קיילב צ'ונג משחק עם פלאו

אני עכשיו, או הייתי, או סוג של מעצב צעצועים. ולפני שהייתי מעצב צעצועים, אוה, הייתי פנטומימאי, פנטומימאי רחוב, למעשה. ואז הייתי בדרן, אני מניח. ולפני זה, הייתי צורף, ולפני זה, הייתי -- יצאתי מהבית בגיל 15 וחצי, ומעולם לא הגעתי לקולג'. באמת שלא -- לא מצאתי סיבה וזמן. עכשיו אני מוצא, אחרי שלמדתי על כל הנושא הקוואנטי.

(צחוק) זה ממש קול.

בכל אופן, רציתי להראות לכם מעט מעולם עיצוב הצעצועים, לפחות מהפינה הקטנה שלי בעולם. זה סרטון שעשיתי כשהתחלתי לעצב צעצועים. אני במוסך, יוצר דברים מוזרים. ואז אתם הולכים לחברות הצעצועים האלה ויש בחור בצד השני של השולחן, והוא אומר, "מוותר, מוותר, מוותר." אתם יודעים, אתם חושבים שזה כל כך מגניב, אבל הם -- בכל אופן, יצרתי את הסרטון הקטן הזה שאני תמיד מראה כשאני נכנס. זה שם החברה שלי, גיבינג טויס.(נתינת צעצועים) אז נהגתי לעבוד במאטל, למעשה. ואחרי שעזבתי את מאטל, התחלתי את כל יוצרי ההמבורגרים האלה, ואז קיבלתי את הרשיון ליצור את המכשיר הזה. אז זה יוצר המבורגרים שאתם לוקחים את חמאת הבוטנים ודברים אחרים ואתם מכניסים אותם לשם, וזה יוצר -- וזה מכונת צ'יפס, אוכל קטנטן פיצפון שאתם יכולים לאכול. הכיתי את מכונת הפסטה כדי ליצור את זה. וזה מכונת חטיפי עוף, אני חושב. זה, עכשיו זה מכונת חטיפי העוף, וזה -- זו ביתי הגדולה יוצרת מק-פאי תפוחים. ובואו נראה, אתם יכולים ליצור את הפאי וקינמון וסוכר, ואז אתם אוכלים, ואוכלים, ואוכלים, ואתם -- היא שוקלת 150 קילו עכשיו. לא, היא לא, היא יפיפיה. כך הן נראו בסופו של דבר. אלה הם -- זה קו מוצרים של 15 מיליון דולר. וזה העביר אותי -- לא קיבלתי זכיון על זה, אבל הרווחתי על זה.

הלאה זה חיבור של הרבה דברים. זה היה משגר טילי ספוג שלא נמכר. זה ראש מעיך, ללא שום סיבה. זה אפקט שעשיתי ל"וויג ראטל אנד רול." זה היה מין רובוט עיינים שנשלט מאחור. זה שילם את השכירות לחודש בערך. זה בארבי הולכת -- אמרתי, "אוה, זה זה!" והם אמרו, "אוה, זה באמת נחמד," וזה יצא. אז אלה כמה רובוטים נלחמים. חשבתי שכולם ירצו כאלה. הם נלחמים, הם מקבלים תגבורת, אתם יודעים? זה לא היה מגניב? והם הפכו את זה לצעצוע, ואז הם הפילו את זה כמו אבן חמה. הם ממש מגניבים. זה -- אנחנו עושים כמה נסיונות לחימה על הפאג הקטן שלי, לראות אם זה באמת יתפוש. זה מצליח די טוב. אני משתמש בחיבורי טלפון קטנים כדי שהם יוכלו להסתובב. כך הם, תראו, יש להם מין אלבומים כאלה -- ילדים לא יודעים מה זה. זה יוצר חמר. הלכתי לחברת פליי-דו, ואמרתי, "תראו, אני יכול להנפיש את זה." והם אמרו, "אל תדבר איתנו על פלסטלינה." ואז, יצרתי אנימטור ללגו. חשבתי, זה יהיה כזה ענק! ואתם יודעים, לגו -- אל תקחו לגו ללגו. זו התשובה. הם יודעים הכל על זה.

