ברוס בואנו דה מסקיטה צופה את עתידה של אירן

מה שאנסה להסביר לכם בזריזות, הוא כיצד לחזות, ואמחיש זאת עם כמה תחזיות למהלכים של אירן בשנים הקרובות.

בכדי לחזות ביעילות, עלינו להשתמש במדע. אנו זקוקים למדע, כי באמצעותו אנו יכולים לשחזר את הפעולות שלנו -- אין המדובר רק בחוכמה או בניחושים. ואם אנחנו יכולים לחזות מראש, אנחנו יכולים לעצב את העתיד. כך שאם אתם רוצים להשפיע על מדיניות האנרגיה, או אם אתם רוצים להשפיע על מדיניות הביטחון הלאומי, או על מדיניות הבריאות, או החינוך - המדע - ענף מסויים של המדע - יאפשר לכם לעשות זאת, ולא באופן בו עשינו זאת בעבר, שהיה שליפה מן המותן.

לפני שאכנס לפרטים - הנה עובדה לגבי עולם הפירסום: מכיוון שאני לא בעסקי הקסמים, ישנם דברים רבים שהגישה שלי יכולה לחזות, וישנם כאלה שלא. היא יכולה לחזות משאים ומתנים מורכבים או מצבים שמעורב בהם כוח. כלומר, כל דבר שקשור לפוליטיקה, הרבה ממה שקשור לעסקים, אבל, מצטער, אם אתם רוצים לשחק בשוק המניות, אני לא האיש המתאים. אוקיי - הוא לא עומד לעלות בקרוב, אבל אני לא עוסק בכך. אני לא עוסק בחיזוי של מחוללי מספרים אקראיים. למעשה, אנשים מתקשרים אלי בכדי לברר אילו מספרי לוטו יעלו בגורל. אין לי שמץ של מושג.

אני עוסק ביישום של תורת המשחקים, שהיא ענף מתמטי. אני מצטער, אך פירושו של דבר שאפילו בלימודי הפוליטיקה, המתמטיקה נכנסת לתמונה. אנחנו כבר לא יכולים להעמיד פנים שאנחנו רק משערים אודות פוליטיקה, עלינו להביט על העניין בצורה מעמיקה ויסודית. ובכן, מהי תורת המשחקים? תורת המשחקים מניחה שאנשים שואפים למה שטוב בעבורם. זה לא נשמע כל כך מפתיע - על אף שבעיני רבים זה שנוי במחלוקת - שהמניעים שלנו אנוכיים. כדי להשיג את מה שהכי טוב עבורם, או את מה שהם חושבים שהוא הכי טוב עבורם - לאנשים יש ערכים - הם מזהים מה הם רוצים, ומה הם לא רוצים. ויש להם אמונות על מה שאנשים אחרים רוצים, ועל מה שאנשים אחרים לא רוצים, על גודל הכוח שיש לאנשים אחרים, ועל המידה בה אנשים אחרים יכולים להיות למכשול לרצונות שלהם. עומדות בפניהם מגבלות ואילוצים. הם עלולים להיות חלשים, או ממוקמים בחלק הלא נכון של העולם. הם עלולים להיות איינשטיין, תקוע כאיכר בכפר נידח בהודו, בלי שאף אחד לא יבחין בו, כפי שהיה רמנוג'ן במשך זמן רב - מתמטיקאי ענק שאף אחד לא הבחין בו.

מי פועל בהגיון? אנשים רבים מוטרדים מהשאלה מהי רציונליות? אנשים פועלים בהגיון. אמא תרזה פעלה בהגיון. טרוריסטים פועלים בהגיון. רוב האנשים פועלים בהגיון. ישנם רק שני יוצאי דופן שאני מודע אליהם - בני שנתיים. הם לא פועלים בהגיון. ההעדפות שלהם מאוד הפכפכות, והם משנים את דעתם כל הזמן. וקרוב לודאי שגם סכיזופרנים לא פועלים בהגיון. אבל כמעט כל שאר האנשים פועלים בהגיון. כלומר, הם בסה"כ מנסים לעשות את מה שהם חושבים שיביא להם את התועלת הרבה ביותר.

