עימות: האם העולם זקוק לאנרגיה גרעינית?

כריס אנדרסון: אנו עורכים עימות. העימות הוא אודות האמירה: "מה שהעולם זקוק לו כעת הוא אנרגיה גרעינית" -- נכון או לא? לפני שנתחיל בעימות אערוך הצבעה מהירה -- באופן כללי, האם אתם בעד או נגד אנרגיה גרעינית? מי שבעד, שירים את ידו. תודה, אפשר להוריד. מי שנגד, שירים את ידו. אוקי. נראה כי יחסי הכוחות הם 75-25 לטובת אלו שבעד בנקודה זו. מה שאומר שנערוך הצבעה חוזרת בסוף ונראה אם יש שינוי. אז הנה תבנית העימות: לכל דובר יהיו 6 דקות ולאחר חילופי דברים קצרים ביניהם, אני מבקש שני אנשים מהקהל מכל צד שיציגו במשך 30 שניות נקודה אחת קצרה, ממצה, ועוצמתית.

אז, בעד האמירה, אולי במפתיע, ניצב אחד מהמייסדים של התנועה הסביבתית, פנים מוכרות ב-TED, מייסד Whole Earth Catalog, אחד שכולנו מכירים ואוהבים, סטיוארט ברנד.

סטיוארט ברנד, אוהה! (מחיאות כפיים) אומרים שבכל הנוגע לאקלים, ככל שאתה יודע יותר אתה מודאג יותר. לגבי הגרעין, ככל שאתה יודע יותר, אתה מודאג פחות. דוגמא קלאסית הוא ג'יימס הנסן, מומחה אקלים מנאס"א שמטיף ליעד של 350 מולקולות פחמן דו-חמצני מתוך מיליון באמטמוספירה. הוא פרסם לאחרונה ספר נפלא בשם "העולם שאותיר לנכדי" (תרגום חופשי - במקור: "Storms of My Grandchildren"). הנסן תומך נמרצות באנרגיה גרעינית, בדומה לרוב מומחי האקלים הדנים בנושא ברצינות.

הנה נתוני הפתיחה: כוכב לכת הניצב בפני שינוי אקלים, שכעת מאוכלס בחציו בסביבות עירוניות. הביטו על ההיבט הצרכני. חמישה מתוך שישה מאתנו גרים בעולם המתפתח. אנו עוברים לגור בערים. אנו מתקדמים. ואנו מחנכים את ילדינו, מולידים פחות ילדים, חדשות טובות, בעקרון. אבל אנו עוברים לערים, לאורות הגדולים, ואחד מהדברים שאנו רוצים שם, מלבד עבודה, הוא חשמל. ואם לא נמצא אותו בזול, אנו נגנוב אותו. זהו אחד מהדברים הנחשקים ביותר על ידי אנשים עניים ברחבי העולם, בערים ובכפרים. חשמל לערים, במיטבו, מיוצר במה שמכונה "עומס בסיס". זה המצב תמיד. ועד כה, יש שלושה מקורות עיקריים בלבד שלו -- פחם וגז, הידרו-אלקטרי, שברוב המקומות מנוצל עד תום, וגרעיני. הייתי רוצה לראות משהו במקום הרביעי, אבל במונחים של אנרגיה קבועה, נקייה וארוכת טווח, שמש, רוח, והמקורות המתחדשים האחרים לא שם עדיין מכיון שאינם קבועים. הגרעין כן, וכך הוא מזה 40 שנה.