אז התחלתי לעשות אנימטרוניקה. אהבתי דינוזאורים. הייתי בתעשיית הסרטים, סוג של, ולמעשה ניקולאס נגרופונטה ראה את זה כשהייתי בן 12 בערך, ובכל מקרה, אז הם אמרו, "לא, אתה צריך ליצור שניים והם צריכים להילחם." אתם יודעים, איך -- למה ילד ירצה דינוזאור? זה אני עובד על סוליד או 3D סטודיו, בשנות השמונים. זה דיויד לטרמן. אתם יכולים לראות כמה ישן הדבר הזה. זה בן דודי הצעיר ביותר. זה קטע שנקרא, "צעצועים מסוכנים שאתם לא רואים בחג המולד." היה לנו את משגר להבי המסור שלי והיה לנו את כיסא הלהביור. הקרירה שלי הגיעה לשיאה כאן. ומאחור יש חיתוכי ספוג של מי שלא הגיע להופעה. זה MEK עובר דרך מנוע מגב של מכונית. אז זה -- הייתי פעם שחקן. ואני לא ממש טוב בזה. אבל -- זה בחור בשם דוקטור יאץ, שהיה מפרק צעצועים ומלמד ילדים הנדסה. ואתם יכולים לראות את כוח העיבוד המקבילי האדיר של נינטנדו כאן. ומשמאל רואים מאסטר של דיסק. ובחור בשם סטאן רזניקוב עשה את זה כפילוט. זה -- אתם יכולים לראות את החלון הקטן שם. אתם יכולים לראות למעשה את המצלמה היציבה עם בועה בתחתית. אתם רואים את המקלדת קשורה לזרוע שלי. הרבה לפני הזמן שלי כאן.

(וידאו) תרגע, תרגע, זה כבוי, זה כבוי, הסוללות נגמרו ... אני אוהב צעצועים!

קיילב צ'אנג: זה כל מה שרציתי להגיד פה. אני אוהב צעצועים. אוקיי, אז, אז זה היה, זה היה הסוג הראשון של מעיין -- זו היתה האצווה הראשונה של מוצרים. רובם לא הצליחו. אתם מקבלים אחד מ20, אחד מ 30 מוצרים. ומדי פעם, אנחנו עושים משהו כמו, אתם יודעים, מכונת שזירת שיער אוטומטית, אתם יודעים, שמבלגנת את השיער שלכם ותולשת לכם את הקרקפת, ו -- והיינו עושים קצת כסף מזה, אתם יודעים. והינו נותנים אותו. אבל בסופו של דבר, עזבנו את לוס אנג'לס, ועברנו לאיידהו, שם למעשה היה הרבה שקט ושלווה. והתחלתי לעבוד על פרוייקט -- אוה, אני חייב לספר לכם על זה ממש מהר. לאורך כל הדבר הזה, יצירת צעצועים, אני חושב שיש הקבלה בין חדשנות ואמנות ומדע. יש סוג של עירוב שקורה שמאפשר, אתם יודעים, למצוא חדשנות. וניסיתי לסכם את זה בסוג של סמל שאומר משהו, לי לפחות. וכך, לאמנות ומדע יש סוג של איזון דינאמי, שם אני חושב שחדשנות מתרחשת. ולמעשה, זה, בשבילי, איך שאני מגיע לרעיונות גדולים. אבל זה לא איך שאתם יכולים להשיג יתרון למעשה. למעשה, אתם צריכים לשים עיגול מסביב לזה, ולקרוא לזה עסק. ושלושת אלה יחד, אני חושב, נותנים לכם יתרון בעולם. אבל בואו נמשיך. אז, זה סיפור מהיר שאני עומד לספר. זו סיפור הפרבי. כמו שהוא אמר, הייתי שותף להמצאת הפרבי. אני יצרתי את הגוף והיצור -- ובכן, אתם תראו. אז דרך הצגתו לכם, אתם יכולים מעין להבין מה זה, בתקווה, לנסות ליצור צורות חיים רובוטיות, או טכנולוגיה שיש להם חיבור רגשי למשתמש. אז זו המשפחה שלי. זו אישתי, כריסטי, ואבי, ומליסה, וביתי בת ה17 עכשיו, אמילי, שהיתה פשוט חבילה של צרות. בסדר, הנה הרובוט שוב. יצאתי מעסקי הסרטים, כמו שאמרתי, ואמרתי, בואו נעשה את הרובוטים האנימטרוניים האלה. בואו נעשה את הדברים האלה. אז תמיד היה לי עניין גדול בזה. זה למעשה לא הלך לשום מקום, אבל קיבלתי נסיון מלעשות את אלה. זה אחד קטן יותר, ויש לי גוף זז קטן שם. בחור קטן, קטנטן הולך. עוד מנועי סרבו, הרבה האקינג למנועי סרבו, הרבה עניינים מכאניים. הנה עוד אחד. יש לו למעשה רגלי סקלטור, אני חושב, שהוא לובש שם. אוה, זה פוני קטן, פוני קטן -- ממש דבר קטן וחמוד.