כדי לפענח מה אנשים יעשו בכדי להשיג את האינטרסים שלהם, עלינו לחשוב מיהם בעלי ההשפעה בעולם. אם אתם מנסים להשפיע על תאגידים לשנות את התנהגותם בנוגע לייצור חומרים מזהמים - אז גישה אחת, השכיחה יותר, היא להטיף להם לשפר את התנהגותם, ולהסביר להם איזה נזק הם גורמים לכדור הארץ. רבים מכם אולי הבחינו שאין לכך השפעה גדולה, כמו שאולי הייתם רוצים שתהיה. אבל אם מראים להם שהם יפיקו מכך תועלת - הם מגיבים בצורה חיובית.

אם כך, עלינו לגלות מי משפיע על הבעיות. אם נתבונן באירן, למשל - היינו רוצים לחשוב שלנשיא ארה"ב יש השפעה כלשהי. ודאי שלנשיא אירן יש השפעה כלשהי. אבל אנחנו נטעה אם רק נשים לב לאדם שנמצא בראש סולם הכוח. מכיוון שהאדם הזה לא יודע כל כך הרבה על אירן, או על מדיניות האנרגיה, או על הבריאות, או על כל מדיניות שהיא. האדם הזה מקיף את עצמו או עצמה ביועצים. אם נדון בבעיות של בטחון לאומי, אולי זהו מזכיר המדינה, אולי זהו שר ההגנה, ראש המודיעין הלאומי, אולי השגריר באו"ם, או מישהו אחר שהם חושבים שידע יותר על הבעיה המסויימת. אבל בואו נכיר בעובדות - מזכיר המדינה לא יודע הרבה על אירן. גם שר ההגנה לא יודע הרבה על אירן. לכל אחד מהאנשים האלה בתורו יש יועצים שמייעצים לו, וכך הם יכולים לייעץ לנשיא. אנשים רבים משפיעים על ההחלטות. ולכן אם אנו רוצים לחזות בצורה נכונה, אנחנו צריכים לשים לב לכל מי שמנסה להשפיע על התוצאה, ולא רק לאנשים שנמצאים בראש פירמידת קבלת ההחלטות.

לרוע המזל, הרבה פעמים אנחנו לא עושים זאת. יש סיבה טובה לכך שאיננו עושים זאת, אך יש גם סיבה טובה לכך ששימוש בתורת המשחקים ובמחשבים, יוכל לעזור לנו להתגבר על המגבלות בבדיקה של אפילו רק מספר קטן של אנשים. דמיינו בעיה שכוללת רק חמישה מקבלי החלטות. דמיינו לדוגמא, שסאלי כאן רוצה לדעת מה הארי וג'יין וג'ורג' ופרנק חושבים. היא שולחת הודעות לאנשים האלה. סאלי אומרת להם מה דעתה, והם אומרים בחזרה לסאלי מה דעתם. אבל סאלי גם רוצה לדעת מה הארי אומר לשלושת האחרים, ומה הם אומרים להארי. והארי רוצה לדעת מה כל האחרים אומרים זה לזה, וכך הלאה, וסאלי רוצה לדעת מה הארי חושב שהאנשים האלה אומרים. זוהי בעיה מורכבת; יש בה הרבה דברים שצריך לדעת. עם חמישה מקבלי החלטות ישנם קשרים רבים - למעשה, 120 קשרים, אם תיזכרו בפעולת העצרת. חמש עצרת (!5) זה 120. אולי תופתעו לדעת שאנשים פיקחים מסוגלים לזכור כהלכה 120 פרטים בראשם. אם נכפיל את מספר המשפיעים מחמישה לעשרה. האם זאת אומרת שהכפלנו את מספר פריטי המידע שעלינו לדעת מ-120 ל-240? לא. ומה לגבי פי 10? ל-1,200? לא. הגדלנו אותו ל-3.6 מיליון. אף אחד לא יכול לשמור את כל זה בראש. אבל מחשבים הם יכולים. הם לא זקוקים להפסקות קפה, הם לא צריכים חופשות, הם לא צריכים לישון בלילה, הם גם לא מבקשים העלאות במשכורת. הם יכולים לשמור את המידע בשלמותו ולפיכך אנחנו יכולים לעבד אותו.

אסביר לכם על אופן עיבוד הנתונים, ואציג בפניכם כמה דוגמאות לגבי אירן, ואתם תתהו לעצמכם, "למה שנקשיב לברנש הזה? למה שנאמין למה שהוא אומר?" אציג בפניכם אמונה רווחת. זוהי הערכה של סוכנות הביון המרכזית (CIA) לאחוז המקרים שבהם המודל שעליו אני מדבר צודק בחזיית דברים שהתוצאה שלהם עדיין לא ידועה, כאשר המומחים שסיפקו את הנתונים טעו ב-90% מהמקרים. זאת לא הטענה שלי, זאת הטענה של ה-CIA - אתם יכולים לקרוא אותה. הסיווג שלה הוסר לא מזמן. תוכלו לקרוא אותה בספר שנערך ע"י ה. בראדפורד ווסטרפילד, בהוצאת אוניברסיטת ייל.