מזוית ראייה סביבתית, הדבר החשוב העיקרי הוא מה קורה לפסולת מגרעין ומפחם, שני המקורות העיקריים של חשמל. אם כל החשמל שצרכת במשך ימי חייך היה מגיע מגרעין, הפסולת מייצור כל אותו חשמל היתה נכנסת לפחית קוקה קולה -- פחית כבדה למדי, במשקל קילוגרם בערך. אבל יום אחד של פחם מצטבר להרבה, הרבה יותר פחמן דו-חמצני בתחנת כוח פחמית טיפוסית של ג'יגה-וואט אחד. ומה קורה לפסולת? הפסולת הגרעינית מוטמנת בדרך כלל בחביות יבשות בחצר האחורית של הכור הגרעיני בגלל שלרוב המקומות אין עדיין מטמון תת-קרקעי. זה בסדר, היא יכולה להישאר שם. והפד"ח? (פחמן דו חמצני) כמויות עצומות ממנו, מיליארדי טונות, נפלטים לאטמוספרה, משם איננו יכולים לאוספם בחזרה, עדיין, היכן שהם גורמים לבעיות מהם אנו מוטרדים מכל. כך שכשסוכמים את פליטות גזי החממה שנגרמים על ידי מקורות אלו במהלך חיינו, הגרעין הוא במקום הנמוך ביותר, יחד עם הרוח וההידרותרמי, מתחת לשמש, והרבה מתחת, כמובן, לכל הדלקים המאובנים.

רוח זה נפלא; אני אוהב רוח. אני אוהב להסתובב ליד טחנות הרוח הגדולות האלה. אך אחד הדברים שאנו מגלים הוא שרוח, כמו שמש, היא יחסית מקור דל של אנרגיה. ולכן, נדרשים שטחים עצומים, וכמות חומרים גדולה מאוד, פי 5 עד 10 מהנדרש לאנרגיה גרעינית, וכדי להשיג ג'יגה-וואט אחד של חשמל נדרשים כ-3 ק"מ רבועים של שדות רוח. במקומות כמו דנמרק וגרמניה, הם כבר ניצלו עד תום את הרוח. אין להם יותר אתרים מתאימים. קוי המתח נהיים עמוסים. והגעת לשיא. בדומה, עם שמש, בפרט כאן בקליפורניה, אנו מגלים ש-80 שדות השמש שבתכנון ידרשו שיטוח של 25,000 קילומטרים רבועים במדבריות דרום קליפורניה. כשוחרי איכות סביבה, אנו נעדיף שזה לא יקרה. זה בסדר על אדמה חקלאית נטושה. שמש הוא נפלאה על גגות. אבל בשדות הפתוחים, ג'יגה-וואט אחד דורש 130 ק"מ רבועים של אדמה משוטחת.

כשאתה סוכם את הכל -- סול גריפית' חישב ומצא מה יידרש ל-13 טרה-וואט נקיים של אנרגיה מרוח, שמש ודלקים ביולוגיים; השטח הזה יהיה בערך בגודל של ארצות הברית, שטח שהוא מכנה "ריניואיסטן". ("Renewistan"). בחור שסיכם את הכל בצורה מצויינת הוא דייוד מקיי, פיזיקאי מאנגליה, בספרו הנפלא "אנרגיה בטוחה" ("Sustainable Energy"). בין היתר, הוא אומר: "אני לא בעד גרעין. אני בעד אריתמטיקה."

(צחוק בקהל)

במונחי נשק, הכלי התורם ביותר לפירוק עד כה הוא האנרגיה הגרעינית. הסרנו את ראשי הנפץ הרוסיים והפכנו אותם לחשמל. עשרה אחוזים מהחשמל של אמריקה מגיעים מראשי נפץ מפורקים. עוד לא התחלנו אפילו עם המאגר האמריקני. את העניין הרב ביותר לקהל של TED, יעורר לדעתי הדור החדש של הכורים. הם קטנים מאוד, בסדר גודל של 10 עד 125 מגה וואטים. עד 125 מגהוואט. הנה אחד מטושיבה. הנה אחד שהרוסים כבר בונים שצף על דוברה. וזה יהיה מעניין מאוד בעולם המתפתח. בדרך כלל, דברים כאלה מוטמנים בקרקע. הם מכונים "סוללות גרעיניות". הם בטוחים להפליא, חסינים מפני הפצה כנשק, וכל השאר. הנה גירסה מסחרית מניו מקסיקו בשם היפריון (Hyperyon) ועוד אחד מאורגון בשם ניוסקייל (NuScale). Babcock & Wilcox שמייצרים כורים גרעיניים... הנה כור מהיר מובנה. כור תוריום שניית'ן ציירוולד מעורב בו. ממשלות העולם תצטרכנה להחליט שפחם צריך להתייקר, ואלו יתקדמו. והנה העתיד.

