דן דֶנֶט על מֶמים מסוכנים

כמה בריאתנים יש לנו כאן באולם? נראה שאף לא אחד. חושבני שכולנו דרוויניסטים. עם זאת, דרוויניסטים רבים, מתוך דאגה ואי-נוחות מסוימת, היו רוצים לראות גבולות כלשהם להשפעת הדרוויניזם. זה בסדר גמור. מכירים רשתות קורי-עכביש? בטוח שזה תוצר האבולוציה. רשת האינטרנט? לא כל כך בטוח. סכרים של בונים - כן. סכר הובר - לא. מה לדעתם מונע מתוצרי גאונות האדם להיות בעצמם פירותיו של עץ החיים, ולכן, במובן מסוים, שיצייתו לחוקי האבולוציה? ועם זאת, מעניין שאנשים מתנגדים לרעיון יישום החשיבה האבולוציונית לחשיבה - לחשיבתנו.

אז אני עומד לדבר קצת על זה, ואני מודע לכך שיש לנו עוד הרבה בתכנית. נניח שאתם נמצאים ביער, נניח שאתם באחו, ואתם רואים נמלה זוחלת על עלה עשב. היא מטפסת עד לקצה, ונופלת, והיא מטפסת ונופלת, והיא מטפסת - ומנסה להישאר ממש על קצה עלה העשב. מה עושה הנמלה? למה זה תורם? מה המטרות שמנסה הנמלה להשיג בטיפוס על עלה עשב? מה יוצא מזה לנמלה? התשובה היא: כלום. לא יוצא לה מזה כלום. אם כן, מדוע היא עושה זאת? האם זה עניין אקראי? כן. זו אקראיות של הידבקות בתולעת טפילית. זוהי תולעת מוח קטנה. זו תולעת מוח טפילית שצריכה להגיע לקיבת כבש או פרה כדי להמשיך את מחזור חייה. הסלמון שוחה נגד הזרם אל אזורי ההשרצה שלו, ותולעת המוח משתלטת על נמלה עוברת-אורח, זוחלת לתוך מוחה וגורמת לה לטפס על עלה-עשב כמו רכב שטח. כך שלנמלה לא יוצא מזה כלום. מוח הנמלה נחטף בידי טפיל שפוגע במוח, והוא גורם לה להתנהגות אובדנית. מפחיד למדי.

האם קורה משהו דומה אצל בני-אדם? כל זה למען מטרה אחרת מאשר שימור הגנים של הפרט, כמובן. ובכן, ייתכן שכבר עלה בדעתכם ש"איסלם" משמעו "ויתור על טובת העצמי למען רצון אללה". כך שרעיונות, ולא תולעים, הם שחוטפים את מוחותינו. האם אני אומר על מיעוט ניכר מאוכלוסיית העולם שמוחם נחטף בידי רעיונות טפיליים? לא. זה גרוע מכך. מדובר ברוב בני-האדם. "לחיות חופשיים או למות. ניו המפשייר" [צחוק] יש המון רעיונות למות למענם. חופש, אם אתם מניו-המפשייר. [צחוק] צדק. אמת. קומוניזם. אנשים רבים מסרו את חייהם למען הקומוניזם, ורבים מסרו את חייהם למען הקפיטליזם. ורבים, למען הקתוליות. ורבים - למען האיסלם. אלה הם רק אחדים מהרעיונות שאנשים מתים למענם. הם מידבקים.

אתמול דיבר אמורי לובינס על "דבּקת קרום המוח." למעשה זה היה ביטוי של שימוש-לרעה. זוהי הנדסת אי-חשיבה. אז עיקר הפצת-התרבות שמתרחשת אינה חשיבה מבריקה, חדשה, ישר-מהאריזה. אלא דבקת קרום המוח. וכדאי שתהיה לנו תאוריה על מה שמתרחש כשזה קורה, כדי שנוכל להבין את תנאי ההידבקות. המארחים מתאמצים מאד להפיץ רעיונות אלה לאחרים. אני עצמי פילוסוף, ואחד מסיכוני המקצוע שלנו היא ששואלים אותנו מה משמעות החיים. אז אתה צריך איזה סטיקר, אתם יודעים, כל אחד חייב שתהיה לו איזו הצהרה. אז הנה ההצהרה שלי.