אם כך, מה נצטרך לדעת בשביל לבצע תחזיות? בוודאי תופתעו לגלות שאנחנו לא צריכים לדעת כל כך הרבה. אנחנו צריכים לדעת מיהם בעלי העניין שינסו להשפיע על תוצאות ההחלטה. אנחנו צריכים לדעת את מה שהם אומרים שהם רוצים. לא את מה שהם רוצים בסתר ליבם, ולא את מה שהם חושבים שהם יכולים להשיג, אלא מה הם אומרים שהם רוצים, מכיוון שזוהי עמדה שנבחרה אסטרטגית, ואנחנו יכולים לעבוד אחורנית מהעמדה הזאת בכדי להסיק מכך מאפיינים חשובים בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם. אנחנו צריכים לדעת עד כמה הם ממוקדים בבעיה הנדונה. כלומר, עד כמה הם מוכנים לזנוח את עיסוקיהם ברגע שהנושא עולה, ולהתעסק בה, במקום בדברים אחרים שעומדים על הפרק. מה רמת החשיבות של העניין בעיניהם? וכמה כוח הם יוכלו להפעיל אם הם יבחרו להיכנס לעובי הקורה.

אם נדע את הדברים האלה נוכל לחזות את ההתנהגות שלהם בהנחה שיש שני דברים שחשובים לכל אחד במהלך קבלת החלטות: אכפת להם מה תהיה התוצאה - הם רוצים שהתוצאה תהיה קרובה ככל האפשר לתוצאה בה הם מעוניינים. הם אנשי קריירה - חשוב להם גם לקבל קרדיט. גם האגו מעורב. הם רוצים להיראות חשובים בעיצוב התוצאה, או חשובים בסיכול התוצאה, אם זוהי מטרתם. ולכן עלינו להבין כיצד הם מאזנים בין שני הדברים. אנשים שונים נעים בין דביקות בתוצאה אליה הם שואפים בהתמדה ובמסירות, וקבלת תבוסה בהדרת כבוד, לבין ויתור עליה, בדיקה לאן נושבת הרוח, ומעבר לעמדה שנראית להם כמנצחת. רוב האנשים הם באמצע, ואם נוכל להבין איפה הם נמצאים, נוכל להבין כיצד לשאת ולתת איתם כדי לשנות את התנהגותם.

וכך באמצעות נתונים מעטים אלו בלבד אנו יכולים להבין מהן האפשרויות העומדות בפני אנשים, אילו סיכונים הם מוכנים לקחת, מה המטרות שלהם, מה הם מעריכים, מה הם רוצים, ומה האמונות שלהם לגבי אנשים אחרים. אולי שמתם לב אילו נתונים אינם דרושים לנו. אין כאן נתונים לגבי העבר. האופן בו הם הגיעו לעמדתם הנוכחית עשוי להיות חשוב בבניית נתוני הקלט, אך מרגע שעמדתם ידועה, אנו רוצים לגלות לאן מועדות פניהם בעתיד. מסתבר שהאופן בו הגיעו לעמדתם הנוכחית איננו בעל חשיבות רבה לצורך החיזוי. אני מזכיר לכם שיש לנו 90 אחוזי דיוק.

איפה נוכל להשיג את הנתונים האלה? אנחנו יכולים להשיג את הנתונים מהאינטרנט, מהאקונומיסט, מהפייננשל טיימס, מהניו-יורק טיימס, מהיו.אס. ניוז אנד וורלד ריפורט, וממקורות רבים כאלה, או שאנחנו יכולים לתשאל מומחים שמקדישים את חייהם למחקר על מקומות ובעיות, מכיוון שהמומחים יודעים את הנתונים האלה. אם הם לא יודעים מי האנשים שמנסים להשפיע על ההחלטה, כמה כוח יש להם, כמה אכפת להם מהנושא, ומה הם אומרים שהם רוצים, אז האם הם מומחים? הרי זוהי המשמעות של להיות מומחה, אלו הם הדברים הבסיסיים שמומחה צריך לדעת.