(מחיאות כפיים)

כריס: טוב. טוב. (מחיאות כפיים) אז נגד, אדם שמעורה עמוקות, לפרטי פרטים, בפולמוס אודות שינויי האקלים מזה שנים. בשנת 2000, הוא גילה שפיח הוא כנראה הגורם השני בגודלו להתחממות הגלובלית, אחרי הפד"ח. הצוות שלו ערך חישובים מפורטים בנוגע להשפעה היחסית של מקורות אנרגיה שונים. הפעם הראשונה שלו ב-TED, אולי לרעתו -- אנו נראה -- מסטנפורד, פרופסור מארק ג'ייקובסון. בהצלחה.

מארק ג'ייקובסון: תודה רבה. (מחיאות כפיים) אז ההנחה שלי כאן היא שאנרגיה גרעינית פולטת יותר פד"ח, מייצרת יותר זיהום אויר, מגבירה תחלואה ולוקחת יותר זמן להקים, מאשר מערכות אנרגיה מתחדשות, ובפרט רוח, שמש, כוח גיאותרמי, וגלי גאות-שפל. והיא גם מגבירה את תפוצת הנשק הגרעיני. אז הבה נתחיל בהתבוננות על פליטות הפד"ח ממחזור החיים. שקולות הפליטה של הפד"ח (CO2e) הן הפליטות של כל גזי החממה והחלקיקים שגורמים להתחממות, כאשר הן מתורגמות למונחי פד"ח. ואם תסתכלו, רוח ואנרגייה תרמו-סולרית גורמים לפליטות המועטות ביותר, אם תסתכלו על התרשים. גרעין -- יש שתי עמודות כאן. אחת היא אומדן נמוך, והשנייה היא אומדן גבוה. האומדן הנמוך הוא אומדן הגרעין של תעשיית האנרגיה הגרעינית. הגבוה הוא ממוצע של 103 מחקרים מדעיים. וזהו רק הפד"ח ממחזור החיים.

אם אנו מסתכלים על לוחות הזמנים, זה לוקח בין 10 ל-19 שנים להקים תחנת כוח גרעינית מתכנון לתפעול. זמן זה כולל בערך שלוש וחצי עד שש שנים לרשיון אתר. ועוד שנתיים חצי עד ארבע להיתר בנייה ואז עוד 4 עד 9 שנים לבנייה. ובסין, ברגע זה, הם מקימים 5 ג'יגה וואט של גרעין. ובממוצע, הבניה של אלה לבדה, אורכת 7.1 שנים. המתווספים לזמני התכנון. בזמן שאתם מחכים לגרעין שלכם, עליכם להריץ את רשת תחנות הכוח החשמליות, שהן ברובן מבוססות פחם בארה"ב וברחבי העולם. והתרשים כאן מראה את ההבדל בין הפליטות של רשת רגילה, בין אם אתם משתמשים בגרעין, או בכל דבר אחר, מול רוח, חשמל תרמו סולרי, או תאים פוטו-וולטאיים. רוח אורך שנתיים עד חמש בממוצע, כמו תרמו-סולרי ופוטו-וולטאי. כך שההבדל הוא בעלות השימוש בגרעין מול רוח, או כל דבר אחר. אז אם תסכמו את השניים יחדיו, תראו הבדל שהגרעין פולט לפחות פי 9 עד פי 17 פד"ח מרוח. ועדיין לא דיברנו על ההשלכות על הקרקע.

