אלכס סטפן מצליח לראות עתיד בר-קיימא

כשאני פותח הרצאות כאלה, אני בד"כ מספר סיפור שלם על קיימות כי רבים אינם יודעים מה זה. הקהל כאן יודע מה זה, ולכן אתן רק את הגירסה המקוצרת. בסדר? אז תהיו סבלניים. זה יהיה מהיר מאד. תמלאו בעצמכם את הפערים. אז אתם יודעים, קיימות, כוכב קטן, נכון? דמיינו 'ארץ' קטנה שנעה סביב השמש. לפני כמיליון שנים, כמה קופים נפלו מהעצים, נעשו חכמים, רתמו את האש לשימושם, המציאו את הדפוס, בנו מזוודות על גלגלים ויצרו את החברה שבה אנו חיים היום. למרבה הצער, בעוד שהחברה היא ללא ספק המשגשגת והדינמית ביותר שהעולם יצר אי-פעם, יש בה כמה פגמים עצומים.

אחד הוא שלכל חברה מותירה עקבות אקולוגיות. יש לה כמות מדידה של השפעה על כוכב הלכת של כמות הדברים שעוברים דרך חייכם, וכמות הפסולת שנשארת מאחוריכם. ולנו, כרגע, בחברה שלנו, יש רמה דרמטית מאד של אי-קיימות מבחינה זו. אנו מנצלים בערך חמישה כוכבי לכת. אם כל אדם בכוכב הלכת היה חי כמונו, היינו זקוקים לחמישה, שישה, שבעה, ויש אומרים 10 כוכבי לכת, כדי לשרוד. ברור שאין לנו 10 כוכבי לכת. שוב, מנטלית, ויזואלית, 10 כוכבי-לכת, כוכב אחד, 10 כוכבי לכת לעומת כוכב לכת אחד. כן? אין לנו זאת. אז זו בעיה אחת

בעיה שניה היא שכוכב הלכת שיש לנו מנוצל בדרכים פרועות ולא-הוגנות. צפון-אמריקאים, כמוני, אנו בעצם מעין חזירים זללנים שמתפלשים בבוץ, ואוכלים כל מיני דברים, ולעומת זאת ישנם כל האנשים שבתחתית שחיים באזור אסיה-הפסיפי, או גרוע מזה, באפריקה, שפשוט אין להם מספיק לצרכי קיום. זה יוצר כל מיני מתחים וכל מיני דינמיקות מטרידות ביותר והרי עוד ועוד אנשים עתידים להיוולד, אז כך ייראה כוכב הלכת בעוד 20 שנה. הוא יהיה צפוף למדי, לפחות 8 מיליארד בני-אדם.

וחמור מכך, זהו כוכב-לכת צעיר מאד. שליש מבני האדם על כוכב לכת זה הם ילדים. וילדים אלה גדלים בדרך שונה לגמרי מאשר הוריהם, ולא משנה היכן הם חיים. הם נחשפו לרעיון של החברה שלנו, לשפע שלנו, ואולי הם לא ירצו לחיות בדיוק כמונו, ולהיות אמריקאים או בריטיים, או גרמנים, או דרום-אפריקאיים, אך הם רוצים את הגירסה שלהם לחיים יותר משגשגים ויותר דינמיים, ואתם יודעים, יותר מהנים. וכל אלה מצטרפים יחד ומטילים עומס עצום על כוכב הלכת. ואם לא נמצא דרך להתמודד עם עומס זה, אנו עתידים למצוא עצמנו יותר ויותר, ויותר במהרה מול מצבים שפשוט לא יעלו על הדעת.

כולם כאן שמעו את התרחישים הגרועים ביותר. אין צורך שאכנס לזה. אבל אני שואל, מהי האלנטרנטיבה? והייתי אומר שכרגע לא ניתן לדמיין את האלטרנטיבה. אז מצד אחד יש לנו דברים שלא יעלו על הדעת, ומצד שני - דברים שאי אפשר לדמיין. עדיין איננו יודעים כיצד לבנות חברה בעלת קיימות סביבתית שניתן לשתף בה כל אחד על כוכב הלכת, שתורמת ליציבות, לדמוקרטיה ולזכויות האדם, ושניתן להשיגה במסגרת הזמן הדרושה כדי לעמוד באתגרים הניצבים מולנו. עדיין איננו יודעים איך לעשות זאת.