נחזור לאירן. יש לי שלוש תחזיות חשובות - תוכלו לבדוק אותן. ימים יגידו. מה תעשה אירן עם תוכנית הנשק הגרעיני שלה? עד כמה יציב המשטר התיאוקרטי באירן? מה העתיד שלו? והחבר הכי טוב של כולנו, אחמדי-נג'אד. מה צפוי לו? מה צפוי לו בשנה-שנתיים הבאות? התבוננו בזה. זה לא מבוסס על סטטיסטיקות. אני רוצה לחדד את הנקודה. אינני משליך על העתיד מנתוני העבר. אספתי נתונים על עמדות וכו', הרצתי אותן במודל ממוחשב שדימה את הדינאמיקה של האינטראקציה, ואלו הן הדינמיקות שהתקבלו מהסימולציה, התחזיות לגבי ההתפתחויות במדיניות.

אתם יכולים לראות כאן על הציר האנכי, שלא הצגתי עד לאפס למטה, יש אפשרויות רבות נוספות, אבל כאן אני מציג רק את התחזית, אז צמצמתי את סולם הערכים. בראש הציר - "יבנו את הפצצה". אנחנו מתחילים קצת מעל ל-130, בין "יבנו את הפצצה" ו"ייצרו דלק בדרגת נשק בכמות שתאפשר להם לבנות פצצה". זאת הנקודה, לפי הניתוחים שלי, בה האירנים היו בתחילת השנה. המודל עושה תחזיות עתידיות, ב-115 הם רק ייצרו מספיק דלק בדרגת נשק בכדי להראות שהם יודעים לעשות זאת, אבל הם לא יבנו נשק, הם ייצרו כמות מחקרית. זה יביא להם גאווה לאומית, אבל הם לא יתקדמו לבניית נשק. למטה ב-100 הם ייצרו אנרגיה גרעינית לשימושים אזרחיים, שזהו לדבריהם היעד שלהם.

הקו הצהוב מסמן את המסלול הסביר ביותר. הקו הצהוב כולל ניתוח של 87 מקבלי החלטות באירן, ושל מספר גדול של משפיעים מבחוץ המנסים ללחוץ על אירן לשנות את התנהגותה. גורמים שונים בארה"ב, מצרים, ערב הסעודית, רוסיה, האיחוד האירופי, יפן ונוספים. הקו הלבן מציג את הניתוח אם הסביבה הבינלאומית תאפשר לאירן לקבל את החלטותיה הפנימיות בעצמה, תחת הלחצים הפוליטים הפנימיים שלה. זה לא יקרה, אבל אתם יכולים לראות שהקו יורד מהר יותר אם הם לא נתונים ללחץ בינלאומי, אם מניחים אותם לנפשם.

אבל, בכל מקרה, עד סוף השנה הנוכחית, או תחילת השנה הבאה, נקבל תוצאה של שיווי-משקל יציב. שיווי-משקל זה אינו מה שארה"ב היתה רוצה, אבל קרוב לודאי שזהו שיווי-משקל שארה"ב יכולה לחיות איתו, ושמדינות רבות אחרות יכולות לחיות איתו. אירן תשיג את הגאווה הלאומית על ידי שתיצור מספיק דלק בדרגת נשק, באמצעות מחקר, כך שהם יוכלו להראות שהם יודעים כיצד ליצור דלק בדרגת נשק, אך לא מספיק בכדי ממש לבנות פצצה. כיצד זה קורה? כאן אתם יכולים לראות את התפלגות הכוח שמצדד באנרגיה גרעינית אזרחית היום, וזאת התחזית לגודל הכוח הזה בסוף 2010, תחילת 2011. היום כמעט שאין תמיכה במחקר על דלק בדרגת נשק, אבל ב-2011 הבלוק הזה נעשה גדול. אם מחברים את שניהם, מקבלים את ההשפעה השולטת באירן.

היום, יש קבוצה של אנשים, כמו אחמדינג'אד, לדוגמא, שהיו רוצים לא רק לבנות פצצה, אלא גם לנסות אותה. הכוח הזה נעלם לחלוטין, אף אחד לא תומך בכך ב-2011. כל החבורה הזאת מתכווצת. הכוח עובר כולו לכאן והתוצאה תהיה דלק בדרגת נשק גרעיני.

