בריאן קוקס: למה אנו זקוקים לחוקרים

אנו חיים בזמנים קשים ומאתגרים מבחינה כלכלית, כמובן ואחד מהקורבנות הראשונים של זמנים כלכליים קשים הוא השקעה ציבורית מכל סוג, אני חושב אבל בעיקר מה שנמצא בקו האש בכל רגע הוא ההשקעה הציבורית במדע ובמיוחד במדע המונע ע"י סקרנות וחקר לכן אני רוצה לנסות ולשכנע אתכם בכ-15 דקות שעניין זה הוא מגוחך ואבסורדי.

אבל אני חושב שכדי להכין את הרקע אני רוצה להראות - השקופית הבאה אינה הניסיון שלי להראות את השקופית הכי גרועה בהיסטוריה של TED אבל היא די עמוסה (צחוק) למעשה, זאת לא אשמתי, היא נלקחה מעיתון ה-'גארדיאן' והיא למעשה הדגמה יפיפיה לכמה המדע עולה כי אם אני הולך לטעון למען המשך ההשקעה במדע המונע ע"י סקרנות וחקר אני צריך לומר לכם מה המחיר שלו אז זה משחק הנקרא "זהה את תקציב המדע" זוהי ההשקעה של ממשלת בריטניה כפי שאתם רואים, מדובר בכ-620 מיליארד בשנה

תקציב המדע הוא למעשה - אם תסתכלו בצד שמאל שלכם, יש סט של בלונים סגולים ולידו סט של בלונים צהובים וזה אחד מהבלונים הצהובים מסביב לבלון הצהוב הגדול הוא בערך 3.3 מיליארד פאונד בשנה מתוך 620 מיליארד זה מממן את הכל בבריטניה החל ממחקר רפואי, חקר החלל, המקום בו אני עובד, CERN בג'נבה, פיסיקה יישומית הנדסה, אפילו אומנות ומדעי הרוח מתוקצבים מתקציב המדע שהוא 3.3 מיליארד, הבלון הקטנטן הצהוב הזה מסביב לבלון הכתום בקצה העליון השמאלי של המסך אז על זה אנו דנים האחוז הזה, דרך אגב, הוא כמעט זהה בארה"ב, גרמניה וצרפת מו"פ בסך הכל בכלכלה במימון ציבורי הוא בערך 0.6 אחוז מהתל"ג אז על זה אנחנו מדברים

הדבר הראשון שאני רוצה להגיד וזה נלקח הישר מהסדרה "פלאי מערכת השמש" הוא שחקר מערכת השמש והיקום הראה לנו שהם יפים להפליא זוהי תמונה שנשלחה חזרה מגשושית החלל 'קסיני' שליד שבתאי לאחר שסיימנו לצלם את "פלאי מערכת השמש" כך שזה לא נמצא בסדרה זהו הירח 'אנסלדוס' הכדור הלבן הגדול הזה בפינה הוא שבתאי אשר נמצא למעשה ברקע של התמונה והירח שם הוא 'אנסלדוס' אשר גודלו בערך כגודל האיים הבריטיים בערך 500 ק"מ בקוטרו ירח קטנטן מה שמדהים ומפליא הוא זוהי תמונה לא מעובדת, עלי לומר זה בשחור לבן, הישר מהמסלול של שבתאי