סוד האושר: למצוא משהו שחשוב יותר ממך ולהקדיש לו את חייך. מרביתנו, כעת כשעידן ה-"אני" עבר מזמן - באמת נוהגים כך. מערך-רעיונות כזה או אחר תפס פשוט את מקום הציוויים הביולוגיים בחיינו. זהו הערך העליון בחיינו. ולא שיהיו לנו נכדים רבים ככל האפשר. יש לכך אפקט ביולוגי מעמיק. מדובר בהכפפת האינטרס הגנטי לאינטרסים אחרים. ואין מין שעושה משהו שאפילו מתקרב לכך.

אז איך עלינו להתייחס לכך? מצד אחד זהו אכן אפקט ביולוגי, ואפקט נרחב. אין לטעות בכך. אז באילו תאוריות נרצה להשתמש כדי לבחון זאת? בהרבה תאוריות. אך כיצד יוכל משהו לחבר ביניהן? הרעיון של רעיונות משתכפלים; רעיונות המשכפלים עצמם ע"י מעבר ממוח למוח. ריצ'רד דוקינס, אותו תשמעו היום, טבע את המונח "ממים," והציג את הגירסה הבהירה והחיה הראשונה של רעיון זה בספרו "הגֶן האנוכי." והנה אני מדבר על הרעיון שלו. ובכן, אתם מבינים, הוא לא שלו - נכון, הוא החל בו. אך כעת זה הרעיון של כולם. והוא לא אחראי למה שאומַר על ממים. אני האחראי למה שאומַר על ממים.

למעשה, אני חושב שכולנו אחראיים לא רק להשפעות המכווָנות של רעיונותינו, אלא גם לאפשרויות של ניצולם לרעה. כך שלדעתי חשוב לריצ'רד, וגם לי, שרעיונות אלה לא יְבוזו וינוצלו לרעה. קל מאד לנצלם לרעה. לכן הם מסוכנים. וזו כמעט עבודה במשרה מלאה לנסות ולמנוע מאנשים שחוששים מרעיונות אלה לסלף אותם, ואז לנצלם למטרה נוראה כזו או אחרת. כך שעלינו להתמיד בנסיונות לתקן את אי ההבנות כדי שרק הגרסאות השפירות והמועילות של רעיונותינו ימשיכו להתפשט, אבל זו בעיה. אין לנו זמן רב, כך שאמשיך עוד קצת ואז אסיים. כי יש הרבה דברים נוספים שעוד ייאמרו.

הבה רק אציין שממים הם כמו וירוסים. זה מה שריצ'רד אמר עוד ב-93. אולי תשאלו, "איך זה יכול להיות? כלומר, וירוס עשוי הרי מחומר. ממה עשוי מם?" נגרופונטי דיבר אתמול על טלקומוניקציה ויראלית אבל - מהו וירוס? וירוס הוא שרשרת חומצות-גרעין חוצפנית. [צחוק] כלומר, יש בו משהו שגורם לו להשתכפל טוב יותר ממתחריו. וכזה הוא המם; חבילת מידע חוצפנית. ממה עשוי המם? ממה עשויות הסיביות? לא מסיליקון. הם עשויי מידע וניתנים להעברה ע"י כל מדיה פיזית. ממה עשויה מילה? לעתים, כשאנשים שואלים, "האם הממים קיימים?" אני עונה, "האם המלים קיימות? האם הן חלק מעולמכם?" אם כן, הרי שמלים הן ממים שניתן להגותם.

וישנם גם ממים אחרים, שלא ניתן להגותם. ישנם כל מיני זנים של מֶמים. זוכרים את כת השייקרים? "מתנת הפשטות?" ריהוט פשוט ויפה? כמובן שהם למעשה נכחדו. ואחת הסיבות היא שאחד מעיקרי השייקריזם הוא שאדם חייב להיות רווק ולהתנזר ממין. לא רק הכמרים. כולם. אז לא כל כך מפתיע שהם נכחדו. [צחוק] אך לא זו הסיבה שהם נכחדו. הם שרדו ככל ששרדו בתקופה בה לא היו רשתות-הצלה חברתיות. והיו הרבה אלמנות ויתומים, אנשים שהזדקקו למשפחות אומנות, כך שהיתה להם אספקה מוכנה של מומרים. והם יכלו להמשיך ולהתקיים. ועקרונית, זה היה עשוי להימשך לנצח. תוך התנזרות גמורה מצד המארחים. כשהרעיון מועבר באמצעות הטפה, במקום בצורה גנטית.

