קמרון הרולד: בואו נגדל ילדים להיות יזמים

אני מוכן להתערב שאני הבחור הטיפש ביותר בחדר הזה כי לא יכולתי לעבור את שנות בית הספר. התקשתי בבית ספר. אבל מה שידעתי בגיל צעיר מאוד זה שאהבתי כסף ואהבתי עסקים ואהבתי את הדבר היזמי הזה וגודלתי להיות יזם ודבר שהייתי ממש נלהב לגביו מאז ולא דיברתי על זה מעולם, עד עכשיו אז זאת הפעם הראשונה שמישהו אי פעם שמע על זה, חוץ מאשתי לפני שלושה ימים, כי היא אמרה, "על מה אתה מדבר?" וסיפרתי לה זה שאני חושב שאנחנו מפספסים הזדמנות למצוא את הילדים האלו שיש להם את תכונות היזמות ולטפח אותם או להראות להם שלהיות יזם זה בעצם רעיון מגניב זה לא משהו רע או שצריך להתבייש בו למרות שזה מה שקורה בקהילות מסויימות

לילדים, כשאנחנו גדלים, יש חלומות ויש לנו תשוקות ויש לנו חזון ואיכשהו אנחנו גורמים לדברים האלו להתרסק ואומרים לנו שאנחנו צריכים ללמוד יותר ברצינות או להיות מרוכזים יותר או לקחת מורה פרטי וההורים שלי הביאו לי מורה פרטי לצרפתית ואני עדיין גרוע בצרפתית לפני שנתיים, הייתי המרצה שדורג הגבוה ביותר בתוכנית היזמות לתואר שני וזה היה אירוע הרצאות בפני קבוצות של יזמים מכל העולם כשהייתי בכתה ב', ניצחתי בתחרות נאומים עירונית אבל אף אחד לא אמר אף פעם, "היי, הילד הזה הוא נואם טוב הוא לא יכול להתרכז, אבל הוא אוהב להסתובב ולהמריץ אנשים" אף אחד לא אמר, "תביאו לו מדריך לדיבור" הם אמרו, להביא לי מורה פרטי למה שאני גרוע בו.

אז ילדים מראים את התכונות האלו ואנחנו צריכים להתחיל לחפש אותם אני חושב שעלינו לגדל ילדים להיות יזמים במקום עורכי דין ולמרבה הצער מערכת החינוך מטפחת את העולם הזה לומר "היי, בוא נהיה עורך דין או בוא נהיה רופא" ואנחנו מפספסים הזדמנות כי אף אחד אף פעם לא אומר, "היי, תהיה יזם" יזמים הם אנשים- כי יש לנו רבים מהם בחדר הזה - שיש להם רעיונות כאלו או תשוקות כאלה או שרואים משהו שחסר בעולם ומחליטים לשנס מותניים ולעשות את זה ואנחנו מסכנים הכל כדי לגרום לדברים האלו לצאת לפועל ויש לנו את היכולת לאסוף את קבוצות האנשים האלו מסביבנו שרוצים לבנות את החלום הזה איתנו ואני חושב שאם אנחנו יכולים לגרום לילדים לאמץ את הרעיון, בגיל צעיר, של להיות יזם אנחנו יכולם לשנות כל דבר בעולם שהוא בעיה כיום כל בעיה שנמצאת אי שם, למישהו יש רעיון לפתור אותה וכילד צעיר, אף אחד לא יכול לומר שזה לא יכול לקרות כי אתה טיפש מכדי להבין שלא יכולת לפתור את זה.