אז מה זה "שינוי עולמי"? אתם יכולים לראות ב"שינוי עולמי" מעין סוכנות ידיעות המדווחת על העתיד שאין לדמיינו. מה שאנו עושים שם הוא לחפש דוגמאות לכלים, מודלים ורעיונות, שאם יוכנסו לשימוש רחב, ישנו את כללי המשחק. קורה הרבה שכשאני מרצה על כך, אני מדבר על דברים שאני בטוח שכל אחד כאן שמע עליהם, אבל רוב בני האדם לא שמעו עליהם. אז חשבתי לעשות היום משהו שונה, ולדבר על מה שאנו מחפשים, במקום לומר, במקום לתת לכם דוגמאות שניסינו ושפועלות. לדבר על דברים שאנו בודקים, להעניק לכם הצצה אל פנקס העורך, וכיוון שיש לי 13 דקות, אעשה זאת בזריזות. אז, איני יודע, תעקבו אחרי. בסדר?

קודם כל, מה אנו מחפשים? עיר ירוקה ובוהקת. אחד המנופים החזקים שיש לנו בעולם המפותח לשינוי השפעתנו על העולם הוא הדרך בה אנו חיים בערים. אנחנו כבר כוכב-לכת אורבני, וזה נכון במיוחד בעולם המפותח. ואלה שחיים בערי העולם המפותח בד"כ משגשגים מאד, ולכן משתמשים בהמון דברים. אם נוכל לשנות את הדינמיקה, וקודם כל ניצור ערים צפופות יותר וראויות יותר למגורים הנה לדוגמה, ונקובר, ואם עוד לא הייתם שם, כדאי לכם. זוהי עיר נפלאה. הם יוצרים צפיפות, צפיפות חדשה, ייתכן שהכי טוב מאשר בכל מקום אחד בעולם כיום. הם ממש מצליחים לשכנע צפון-אמריקאיים לא להשתמש במכוניות שזה דבר ממש גדול. אז יש צפיפות. יש גם ניהול צמיחה. את מה שטבעי, משאירים טבעי.

זוהי פורטלנד. זהו פיתוח עכשווי. האדמה הזו תישאר אדמת-מרעה לנצח. הם תחמו את העיר בגבול. טבע. עיר. דבר לא משתנה. כשנוהגים כך, אפשר לעשות כל מיני השקעות. אפשר להתחיל לעשות דברים, כמו מערכות תעבורה שבאמת פועלות, כדי להוביל בני אדם ביעילות ובנוחות סבירה. אפשר גם להתחיל לשנות את מה שבונים. זהו "פיתוח אפס-אנרגיה של בדינגטון" בלונדון, שהוא אחד המבנים הכי ירוקים בעולם. זה מקום נהדר. ביכולתנו כעת לבנות מבנים שמייצרים לעצמם את כל החשמל. שממחזרים חלק גדול מהמים שלהם, והם הרבה יותר נוחים מבניינים רגילים, משתמשים באור טבעי וכו', ועם הזמן עולים פחות. גגות ירוקים. ביל מקדונו דיבר על כך אמש. לא אתעכב על כך

אך מעת שיש לכם אנשים שחיים בקירבה גדולה אלה לאלה, אחד הדברים שתוכלו לעשות -- ככל שטכנולוגיות המידע מתפתחות -- הוא ליצור אתרים חכמים. תתחילו לדעת היכן הדברים נמצאים. וכשיודעים היכן הדברים, קל יותר לחלוק בהם. וכשמתחלקים בהם, משתמשים בפחות. דוגמה נהדרת אחת היא מועדוני שיתוף-מכוניות, זה ממש מתחיל לתפוס בארה"ב, זה כבר תפס בכמה מקומות באירופה, וזו דוגמה נפלאה אם אתה נוהג יום אחד בשבוע, האם אתה באמת זקוק למכונית משלך?