כך שהרעיונות יכולים להמשיך ולהתקיים על אף העובדה שהם לא מועברים הלאה באורח גנטי. מם יכול לשגשג למרות השפעתו השלילית על שימור הגן. שהרי המם למען השייקריזם היה בעצם טפיל מעקר. יש טפילים נוספים שעושים זאת, שמעקרים את מארחם. זהו חלק מהתכנון שלהם. הם לא זקוקים לשכל כדי לתכנן.

אפנה את תשומת ליבכם רק לאחת ההשלכות הרבות שיש לנקודת המבט הממטית, שאני ממליץ עליה. אין לי זמן להיכנס ליותר מכך. בספרו הנפלא של ג'רד דיאמונד, "רובים, חיידקים ופלדה," הוא מספר כיצד חיידקים, יותר מאשר רובים ופלדה, הם שכבשו את חצי-הכדור החדש, חצי-הכדור המערבי - וכבשו את שאר העולם. כשהמגלים והנוסעים האירופיים פשטו בעולם, הם הביאו עימם את החיידקים שנגדם הם היו כבר מחוסנים. הם כבר למדו לחיות עימם משך מאות רבות של שנים, אלפי שנים, של חיים לצד חיות-בית שהיו מקור גורמי-מחלה אלה. והם פשוט חיסלו - פתוגנים אלה פשוט השמידו את הילידים, שכלל לא היו מחוסנים נגדם.

ואנו שוב עושים זאת. אנו עושים זאת הפעם עם רעיונות רעילים. אתמול, כמה אנשים - ניקולס נגרופונטי ואחרים - דיברו על כל הדברים הנפלאים שמתרחשים כשרעיונותינו מופצים, הודות לכל הטכנולוגיה החדשה, בכל העולם. ואני מסכים עם זה. בגדול, זה נפלא. בגדול זה נפלא. אך בין כל הרעיונות האלה, שזורמים ללא מעצור לכל העולם הודות לטכנולוגיה שלנו, יש הרבה רעיונות רעילים. ודבר זה ידוע מזה זמן-מה. סייד קוטב הוא אחד האבות המייסדים של האיסלם הקנאי. אחד האידאולוגים שהשפיעו על אוסמה בין-לאדן. "דרושה רק הצצה בסרטי החדשות שלהם, תצוגות האופנה, תחרויות היופי, אולמות הנשפים, ברי המשקאות ותחנות הרדיו" - ממים.

ממים אלה מתפשטים בכל העולם ומוחקים תרבויות שלמות. הם מוחקים שפות. הם מוחקים מסורות ומנהגים. וזו לא אשמתנו, לא יותר מכאשר חיידקינו זורעים הרס בקרב עמים שלא פיתחו חיסון נגדם. אנו מחוסנים נגד כל הזבל שמפוזר בשולי תרבותנו. כחברה חופשית, אנו מתירים פורנוגרפיה וכדומה, ולא עושים מזה עניין. הם כמו הצטננות קלה. מבחינתנו, הם לא עניין גדול. אך עלינו להכיר בכך שבעיני רבים בעולם, הם כן עניין גדול. ועלינו להיות ערים מאד לכך, שכאשר אנו מפיצים את החינוך והטכנולוגיה שלנו, אחד הדברים שאנו עושים הוא להיות נשאים של ממים, שנראים בצדק בעיני מארחיהם של ממים רבים אחרים כאיום ישיר על הממים המועדפים עליהם - הממים שהם מוכנים למות למענם.

אז איך נבדיל בין הממים הטובים לרעים? זה איננו תפקיד מדע הממטיקה. הממטיקה נייטרלית מבחינה מוסרית, וכך עליה להיות. זה איננו המקום לשנאה וזעם. אם היה לכם חבר שמת מאיידס, תשנאו את ה-HIV. אך הדרך להתמודד עם זה היא באמצעות המדע, ולהבין איך זה מופץ ומדוע, בראייה נייטרלית מבחינה מוסרית.

השיגו את העובדות. העריכו את ההשלכות. יהיה הרבה מקום ללהט מוסרי כשיהיו לנו העובדות ונוכל להחליט מה הכי טוב לעשות. וכמו עם חיידקים, הטריק הוא לא לנסות להשמידם. לעולם לא תצליחו להשמיד את החיידקים. אך באפשרותכם לקדם אמצעים בריאותיים ציבוריים וכד' שיעודדו אבולוציה בלתי-ויראלית. שיעודדו התפשטות של מוטציות שפירות יחסית של הגירסאות הרעילות ביותר. זה כל הזמן שהוקצב לי, אז תודה רבה לכם על הקשבתכם.