אני חושב שיש לנו את המחוייבות כהורים וכחברה להתחיל ללמד את הילדים שלנו לדוג במקום לתת להם את הדג. המשל הישן, "אם אתה נותן לאיש דג, תאכיל אותו ליום אם אתה מלמד איש לדוג, תאכיל אותו לחיים שלמים" אם יכולנו ללמד את הילדים שלנו להיות יזמים אלו שמראים את התכונות המתאימות כמו שאנחנו מלמדים את אלו שמוכשרים למדעים להתמקד במדעים מה אם היינו רואים את אלו עם התכונות היזמיות ומלמדים אותם להיות יזמים? יכולנו לגדל את כל הילדים האלו להפיץ עסקים במקום לחכות למענקים מהממשלה

מה שאנחנו עושים זה לשבת וללמד את הילדים שלנו את כל הדברים שהם לא צריכים לעשות אל תרביץ; אל תנשך; אל תקלל כרגע אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לרדוף אחרי עבודות ממש טובות אתם יודעים, ומערכת החינוך מלמדת אותם לרדוף אחרי דברים כמו להיות רופא, ולהיות עורך דין, ולהיות רואה חשבון, ורופא שיניים ומורה וטייס והתקשורת אומרת שזה ממש מגניב אם נוכל ללכת ולהיות דוגמנית או זמרת או כוכב ספורט כמו אלונדו או קרוסבי תכניות ה MBA שלנו לא מלמדות ילדים להיות יזמים הסיבה שאני נמנע מתכנית MBA חוץ מהעובדה שלא התקבלתי לאף אחת בגלל הממוצע שלי 61 מהתיכון ואז הממוצע 61 בבית הספר היחידי בקנדה שקיבל אותי, קרלטון אבל תכניות ה MBA שלנו לא מלמדות ילדים להיות יזמים הן מלמדות אותם ללכת לעבוד באירגונים גדולים

אז מי מקים את החברות הללו? אלו האנשים הספורים והמקריים האלה אפילו בספרות פופולרית, הספר היחיד שאי פעם מצאתי והוא צריך להיות בכל רשימות הקריאה שלכם -- הספר היחיד שאי פעם מצאתי שמציג את היזם כגיבור הוא "מרד הנפילים" כל דבר אחר בעולם נוטה להביט ביזמים להגיד שאנחנו אנשים רעים אני מביט גם במשפחה שלי שני הסבים שלי הוא יזמים. אבא שלי היה יזם אחי ואחותי ואני, שלושתינו גם בעלים של חברות וכולנו החלטנו להתחיל את הדברים האלה בגלל שזהו המקום היחיד שאנחנו מתאימים לא התאמנו לעבודה רגילה. לא יכולנו לעבוד עבור אף אחד אחר כי היינו יותר מדי עקשניים ויש לנו את כל התכונות האחרות האלה

אבל גם ילדים יכולים להיות יזמים אני פעיל מאד בשני ארגונים עולמיים שנקראים אירגון היזמים וארגון הנשיאים הצעירים אני בדיוק חוזר מנאום בברצלונה בכנס עולמי של ארגון הנשיאים הצעירים (YPO) וכל מי שפגשתי שם היה יזם שהתקשה בבית הספר אובחנתי ב-18 מ-19 התסמינים של הפרעת קשב אז הדבר הזה כאן ממש מפחיד אותי (צחוק) זוהי כנראה הסיבה שאני קצת בפניקה עכשיו חוץ מכל הקפאין ששתיתי והסוכר אבל זה באמת מפחיד ליזם הפרעת קשב, הפרעה דו קוטבית אתם יודעים שהפרעה דו קוטבית מכונה מחלת המנכ"לים לטד טרנר יש אותה. לסטיב ג'ובס יש אותה לשלושת המקימים של נטסקייפ היה אותה ואני יכול להמשיך ולהמשיך ילדים -- אתם יכולים לראות את הסימנים האלה בילדים ומה שאנחנו עושים זה לתת להם ריטלין ולהגיד "אל תהיה טיפוס של יזם. תתאים את עצמך לשיטות אחרות ותנסה להיות תלמיד" אני מצטער, יזמים אינם תלמידים אנחנו במסלול המהיר. אנחנו מבינים את המשחק אני גנבתי מאמרים. אני העתקתי בבחינות. שכרתי ילדים שיעשו את עבודות החשבונאות שלי באוניברסיטה עבור 13 עבודות ברצף אבל כיזם אתה לא עושה חשבות, אתה שוכר חשב אז פשוט הבנתי את זה מוקדם יותר