דבר נוסף שטכנולוגיית המידע מאפשרת לנו לעשות הוא להתחיל למצוא איך להשתמש בפחות דברים ע"י איתור וניטור הכמות בה אנו משתמשים בפועל. זהו כבל חשמל שזוהר יותר ככל שמנצלים יותר אנרגיה ולדעתי זו תפישה מגניבה, אם כי אני חושב שזה צריך להיות ההיפך, שהוא יזהר יותר ככל שתנצל פחות. אך אולי תימצא גישה עוד יותר פשוטה. אנו יכולים לתייג דברים מחדש. מפסק-התאורה הזה שבצידו האחד כתוב "שטפון-אור", ובצידו השני - "כבוי". גם שיטות הבנייה יכולות להשתנות. זהו בניין ביו-מורפי. צורתו מושפעת מן החיים. רבים מבניינים אלה יפים ביותר, וגם הרבה יותר יעילים. זוהי דוגמה של חקיינות ביולוגית, שזה משהו שאנו באמת מתחילים יותר ויותר לבדוק. במקרה זה, המעטפת מעוצבת כמאוורר פליטה מסוג חדש, שזה הרבה יותר יעיל. קורים הרבה דברים כאלה. זה באמת מצוין. היכנסו לאתר "שינוי עולמי", אם זה מעניין אתכם. אנו מתחילים יותר ויותר לכסות נושאים אלה. יש גם עיצוב ניאו-ביולוגי, ובו אנו יותר ויותר מנצלים למעשה את החיים עצמם ואת תהליכי החיים, כחלק מהתעשיה שלנו. זו, לדוגמה, אצה מייצרת-חמצן. אז יש לנו דגם פונטציאלי מתפתח שאנו מחפשים כדי לקחת את הערים שרובנו חיים בהן, ולהופכן לערים בצבע ירוק בוהק.

למרבה הצער, רוב בני האדם בעולם לא חיים בערים שלנו. הם חיים בערי-הענק המתעצמות של העולם המתפתח. ויש סטטיסטיקה שאני אוהב להראות, שבה אנו מוסיפים את העיר סיאטל כל ארבעה ימים, עיר בגודל סיאטל לכוכב הלכת מידי ארבעה ימים. לפני כחודשיים נתתי הרצאה, ואיש אחד, שעובד עם האו"ם, ניגש אלי והוא היה מאד נרגז. הבט, הוא אמר לי, בכלל לא הבנת את זה. זה לא נכון. זה כל שבעה ימים. בסדר. אנו מוסיפים לעולם עיר בגודל סיאטל כל 7 ימים ורוב ערים אלה נראות יותר כך מאשר העיר שאתם או אני חיים בהן. מרבית ערים אלה צומחות במהירות עצומה. אין בהן תשתית עירונית, יש שם כמויות עצומות של בני אדם שנאבקים בעוני, וכמויות עצומות של בני אדם שמנסים למצוא איך לעשות דברים בצורות חדשות, נכון?

אז מה דרוש לנו כדי להפוך את עיר הענק של המדינה המתפתחת לעיר-ענק בירוק בוהק? קודם כל אנו זקוקים לקפיצות דרך. וזה אחד הדברים שאנו מחפשים בכל מקום. הרעיון מאחורי קפיצות-דרך הוא, שאם אתה אדם או ארץ שתקועים במצב שבו אין לכם הכלים והטכנולוגיות הנחוצים, אין טעם שתשקיעו בטכנולוגיות מהדור הקודם, נכון? כשכדאי לכם, כמעט תמיד, לחפש גירסה זולה או מקומית של הטכנולוגיה החדשה. כולנו מכירים את זה מהטלפונים הסלולריים, נכון? בכל העולם המתפתח אנשים עוברים ישר לטלפון הנייד, ומדלגים על כל שלב הטלפון הקווי. אם יש קוי טלפון, בערים רבות בעולם המתפתח, אלה בד"כ מערכות מחורבנות שמרבות להתקלקל, ועולות הרבה כסף, נכון? אז מוצאת חן בעיני התמונה הזו. בפרט האליל הזה ברקע, שמדבר בטלפון הנייד. אז הטלפון הנייד מגיע לכל שכבות החברה. שמענו הכל על כך השבוע, אז לא אוסיף על כך הרבה, חוץ מאשר שמה שנכון לטלפון הנייד נכון לכל הטכנולוגיות.

הדבר השני הוא כלים לשיתוף פעולה, בין אם מערכות שיתופיות או מערכות קניין רוחני שמעודדות שיתוף פעולה, כן? כשמאפשרים לאנשים לעבוד וליזום ביחד בחופשיות, מקבלים כל מיני פתרונות. ופתרונות אלה נגישים באופן שונה למי שאין בידיהם הון, נכון? אז יש לנו תוכנת קוד פתוח, "קריאייטיב קומונס", ופתרונות רשיון-חופשי נוספים והם מובילים לדברים כאלה. זה "טלצנטרו" בסאן פאולו. זוהי תכנית מצויינת שמשתמשת בעזרת תוכנת קוד פתוח, מין סט תוכנות "פרוצות" זולות, ובעצם במין מבנים נטושים -- הם יצרו קבוצת מרכזים קהילתיים שאנשים יכולים לבוא ולקבל גישה לאינטרנט מהיר, ללמוד תיכנות מחשבים בחינם. ורבע-מליון אנשים בשנה משתמשים בהם בסאן-פאולו. ורבע המליון האלה הם מהעניים ביותר בסאן-פאולו. אני במיוחד אוהב את הפינגווין של לינוקס מאחור.