מה שיפה, כפי שאתם רואים בקצה שם אניצים עדינים דמויי עשן העולים מתוך הקצה כך אנו מדמיינים את זה ב"פלאי מערכת השמש" גרפיקה יפיפיה מה שמצאנו היה שאותם אניצים דהויים הם למעשה מזרקות של קרח העולים מפני השטח של הירח הקטנטן הזה זה מדהים ויפה בפני עצמו, אבל אנחנו חושבים שהמנגנון שמניע את אותן מזרקות מחייב שיהיו אגמים של מים נוזליים מתחת לפני השטח של הירח הזה ומה שחשוב לגבי זה הוא שעל הכוכב שלנו, כדור הארץ היכן שאנו מוצאים מים נוזליים אנו מוצאים חיים אז מציאה של ראיות משמעותיות של נוזל, בריכות של נוזל, מתחת לשטח של הירח 750 מליון מיילים מכדור הארץ. זה באמת די מדהים אז מה שאנו אומרים, באופן עקרוני זה שיכול להיות שמדובר בסביבת חיים במערכת השמש. תנו לי רק לומר, זה היה גרפי. אני רק רוצה להראות את התמונה הזאת. זוהי תמונה נוספת של אנסלדוס היא נלקחה כאשר קסיני טס מתחת לאנסלדוס כך שהוא עבר במסלול נמוך רק כמה מאות קילומטרים מעל פני השטח שוב, זוהי תמונה של מזרקות הקרח העולות אל פני השטח פשוט מקסים

אבל זה לא המועמד העיקרי לחיים במערכת השמש זה כנראה המקום הזה מדובר בירח של צדק - איורופה ושוב, טסנו למערכת הג'וביאנית כדי לקבל איזשהו מושג לגבי הירח הזה, כמו רוב הירחים הוא לא יותר מכדור סלע חסר חיים זהו למעשה ירח קרח אתם מביטים בפני השטח של איורופה העשוי משכבה עבה של קרח, בערך בעובי של 100 ק"מ אבל על ידי מדידת הדרך שבה ירח איורופה מגיב עם השדה המגנטי של צדק ועל ידי הסתכלות באותם חריצים בקרח אותם אתם יכולים לראות בגרפיקה הסקנו באופן חד משמעי שיש אוקיינוס של נוזל מסביב לכל השטח של איורופה כך שמתחת לקרח, יש אוקיינוס של נוזל מסביב לכל הירח הוא יכול להיות מאות קילומטרים בעומק, אנו חושבים אנו חושבים שמדובר במים מלוחים, וזה אומר שיש יותר מים על אותו ירח של צדק מאשר בכל האוקיינוסים בכדור הארץ ביחד במקום הזה, ירח קטן של צדק הוא קרוב לוודאי המועמד העיקרי למציאת חיים על ירח או על גוף מחוץ לכדור הארץ, עליו אנו יודעים תגלית מרעישה ומקסימה

חקר מערכת השמש שלנו לימד אותנו שמערכת השמש יפיפיה וייתכן שגם נסללה הדרך לתשובה לאחת השאלות המעמיקות ביותר שאתם יכולים לשאול שהיא, "האם אנחנו לבד ביקום?" האם יש איזו מטרה אחרת לחקירה ולמדעים פרט לתחושת הפליאה? ובכן, יש. זוהי תמונה מאד מפורסמת שצולמה בערב חג המולד הראשון שלי 24 לדצמבר, 1968 כאשר הייתי בן שמונה חודשים היא צולמה על ידי אפולו 8 בשעה שהיא היתה בצד האחורי של הירח הזריחה מאפולו 8 תמונה מפורסמת, הרבה אנשים אמרו שזאת התמונה שהצילה את 1968 שהיתה שנה סוערת מהומות הסטודנטים בפריס שיא מלחמת וייטנאם הסיבה שהרבה אנשים חושבים כך לגבי התמונה הזאת ואל גור אמר זאת הרבה פעמים על הבמה של TED היא שהתמונה הזאת היתה כנראה ההתחלה של התנועה להגנת הסביבה מפני שבפעם הראשונה ראינו את העולם שלנו לא בתור מוצק, יציב סוג של מקום שלא ניתן להריסה אלא בתור עולם קטן ושביר שתלוי בחלל השחור

מה שלא נאמר לעיתים תכופות לגבי חקר החלל, על תוכנית אפולו זה התרומה הכלכלית שלה אתם יכולים לטעון שהיא היתה מדהימה והישג עצום והביאה תמונות כמו אלה היא היתה מאד יקרה, לא? ובכן, למעשה, מחקרים רבים נעשו לגבי התועלת הכלכלית התועלת הכלכלית של אפולו המחקר הגדול ביותר נעשה ב-1975 ע"י צ'ייס אקונומטריקס שהראו שעל כל דולר שהושקע באפולו 14 דולר חזרו לכלכלת ארה"ב כך שתוכנית אפולו החזירה את ההשקעה בהשראה בהנדסה, הישגים ואני חושב גם בהשראת מדענים ומהנדסים צעירים פי 14 אז החקירה יכולה להחזיר את ההשקעה

