 מיליון אמריקאים קיבלו נעל נייק, שיוצרת רשת בין הגוף, שמחברת את סוליית הנעל, לאייפון או לאייפוד. וכתבת השער של מגזין Wired הציגה את זה יפה. הכתבה פירטה הרבה על נעל הנייק וכמה מהר היא אומצה לניטור פיזיולוגיה של אימון גופני והוצאת אנרגיה. הנה כמה דברים, העקרונות שהם עקרונות מנחים שכדאי לזכור: "מהפכה רפואית המונעת ע"י נתונים מבטיחה לכולנו להיות טובים יותר וחזקים יותר. חיים לפי מספרים." וזה, שממש אמר את הדברים, זה מיולי, כתבת השער הזו.

"תנועת המדידה העצמית הולכת מעבר לדיאטה ופעילות גופנית. היא קשורה למעקב על כל פן בחיים, משינה דרך מצב רוח לכאב, 24/7/365". אז ניסיתי את המכשיר הזה. לרבים מכם יש את מכשיר העקיבה של פיליפס. לי לא היה אחד מאלה, אבל לקחתי את מכשיר ה FitBit. זה נראה ככה. זה כמו מד תאוצה אלחוטי, מד צעדים, ואני רוצה להראות לכם את תוצאות הניסוי, כי רציתי להבין את מגמת הצרכנות הזו. ודרך אגב, אני מקווה שהמכשיר של פיליפס עובד טוב יותר. אני מקווה. אבל זה מנטר אוכל. זה מנטר פעילות ועוקב אחר משקל. למרות זאת, אתם צריכים להזין בעצמכם את רוב המידע. הדבר היחיד שאחריו הוא עוקב בעצמו הוא פעילות. וגם אז, זה לא מושלם. אז אתם עושים פעילות גופנית וזה קולט את הפעילות. אתם מזינים את המשקל והגובה שלכם, וזה מחשב BMI. וכמובן שהוא אומר לכם כמה קלוריות הוצאתם בפעילות הגופנית, וכמה צרכתם, אם אתם מזינים את כל המאכלים.

אבל זה באמת רוצה שתזינו את כל הפעילות שלכם. אז הלכתי לזה, וכמובן שמחתי שזה זיהה את 42 הדקות של אימון המכשיר האליפטי שעשיתי. אבל אז הוא רוצה עוד מידע. וכתוב שם "רצוי לתעד פעילות מינית. כמה זמן עשית את זה?" (צחוק) וכתוב "כמה קשה זה היה?" (צחוק) אפילו כתוב "זמן התחלה". עכשיו, זה לא נראה -- זה פשוט לא עובד. אני מתכוון שזה פשוט לא עובד.

אז עכשיו אני רוצה לעבור לשינה. מי אי פעם חשב שיוכל להחזיק EEG משלו בבית, מחובר לשעון מעורר נחמד מאד, דרך אגב. זו רצועת הראש שמגיעה עם השעון המעורר הזה. היא עוקבת אחרי גלי המוח באופן רציף, כשישנים. אז עשיתי את זה שבעה ימים כהכנה ל TEDMED. זה חלק חשוב מהחיים שלנו, אנחנו אמורים לישון שליש מתוכם.

כמובן, לכמה כאן יש בעיות כלשהן עם שינה? בדרך כלל זה 90 אחוזים. אז אתם אומרים שאתם ישנים טוב מהמצופה. בסדר, אז זו שינה במהלך שבוע של חיי. אתם מקבלים ציון ZQ, במקום IQ, מקבלים ציון ZQ כשמתעוררים. אתם אומרים "אה, בסדר". וציון ZQ מותאם לגיל. ואתם רוצים לקבל ציון כמה שיותר גבוה. אז זה רגע אחר רגע, או דקה אחרי דקה של שינה. ואפשר לראות שה ZQ כאן היה בערך 80. וזמן העירות הוא בכתום. וזו יכולה להיות בעייה, כמו שראיתי. כי זה לא רק עוזר לכמת את השינה שלכם, אלא גם אומר לאחרים שאתם ערים. אז כשאשתי נכנסה היא יכולה היתה לראות שאני ער. "אריק, אני רוצה שנדבר. אני רוצה שנדבר." ואני מנסה לשחק אותה ישן. הדבר הזה מאד מאד מרשים.