אם תבחנו את ההשפעות הבריאותיות של זיהום האויר, הנה מספר מקרי התמותה לשנה ב-2020 רק מפליטות רכבים. נניח לרגע שהמרנו את כל הרכבים בארה"ב לשימוש בסוללות חשמליות, תאי דלק מימן או דלק אתאנולי (E85). ובכן, ברגע זה בארה"ב, 50 אלף עד 100 אלף איש מתים מדי שנה מזיהום אויר, ורכבים גורמים לכ-25 אלף מתוכם. ב-2020, המספר ירד ל-15 אלף הודות לשיפורים. אז, בימין, אתם רואים את פליטות הגז, את שיעורי התמותה ב-2020. אם תבחרו באתאנול מתירס או סוכר, למעשה תגבירו את שיעור התמותה במעט. אם תבחרו בגרעין, תקבלו אמנם הפחתה משמעותית, אך לא כמו עם רוח ו/או אנרגיית שמש.

אם תקחו בחשבון את העובדה שהפצת נשק גרעיני קשורה להפצת אנרגייה גרעינית, מכיון שאנו יודעים למשל, שהודו ופקיסטן פיתחו נשק גרעיני בחשאי באמצעות העשרת אורניום במתקני אנרגיה גרעינית. צפון קוריאה עשתה זאת במידה מסוימת. אירן עושה זאת ברגעים אלו. וונצואלה היתה עושה זאת לו הקימה את מתקני האנרגיה גרעינית. אם תרחיבו משמעותית את תפוצת הגרעין ברחבי העולם, וכתוצאה מכך תיווצר רק פצצה גרעינית אחת שתשמש להחרבת עיר כמו מומביי או עיר גדולה אחרת, שיעורי המוות הנוספים כתוצאה מכך, במיצוע לאורך 30 שנה, ובהתאמה יחסית לגודל אוכלוסיית ארה"ב יהיו אלה. אז, מי צריך את זה?

הדבר הבא הוא: מה בנוגע לטביעת הרגל? סטיוארט הזכיר את טביעת הרגל. למעשה, טביעת הרגל של אנרגיית הרוח על פני הקרקע קטנה בהרבה מזו של כל מקור אחר. מכיון שטביעת הרגל, כפי שאתם רואים, היא רק היכן שהמוט נוגע בקרקע. ניתן לספק חשמל לכל צי הרכבים האמריקני בעזרת 73 אלף עד 145 אלף טורבינות של 5 מגה-וואט. אלו ידרשו בין קילומטר רבוע לשלושה קילומטרים רבועים של טביעת רגל על פני הקרקע, כולם יחדיו. בנוגע לשטח הכולל התמונה שונה. זוהי טביעת הרגל שתמיד גרמה לבלבול. אנשים מבלבלים טביעת רגל עם שטח. כפי שניתן לראות מהתמונות, השטח יכול לשמש למטרות רבות כולל אדמה חקלאית, יערות או שטחים פתוחים. על פני האוקיינוס, זו אפילו לא אדמה. כעת אם תסתכל על גרעין -- (צחוק) עם גרעין, מה יש לנו? יש לנו מתקנים מסביב. יש גם שטח חוצץ בגודל 17 ק"מ רבועים. ויש את מחצבי האורניום בנוסף לכל.

ואם מסתכלים בהיבט השטח, יש דברים גרועים בהרבה מגרעין ורוח. למשל, דלק ביולוגי (אתאנול), כדי להניע את כל צי הרכבים האמריקני, הנה שטח הקרקע שיידרש. ומדובר בצלולוזי, הדור השני של הביו-דלקים מעשבי ערבה. הנה אתאנול מתירס. הוא קטן יותר. זה מבוסס על מקורות שונים. אבל אם תסתכלו על גרעין, זה יהיה בגודל של רוד איילנדס עבור הרכבים האמריקניים. לרוח, יש שטח גדול בהרבה, אך טביעת רגל קטנה בהרבה. וכמובן, עם רוח, תוכלו להציב אותן לאורך כל החוף המערבי, רחוק מהחוף, תיאורטית, או גם וגם. כעת, אם תביטו שוב על הגיאותרמי, הוא אפילו קטן משניהם, ושמש הוא קצת יותר גדול מגרעיני, אבל עדיין קטן למדי. וזה בשביל להניע את כל כל הרכבים האמריקניים. כדי לספק חשמל לכל העולם עם 50% רוח, תזדקקו לבערך אחוז אחד של הקרקע בעולם.