מה לגבי גילויים מדעיים? מה לגבי הדחיפה לחדשנות? התמונה הזאת נראית כמו שום דבר למעשה, זוהי תמונה של הספקטרום של מימן תראו, אז בשנים 1880, 1890 מדענים רבים, צופים רבים הביטו באור הנפלט מאטומים וראו תמונות מוזרות כמו זו מה שאתם רואים כאשר מסתכלים על זה דרך פריזמה זה שאתם מחממים מימן והוא לא רק זוהר באור לבן הוא רק פולט אור בצבעים מסוימים אחד אדום, אחד כחול, כמה כחולים כהים זה הוביל להבנה של מבנה האטום בגלל שמה שזה הסביר זה שאטומים מורכבים מגרעין אחד עם אלקטרונים המסתובבים סביבו והאלקטרונים יכולים להיות רק במקומות מסוימים וכאשר הם קופצים למקום הבא בו הם יכולים להיות ונופלים בחזרה, הם יוצרים אור בצבעים מסוימים

והעובדה שאטומים, כאשר מחממים אותם פולטים אור רק בצבעים מסוימים היתה אחד המניעים העיקריים שהביאו להתפתחות התיאוריה הקוונטית תיאוריית המבנה של האטומים רציתי להראות את התמונה הזאת מפני שהיא מרשימה זוהי תמונה של הספקטרום של השמש וזוהי תמונה של האטומים שבאטמוספירה של השמש בולעים אור ושוב, הם בולעים אור רק בצבעים מסוימים כאשר אלקטרונים קופצים למעלה ונופלים חזרה קופצים ונופלים אבל תסתכלו במספר הקווים השחורים בספקטרום והיסוד הליום נתגלה בזכות הסתכלות באור של השמש בגלל שכמה מאותם קוים שחורים התגלו וזה לא התאים לאף יסוד מוכר ובגלל זה הליום נקרא כך הוא נקרא 'הליום'- הליוס מהמילה שמש

עכשיו, זה נשמע אזוטרי ואכן זה היה מחקר אזוטרי אך התיאוריה הקוונטית הובילה במהרה להבנה של התנהגות אלקטרונים בחומרים כמו סיליקון לדוגמא הדרך שבה סיליקון מתנהג העובדה שניתן לבנות טרנזיסטורים זו תופעה לגמרי קוונטית כך שללא הדחף הסקרני להבנה של מבנה האטומים אשר הוביל לתיאוריה אזוטרית, מכניקת הקוונטים לא היו לנו טרנזיסטורים, שבבי סיליקון לא היה לנו הבסיס של הכלכלה המודרנית

יש עוד תפנית אחת לסיפור ב"פלאי מערכת השמש" הדגשנו את האוניברסליות של חוקי הפיסיקה זה אחד הדברים הכי מדהימים לגבי פיסיקה וההבנה של הטבע בכדור הארץ שאפשר להעביר אותם, לא רק לכל העולמות אלא גם לכוכבים והגלקסיות הרחוקים ביותר ואחת ההשערות המדהימות של מכניקת הקוונטים רק על ידי הסתכלות במבנה האטומים אותה תיאוריה שמתארת טרנזיסטורים זה שלא יכולים להיות כוכבים ביקום שהגיעו לסוף החיים שלהם שגודלם יותר גדול, באופן מדויק, מפי 1.4 מהמסה של השמש זה הגבול הנכפה על מסת כוכבים אתם יכולים לחשב את זה על פיסת נייר במעבדה תשיגו טלסקופ, הביטו בשמיים ותגלו שאין כוכבים מתים גדולים יותר מפי 1.4 ממסת השמש זאת השערה מדהימה למדי

