אדווארד ווילסון מדבר על הצלת חיים על פני כדור הארץ

כל חיי תהיתי מה פירוש המילה "מדהים." אחרי יומיים כאן אני יכול לומר שאני אכן נדהם, ומאוד התרשמתי. ואני מרגיש שאתם אחת התקוות הגדולות, לא רק להישגים אמריקאיים במדע וטכנולוגיה, אלא לעולם כולו. אבל אני הגעתי לכאן במשימה מיוחדת לייצג את הבוחרים שלי. ואלה 10 בחזקת 18, כלומר מיליון מיליארד, חרקים ויצורים קטנים אחרים, ואני רוצה לטעון בשמם. אם היינו מוחקים את החרקים בלבד, רק את הקבוצה הזו, מפני כדה"א, וזה דבר שאנו מתאמצים לעשותו, שאר החיים והאנושות בכללם היו נעלמים ברובם מהעולם. וזאת תוך כמה חודשים ספורים. עכשיו, איך הגעתי לעמדה זו של סנגור?

כילד קטן, ובמהלך גיל העשרה, הוקסמתי יותר ויותר ממגוון היצורים החיים. היתה לי תקופת פרפרים, תקופת נחשים, תקופת ציפורים, דגים, מערות ולבסוף, באופן מוחלט, תקופת נמלים. עד הגיעי למכללה, כבר הייתי מירמקולוג מסור, מומחה בביולוגיה של נמלים. אבל העניין והמחקר שלי נדדו גם אל המגוון הגדול הקיים בכדה"א בכללותו. כולל על ההשלכות עלינו כמין, כמה מעט אנו מבינים אותן, ועל הסכנה המיידית שפעולותינו גרמו לה.

מתוך המחקר הרחב הזה נבעה דאגה ודחף, שמגובשים במשאלה אותה אציג בפניכם. הבחירה שלי היא תוצאה של מחוייבות שהצטברה במהלך כל חיי שהחלה לגדול בחוף המפרץ של אלאבמה, בחצי האי של פלורידה. בזכרונותי המוקדמים ביותר כבר הוקסמתי ביופי הטבעי של אותו איזור ומהשפע הכמעט טרופי של הצמחיה והחיות שגדלו שם. יום אחד כאשר הייתי רק בן שבע, משכתי בחכתי דג עם קוצי גב חדים, מהר מדי וחזק מדי, והתעוורתי מזה בעין אחת. מאוחר יותר גיליתי שיש לי גם קשיי שמיעה בתדרים גבוהים, אולי מגורמים מולדים. אז כשתכננתי להיות איש טבע מקצועי - מעולם לא שקלתי משהו אחר כל חיי - גיליתי שאני גרוע במעקב אחר ציפורים, ולא יכולתי גם לעקוב אחרי קרקורי הצפרדעים. אז פניתי לשפע היצורים הקטנים שניתן לאחוז בין האצבע לאגודל, אותם יצורים קטנים שמרכיבים את הבסיס של המערכות האקולוגיות שלנו. היצורים הקטנים שמנהלים את העולם שלנו, כך אני נוהג לומר. וכך הגעתי לחזית בביולוגיה שהיתה כה מוזרה וכה עשירה שנדמה היה שהיא קיימת בפלנטה אחרת. למעשה, אנו חיים על פלנטה שברובה לא נחקרה. מרבית היצורים על פני כדה"א אינם מוכרים עדיין למדע.

ב 30 השנים האחרונות, הודות למסעות חקר בחלקים נידחים של העולם והתפתחויות טכנולוגיות, ביולוגים הוסיפו, לדוגמא, עוד 30% למיני הצפרדעים והדו-חיים הידועים, והגיעו לסך של 5,400 מינים, ועוד רבים ממשיכים להגיע. שני מיני לוויתנים חדשים התגלו, יחד עם שני מיני אנטילופות, תריסר מיני קופים ומין חדש של פילים. ואפילו מין נכחד של גורילה. בקצה השני של הגודל, חיידק ימי, פרוכלורוקוקי - זה יהיה במבחן - למרות שהתגלה רק ב 1988, היום מוכר בתור האורגניזם הכי נפוץ בכדה"א, ויתרה מכך, אחראי לחלק גדול מהפוטוסינתיזה המתקיים באוקיינוס. החיידקים האלה לא התגלו מוקדם יותר מכיוון שהם גם בין היצורים הקטנים ביותר בכדה"א - כ"כ זעירים עד שלא ניתן לראותם במיקרוסקופ אופטי רגיל. אך יתכן שהחיים בים תלויים ביצורים הקטנים הללו.