אז זה מוביל בין השאר להתפוצצות תרבותית בדרום. ואחד הדברים שמאד מעניינים אותנו ב"שינוי עולמי" זה כיצד הדרום מגדיר עצמו מחדש, ומסווג עצמו מחדש בדרכים שליושבים כאן באולם יש פחות ופחות מהמשותף עימן. זה לא כאילו שבוליווד היא רק התשובה להוליווד, כן? המוזיקה הברזילאית אינה תשובה לחברות המוסיקה הגדולות. היא יוצרת משהו חדש. קורים דברים חדשים. יש ביניהם השפעה הדדית ומתקבלים דברים מדהימים. איני יודע, מישהו מכם ראה את הסרט "עיר האלוהים"? כן, זה סרט נהדר, למי שטרם ראה. והוא עוסק בשאלה הזו בדרך מאד אמנותית ועקיפה.

יש עוד דוגמאות קיצוניות של התפשטות הגישה לכלים תרבותיים. אלה אנשים שזה עתה זכו לביקור ספריית האינטרנט הניידת באוגנדה. והם מניפים באוויר את הספר הראשון שלהם, ואני חושב שזו תמונה מגניבה למדי. אז יש לאנשים גם האפשרות להיפגש ולפעול לקידום ענייניהם בדרכים פוליטיות ואזרחיות באמצעים שלא היו בעבר. ואשר, כמו ששמענו אמש ומוקדם יותר השבוע, לגמרי חשובים וחיוניים ליכולת ליצור פתרונות חדשים אם עלינו ליצור מציאויות פוליטיות חדשות.

ולדעתי עלינו ליצור מציאויות פוליטיות חדשות, לא רק במקומות כמו הודו, אפגניסטן, קניה ופקיסטן, אלא גם כאן בבית. אפשר ליצור עולם שונה. זהו מעין מוטו גדול של התנועה נגד גלובליזציה. אנו משנים זאת מאד אנו אומרים שעולם אחר לא רק אפשרי, אלא הוא כבר כאן. ולא מדובר רק בלדמיין אותו כאפשרות שונה, מעורפלת ומרוחקת, אלא שעלינו להתחיל לפעול יותר בכיוון האפשרות הזו. עלינו להתחיל לעשות דברים כמו לולה, נשיא ברזיל. כמה אנשים הכירו את לולה עד היום? בסדר, זה בהחלט הרבה יותר טוב מהקהל הממוצע. יש ללולה הרבה בעיות, הרבה התנגשויות, אך אחד הדברים שהוא עושה הוא ליישם רעיון של יחסים בינלאומיים שישנו את המאזן הרגיל של דו-שיח צפון-דרום לדרך חדשה לגמרי של שיתוף-פעולה גלובלי. במקומכם הייתי שם עין על הבחור הזה.

דוגמה נוספת לסוג שונה זה של כוח-על הוא עליית המשחקים שאנו מכנים משחקים רציניים. אנו בוחנים זאת הרבה. זה נעשה נפוץ מאד. זה לקוח מ-"כוח א' יותר חזק". זהו צילום מסך. זהו משחק מחשב,] שכאשר משחקים בו הוא מלמד איך לעסוק בהתקוממות לא-אלימה ובהחלפת המשטר. הנה עוד אחד. זה מתוך משחק בשם "כוח המזון", משחק שמלמד ילדים איך לנהל מחנה פליטים. כל הדברים האלה תורמים בצורה דינמית מאד לעלייה עצומה, בפרט בעולם המתפתח, בהתעניינות וברצון העז בדמוקרטיה. מגיעות אלינו כה מעט ידיעות על העולם המתפתח, שאנו שוכחים שיש שם, בפירוש, מליוני בני-אדם שנאבקים לשנות דברים לחיות בצורה הוגנת, חופשית, דמוקרטית ופחות מושחתת. ואנו לא שומעים מספיק את הסיפורים האלה. אבל זה קורה בכל מקום, וכלים אלה הם חלק ממה שמאפשר זאת.