(צחוק)

(מחיאות כפיים)

לפחות אני מסוגל להודות שרימיתי באוניברסיטה, רובכם לא אני גם ציטטתי -- וגם סיפרתי לאדם שכתב את ספר הלימוד -- אני עכשיו מצוטט באותו ספר לימוד באוניברסיטה בכל שיעורי אוניברסיטה וקולג' בקנדה. בחשבונאות ניהולית, אני פרק 8 אני פותח את פרק 8 בשיחה על תקציבאות ואמרתי לסופרת, אחרי הראיון איתי, שאני העתקתי בקורס הזה והיא חשבה שזה יותר מדי מצחיק לא להכניס אותו בכל זאת

אבל ילדים, אתם יכולים לראות את הסימנים האלה בהם ההגדרה של יזם היא "אדם שמארגן, מפעיל ולוקח את הסיכון של הרפתקאה עיסקית" זה לא אומר שאתה צריך ללכת לתוכנית MBA זה לא אומר שאתה צריך לסיים בית ספר זה רק אומר שהדברים האלה צריכים להרגיש נכון בבטן שלך וגם שמענו את הדברים על האם זה מולד או נלמד, נכון האם זה דבר אחד או דבר שני? מה זה? ובכן, אני לא חושב שזה רק אחד מהם, אני חושב שזה יכול להיות שניהם אני טופחתי כיזם

כאשר גדלתי כנער צעיר, לא היתה לי ברירה בגלל שחונכתי בגיל מוקדם מאד, גיל צעיר -- כאשר אבא שלי הבין שאני לא עומד להתאים את עצמי לשום דבר אחר שלימדו אותי בבית הספר -- שהוא יכול ללמד אותי להבין עסקים בגיל מוקדם הוא טיפח אותנו, את שלושתנו לשנוא את המחשבה של למצוא עבודה ולאהוב את העובדה של ליצור חברה שנוכל להעסיק אנשים אחרים

את ההרפתקה העיסקית הקטנה הראשונה שלי, כאשר הייתי בן 7, הייתי בוויניפג ושכבתי בחדר השינה שלי עם חוט מאריך כזה והתקשרתי לכל חנויות הניקוי היבש בוויניפג לברר כמה חנויות הניקוי היבש מוכנות לשלם לי בעבור קולבים ואמא שלי ניכנסה לחדר ואמרה " איפה אתה מתכוון להשיג את הקולבים למכור לניקוי היבש" ואני אמרתי "בואי נחפש במרתף" וירדנו למרתף. ופתחתי את הארון הזה. והיו שם כאלף קולבים שאני אספתי. כי כאשר אמרתי לה שאני יוצא לשחק עם הילדים אני עברתי מדלת לדלת בשכונה כדי לאסוף קולבים כדי לשים אותם במרתף למכירה כי ראיתי אותה כמה שבועות קודם לכן -- ישלמו לך. נהגו לשלם לך 2 סנט לקולב. אז ככה הייתי, יש את כל סוגי הקולבים האלה אז אני פשוט הלכתי לקחת אותם וידעתי שהיא לא תרשה לי לקחת אותם, ועשיתי את זה בכל זאת. ולמדתי שאפשר לשאת ולתת עם אנשים אחד מהם הציע לי 3 סנט, והעלתי אותו ל-3 וחצי ואפילו ידעתי בגיל 7 שאני יכול לקבל חלק של סנט ואנשים ישלמו את זה בגלל שזה גדל במכפלות בגיל 7 גילתי את זה. קיבלתי 3 וחצי סנטים לאלף קולבים