הנקודה בלהראות את אלה היא שתמיד התעניינתי בפיסות חיים מלאכותים קטנות. אז האתגר היה -- עבדתי עבור מייקרוסופט מעט, לעבוד על בארני של מיקרוסופט. וזה -- אתם יודעים, הדינוזאור הסגול עם סוג של תוכנה מנופחת. ואתם יודעים, היו להם הרבה, פשוט הרבה דברים שלא היה צריך, חשבתי. ואז מיקרוסופט יכולים פשוט למלא, אתם יודעים, מחסן מלא בדברים האלה ולראות אם הם נמכרים. אז זה למעשה מודל עסקי מוזר בהשוואה למי שבא מחברת צעצועים. אבל בכל אופן, חבר שלי ואני, דייב המפטון, החלטנו לראות אם נוכל ליצור אורגניזם של תא אחד. מה המספר המועט ביותר של חתיכות שנוכל להשתמש בהן כדי ליצור צורת חיים חדשה? וזה מנוע מבוצ'י קטן שלנו שעולה 30 סנט. וכך, יש לי את כל ספרי העיצוב האלה, כמו שאני בטוח שלהרבה מכם יש. ודרך הספרים -- זה הדף הראשון על פרבי -- יש לי מעיין את העיצוב והמדע. יש לי את הלמה פה, ואת האיך שם. אני מנסה לעשות הרבה פילוסופיה, הרבה חשיבה על כל הפרוייקטים האלה. מפני שהם לא פשוט רעיונות שקופצים לראש; אתם צריכים ממש לחפור פנימה בדברים האלה. אז יש קצת פסואודו קוד שם, ולהעביר את הרעיון של סוגי הנעה שונים, דברים כאלה. ובמקור, לפרבי היו רק שתי עיניים וסוללות מלמטה. ואז אמרנו, ובכן, אתם תאכילו אותו, והוא צריך לדבר, וזה נעשה יותר מסובך. ואז הייתי צריך לחשוב איך אני אשתמש במנוע הבודד הזה כדי להזיז את העיניים, ולהזיז את האזניים, ואת הגוף, ואת הפה. ואתם יודעים, אני רוצה לגרום לו למצמץ ולעשות את כל זה באותו הזמן. ובכן, עלה לי הרעיון של סוג של הבעה לינארית עם הארכובות האלה וההיזון החוזר. וזה עבד ממש טוב. אז התחלתי להיות מעט יותר ראליסטי ואני צריך להתחיל לשרטט את זה. והנה ה"פתק לעצמי" למעלה: "הרבה הנדסה." אז זה הפך להיות לקצת יותר מהאמת. הנה המבט המופשט הראשון שלי וכל החלקים הקטנים ומנוע הפיתול הקטן וכל הדברים. ואז אני צריך להתחיל לבנות את זה, אז זה הדבר האמיתי. אני קם ומתחיל לחתוך את האצבע ולהדביק דברים יחד. וזו הסדנא הקטנה שלי. וזה גל הארכובה הראשון שהניע את פרבי. והנה פרבי על חצי כיסוי. אתם יכולים לראות את שה BB הקטן בקופסה הוא חיישן ההטיה שלי. פשוט עיבדתי את כל זה מפלסטיק. אז הנה החלק האחורי של הראש שלו עם מיליארד חורים. והנה אני. אני גמור. הנה הפרבי הקטן שלי. לא, זה רובוט קטן על הרואין או משהו כזה, אני חושב. (צחוק) אז עכשיו, אתם רואים, אני אוהב רובוטים קטנים. אז אשתי אמרה, "ובכן, אתה אולי אוהב את זה, אבל אף אחד אחר לא יאהב את זה." אז היא באה להצלה. זו אשתי כריסטי, שהיא פשוט, אתם יודעים, המוזה שלי והשותפה שלי לנצח כאן. והיא עושה איורים, כן? היא ממש, אתם יודעים, אמנית. והיא מתחילה לצייר את כל הציורים האלה ועושה תבניות צבעים וספרי צביעה. ואני אוהב את הבחור עם הסיגר בתחתית שם. הוא לא עבר מבחנים טוב, אבל אני אוהב אותו. ואז היא התחילה לעשות את הדמויות האחרות האלה. באותו הזמן, ביני בייבי היה להיט גדול, וחשבנו, נעשה כמה שונים. אז הנה אחד ורוד קטן, עם פוף קטן על הראש. והנה -- זה גם לא הצליח טוב במבחנים, אני לא יודע למה. הנה החביב עלי ביותר, פרבי השד. זה היה אחד טוב. בכל אופן, בסוף התמקדנו בסוג של המראה הזה, גוף מנופח קטן, דמות דמיונית קטנה. והנה הוא, תינוק בוש על -- נתפש באורות הרכב שם. אני למעשה הלכתי ל טויס ר אס, קניתי חתול פרוותי, קרעתי אותו ועשיתי את זה. ומאז, כל פעם שאני מגיע הביתה מטויז ר אס עם בובות או משהו, הם נעלמים מהשולחן והם מוחבאים איפשהו בבית. יש לי שלוש בנות והן פשוט, הן -- זה כמו הצלת בעלי חיים שקורה שם. (צחוק) אז, רצועה קטנה יורדת משם, זה רק השליטה בפה ובעיינים. זה רק שלט קטן ויצרתי סרטון קטן שמראה: "היי, שמי פרבי, ואני טוב." אתם יודעים, ואז היתי מושיט את היד שלי. והוא -- אתם יכולים לדגדג אותו. כשאני שם את היד שלי לפניו, "הא, הא, הא, הא" וככה מכרנו אותו. והאסברו אמרו למעשה, התכוונתי לטייגר אלקטרוניקס בזמנו, אמרו, "כן, אנחנו רוצים לעשות את זה. יש לנו, אתה יודע, 13 שבועות או משהו עד ליריד הצעצועים, ואנחנו עומדים להעסיק אתכם כדי שתעשו את זה."