מי המנצחים ומי המפסידים באירן? תסתכלו על החבר'ה האלה. הכוח שלהם עולה. ודרך אגב, המחקר נעשה לפני זמן מה לפני המשבר הכלכלי הנוכחי וככל הנראה זה יהיה יותר תלול. החבר'ה האלה הם אנשי ההון באירן, הבנקאים, אנשי הנפט, אנשי הבזארים. הכוח הפוליטי שלהם נמצא בעלייה, בעוד המולות מבודדים את עצמם, חוץ מקבוצה אחת של מולות, שלא כל כך מוכרת לאמריקאים. זה הקו הזה פה, שכוחו גדל, אלה הם מה שהאירנים מכנים "הקוויטיסטים". [פילוסופיה נוצרית] אלה הם האייטולות, שנמצאים ברובם בקום. יש להם כוח רב בקהילה הדתית. הם היו שקטים בענייני פוליטיקה ועומדים לעשות יותר רעש, מכיוון שהם רואים את אירן הולכת לכיוון לא בריא, כיוון המנוגד לזה שחומייני חתר אליו. הנה אדון אחמדינג'אד. שימו לב לשני דברים - הוא נחלש, ובעוד הוא מקבל תשומת לב רבה בארה"ב, הוא לא גורם מרכזי באירן, הוא בדרכו למטה.

אוקיי, נתרחק קצת מאירן. לא כל דבר ניתן לחיזוי, שוק המניות לא ניתן לחיזוי, לפחות עבורי, אבל משאים ומתנים מורכבים ביותר כן ניתנים לחיזוי. ושוב, בין אם מדובר על מדיניות בריאות, חינוך, סביבה, אנרגיה, התדיינות משפטית, או מיזוגים - כל אלה הן בעיות סבוכות הניתנות לחיזוי שסוג הטכנולוגיה הזה ישים לגביהן. חשוב לדעת לבצע תחזיות עבור הדברים האלה, ולא רק בשביל לנסות להפיק רווחים מקרנות גידור, אלא מכיוון שאם תוכלו לחזות מה אנשים יעשו, אתם תוכלו לעצב את מה שהם יעשו, וכך אתם יכולים לשנות את העולם, ולקבל תוצאות טובות יותר. ברצוני להשאיר אתכם עם מחשבה אחת, שעבורי היא המוטיב המרכזי של האסיפה הזאת, והיא הנושא העיקרי של דרך החשיבה הזאת על העולם. כאשר אנשים אומרים לכם, "זה בלתי אפשרי", תאמרו להם בחזרה, "כשאתם אומרים 'זה בלתי אפשרי', אתם מתבלבלים עם, 'אנו לא יודעים כיצד לעשות זאת.'" תודה.

[מחיאות כפיים]

כריס אנדרסן: יש לי שאלה אחת אליך. זה היה מרתק. אני שמח שדיברת על הנושא. אבל באמצע ההרצאה התחלתי להיכנס לפאניקה, ושאלתי את עצמי האם כללת במודל שלך את האפשרות שפרסום התחזית עלול לשנות את התוצאה. יש לנו 800 איש בטהרן שצופים ב-TEDTalks.

ברוס בואנו דה מסקיטה: חשבתי על זה. עבדתי הרבה עבור קהילת המודיעין, וגם הם שקלו את הנושא. זה היה טוב אילו אנשים היו מקדישים יותר תשומת לב, מתייחסים ברצינות, ועוסקים בחישובים דומים, מכיוון שזה היה משנה דברים. דברים היו משתנים בשתי דרכים מועילות: אנשים היו מגיעים להסכם במהירות רבה יותר, והרבה זמן וצער היה נחסך לכולם. בנוסף, הם היו מגיעים להסכם שכולם שמחים איתו, בלי צורך בכל כך הרבה מניפולציות - שזה בעצם מה שאני עושה, אני מפעיל עליהם מניפולציות. כך שזה היה דבר טוב.

כא: אז אתה בעצם מנסה לומר, "אנשי אירן, זהו גורלכם, בואו נלך לשם."

בבמ: ובכן, אנשי אירן, זה מה שרבים מכם ירצו במשך הזמן. נוכל להגיע לשם מהר יותר, ואתם תסבלו הרבה פחות מסנקציות כלכליות, ואנחנו נסבול הרבה פחות מחשש משימוש בכוח צבאי מצידנו, והעולם יהיה מקום טוב יותר.

כא: אני מקווה שהם שומעים את זה בדרך הזאת. תודה רבה לך ברוס.

בבמ: תודה.

[מחיאות כפיים]