אני מכרתי מגיני לוחות רישוי מדלת לדלת אבא שלי הכריח אותי למצוא מישהו שימכור לי את הדברים האלה בסיטונאות ובגיל 9 הלכתי ברחבי העיר סדבורי ומכרתי מגינים ללוחות רישוי מדלת לדלת ואני זוכר בבירור לקוח אחד בגלל שעשיתי עוד דברים עם הלקוחות האלה מכרתי עיתונים הוא לא קנה ממני אף פעם עיתון אבל הייתי בטוח שאצליח לשכנע אותו לקנות מגן ללוחית הרישוי והוא אמר "ובכן, אני לא צריך כזה" ואמרתי לו "אבל יש לך שתי מכוניות ..." -- ואני בן 9 ואמרתי לו "אבל יש לך שתי מכוניות ואין לך מגינים ללוחות הרישוי" והוא אמר "אני יודע" ואני אמרתי "למכונית הזאת יש לוחית רישוי מקומטת לחלוטין" והוא אמר "כן, זוהי המכונית של אישתי". ואני אמרתי "למה לא תנסה אחד על הלוחית הקידמית של המכונית של אישתך ותראה אם היא מחזיקה יותר מעמד" אז ידעתי שיש שתי מכוניות עם שתי לוחיות רישוי בכל אחת אם אני לא יכול למכור את כל הארבע, לפחות אני אצליח להשיג אחת. למדתי את זה בגיל צעיר

עשיתי ארביטאז' על ספרי קומיקס כאשר הייתי בערך בן 10, מכרתי ספרי קומיקס מהבית שלנו במפרץ ג'ורג'יה ורכבתי על האופניים עד לסוף החוף לקנות את החוברות מהילדים העניים ואז חזרתי לצד השני של החוף ומכרתי אותם לילדים העשירים זה היה ברור לי, נכון. קנה בזול מכור ביוקר. יש לך ביקוש במקום שיש בו כסף אל תנסה למכור לילדים העניים, אין להם מזומן. לילדים העשירים יש, לך תמצא כמה. אז זה ברור, נכון. זה כמו מיתון. אז יש מיתון עדיין יש 13 טריליון דולר מסתובבים בכלכלה האמריקאית לכו תמצאו חלק מזה. ולמדתי את זה בגיל צעיר אני גם למדתי, אל תגלו את המקור שלכם, בגלל שהרביצו לי אחרי כמה שבועות שעשיתי את זה כי אחד הילדים העשירים גילה איפה אני קונה את חוברות הקומיקס והוא לא אהב את העובדה שהוא משלם הרבה יותר

הכריחו אותי להשיג מסלול עיתונים בגיל 10 לא באמת רציתי מסלול עיתונים אבל בגיל 10, אבא שלי אמר לי "זה עומד להיות העסק הבא שלך" לא רק שהוא השיג לי אחד, הייתי צריך להשיג שניים. ואז הוא רצה שאני אשכור מישהו שיחלק חצי מהעיתונים מה שעשיתי, ואז הבנתי שבאיסוף הטיפים עושים את כל הכסף אז אספתי את הטיפים וקיבלתי תשלום אז הייתי הולך ואוסף עבור כל העיתונים הוא יכול היה רק לחלק אותם כי אז הבנתי איך אני יכול לעשות את הכסף בנקודה זאת, לחלוטין לא הלכתי להיות שכיר

(צחוק)

לאבא שלי היתה סדנא לתיקון מכונות ומכוניות היו לו חלקי חילוף שונים מפוזרים מסביב והיו לו חלקי מתכות ונחושת אז שאלתי אותו מה הוא עושה איתם, והוא אמר שהוא פשוט זורק אותם אז אמרתי "אבל אין אף אחד שישלם לך עבורם?". אז הוא אמר "אולי" תזכרו שהייתי בן 10, לפני 34 שנה ראיתי את ההזדמנות בדברים האלה ראיתי שיש כסף בזבל אז פשוט אספתי מכל סדנאות הרכב באזור על האופניים שלי ואז אבא שלי הסיע אותי בשבתות לתחנת מחזור מתכות, ושם שילמו לי ואני חשבתי שזה די מגניב בצורה מוזרה, 30 שנה אחר כך, אנחנו בונים את 1-800-יש-זבל? ועושים כסף מזה