עמידה בעומס הבסיס היא למעשה לא רלוונטית. אנו רוצים לעמוד בקצב הדרישה לפי שעה. תוכלו להשיג זאת באמצעות חיבור מקורות מתחדשים. זה מתוך נתונים אמיתיים מקליפורניה, מוצגים נתוני רוח ושמש. והם לוקחים בחשבון רק שימוש בהידרו כדי לענות על הדרישה לפי שעה. הנה משאבי הרוח העולמיים. יש פי 5 עד פי 10 רוח ברחבי העולם ממה שנזדקק לו, עבור כל העולם. אז הנה הניקוד הסופי, ורק עוד שקף אחד אחרון. זוהי הבחירה: תוכלו לקבל או רוח או גרעין. אם תשתמשו ברוח, מובטח לכם שהקרחונים יישארו. גרעין, הזמן שיידרש לבדו יאפשר לקוטב הצפוני לימס, ולמקומות אחרים להמשיך להינמס. אנו יכולים להבטיח שמיים נקיים, כחולים, או עתיד לא בטוח עם אנרגיית גרעין.

(מחיאות כפיים)

כריס: בסדר. אז בעוד הם מגיבים זה לזה, ולך יהיה מעט פחות זמן, כי חרגת -- אני זקוק לשני אנשים מכל צד. אז אם אתה בעד, בעד כוח גרעיני, הרם שתי ידיים. אם אתה נגד, הרם יד אחת. ואני רוצה שניים מכל צד שיבואו למיקרופונים. טוב בחורים, יש לכם יש לך דקה להגיב לו, לבחור נקודה מדבריו, לאתגר אותה, מה שתרצה.

סטיוארט: אני חושב שנקודה עליה אנו חולקים, מארק, נוגעת לנשקים ואנרגיה. התרשימים שמראים שגרעין פולט הרבה גזי חממה -- הרבה מהמחקרים הללו יכללו הנחה כמו "בוודאות מלחמה תהיה בלתי נמנעת ולכן ערים תבערנה" וכיוצא באלה, מה שקצת מתחכם, אני חושב. המציאות היא שישנם, כמה, 21 מדינות שמחזיקות באנרגייה גרעינית? מתוכן,לשבע יש נשק גרעיני. בכל מקרה, הן החזיקו את הנשק לפני שהיתה להן אנרגייה גרעינית. יש שתי מדינות, צפון קוריאה וישראל, שמחזיקות בנשק גרעיני ואין להן אנרגייה גרעינית בכלל. המקומות שבהם נרצה יותר מכל אנרגייה נקייה באמת הם סין, הודו, אירופה, צפון אמריקה, וכל אלה כבר הסדירו את מצבם בנוגע לנשק גרעיני. מה שמותיר אותנו עם מספר מקומות כמו אירן, ואולי ונצואלה, בהם תרצה לפקח מקרוב על כל דבר שקשור לביקוע. התקדמות באנרגייה גרעינית משמעותה שנדע באמת היכן כל החומר הבקיע נמצא, ונוכל להתקדם לקראת אפס נשקים, ברגע שנדע זאת.

כריס: מארק, 30 שניות, על זה או על כל דבר שסטיוארט אמר.

מארק: אנו יודעים שהודו ופקיסטן השיגו קודם אנרגייה גרעינית, ואז פיתחו בחשאי נשקים גרעיניים במפעלים. והדבר השני הוא, אנו לא זקוקים לאנרגיית גרעין, יש שמש ורוח בשפע. ניתן להפוך אותם לאמינים, כפי שהראיתי בתרשים. זה מנתונים אמיתיים. וזה מחקר שמתבצע בימים אלה. זה לא בשמיים. פתירת בעיות העולם ניתנת לביצוע, תשקיע באמת את החשיבה הנדרשת, ואם תשתמש באנרגיה נקייה ומתחדשת. בהחלט אין שום צורך לאנרגיה גרעינית.