מה קורה כשיש כוכב שנמצא בדיוק בקצה המסה הזאת? ובכן, זאת תמונה של זה זאת תמונה של גלקסיה, גלקסיית "גינה" טיפוסית עם כמה? 100 מיליארד כוכבים כמו השמש שלנו בתוכה היא רק אחת ממיליארדי גלקסיות ביקום יש מיליארד כוכבים במרכז הגלקטי וזו הסיבה שהוא זוהר בעוצמה כה גדולה זה במרחק של כ-50 מיליון שנות אור אחת מהגלקסיות השכנות שלנו אבל הכוכב הבוהק שם הוא למעשה אחד הכוכבים בגלקסיה אז אותו כוכב הוא גם במרחק 50 מיליון שנות אור הוא חלק מאותה גלקסיה, והוא מאיר כל כך חזק כמו מרכז הגלקסיה עם מיליארדי הכוכבים שבו זה התפוצצות סופרנובה מסוג 1A זו תופעה מדהימה מפני שיש שם כוכב שנקרא 'ננס פחמן-חמצן' הוא נמצא שם, בגודל של פי 1.3 ממסת השמש ויש לו שותף בינארי שמסתובב סביבו כוכב גדול, כדור גדול של גז ומה שהוא עושה זה שהוא שואב גז מהכוכב השותף שלו עד שהוא מגיע לגבול שנקרא גבול צ'נדרסקאר ואז הוא מתפוצץ והוא מתפוצץ, והוא בוהק בעוצמה של מיליארד כוכבים במשך כשבועיים ומשחרר לא רק אנרגיה אלא גם כמות עצומה של יסודות כימיים ליקום למעשה, האחד הזה הוא ננס פחמן-חמצן

לא היה פחמן וחמצן ביקום בעת המפץ הגדול ולא היה פחמן וחמצן ביקום במהלך הדור הראשון של הכוכבים הם נוצרו בכוכבים כאלה כלואים ואז הוחזרו ליקום בהתפוצצויות כאלה במטרה להתכנס חזרה לעולמות כוכבים, מערכות שמש חדשות ואכן לאנשים כמונו אני חושב שזאת הדגמה מעולה לכוח ליופי ולאוניברסליות של חוקי הפיסיקה בגלל שאנו מבינים את התהליך בגלל שאנו מבינים את מבנה האטומים כאן בכדור הארץ

זה ציטוט יפה שמצאתי - אנו מדברים על סרנדיפיטי (גילוי שלא במתכוון)- של אלכסנדר פלמינג "כאשר התעוררתי עם שחר ב-28 לספטמבר, 1928 ממש לא תכננתי לעשות מהפיכה ברפואה על ידי גילוי האנטיביוטיקה הראשונה בעולם" עכשיו, חוקרי העולם של האטום לא התכוונו להמציא את הטרנזיסטור והם בהחלט לא התכוונו לתאר את המכניקה של התפוצצות סופרנובה שבסופו של דבר גילתה לנו את מקום היווצרותם של אבני הבניין של החיים אני חושב שמדע יכול להיות - הסרנדיפיות חשובה הוא יכול להיות יפה. הוא יכול לגלות דברים מדהימים הוא גם יכול, בסופו של דבר לחשוף את הרעיונות המעמיקים ביותר על המקום שלנו ביקום והערך של כדור הארץ שלנו

זוהי תמונה מרשימה של כוכב הלכת שלנו זה לא נראה כמו כדור הארץ שלנו זה נראה כמו שבתאי, כי זה באמת שבתאי היא צולמה על ידי גשושית החלל קסיני אבל זאת תמונה מפורסמת, לא בגלל היופי וההדר של טבעות שבתאי אלא בגלל נקודה קטנה ודהויה התלויה מתחת לאחת הטבעות ואם אני אגדיל אותה, אתם רואים זה נראה כמו ירח אבל למעשה, זאת תמונה של כדור הארץ זאת תמונה של כדור הארץ שנתפסה במסגרת של שבתאי זה העולם שלנו ממרחק 750 מיליון מייל אני חושב שלכדור הארץ יש תכונה מוזרה שככל שאתה מתרחק ממנו הוא נראה יותר יפה