עשיתי את כריות הסיכות הקטנות האלה כאשר הייתי בן 11 בחוג עשינו את כריות הסיכות האלה עבור האמהות שלנו ליום האם ועשו את כריות הסיכות מאטבי כביסה מעץ שהשתמשו בהם לתלות כביסה על חוטי כביסה בחוץ והייתם עושים את הכסאות האלה והיו לי את הכריות הקטנות האלה שהייתי תופר ויכולתם לתקוע סיכות בהן בגלל שאנשים היו תופרים והם היו צריכים כריות לסיכות אבל מה שהבנתי הוא שצריך לתת אפשרויות בחירה אז צבעתי קבוצה שלהם בספריי חום ואז שהלכתי לדלת, זה לא היה "האם את רוצה לקנות אחד?" זה היה "איזה צבע את רוצה?" והייתי בן 10, אתם לא הולכים להגיד לי בעיקר אם יש לכם שתי אפשרויות, יש לכם חום אחד ובהיר אחד אז למדתי את השיעור הזה בגיל צעיר

אני למדתי שעבודת כפיים זה ממש גרוע נכון, כמו לגזום מדשאות זה אכזרי אבל בגלל שהייתי צריך לגזום מדשאות כל הקיץ לכל השכנים ולקבל תשלום על זה אני הבנתי שמקור הכנסה שחוזר על עצמו מלקוח אחד זה מדהים שאם אני משיג את הלקוח הזה פעם אחת וכל שבוע אני מקבל תשלום מהאיש הזה זה הרבה יותר טוב מלנסות למכור את אטבי הכביסה האלה לאדם אחד בגלל שאתם לא יכולים למכור להם יותר אז אהבתי את המודל של ההכנסה החוזרת שהתחלתי ללמוד בגיל צעיר

תזכרו, אני טופחתי לעשות את זה. היה אסור לי לעבוד הייתי נושא כלים, הייתי הולך למסלול הגולף הייתי נושא מחבטים לאנשים אבל גיליתי שהיתה הגבעה הזאת במסלול הגולף שלנו החור ה-13 שהיתה לו את הגבעה הענקית הזאת והאנשים אף פעם לא הצליחו לשאת את התיקים שלהם במעלה שלה אז הייתי יושב שם עם כסא של מכסחת דשא והייתי מסיע למעלה את כל האנשים שלא היו להם נושאי כלים הייתי מסיע את תיקי הגולף שלהם לפסגה, והם היו משלמים לי דולר בינתיים החברים שלי היו עובדים במשך חמש שעות לסחוב את התיק של הבחור מסביב למסלול והיו מקבלים 10 דולר ואני הייתי "זה טיפשי בגלל שאתה צריך לעבוד במשך 5 שעות זה לא הגיוני" פשוט גילית דרך לעשות יותר כסף יותר מהר

כל שבוע, הייתי הולך לחנות הפינתית וקונה את כל הפחיות האלה ואז הייתי הולך ומחלק אותם לנשים האלה בנות ה-70 שמשחקות ברידג' והן היו נותנות לי את ההזמנות לשבוע הבא ואז הייתי פשוט מחלק פחיות ופשוט הייתי מחייב כפול והיה לי שוק שבוי. אתה לא צריך חוזים אתה רק צריך ביקוש והיצע והקהל הזה שהצלחת לקנות הנשים האלה לא הולכות לאף אחד אחר בגלל שהן חיבבו אותי, ואיכשהו הבינו אותי