בסדר, אז זה הלילה הראשון. וזה עכשיו 67. וזה לא ציון טוב. וזה אומר לכם, כמובן, כמה שנת REM היתה לכם, כמה שינה עמוקה היתה לכם, וכן הלאה. זה היה ממש מרתק כי זה נתן את הכמויות האלה של כל שלבי השינה השונים. וזה גם אומר לך איך אתה ביחס לקבוצת הגיל שלך. זה כמו תחרות מנוהלת של שינה. וזה ממש מעניין. תסתכלו על זה ותגידו, "טוב, לא חשבתי שאני ישן גרוע, אבל למעשה אני יותר טוב מהממוצע של גילאי 50 עד 60", בסדר? והדבר המרכזי, שלא ידעתי, הוא שאני חולם ממש טוב.

טוב, בואו נעבור משינה למחלות. ל 80 אחוזים מהאמריקאים יש מחלות כרוניות, או של 80 אחוזים מהאנשים מעל גיל 65 יש שתי מחלות כרוניות או יותר. ל 140 מיליון אמריקאים יש מחלה כרונית אחת או יותר. ו 80 אחוזים מתוך 1.5 טריליון דולר של הוצאות קשורים למחלות כרוניות. סוכרת היא אחת הגדולות. לכמעט 24 מיליון איש יש סוכרת. והנה המפה המעודכנת. היא פורסמה לפני קצת יותר משבוע בניו יורק טיימס. וזה לא נראה טוב. זאת אומרת, ל 29 אחוזים מהגברים במדינה, מעל גיל 60, יש סוכרת סוג 2. ולנשים, למרות שזה פחות, זה עדיין ממש גבוה.

כמובן שעכשיו יש לנו דרך למדוד את זה באופן רציף, עם חיישן שבודק רמת גלוקוזה בדם. אני מתכוון שזה חשוב כי אפשר לגלות היפרגליקמיה שאחרת לא היינו יודעים עליה, וגם היפוגליקמיה. ואפשר לראות שהנקודות האדומות במקרה של החולה הזה הן בדיקות של דקירות אצבע, שמפספסות בשני המקרים.

אבל ע"י ניטור רציף, זה קולט את כל המידע החיוני. העתיד של זה הוא, דרך אגב, להיות מסוגלים לעשות את זה עם פלסטר. וזה לא רחוק מאד. אז תנו לי רק לתת לכם במהירות עשר מטרות עיקריות לרפואה אלחוטית. כל הדברים האלה אפשריים. כמה מהן קרובות מאד, או כמו ששמעתם, זמינות היום, בצורה כזו או אחרת.

מחלת האלצהיימר, יש חמישה מיליון שחולים בה. ואפשר לבדוק מדדים חיוניים, פעילות, איזון. אסטמה, המון אנשים, אפשר לגלות דברים כמו ספירת אבקנים, איכות אוויר, קצב נשימה. סרטן השד -- אראה לכם דוגמה לזה מיד. מחלת ריאה חסימתית כרונית. דכאון -- יש גישה טובה לזה במצבי רוח משתנים. סוכרת הרגע הזכרתי. על בעיות לב כבר דיברנו. לחץ דם גבוה -- ל 74 מיליון איש אפשר למדוד לחץ דם באופן רציף כדי לנהל ולמנוע את זה בצורה טובה יותר. כבר דיברנו על השמנה, הדרכים להגיע לזה. והפרעות שינה.

זה יעיל ברחבי העולם. הגישה היום לטלפונים חכמים וטלפונים ניידים היא מעולה. והמאמר הזה מהאקונומיסט סיכם את זה יפה לגבי ההזדמנויות ברפואה ברחבי העולם המתפתח. "טלפונים ניידים השפיעו יותר, על חיים של יותר אנשים, ומהר יותר מכל טכנולוגיה קודמת." וזה עוד לפני שדיברנו על עולם ה'רפואה מרחוק'. זיקנה: הבעיה היא עצומה. 300,000 ירכיים שבורות לשנה. אבל הפתרונות מעולים, והם כוללים כל כך הרבה דברים שונים.