ואז דייב ואני התחלנו לעבוד. בעיקר אני, מפני שזה היה הכל מכאני בשלב הזה. אז עכשיו אני צריך ממש להבין כל מיני דברים שאני לא יודע איך לעשות. והתחלתי לעבוד עם סוליד וורקס וקבוצה אחרת כדי לעשות את זה. והתחלנו -- זה היה בזמן שלא היה ממש SLA זמין, לא הרבה פרוטוטייפינג מהיר. בהחלט לא היה לנו את הכסף לעשות את זה. הם רק שילמו לי, קצת כסף כדי לעשות את זה, אז הייתי צריך להתקשר לחבר של חבר שהפעיל את מפעל אבות הטיפוס של GM, מפעל SLA, שלא עבד. והם אמרו, "כן, ובכן, נריץ אותם." אז הם הריצו את כל הקליפות בשבילנו, מה שהיה ממש נחמד מצדם. ואת הארכובות חתכתי בHP. התגנבנו בסוף השבוע. ורק היה לנו דיסק עם הקבצים. אבל יש להם מערכת סגורה, אז לא יכולנו להדפיס על המכונות. אז למעשה הדפסנו אותם על שקפים והדבקנו אותם למסכים. ובסוף השבוע הרצנו חלקים של זה. אז ככה הם יצאו קרוב לסוף. ואז הם נראו כמו גארפילדים קטנים. אחרי שמונה חודשים -- אולי אתם זוכרים את זה, זה היה - בלגן מושלם, מושלם. למשך זמן מסויים, הם יצרו שני מיליון פרבים בחודש. הם למעשה יצרו בסופו של דבר 40 מיליון פרבים. אני -- זה מדהים עכשיו איך -- אני לא מבין איך זה יכול להיות. והאסברו הרוויחו בערך, אתם יודעים, מיליארד וחצי דולר. ואני רק קצת על כל אחד.