הלכתי והשגתי כדורי גולף ממסלולי הגולף אבל כולם חיפשו בשיחים וחיפשו בתעלות אחר כדורי גולף ואני, לעזאזל עם זה, הם כולם באגם ואף אחד לא נכנס לאגם אז הייתי נכנס לאגמים וזוחל מסביב ומרים אותם באצבעות הרגליים אתה פשוט מרים אותם בעזרת שתי הרגליים אי אפשר לעשות את זה על הבמה ואתם משיגים את כדורי הגולף ופשוט זורקים אותם בכיסים של בגד הים וכשאתם מסיימים יש לכם מאות כדורים אבל הבעיה היא שאנשים לא רוצים כדורי גולף ישנים אז פשוט ארזתי אותם. ואני בן 12 בערך. ארזתי אותם בשלוש דרכים היו לי כדורים של פינקלס ושל DDH והבאמת טובים שהיו אז אלה נימכרו בשני דולר לכדור וכן היו לי את כל הטובים שלא נראו גרוע, הם היו 50 סנט לכדור וכן הייתי מוכר את כל הגרועים בקבוצות של 50 והם השתמשו בהם ככדורי אימון

ומכרתי משקפי שמש, כאשר הייתי בבית הספר לכל הילדים בתיכון זה מה שגורם באמת לכולם לשנוא אותך בגלל שאתה מנסה לסחוט כסף מכל החברים שלך כל הזמן אבל זה שילם את החשבונות אז מכרתי המוני משקפי שמש ואז כאשר בית הספר סגר את העסק שלי -- בית הספר ממש קרא לי למשרד ואמר לי שאני לא יכול לעשות את זה אז הלכתי לתחנות דלק ומכרתי המונים בתחנות הדלק וגרמתי לתחנות הדלק למכור אותם ללקוחות שלהם זה היה מצוין כי אז היו לי חנויות מכירה ואני חושב שהייתי בן 14

ואז שילמתי את כל השנה הראשונה שלי באוניברסיטה בקרלטון בעזרת מכירת שקי יין מדלת לדלת אתם יודעים שאפשר להחזיק יותר מליטר רום ושני בקבוקי קולה בתוך שק יין כזה? אז מה, נכון? כן, אבל אתם יודעים מה? מחביאים את זה בתוך המכנסיים כאשר ניכנסים למשחק כדורגל ויש לכם משקאות חינם כולם קנו אותם היצע, ביקוש, הזדמנות גדולה אפילו מיתגתי את זה, אז מכרתי אותם פי חמש מהמחיר הרגיל היה על זה את הסמל של האוניברסיטה שלנו

אתם יודעים שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו וקונים להם משחקים אבל למה אנחנו לא נותנים להם משחקים אם הם ילדים יזמים שיחזקו את התכונות שאתם צריכים כדי להיות יזמים למה לא ללמד אותם לא לבזבז כסף אני זוכר שאמרו לי ללכת הרחק ממרכז הרחוב בבאנף באלברטה בגלל שהיו זורקים לי מטבע הרחק ברחוב ואבא שלי אמר "לך תרים אותו" הוא אמר "עבדתי יותר מדי קשה בשביל הכסף שלי. אני לא מתכוון לראות אותך מבזבז מטבע אחד אף פעם" ואני זוכר את השיעור הזה עד היום

דמי כיס מלמדים את הילדים הרגלים שגויים דמי כיס, מטבעם, מלמדים את הילדים לחשוב על עבודה ויזים לא מצפה לקבל תשלום קבוע דמי כיס מחנכים את הילדים מגיל צעיר לצפות לתשלום קבוע זה שגוי. בשבילי אם אתם רוצים לגדל יזמים מה שאני עושה עם הילדים שלי עכשיו -- יש לי שניים, בני 9 ו-7 -- זה ללמד אותם ללכת מסביב בבית והחצר לחפש דברים שצריכים להעשות לבוא אלי ולהגיד לי מה הם. או שאני אבוא אליהם ואגיד "זה מה שאני צריך שיעשה" ואז אתם יודעים מה אנחנו עושים? משא ומתן. הם הולכים ומחפשים מה לעשות. אבל אז אנחנו נושאים ונותנים מה הם יקבלו כתשלום ואז אין להם תשלום קבוע, אבל יש להם יותר הזדמנויות למצוא יותר דברים והם לומדים את יכולת המשא ומתן וכן הם לומדים את יכולת מציאת הזדמנויות