(מחיאות כפיים)

כריס: אנו צריכים מישהו בעד. רוד בקסטרום: תודה רבה כריס. אני רוד בקסטרום, מנכ"ל חברת ICANN. אני עוסק בנהלים הנוגעים להתחממות הגלובלית מאז 1994, בה הצטרפתי למועצת המנהלים של "הקרן להגנת הסביבה" (Environmental Defense Fund) שהיתה אחד ממנסחי אמנת קיוטו. ואני רוצה לתמוך בעמדה של סטיוארט ברנד. שיניתי את דעתי בעשור האחרון. הייתי נגד אנרגיה גרעינית. אני כעת תומך בעמדה של סטיוארט, בזהירות, מנקודת מבט של ניהול סיכונים, תוך הסכמה שהסיכונים שבהתחממות כדור הארץ עולים על הסיכון שבארוע גרעיני, שבהחלט אפשרי, והוא בעיה אמיתית. על כל פנים, אני חושב שיש דרך בה שני הצדדים יכולים לנצח בעימות, והיא, אנו ניצבים בפני מציאות בה עלינו לקבוע מכסות פליטה על הפלנטה, או שנמות. ובסנאט של ארה"ב, אנו זקוקים לתמיכה חוצת מפלגות -- נדרשים רק קול אחד או שניים -- כדי להעביר את ההתחממות הגלובלית בסנאט, והנוכחים בחדר יכולים לעזור. אז אם הצלחנו להעביר את זה, מארק יפתור את הבעיות האלה. תודה כריס.

כריס: תודה לך רוד בקסטרום. נגד.

דייויד פנטון: היי, אני דייויד פנטון. אני רק רוצה לומר כמה דברים קצרים. הראשון הוא: הזהרו מהתעמולה. התעמולה מהתעשיה היא מאוד, מאוד חזקה. ולא היתה לנו ההזדמנות לשמוע את טיעוני הצד השני במלואם, כך שאנשים יוכלו להסיק את מסקנותיהם. הזהרו מאוד מהתעמולה. שנית, חשבו על זה. אם נבנה את כל הכורים הללו, כל הפסולת תיערם למאות, אם לא אלפים, של משאיות ורכבות, הנעים דרך המדינה בכל יום. אמרו לי שהם לא הולכים להיות מעורבים בתאונות. אמרו לי שכל התאונות הללו לא הולכים להפיץ חומר בסביבה שיישאר רעיל למשך מאות אלפי שנים. ואז אמרו לי שכל אחת מאותן משאיות ורכבות היא לא מטרת טרור פוטנציאלית.

כריס: תודה. בעד. מישהו בעד? קדימה.

אלכס: היי, אני אלכס. רק רציתי לומר, אני, קודם כל, חובב מושבע של אנרגיה מתחדשת. יש לי פאנלים סולריים על הגג. יש לי ממיר הידרו בטחנת המים שלי. ואני, אתם יודעים, די בעד סוג הדברים האלה. אבל, יש כאן בעיית חשבון פשוטה. התפוקה של השמש הזורחת, הרוח המנשבת והגשם המומטר, פשוט אינם מספיקים. אז אם אתם רוצים להישאר עם אורות דלוקים, אנו צריכים פתרון שימשיך לעבוד כל הזמן. השתתפתי בתעמולה נגד נשקים גרעיניים בשנות ה-80, ואני ממשיך לעשות כך היום. אבל יש לנו הזדמנות למחזר אותם למשהו שימושי שיאפשר לנו לקבל אנרגיה כל הזמן. ובסופו של דבר, בעיית החשבון לא הולכת להעלם. אנו לא נקבל מספקי אנרגיה מהמתחדשות בלבד. אנו זקוקים לפתרון שמייצר כל הזמן. אם אנו הולכים להשאיר את האורות דלוקים, גרעין הוא הפתרון.

כריס: תודה. עוד מישהו נגד?