הדוגמאות האלה הן רק הצצה על הבורות שלנו באשר לחיים על פני כדה"א. קחו לדוגמא את ממלכת הפטריות הכוללת פטריות, חלודה, עובש ועוד יצורים מעוררי מחלות. המדע מכיר 60,000 מינים, אך משוער שקיימים מעל 1.5 מיליון. קחו את הנמטודה (תולעת), החיה הנפוצה ביותר מכל החיות. 4 מכל 5 חיות על כדה"א הן נמטודות - אם כל החומר המוצק פרט לנמטודות היה נעלם, עדיין ניתן היה לראות קווי מתאר דמויי רוח רפאים העשויים מתולעי נמטודות. בערך 16,000 מיני נמטודות התגלו ואובחנו על-ידי מדענים, יכולים להיות עוד מאות אלפים, ואולי מיליונים שטרם התגלו. המגוון הביולוגי החבוי הזה שנסתר מעינינו גדל עוד יותר כאשר חושבים על החומר האפל בעולם הביולוגי של חיידקים, שבשנים האחרונות בלבד הכירו רק כ 6,000 מיני חיידקים שונים בכל העולם. אבל מספר זה של חיידקים יכול להימצא בגרם אחד של אדמה, בחופן קטן של אדמה אפשר למצוא 10 מיליארד חיידקים. מוערך שטון של אדמה פוריה מכיל כ 4 מיליון מיני חיידקים, כולם בלתי ידועים.

אז השאלה היא: מה הם כולם עושים? והעבודה היא שאנחנו לא יודעים. אנחנו חיים על פלאנטה בה הרבה פעילויות הקשורות לחיים סביבנו מתבצעות בעזרת אמונה וניחושים בלבד. החיים שלנו תלויים ביצורים הללו. אם ניקח דוגמא הקרובה אלינו: ישנם מעל 500 מיני חיידקים מוכרים - חיידקים ידידותיים החיים איתנו בסימביוזה בתוך הפה והגרון, והם כנראה הכרחיים לבריאותנו להדיפת חיידקים פטוגניים.

בנקודה הזו יש לנו סרט אימפרסיוניסטי קצר שהוכן במיוחד עבור הארוע הזה. ואני רוצה להראות אותו. בסיועה של בילי הולידיי. (סרט)

וזאת רק ההתחלה. הוירוסים, אותם מעין-יצורים שהם הפרופזיה - הם אורגי הגנים המקדמים את האבולוציה המתמשכת בחיי החיידקים - הוירוסים הם איזור הספר הבלתי נודע של הביולוגיה המודרנית, עולם משל עצמם. עדיין לא ברור מה מהווה מין ויראלי, למרות שיש להם חשיבות עצומה עבורנו. אבל אנחנו כן יכולים לומר שהמגוון הגנטי הקיים בוירוסים הוא כנראה גדול מזה של כל שאר היצורים גם יחד. כיום, כשבוחנים את המגוון הביולוגי של מיקרובים, מדענים משולים לחבורת חוקרים הנשלחת לאוקיינוס השקט בסירת משוטים.

אבל כל זה משתנה במהירות בעזרת טכנולוגיה גנומית חדשה. כבר היום ניתן לרצף את הקוד הגנטי המלא של חיידק תוך פחות מ 4 שעות. בקרוב נהיה במצב בו נוכל לצאת אל השטח עם מרצפים בתרמיל - כדי לצוד חיידקים בנקיקים הזעירים של סביבת המחקר, כפי שיוצאים לתצפת על ציפורים בעזרת משקפת. מה נגלה כאשר נתחיל למפות את העולם החי ברצינות? כשננוע מעבר ליונקים הענקיים, יחסית, הציפורים, הצפרדעים והצמחים אל עבר החרקים החמקמקים, חסרי חוליות קטנים אחרים ומעבר - אל מיליוני היצורים הקיימים בעולם החי הנסתר הזה חבויים וחיים בתוך האנושות. כבר היום יצורים שנחשבו לחיידקים מזה דורות התבררו כשייכים לשתי קבוצות ענק של מיקרו-אורגניזמים: חיידקים אמיתיים, ויצורים חד-תאיים הנקראים ארכיאה, שהם קרובים יותר מחיידקים אחרים לאאוקריוטים, הקבוצה אליה אנו שייכים.

