בארט קנולס: להרוג יתושים ולחסל את המלריה

[זמזום של יתוש]

[חבטה]

תפסתי אותך!

יתושים. אני שונא אותם. נכון שגם אתם? הזמזום האיום הזה בלילה ליד האוזן שמשגע אתכם? לדעת שהיא רוצה לתקוע לכם מחט בעור ולמצוץ לכם את הדם? נורא, נכון? בעצם, אני יכול לחשוב רק על דבר טוב אחד כשמדובר ביתושים. כשהם נכנסים לחדר השינה שלנו בלילה, הם מעדיפים לעקוץ את אשתי.

ממש מרתק, לא? למה היא חוטפת יותר עקיצות ממני? התשובה היא ריח, הריח של גופה. ומאחר ולכולנו ריח שונה ואנו מפיקים כימיקלים על העור שלנו שמושכים או דוחים יתושים, חלקנו פשוט מושכים אותם יותר מאחרים. אז לאשתי יש ריח נעים יותר ממני, או שפשוט אני מסריח יותר ממנה.

כך או כך, היתושים מוצאים אותנו בחשיכה ע"י רחרוח. הם מריחים אותנו. ובדוקטורט שלי, רציתי לדעת בדיוק באילו כימיקלים בעור שלנו משתמשים היתושים, יתושי המלריה האפריקאיים, כדי לאתר אותנו בלילה. והם משתמשים בקשת שלמה של תרכובות. המשימה לא עמדה להיות קלה, ולכן תכננו כל מיני ניסויים. מדוע תכננו ניסויים אלה? כי חצי מאוכלוסיית העולם נמצא בסכנה להידבק במחלה קטלנית כמו מלריה בגלל עקיצת יתוש פשוטה. בכל 30 שניות מישהו בעולם הזה, ילד, מת ממלריה, ופול לוי הבוקר, הציג את הדימוי של מטוס 727 שמתרסק בארצות הברית. אז באפריקה יש לנו שווה-ערך של 7 מטוסי ג'מבו 747 שמתרסקים בכל יום. אבל אולי, אם נוכל למשוך את היתושים האלה למלכודות, נפתה אותם בריח שלנו, אולי נוכל לעצור את העברת המחלה.

לא היה קל לפתור את החידה הזו, כי עורנו מפיק מאות כימיקלים שונים, אבל ערכנו כמה ניסויים בלתי-רגילים שאיפשרו לנו לפתור את החידה הזו מהר למדי.

ראשית, ראינו שלא כל מיני היתושים עוקצים באותו חלק בגוף. מוזר. אז ערכנו ניסוי שבו אנו מכניסים מתנדב עירום לכלוב גדול, ומשחררים בכלוב יתושים כדי לראות היכן הם עוקצים בגופו של אותו אדם. מצאנו כמה הבדלים חשובים. משמאל אתם רואים את העקיצות של יתושי המלריה ההולנדיים באותו אדם. היתה להם העדפה חזקה לעקוץ באזור הפנים. לעומתם, ליתושי המלריה האפריקאיים היתה העדפה חזקה לעקוץ בקרסוליים ובכפות הרגליים של האיש, ואת זה הרי ידענו תמיד כי באנגלית קוראים להם "מוסקיטוס" (טוס = בהונות). [צחוק] נכון מאד. [מחיאות כפיים]

אז התחלנו להתמקד בריח של כפות הרגליים, בריח של כף הרגל האנושית, עד שנתקלנו בהערה מעניינת בספרות שאמרה שריח הגבינה נקרא כך בגלל ריח כפות הרגליים ולא להיפך. חישבו על כך. וזה הניע אותנו לערוך ניסוי מעניין. ניסינו בעזרת פיסה זעירה של גבינת לימבורגר שיש לה ריח רע כמו של כפות רגליים, למשוך יתושי מלריה אפריקאיים. יודעים מה? זה הצליח. למעשה, זה הצליח כל-כך, שכעת יש לנו תערובת מלאכותית של ריח גבינת לימבורגר שבה אנו משתמשים בטנזניה ושהוכח שהיתושים נמשכים אליה פי 2 או 3 מאשר אל בני-אדם. מחוז לימבורג, אתם יכולים להתגאות בגבינה שלכם. כי היא משמשת אותנו כעת במלחמה במלריה. [מחיאות כפיים] זאת הגבינה, רק כדי שתיראו אותה.

הסיפור השני שלי יוצא-דופן באותה מידה. הוא עוסק בידידו הטוב ביותר של האדם, הכלב. ואני אראה לכם איך אפשר להשתמש בכלבים במלחמה במלריה. אחת הדרכים הטובות ביותר להרוג יתושים היא לא לחכות עד שהם בוגרים, יכולים לעוף, לעקוץ אנשים ולהעביר מחלות, אלא להרוג אותם כשהם עוד במים בצורת זחלים. מדוע? משום שהם בדיוק כמו הסי-איי-איי. בשלולית, הזחלים מרוכזים. כולם ביחד, הם אינם ניידים. הם לא יכולים לברוח מהמים. לא יכולים לעוף. ואפשר להגיע אליהם. אפשר פשוט לגשת לשלולית ולהרוג אותם בתוכה, נכון?