אתם מטפחים סוג כזה של דברים. לכל אחד מהילדים שלי יש שתי קופות חיסכון 50 אחוז מכל הכסף שהם מרוויחים או מקבלים מתנה 50 אחוז הולך לחשבון הבית שלהם 50 אחוז הולך לחשבון הצעצועים שלהם כל מה שהולך לחשבון הצעצועים הם יכולים לבזבז על מה שהם רוצים ה-50 אחוזים שהולכים לחשבון הבית שלהם, כל 6 חודשים הולכים לבנק הם הולכים איתי לשם. כל שנה כל הכסף בבנק הולך לסוחר הבורסה שלהם לשני הילדים שלי - בן 9 ובן 7 -- יש להם כבר סוחר בורסה אבל אני מלמד אותם לאכוף את הרגל החיסכון זה משגע אותי שבני 30 אומרים "אולי אני אתחיל להפריש לפנסיה שלי עכשיו" הפסדת 25 שנה אתם יכולים ללמד את ההרגלים לילדים צעירים כאשר הם עדיין לא מרגישים את הכאב

אל תספרו להם סיפורים לפני השינה כל לילה אולי 4 לילות בשבוע תקראו להם סיפורים לפני השינה ושלושה לילות בשבוע תנו להם לספר סיפורים מדוע לא תשבו עם ילדים ותתנו להם 4 חפצים חולצה אדומה, עניבה כחולה, קנגרו ומחשב נייד ותנו להם לספר סיפור על ארבעת הדברים האלה הילדים שלי עושים זאת כל הזמן זה מלמד אותם למכור, זה מלמד אותם יצירתיות זה מלמד אותם לעמוד על הרגלים שלהם פשוט תעשו דברים כאלה ותהנו איתם

תנו לילדים לעמוד בפני קבוצות ולדבר אפילו אם זה רק לעמוד מול החברים שלהם ולעשות הצגות ולשאת נאומים אלו תכונות יזמות שאתם רוצים לטפח תראו לילדים איך נראים לקוחות רעים ועובדים רעים תראו להם עובדים ממורמרים כאשר אתם רואים שירות לקוחות גרוע, תפנו את תשומת ליבם לזה תאמרו "דרך אגב, החברה האלה הם עובדים גרועים" ותאמרו "ואלה הם עובדים טובים" (צחוק) אם אתם נכנסים למסעדה ומקבלים שירות לקוחות רע תראו להם איך נראה שירות לקוחות רע (צחוק) יש לנו את כל השיעורים האלה מולנו אבל אנחנו לא מנצלים את ההזדמנויות האלה, אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לקחת מורה פרטי

דמיינו אם הייתם יכולים לקחת עכשיו את כל הזבל של הילדים בבית כל הצעצועים שקטנים עליהם כבר שנתיים ותגידו "מדוע שלא נתחיל למכור חלק מזה ב Craiglist או ב Kijiji והם באמת יכולים למכור את זה וללמוד איך לזהות רמאים כאשר הם יקבלו הצעות באימייל הם יכולים להשתמש בחשבון שלכם או חשבון קשור או משהו כזה אבל תלמדו אותם לקבוע את המחיר, ולשערך את המחיר להעלות את התמונות תלמדו אותם איך לעשות דברים כאלה ולעשות כסף ואז מהכסף שהם יקבלו, 50 אחוז הולכים לחשבון הבית שלהם ו-50 אחוז הולכים לחשבון הצעצועים שלהם הילדים שלי אוהבים את זה