אדם: הדובר האחרון שהיה בעד הניח שאין לנו מספיק מקורות אלטרנטיביים מתחדשים, וה"נגד" הבהיר שלמעשה יש לנו. כך שהאשלייה שאנו זקוקים למשאב הזה ושנוכל לעשות זאת בפרק זמן משמעותי היא בלתי אפשרית. אוסיף עוד דבר אחד. ריי קורצווייל וכל ההרצאות האחרות -- אנו יודעים שהגרף גדל אקספוננציאלית. אז אתם לא יכולים להסתכל על הטכנולוגיות החדשניות ביותר של המתחדשות ולהגיד "זה כל מה שיש לנו". מפני שחמש שנים מעכשיו, אתם תדהמו ממה שיהיה לנו כאלטרנטיבות לכוח הגרעיני האיום והמסוכן הזה.

כריס: הבהרת היטב את הנקודה שלך. תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

אז לכל אחד מכם יש כמה משפטים בלבד -- 30 שניות לכל אחד לסיכום. דבריך לסיום, סטיוארט.

סטיוארט: אהבתי את גרף ה"הכל מתאזן בסוף" שהצגת. זה היה יום בו השמש זרחה ולילה בו הרוח נשבה. וזה עתה באנגליה, הם חוו תקופה קרה. הרוח בכל המדינה כולה חדלה לשבוע. אף אחד מהדברים האלה לא הסתובב. וכרגיל, הם נאלצו לקנות כוח גרעיני מצרפת. 2 ג'יגה-ואט דרך מנהרת התעלה. זה ממשיך לקרות. פעם הייתי מודאג אודות קצב של 10,000 לשנה. והעובדה היא, שאנו עומדים להשתמש בפסולת הגרעינית כדלק בדור הרביעי של הכורים שבדרך. ובפרט הכורים הקטנים צריכים להתקדם. שמעתי מניית'ן מייהרוולד -- ואני חושב שפה היא הנקודה לביצוע -- תידרש חקיקה בקונגרס כדי לאפשר ל"ועדה לבקרה גרעינית" (Nuclear Regulatory Commission) להתקדם במהירות עם הכורים הקטנים, שאנו זקוקים להם מאוד, כאן וברחבי העולם.

(מחיאות כפיים)

מארק: אז ניתחנו את הביקוש וההיצע לפי שעה של הכוח, לפי שמש ורוח, תוך שימוש בנתונים מקליפורניה. וניתן לספק את הביקוש, שעה בשעה, למשך כל השנה כמעט. כעת, בנוגע למשאבים, פיתחנו את מפת הרוח הראשונה של העולם, מהנתונים לבדם, בגובה 80 מטר. אנו יודעים שהמשאבים קיימים. אתם יכולים לכסות 15 אחוזים. ב-15 אחוזים משטח ארה"ב יש רוח במהירות גבוהה מספיק כדי להוות תחרות כלכלית. ויש הרבה יותר שמש מאשר רוח. יש משאבים בשפע. תוכלו להפוך אותם לאמינים.

כריס: טוב. אז, תודה לך, מארק. (מחיאות כפיים) אז אם הייתם בפאלם ספרינג (עיר נופש בקליפורניה) (צחוק) (מחיאות כפיים) חסר בושה. חסר בושה. חסר בושה. (מחיאות כפיים)

אז, חברי קהילת TED, אני מציג בפניכם שמה שהעולם זקוק לו כעת הוא אנרגיה גרעינית. כל אלו שבעד, הרימו את ידכם. (קריאות נלהבות) וכל אלו שנגד. אוו-ו-ו. כעת זה.. -- דעתי היא.. הרימו את ידכם, אלו ששינו את דעתם במהלך העימות, ששינו את הצבעתם. אלו ששינו את דעתם לטובת ה"בעד" הרימו את ידכם. בסדר. אז הנה הסיכום. שני האנשים הרוויחו תומכים, אך לדעתי, דעת הקהל ב-TED השתנתה מבערך 75-25 ל-65-35 בעד, בעד.

שניכם ניצחתם. ברכותי לשניכם. תודה לכם.

(מחיאות כפיים)