אז מעגל שלם -- למה אני עושה את זה? למה אני עושה, אתם יודעים, מנסה להמציא דברים? וזה, כמובן, לילדים שלכם. והנה הבת הקטנה שלי עם הפרבי שלה. ולמעשה עדיין יש לה אותם. אז יצאתי לגמלאות, בערך, ואנחנו כבר חיים בגן עדן למעלה בבויזי, על נהר, אתם יודעים. אז ואז התחלתי חברה חדשה שנקראת טוי אינוביישן ועשינו כמה פרוייקטים עם מאטל עם למעשה גברת שנמצאת פה, אייבי רוס, ועשינו את תינוק תנועות הפלא, עשינו אותו במגזין ווירד, ועוד כמה דברים אחרים. ואז התחלתי חברה אחרת. עשינו מכשיר ידני קטן לבני נוער שיכול להתחבר לאינטרנט, וזכה ב"הממצאה הטובה ביותר" בתערוכת האלקטרוניקה CES, אבל בעצם האטתי ואמרתי, אוקיי, אני רק... אחרי זמן מסויים, היה לי קלטת ישנה של דינוזאור, ונתתי אותה לבחור הזה, ובחור אחר ראה אותה, ואז אנשים התחילו לרצות לעשות את זה. והם אמרו שהם בילו כל כך הרבה זמן. אז אמרתי, "אוקיי, בואו ננסה לעשות את פרוייקט הדינוזאור הזה." הרעיון המשוגע הוא שאנחנו עומדים לנסות לשכפל דינוזאור הכי טוב שנוכל עם הטכנולוגיה של היום. וזה לא באמת -- אבל הכי קרוב שנוכל. ואנחנו עומדים לנסות להצליח בזה, בכוונה לעשות משהו שנראה שהוא חי. לא רובוט שבערך עושה, אבל בוא באמת נלך על זה. אז לקחתי קמרזאורוס, מפני שהקמרזאורוס היה הסרופוד הכי נפוץ בצפון אמריקה. ואתם למעשה יכולים למצוא שרידי מאובנים שלהם. זה צעיר. אז למעשה נכנסנו. יש ספר שנקרא "ללכת על קליפות ביצים," שם הם מצאו ממש עור של סרופוד בפטגוניה. והתמונה מהספר, אז כשאני -- אמרתי לפסל להשתמש במרקם גושי, איך שאפשר להעתיק את זה. מאוד מאוד אובססיבי. יש סוג של שלד חלקי של קמרוזאורוס, אבל הגאומטריה נכונה. ואז הלכתי, ומדדתי את כל הגאומטריה מפני שחשבתי, היי, ביומימיקה. אם אני אעשה את זה קרוב, זה אולי יזוז דומה לדבר האמיתי. אז יש מנוע. ובערך בזמן הזה, אתם יודעים, כל האנשים האחרים האלה מתחילים לעזור. הנה דוגמה של מה שעשינו עם הגולגולת. הנה הגולגולת, הנה הציור שלי של גולגולת. יש מין גרסת עור של הרקמה הרכה. יש מנגנון שיכנס לשם, סוג של הנעת ג'נבה. הנה כמה גרסאות סוליד וורקס של זה. הנה חלק SLA של אותו הדבר. ואז, אלה תמונות גסות של החלקים. עשינו רק כמה ניסויים פה. הנה הגולגולת, בערך אותה צורה של הקמרוזאורוס. הנה עין פוטוראליסטית מאחורי העדשה. וזה סוג של מבט מפוצץ, או מבט שרואים את התוכן דרכו. הנה גרסת הSLA הראשונה, וכבר לה יש את התחושה, יש לה סוג של חמידות כבר. והעניין בשילוב מדע ואמנות בדברים הרב תחומיים הוא שאתם יכולים לעשות רובוט, ואז אתם חוזרים ועושים את הצורה, ואז אתם הולכים קדימה ואחורה. הסרבואים ברגלים הקדמיות, היינו צריכים לתת להם צורה של שרירים. והם היו צריכים להתאים להמעטפת. היתה כמות עצומה של עבודה כדי שהכל יעבוד נכון. והצוואר והזנב הם כבלים, אז זה זז בצורה חלקה ואורגנית. ואז, כמובן, עוד לא סיימתם. אתם צריכים ליצור את המראה של העור. העור הוא דבר אחר לגמרי, כנראה החלק הכי קשה. אז שוכרים אמן, ומנסים לקבל את המראה והתחושה של הדמות. עכשיו, זה לא -- אנחנו מעצבי דמויות, נכון? ואנחנו עדיין מנסים לשמור על הדמות האמיתית. אז, עכשיו אתם חוזרים ומצפים הכל עם חימר. עכשיו אתם מתחילים לעשות את הפסל של זה. ואתם יכולים לראות שהשגנו בחור מ -- שהוא פשוט פנאטי בנוגע לדינוזאורים כדי שיפסל בשבילנו עד לרמת השיניים דמויות הכפיות והכל. ואז עוד פיסול, ואז עוד פיסול, ואז עוד פיסול, ואז עוד פיסול. ואז, ארבע שנים ו10 מיליון דולר מאוחר יותר, יש לנו את פלאו. ג'ון, אתה רוצה להביא אותו?