ישנם ביולוגים רציניים, ואני רואה את עצמי אחד מהם, שהחלו לתהות שאולי בתוך מגוון המיקרואורגניזמים העצום והלא-נודע נמצא, אולי, חייזרים. חייזרים אמיתיים, מינים שהגיעו מהחלל החיצון. היו להם מיליארדי שנים להגיע לכאן, אבל בעיקר בתקופה המוקדמת ביותר של אבולוציה ביולוגית על פני כדה"א. אנחנו יודעים שחלק מהחיידקים שנוצרו בכדה"א מסוגלים לחיות בתנאים בלתי נתפסים של טמפרטורות קיצוניות, ועוד שינויים חריפים בסביבה. כולל קרינה שהיא חזקה וארוכה דיה כדי לסדוק כלי פיירקס שנמצאים סביב לאוכלוסיית החיידקים הצומחת. אנו יכולים להתפתות להתייחס לביוספירה באופן כוללני ולמינים המרכיבים אותה כשטף אדיר של יצורים שאין טעם להבחין ביניהם. אבל כל אחד מהמינים הללו, אפילו הפרוכלורוקוקי הזעיר ביותר, הוא יצירת מופת של האבולוציה. כל אחד מהם שרד בין אלפי למיליוני שנים. כל אחד מותאם בנדירות לסביבה בה הוא חי, מחובר למינים אחרים איתם הוא יוצר מערכות אקולוגיות ההכרחיות לחיינו בדרכים שאנו עדיין לא מדמיינים. הרס של אותן מערכות והמינים המרכיבים אותן יוביל לסכנה קיומית עבורנו - ולרוע המזל אנו הורסים אותם בגאונות ובאנרגיה בלתי נדלית.

ההתגלות שלי כשומר טבע התרחשה ב 1953, כאשר סטודנט מהארוורד חיפש נמלים נדירות הנמצאות ביערות ההרים של קובה. נמלים שזוהרות באור השמש - ירוק מטאלי, או כחול מטאלי, ומין אחד שגיליתי בזהב מטאלי. מצאתי את הנמלים הקסומות שלי, אך רק לאחר טיפוס קשה אל ההרים, היכן ששרד אחרון היערות הטבעיים בקובה, ושאז, וגם היום, הלך ונגדע. הבנתי אז שמין זה וחלק ניכר מהחיות והצמחים הייחודים והמרהיבים שחיו על אותו אי, וזה נכון כמעט לגבי כל מקום בעולם, שמין זה שלקח לו מיליוני שנים להתפתח, עומד להיעלם לעד. וכך הדבר בכל מקום בו תביט.

ההרס האנושי שוחק את הביוספירה העתיקה של כדה"א לצמיתות באמצעות שילוב של כוחות הנקראים בר"ת HIPPO. H היא הרס הסביבה הטבעית הכוללת שינויים אקלימיים הנגרמים מגזי חממה. I היא מינים פולשים כמו נמלי האש, צדפי הזברה, עשבי מטאטא וחיידקים ווירוסים פתוגניים מציפים כל מדינה בקצב אקספוננציאלי - זה I. ה P הראשון הוא זיהום. השני הוא התרחבות האוכלוסיה האנושית. והאחרון O הוא קציר יתר הדוחף מינים להכחדה בשל דיג וציד מופרזים. הרס באמצעות HIPPO, אם לא ייעצר, יוביל אותנו - לפי ההערכות הטובות ביותר ממחקרים בתחום המגוון הביולוגי - לכך שמחצית ממיני החיות והצמחים החיים כיום, עדיין, בכדה"א יכחדו או יהיו בסכנת הכחדה עד סוף המאה. השינויים האקלימיים שנגרמו ע"י בני האדם, לבדם, יכולים למחוק רבע מן המינים הקיימים כיום תוך 50 שנה, אם לא ייעצרו. מה נפסיד אנו והדורות שאחרינו אם חלק כה גדול מהסביבה החיה ייפגע? פוטנציאל עצום של מידע מדעי שטרם אספנו, חלק ניכר מהיציבות הסביבתית שלנו, ותרופות ומוצרים חדשים בעלי עוצמות וערך שלא ניתן לדמיינם - כולם ירדו לטמיון.