אחד מאלה שרק רציתי להזכיר: ה iShoe היא דוגמה לחיישן שמשפר העברת מידע מהשרירים למוח אצל קשישים למניעת נפילות. אחת מכמה טכניקות שונות שמשתמשות בחיישנים אלחוטיים. אז אפשר לשנות את הרפואה לרוחב רצף הטיפול, לאורך טווח הגילאים מעוברים ופגים עד מבוגרים; השינויים בזירה הפרמקולוגית; בכל מגוון המחלות -- אני מקווה שהמחשתי לכם את זה -- ברחבי העולם.

יש שני דברים שממש יכולים להאיץ את כל התהליך הזה. אחד מהם -- ויש לנו הרבה מזל -- הוא לפתח מכון ייעודי וזה דבר שהתחיל עם Scripps ועם Qualcomm... ואז למזלי, הפגישה עם גארי ומארי ווסט, שעומדים מאחורי המכון הזה לרפואה אלחוטית. סן דייגו הוא מקום מעולה לזה. יש יותר מ 650 חברות אלחוטיות, מתוכן 100 או יותר עובדות על רפואה אלחוטית. זה המקור מספר אחד למסחר, ומעניין שזה משתלב יפה עם יותר מ 500 חברות בתחום מדעי החיים.

המכון האלחוטי, מכון ווסט לרפואה אלחוטית, הוא תוצאה של שני אנשים מיוחדים שנמצאים כאן הערב: גארי ומארי ווסט. ואני מברך אותם על התמיכה שלהם. (מחיאות כפיים) ההשקעה הפילנתרופית המדהימה שלהם אפשרה את זה, ולמעשה זה מרכז חינוך ללא מטרות רווח שעומד להיפתח בקרוב. כך הוא נראה. כל המבנה מיועד לזה. ומה שהוא מנסה לעשות הוא להאיץ את העידן הזה: לקחת ביקוש לרפואה ללא תקדים, לעבוד ולחדש... ובדיוק מינינו מהנדס ראשי, מהרן מהרגאני. הודיעו את זה ביום שני. ואז להתקדם בפיתוח, ניסויים קליניים, ואז לשנות את מקצוע הרפואה -- הדבר המאתגר ביותר, שדורש תשומת לב לפיצויים, מדיניות וכלכלת בריאות.

הדבר הגדול הנוסף, מעבר לקיום המכון המעולה הזה, כדי לזרז את התהליך הוא הכוונה, וזה בהסתמך על זה שהרפואה תהפוך דיגיטלית. אם מבינים ביולוגיה מגנטיקה ותחומים דומים ואלחוט דרך תכונות פיזיולוגיות, זה דבר גדול. כי זה מאפשר התלכדות כמו שמעולם לא ראינו מעל 80 מחלות עיקריות פוענחו ברמה הגנטית, אבל זה הייחוד: למדנו יותר על דרכי הפעולה של מחלות בשנתיים וחצי האחרונות מאשר בכל ההיסטוריה של האדם. וכשמחברים את זה עם, למשל, אפליקציית אייפון עם המערך הגנטי שלך כדי לסייע בבחירת תרופות... אבל העתיד -- אנחנו כיום יכולים לדעת מי יקבל סוכרת מסוג 2 מכל המשתנים הנפוצים, וזה יתפתח עוד יותר עם משתנים נדירים יותר בעתיד. אנחנו יכולים לדעת מי יקבל סרטן שד מהגנים השונים. אנחנו יכולים גם לדעת למי יהיה פרפור חדרים.

ולבסוף, דוגמה נוספת: דום לב פתאומי. לכל אלו יש חיישן. אפשר לתת חיישן גלוקוזה למניעת סוכרת. אפשר לגלות מאד מוקדם או למנוע סרטן שד עם חיישן אולטרסאונד שבידי החולה. iRhythm לפרפור חדרים. וניטור מדדים חיוניים למניעת דום לב פתאומי. אנחנו מאבדים 700,000 איש בשנה בארה"ב מדום לב פתאומי.

אז אני מקווה ששכנעתי אתכם בזה -- בהשפעה המשמעותית על משאבים קליניים בבתי חולים ואז בהשפעה המרשימה לא פחות על מחלות לרוחב כל סוגי המחלות השונים, ועוד. זה הביא את הרפואה האינדיבידואלית לגבהים חדשים וזה סופר-חדשני. ואני חושב שזה מייצג את ה'ברבור השחור' של הרפואה. תודה על תשומת הלב.

(מחיאות כפיים)