הבעיה שיש לנו עם זה היא שבכל הנוף, כל שלוליות המים עם הזחלים, מפוזרות בכל מקום. וזה מקשה מאד על פקח כזה, למצוא את כל אתרי הגידול ולטפל בהם בקוטלי-חרקים. בשנה שעברה חשבנו הרבה מאד איך לפתור את הבעיה הזו. עד שתפשנו, שבדיוק כמונו, עם הריח הייחודי שלנו, גם לזחלים יש ריח ייחודי מאד.

אז ערכנו עוד ניסוי מטורף, כי אספנו את ריח הזחלים, מרחנו אותו על פיסות בד, ואז עשינו משהו מאד בלתי-רגיל. יש לנו כאן מוט עם 4 חורים, ואת ריח הזחלים שמנו בחור השמאלי. זה היה מהיר מאד. זה הכלב. קוראים לו טוויד. הוא מגזע "בורדר קולי". הוא מרחרח את החורים, והוא כבר קלט את זה. הוא בודק שוב את חורי הבקרה, אבל חוזר אל החור הראשון, וכעת הוא ננעל על הריח הזה, וזה אומר שעכשיו אנו יכולים לתת כלבים לפקחים, כדי שיוכלו למצוא טוב יותר את אתרי הגידול של היתושים בשטח, וכך יוכלו להילחם טוב יותר במלריה. הגברת הזו היא אלן ואן דר זוויפ, אחת ממאלפות הכלבים הטובות בעולם, והיא מאמינה שאנו יכולים להשיג הרבה יותר. היות שאנו גם יודעים שאנשים שנושאים טפילי מלריה מדיפים ריח שונה לעומת אנשים לא נגועים, היא משוכנעת שנוכל לאלף כלבים כדי לאתר אנשים שנושאים את הטפיל. כלומר שבאוכלוסיה שבה המלריה עברה כבר, ונותרו כמה אנשים עם הטפיל, הכלבים יוכלו למצוא אנשים אלה, נוכל לטפל בהם בתרופות נגד מלריה, ולהכות אותה סופית. ידידו הטוב ביותר של האדם במאבק נגד המלריה.

סיפורי השלישי הוא אולי עוד יותר יוצא-דופן, ועלי לומר שעד היום הוא לא הוצג לציבור הרחב. כן. זהו סיפור מטורף, אבל לדעתי זאת הנקמה הכי טובה והמוחלטת ביתושים. למעשה, אנשים אמרו לי שעכשיו הם ייהנו להיעקץ ע"י יתושים. והשאלה היא כמובן, מדוע שמישהו ייהנה להיעקץ ע"י יתושים? והתשובה נמצאת ממש כאן בכיס שלי. אוציא אותה. זאת גלולה. גלולה פשוטה, וכשאני נוטל אותה עם קצת מים, היא מחוללת נפלאות. תודה רבה. [שותה]

כעת אראה לכם איך היא פועלת. כאן בתיבה יש לי כלוב עם כמה מאות יתושות מורעבות שאני עומד לשחרר. [צחוק] סתם. סתם. מיד אראה לכם שאני מכניס לתוכה את זרועי ותראו באיזו מהירות הן יעקצו. קדימה. אל תדאגו. אני עושה את זה כל הזמן במעבדה. הנה. בסדר. וכעת, כאן בסרטון, אראה לכם אותו דבר בדיוק, אבל מה שאראה לכם בסרטון קורה שעה אחת אחרי שאני נוטל את הגלולה. בבקשה. זה לא פועל. בסדר. סליחה. אני מכניס את הזרוע, נותן להם ארוחת דם גדולה ועסיסית, מנער אותם, ואנו עוקבים אחריהם, ורואים שהיתושים האלה נעשים נורא חולים, כאן זה מוצג בהילוך מהיר, ואחרי שלוש שעות אנו רואים שקרקעית הכלוב מכוסה ביתושים מתים, מתים מאד, ועלי לומר, גבירותי ורבותי, שהתחלפנו בתפקידים עם היתושים. הם לא הורגים אותנו, אלא אנחנו הורגים אותם. [מחיאות כפיים]

וכעת -- [צחוק] מסטריכט, תתכונני! חישבו על כל מה שנוכל לעשות עם זה. אנו יכולים להשתמש בזה כדי לעצור התפרצויות של מחלות שנושאים יתושים או מגפות, נכון? ויותר מזה, תארו לעצמכם מה יקרה אם, באזור גדול מאד, כולם יבלעו את התרופות האלה, את התרופה הזו, במשך 3 שבועות בלבד. זה ייתן לנו הזדמנות למחוק בעצם את המלריה כמחלה.

אז יש לנו גבינה, כלבים וגלולה כדי להרוג יתושים. זהו סוג המדע שמחוץ לריבוע שאני אוהב לעשות, לשיפור מצבו של המין האנושי, אבל במיוחד למענה, כדי שתוכל לגדול בעולם ללא מלריה. תודה לכם. [מחיאות כפיים]