ג'ון סוסוקה הוא מנהל הטכנולוגיה שלנו, והוא באמת האיש שעשה את רוב העבודה בחברת 40 האנשים שלנו. הייתי רוצה שתמחאו לו כפיים. הוא לעולם לא מקבל את ההכרה. זה ג'ון סוסוקה. (מחיאות כפיים) אז, תודה לך, ג'ון, תודה לך, ותחזור לעבוד, בסדר, חבר? בסדר -- (צחוק) -- לא זה ממש כואב, אז -- (צחוק) -- יש פלאו קטנים ואתם בטח יכולים לראות אותם. זה -- אני בכוונה -- הם עוברים דרך שלבים בחיים. אז כשאתם מקבלים אותם, הם תינוקות. ואתם -- ככל שיש לכם אותם יותר זמן, הם מתבגרים, והם סוג של לומדים מההתנהגות שלהם. אז זה, זה למעשה ישן, ו -- חכו רגע. פלאו, תתעורר. פלאו, קדימה. אז הבחור הזה מקשיב לקול שלי פה. אבל יש להם 40 חיישנים על כל הגוף שלהם. יש להם שבעה מעבדים, יש להם 14 מנועים, יש להם -- אבל לא אכפת לכם, נכון? הם פשוט חמודים, נכון? זה הרעיון, זה הרעיון. אז אתם רואים -- היי, קדימה. היי הרגשת את זה? יש משהו גדול ורועש שם. היי. (צחוק) זה טוב, תתעורר, תתעורר, תתעורר. כן, הם יותר כמו ילדים, אתם יודעים. אתה, כן, כן. אוקיי, הוא רעב. אני אראה לכם מה הוא עשה במשך, במשך ארבע שנים. הנה, הנה, הנה, קח קצת כסף, פלאו. (צחוק) הנה לך. זה מה שהמשקיעים חושבים, שהוא רק -- (צחוק) -- בסדר, בסדר. אז הם חברה קטנים ממש חמודים. ואנחנו מקווים ש -- אתם יודעים, אנחנו מאמינים שאנשים צריכים להרגיש אמפטיה לדברים כדי להיות יותר אנושיים. ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעזור לזה על ידי כך שיהיו לנו יצורים קטנים שאתם יכולים לאהוב. עכשיו אלה לא רובוטים, הם סוג של רובוטי אהבה, אתם יודעים. הם משתנים עם הזמן. אבל בעיקר הם מעוררים רגשות של אכפתיות. ויש לנו -- יש לי משהו קטן פה. עכשיו אני רוצה לומר ש, אתם יודעים, אוגובה עדיין לא שם. אנחנו רק פתחנו את הדלת, וזה תלוי בכולכם להכנס פנימה. כן כללנו כמה דברים שאולי יועילו. סלח לי, פלאו. הם -- יש לו USB ויש לו כרטיס SD, אז זו ארכיטקטורה פתוחה לחלוטין. אז כל אחד יכול לחבר אותו -- (מחיאות כפיים) -- תודה לכם. זה ג'ון שם. כל אחד יכול לקחת את פלאו והם יכולים לשנות לו את האישיות לגמרי. אתם יכולים לעשות אותו ביפולארי, או כמו שמישהו אמר, -- (צחוק) -- אתם יכולים לשנות לו את הדחפים ההומאוסטטים, או איך שתרצו לקרוא להם. ילרים יכולים פשוט לגרור ולהפיל, להכניס קולות חדשים. אנחנו -- למעשה, זה מאוד קשה למנוע מאנשים לעשות את זה. יש לנו מאייר אחד שלקח את זה והוא עשה סרטון שמחקה את פרסומת הבירה של באדוויזר, והם עושים, "ווסאפ," אתם יודעים? (צחוק) אתם -- אז זה -- כן, הוא אוהב את זה. אז יש כמה. אנחנו מקווים שתקבלו אחד. אני לא יודע מה שכחתי להגיד, אבל כדבר אחרון, הייתי רוצה להגיד שאם נמשיך בדרך הזו, אנחנו מתכננים את החברים הכי טובים של הילדים שלנו. ויש הרבה אחריות חברתית בזה. זו הסיבה שפלאו רך ועדין ואוהב. ורק רציתי -- אני מקווה שכולנו נחלום חלומות טובים. תודה לכם. (מחיאות כפיים)