אדיטי שנקרדס: חוות-דעת נוספת על הפרעות למידה

כשהייתי בת 10 שנים, בן-דודי לקח אותי לסיור בבית-הספר לרפואה שלו. ובתור פינוק מיוחד הוא לקח אותי למעבדת הפתולוגיה הוציא מוח אנושי אמיתי מתוך צנצנת והניח אותו בידי. וכך, משכן המודעות האנושית, מרכז העצבים של הגוף האנושי, נח לו בידי. באותו יום ידעתי שכשאגדל, אהיה רופאת מוח, מדענית, משהו כזה.

שנים לאחר מכן, כאשר סוף-סוף גדלתי, חלומי התגשם. וכאשר עשיתי דוקטורט על הגורמים הניורולוגיים לדיסלקציה בילדים נתקלתי בעובדה מבהילה אותה אני רוצה לחלוק אתכם היום. ההערכה היא שאחד מכל ששה ילדים, אחד מששה ילדים, סובל מהפרעה התפתחותית כלשהי. זוהי הפרעה שמעכבת את התפתחותו השכלית של הילד וגורמת ללקויות שכליות לכל החיים. משמעות הדבר היא שכל אחד ואחת מכם היום מכיר לפחות ילד אחד שסובל מהפרעה התפתחותית.

אבל הנה מה שבילבל אותי באמת. למרות העובדה שכל אחת מההפרעות האלה מקורה במוח, רוב ההפרעות האלה מאובחנות אך ורק על בסיס תצפית התנהגותית. אבל אבחון הפרעה מוחית בלי ממש להסתכל על המוח מקביל לטיפול בחולה לב על בסיס סימפטומים גופניים, בלי לבצע אק"ג או צילום חזה כדי להסתכל על הלב. זה נראה לי כה הגיוני. כדי לאבחן ולטפל בהפרעה מוחית במדויק, יש צורך להסתכל ישר על המוח. הסתכלות על התנהגות בלבד עלולה להחמיץ חלק מהותי מהפזל ולהחסיר או אפילו להטעות באשר לתמונת הקשיים של הילד. למרות ההתקדמות הרבה בטכנולוגיה הרפואית, האבחון של הפרעות מוח באחד מששה ילדים נותר מוגבל מאוד.

ואז נתקלתי בצוות מאוניברסיטת הרווארד שלקח טכנולוגיה מתקדמת אחת כזו ויישם אותה, במקום בחקר המוח, באבחון הפרעות מוח בילדים. הטכנולוגיה פורצת-הדרך שלהם רושמת את גלי המוח או את הפעילות החשמלית של המוח בזמן אמת, מה שמאפשר לנו לצפות במוח כאשר הוא מבצע פעולות שונות ואז לזהות אפילו את הסטיה הקטנה ביותר בכל אחת מהפעולות הללו, ראיה, קשב, שפה, שמע. תוכנה בשם "מיפוי פעילות מוח חשמלית" מודדת וממפה את המקור של החריגה במוח. תוכנה אחרת בשם "מיפוי הסתברות סטטיסטית" מבצעת את החישובים המתמטיים כדי לקבוע אם לחריגות הללו יש משמעות קלינית, מה שמאפשר לנו לדייק הרבה יותר במתן אבחנות ניורולוגיות לסימפטומים של הילד. וכך התמניתי לראש מחלקת הנוירופיזיולוגיה בזרוע הקלינית של הצוות הזה. אנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי לעזור בפועל לילדים עם הפרעות מוח. אני שמחה לומר שאני עכשיו בתהליכי הכנסת הטכנולוגיה הזו כאן להודו.

הייתי רוצה לספר לכם על ילד אחד כזה, שסיפורו סוקר גם ע"י חדשות רשת "איי-בי-סי". ג'סטין סניגר בן השבע הגיע למרפאה שלנו עם אבחון של אוטיזם חמור ביותר. כמו ילדים אוטיסטים רבים רוחו היתה נעולה בתוך גופו. היו רגעים בהם הוא היה מתנתק לחלוטין למשך שניות מספר בכל פעם. הרופאים אמרו להוריו שהוא אף פעם לא יוכל לתקשר או לתפקד חברתית, וכנראה הוא יהיה בעל שפה דלה מאוד.

כשהשתמשנו בטכנולוגית רישום גלי המוח פורצת הדרך כדי לבחון את מוחו של ג'סטין, התוצאות היו מהממות. הסתבר שג'סטין ככל הנראה איננו אוטיסט. הוא סבל מהתקפי אפילפסיה בהם לא ניתן היה להבחין בעין בלתי-מזוינת, אבל הם גרמו לסימפטומים המזכירים אוטיזם. אחרי שג'סטין קיבל תרופה אנטי-אפילפטית, השינוי שחל בו היה מדהים. בתוך 60 יום, אוצר המילים שלו צמח משתיים או שלוש מילים ל-300 מילים. ויכולותיו התקשורתיות והחברתיות כה השתפרו, שהוא נרשם לבית-ספר רגיל ואפילו נהיה אלוף קרטה.

מחקרים מראים ש-50 אחוז מהילדים, כמעט 50 אחוז מהילדים שמאובחנים כאוטיסטים סובלים למעשה מאפילפסיה חבויה. אלו פניהם של הילדים שאני בחנתי עם סיפורים דומים לג'סטין. כל הילדים האלה הגיעו למרפאה שלנו עם אבחנות של אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, פיגור שכלי, קשיי שפה. לחלופין, סריקות המוח שלנו גילו בעיות ספציפיות מאד שחבויות במוחות שלהם שהיו בלתי ניתנות לזיהוי באמצעות הערכות התנהגותיות. אז סריקות המוח הללו איפשרו לנו לקבוע לילדים האלה אבחונים ניורולוגיים הרבה יותר מדויקים וטיפול הרבה יותר ממוקד.

כבר יותר מדי זמן שילדים עם הפרעות התנהגותיות סובלים מאבחנות שגויות בעוד שהבעיות האמיתיות שלהם אינן מזוהות ומחמירות עקב הזנחה. וכבר יותר מדי זמן שילדים אלה והוריהם סובלים ללא צורך מייאוש ותסכול. אבל אנחנו נמצאים כעת בעידן חדש של מדעי המוח, בו אנחנו סוף-סוף יכולים להסתכל ישירות בפעילות המוח בזמן אמת ללא סיכונים או תופעות לוואי, בצורה לא-פולשנית, ולמצוא את המקור האמיתי של כה הרבה הפרעות בילדים.

אז אם הייתי יכולה לעורר השראה אפילו במעטים מכם לחלוק את הגישה הטיפולית החלוצית הזו ולו גם עם הורה אחד שילדו סובל מהפרעה התפתחותית אז אולי עוד פאזל בעוד מוח אחד ייפתר. עוד מוח אחד ייפתח. ועוד ילד אחד שאובחן באופן שגוי או אפילו לא אובחן בכלל יבין או תבין סוף-סוף את הפוטנציאל הגלום בהם כל עוד יש זמן למוח שלו או שלה להשתקם. וכל זאת פשוט ע"י צפיה בגלי המוח של הילד.

תודה לכם.

(מחיאות כפיים)