וכשמחברים את כל הדברים האלה, כשמחברים יחד את קפיצות הדרך ואת הכלים החדשים, כוח-על שני וכו', מה מקבלים? מקבלים מהר מאד עתיד ירוק-בוהק עבור העולם המתפתח, מקבלים, למשל, כוח ירוק שמתפשט בכל העולם. מקבלים -- זהו בניין ירוק בהידראבאד שבהודו. זהו הבניין הירוק ביותר בעולם. מקבלים פתרונות עממיים, דברים שפועלים למען אנשים בלי הון או בעלי גישה מוגבלת. מהנדסים סולאריים יחפים שנושאים לוחות סולאריים להרים הרחוקים. מקבלים גישה לרפואה מרוחקת. אלה אחיות הודיות שלומדות להשתמש בעזרים דיגטליים אישיים. כדי לגשת אל בסיסי-נתונים שיש בהם מידע שבבית אין להן גישה-מרחוק אליו. מקבלים כלים חדשים עבור בני-אדם בעולם המתפתח. זו תאורת "לד" שעוזרת לכמעט מיליארד בני-אדם, שמבחינתם לילה משמעו חשכה, לזכות בדרכי פעולה חדשות. אלה מקררים שאינם צורכים חשמל, הם בעלי עיצוב של סיר-בתוך-סיר.

וגם פתרונות בנוגע למים. מים הם מהבעיות הכי כאובות הנה עיצוב סופר-זול לאגירת מי גשם והוא זמין לבני-אדם בעולם המתפתח. הנה תכנון לזיקוק מים בעזרת אור שמש. זהו לוכד-ערפל. אם אתם חיים באזור לח כמו ג'ונגל, הוא מזקק מן האוויר מים צחים וראויים לשתיה. הנה שיטה להובלת מים. אני מת על זה: הרי לשאת מים זו בעיה רצינית, אז מישהו חשב על הרעיון של לגלגל אותם. זה פשוט תכנון גדול. זו המצאה מדהימה, "לייף-סטרו" ("קש חיים"). עקרונית, שואבים את המים דרך זה וכשהם מגיעים לשפתיים הם ראויים לשתיה. אז אנשים במצוקה קשה יכולים לקבל את זה. זהו אחד הדברים משני-העולם האהובים עלי. זוהי סחרחרת שהמציאה חברת "ראונדאבאוט", ששואבת מים בזמן שילדים משחקים עליה. ברצינות - מחיאות כפיים לדבר הזה. זה ממש גדול. וזה נכון גם לגבי אנשים במשבר גמור.

אנו מצפים ליותר מ-200 מליון פליטים עד שנת 2020 עקב שינויי האקלים ואי-יציבות פוליטית. איך נעזור לאנשים כאלה? אז יש הרבה תכנונים הומניטריים מדהימים שנמצאים בפיתוח משותף בכל העולם. כמה מהם כוללים מודלים של פעולה, כגון מודלים של חינוך כפרי בלב מחנות הפליטים. מודלים חדשים של חינוך למען מי שנושלו מאדמתם. ויש לנו כלים חדשים. זה אחד מהדברים הכי אהובים עלי. האם מישהו יודע מה זה?

קהל: זה מגלה מוקשים.

בדיוק. זה פרח מגלה מוקשים. אם אתם חיים באחד המקומות בהם מפוזרים כחצי מיליארד מוקשים שלא מופו, אתם מפזרים את הזרעים האלה בשדה. וכשהם צומחים, הם גדלים סביב מוקשים, שורשיהם מגלים את הכימיקלים שבמוקשים, והיכן שהפרחים נעשים אדומים - אסור לדרוך. כן, אז זרעים יכולים להציל חיים.

[מחיאות כפיים]

אני אוהב את זה, גם כי נראה לי כמו בדוגמה זו, שהכלים בהם אנו משתמשים לשינוי העולם, צריכים להיות יפים בעצמם. לא די בשרידה כשלעצמה. עלינו ליצור משהו טוב יותר ממה שיש לנו. ואני חושב שנצליח בכך. ולסיום, במילותיו הנצחיות של ה' ג' וולס, "אני חושב שמגיעים דברים טובים יותר, אני חושב ש"כל העבר הוא רק ראשיתה של ראשית, "וכל שהשיג המוח האנושי "הוא רק החלום שלפני היקיצה." אני מקווה שזה יתברר כנכון האנשים באולם זה נותנים לי יותר מתמיד בטחון בכך

תודה רבה לכם

[מחיאות כפיים]