לאובדן זה יהיה מחיר כבד בעושר, בטחון, וכן - גם ברוחניות לכל הימים בעתיד. וזאת משום שבעבר קטקליזמים שכאלה - האחרון ביניהם סיים את עידן הדינוזאורים - דרשו בד"כ 5-10 מיליון שנים לתיקון. לצערנו, הידע שלנו על המגוון הביולוגי הוא כה חסר שקיים סיכון גדול לאבד חלקים ניכרים ממנו לפני שכלל יתגלו. לדוגמא, אפילו בארה"ב 200,000 המינים המוכרים כיום מכסים רק חלק מהמגוון הקיים, רובנו לא יודעים זאת בביולוגיה בסיסית. רק כ 15% מהמינים הידועים נחקרו מספיק כדי להעריך את מצבם. מתוך אותם 15%, 20% הוגדרו כנמצאים בסכנה, כלומר בסכנת הכחדה. זה בארה"ב. בקיצור, אנו טסים בעיוורון אל עתידנו הסביבתי. אנחנו צריכים לשנות זאת בדחיפות. אנחנו צריכים לחקור היטב את הביוספירה כך שנוכל להבין אותה ולנהל אותה בהצלחה. אנחנו צריכים להירגע לפני שנהרוס את הפלאנטה. ואנחנו זקוקים לידע הזה.

זה צריך להיות פרוייקט מחקרי גדול שווה ערך לזה של פרוייקט הגנום האנושי. צריכים לחשוב על כך כעל שיגור חללית אל הירח תחת לוח-זמנים. וזה מביא אותי אל המשאלה שלי עבורכם, קהל TED, ועבור כל מי שישמע הרצאה זו בעולם. משאלתי היא שנוכל לעבוד יחד כדי ליצור את כלי המפתח שאנו זקוקים להם כדי לעורר השראה בשימור המגוון הביולוגי של כדה"א. והבה נקרא לזה "אנציקלופדית החיים." מהי "אנציקלופדית החיים" - מושג שכבר התחיל לתפוס, להתפשט, ולקבל התייחסות רצינית? זוהי אנציקלופדיה שחיה באינטרנט ונתרמת על-ידי אלפי מדענים ברחבי העולם. חובבנים יכולים לעשות זאת גם כן. לכל מין יש עמוד באורך אינסופי.

והיא מאפשרת לכל הידע המרכזי הזה להיות נגיש לכולם, בכל רגע, בכל מקום בעולם. כתבתי בעבר על רעיון זה, ואני יודע שבחדר זה ישנם אנשים שהשקיעו בכך מאמצים ניכרים בעבר. אבל מה שמרגש אותי הוא שמאז שהתחלתי לקדם את הרעיון הזה, המדע התקדם. הטכנולוסיה התקדמה. היום יש לנו את היכולת המעשית לייצר אנציקלופדיה כזו, ללא קשר לכמות המידע שנכניס אליה. אכן, בשנה האחרונה קבוצה של מכוני מחקר משפיעים החלה לנוע למימוש החלום הזה. משאלתי היא שתסייעו להם. אם נעבוד יחד נוכל לממש את הרעיון הזה.

מהר מאוד האנציקלופדיה תחזיר את ההשקעה באמצעות יישומים מעשיים. היא תתייחס לאיכותיות נעלות בתודעה האנושית, ובתחושת הצורך האנושי. היא תשנה את מדע הביולוגיה בדרכים בעלות רווח ברור עבור האנושות. ויותר מכל, היא תעורר השראה בקרב דור חדש של ביולוגים הממשיכים במסע שהתחיל עבורי לפני 60 שנה: לחפש חיים, להבין אותם, ולבסוף - מעל הכל - לשמר אותם. זוהי משאלתי. תודה.