אלו התכונות היזמיות שצריך לגדל בילדים: התכוונות, התמדה, מנהיגות, אבחנה, עצמאות וערכים את כל התכונות האלה אפשר למצוא בילדים צעירים, ואפשר לעזור להן להתפתח חפשו את הסוג הזה של דברים כמו כן אני רוצה שתחפשו שתי תכונות נוספות כדי שלא נסלק אותם מהמערכת שלהם אל תתנו כדורים לילדים עם הפרעות קשב אלא אם כן, זה ממש ממש חמור ביותר (מחיאות כפיים) אותו דבר לגבי מניה, לחץ ודיכאון אלא אם כן זה חמור בצורה חריפה הפרעות דו קוטביות מכונה גם מחלת המנכ"לים כאשר סטיב ג'ורווסטון וג'ים קלארק וג'ים ברקסדייל סובלים מזה והם בנו את נטסקייפ דמיינו אם הם היו מקבלים ריטלין לא היה לנו את הדבר הזה, נכון? אל גור באמת היה ממציא את האינטרנט

(צחוק)

את היכולות הללו היינו צריכים ללמד בכיתות כמו את כל הדברים האחרים אני לא אומר אל תתנו לילדים להיות עורכי דין אבל מה עם לאפשר ליזמות להיות מדורגת בדיוק באותו גובה כמו השאר בגלל שיש הזדמנויות עצומות בזה

אני רוצה לסיים עם סרטון זריז זהו סרט שנעשה באחת החברות שאני מנחה החברה האלה, גראסהופר זה על ילדים, זה על יזמות בתקווה שזה יתן לכם השראה לקחת את מה ששמעתם ממני ולעשות עם זה משהו כדי לשנות את העולם [ילד... "ואתה חשבת שאתה יכול לעשות הכל?"] [אתה עדיין יכול] [בגלל שהרבה ממה שחשבת שהוא בלתי אפשרי...] [...ניתן להשיג בקלות] [בגלל שאם לא הבחנת, אנחנו חיים במקום בו] [אדם אחד יכול לעשות את ההבדל] [רוצה הוכחה?] [פשוט הבט באנשים שבנו את הארץ שלנו] [ההורים שלנו, סבים, דודים ודודות...] [הם היו מהגרים. עולים חדשים שמוכנים להטביע חותם] [אולי הם באו עם מעט מאד] [או אולי לא היה להם שום דבר חוץ מ...] [...רעיון מבריק אחד] [האנשים האלה היו אנשים חושבים, בעלי מעשה...] [...חדשניים....] [...עד שהמציאו את המונח...] [... יזמות] [הם שינו את הדרך בה אנחנו חושבים מהו אפשרי] [היה להם חזון ברור כיצד החיים יכולים להיות טובים יותר] [לכולנו, אפילו בזמנים קשים] [עכשיו, זה קשה לראות...] [...כאשר המראה מוסתר במחסומים] [אבל מהמורות יוצרות הזדמנויות] [להצלחה, להישגים, ודוחפות אותנו...] [לגלות דרכים חדשות לעשות דברים] [אז אחרי אילו הזדמנויות אתם תרדפו ולמה?] [אם אתה יזם] [אתה יודע שסיכון הוא אינו הפרס] [לא. הפרסים מניעים חדשנות...] [... משנים חיים של אנשים. יוצרים משרות] [מתדלקים צמיחה] [ועושים עולם טוב יותר] [יש יזמים בכל מקום] [הם מריצים עסקים קטנים שתומכים בכלכלה שלנו] [מתכננים כלים לעזור לך...] [... לשמור על קשר עם חברים, משפחה וקולגות בסביב לעולם] [והם מוצאים דרכים חדשות לעזור לפתור את הבעיות הישנות של החברה שלנו] [האם אתה מכיר יזם?] [יזמים יכולים להיות כל אחד] [אפילו...אתה!] [אז תפוס את ההזדמנות ליצור את העבודה שתמיד רצית] [עזור להבריא את הכלכלה] [עשה את ההבדל] [קח את העסק שלך לשיאים חדשים] [אבל הכי חשוב] [זכור כאשר היית אתה ילד...] [שכל דבר היה בר השגה עבורך] [אז אמור לעצמך בשקט, אבל בהחלטיות:] ["זה עדיין כך"]

תודה רבה שארחתם אותי