אבל זאת לא התמונה הכי רחוקה או הכי מפורסמת של העולם שלנו היא צולמה על ידי הדבר הזה, שנקרא החללית וויאג'ר וזאת תמונה שלי לידה לשם השוואה הוויאג'ר היא מכונה קטנה היא נמצאת כרגע במרחק 10 מיליארד מיילים מכדור הארץ משדרת בעזרת צלחת לוויינית, עם כוח של 20 וואט ועדיין יש לנו קשר איתה היא ביקרה בצדק, שבתאי, אוראנוס ונפטון ולאחר שהיא ביקרה בכל אותם ארבעת כוכבי לכת היה לקארל סייגן, שהוא אחד מהגיבורים שלי רעיון נהדר לסובב את הוויאג'ר ולצלם כל כוכב לכת שבו היא ביקרה והיא צילמה את התמונה הזאת של כדור הארץ מאד קשה לראות שם את כדור הארץ, היא נקראת תמונת "הנקודה הכחולה החיוורת" כדור הארץ נמצא שם בשובל האור הזה זה כדור הארץ במרחק 4 מיליארד מיילים

ואני רוצה לקרוא לכם מה שכתב קארל סייגן לסיום מפני שאין לי מילים כל כך יפות כאלה לתאר את מה שהוא ראה באותה תמונה שהוא צילם הוא אמר, "תחשבו שוב על אותה נקודה. זה כאן. זה הבית. זה אנחנו. עליו, כל מי שאתה אוהב כל מי שאתה מכיר, כל מי שאי פעם שמעת עליו, כל אדם שאי פעם היה חי את חייו מצבור האושר והסבל אלפי דתות בטוחות-בעצמן, דוקטרינות אידיאולוגיות וכלכליות, כל צייד ומלקט, כל גיבור ופחדן, כל יוצר ומשמיד של ציוויליזציה, כל מלך ואיכר, כל זוג צעיר ומאוהב כל אם ואב, ילד מלא תקווה, ממציא וחוקר כל מורה לערכים, כל פוליטיקאי מושחת כל סופרסטאר, כל מנהיג גדול, כל קדוש וחוטא בהיסטוריה של המין האנושי, חי שם, על גרגר אבק מרחף בתוך קרן-שמש נאמר שהאסטרונומיה היא חוויה מצניעה ובונת אופי כנראה שאין הדגמה יותר טובה לטיפשותה של היהירות האנושית מאשר תמונה מרוחקת זו של עולמנו הקטן. בשבילי, היא מדגישה את האחריות שלנו להיות נחמדים יותר אחד עם השני ולשמור ולהוקיר את הנקודה הכחולה החיוורת הבית היחיד שאנו מכירים."

מילים יפות על הכוח של המדע והחקירה הטיעון תמיד היה ויהיה שאנו יודעים מספיק על היקום יכולת לטעון זאת ב-1920: לא היה לך פניצילין יכולת לטעון זאת ב-1890: לא היו לך טרנזיסטורים וזה נטען היום בזמנים כלכליים קשים אלה בוודאי, אנו יודעים מספיק אנחנו לא צריכים לגלות שום דבר נוסף על היקום שלנו

תרשו לי לסיים עם המילים האחרונות של מישהו שהפך להיות במהרה גיבור שלי האמפרי דייוי, מדען מתחילת המאה ה-19 הוא כל הזמן היה תחת מתקפה אנחנו יודעים מספיק בתחילת המאה ה-19 צריך רק לנצל את הידע ולבנות דברים. הוא אמר, "שום דבר לא יותר פטאלי להתקדמותה של התודעה האנושית מאשר להניח שהתפיסות שלנו על המדע הן סופיות שהניצחונות שלנו מושלמים שאין סודות בטבע ושאין עולמות חדשים לכבוש"

תודה.

(מחיאות כפיים)