Return to the talk Return to talk

Transcript

Select language

Translated by Guy Sella
Reviewed by Ido Dekkers

0:11 הצמיחה לא מתה.

0:13 (מחיאות כפיים)

0:15 בואו נתחיל בסיפור לפני 120 שנה כשמפעלים אמריקניים החלו להשתמש בחשמל, והתחילו את המהפכה התעשייתית השנייה. הדבר המדהים הוא שהתפוקה לא השתפרה במפעלים הללו במשך שלושים שנה. שלושים שנה. זה זמן ארוך מספיק לדור שלם של מנהלים לפרוש. אתם רואים, הגל הראשון של מנהלים פשוט החליף את מנועי הקיטור במנועים חשמליים, אך הם לא עיצבו מחדש את המפעלים לנצל בחוכמה את הגמישות של החשמל. זה נפל על הדור הבא, להמציא תהליכי עבודה חדשים, ואז התפוקה נסקה, לעתים הוכפלה או אפילו שולשה במפעלים הללו.

0:58 חשמל הוא דוגמא לטכנולוגיה המיועדת לכל מטרה, כמו מנוע הקיטור לפניו. טכנולוגיות לכל מטרה מניעות את רוב הצמיחה הכלכלית מפני שהן משחררות המוני המצאות משלימות, כגון נורות וכן, עיצוב מחדש של מפעלים. האם ישנה טכנולוגיה לכל מטרה בתקופתנו? בוודאי. זה המחשב. אבל טכנולוגיה לבדה אינה מספיקה. טכנולוגיה אינה יעוד. אנחנו מעצבים את היעוד שלנו, וממש כמו הדורות הקודמים של מנהלים היו זקוקים לעיצוב מחדש של מפעליהם, אנחנו עומדים להידרש להמציא מחדש את הארגונים שלנו ואפילו את כל המערכת הכלכלית. אנחנו לא מבצעים את העבודה הזו טוב כמו שאנחנו אמורים. כפי שנראה בעוד רגע, התפוקה למעשה טובה, אבל היא הפכה למנותקת מהמשרות, וההכנסה של העובד הטיפוסי דורכת במקום. הצרות הללו לעתים מאובחנות לא נכון כסופה של החדשנות, אבל הן למעשה הכאבים הגדלים של מה שאנדרו מק'אפי ואני מכנים "עידן המכונה החדש".

2:08 הבה נסתכל על קצת נתונים. אז הנה התוצר הלאומי הגולמי לנפש באמריקה. יש כמה מהמורות לאורך הדרך, אבל הסיפור הגדול הוא שמעשית אתה יכול להצמיד לו סרגל. זהו קנה מידה לוגריתמי, אז מה שנראה כגדילה יציבה היא בעצם האצה במונחים ריאליים. והנה התפוקה. אתם יכולים לראות קצת האטה באמצע שנות ה-70', אך היא מתיישבת די טוב עם המהפכה התעשייתית השנייה, כשמפעלים למדו איך להתאים את הביצועים שלהם לחשמל. לאחר פיגור קל, התפוקה האיצה שוב. אז אולי "היסטוריה לא חוזרת על עצמה, "אך לפעמים היא מתחרזת עם עצמה". היום, התפוקה היא בשיא כל הזמנים, ולמרות השפל הגדול, היא גדלה מהר יותר בשנות האלפיים מאשר היא גדלה בשנות ה-90' של המאה העשרים, שנות התשעים הרועמות, והיא הייתה מהירה יותר מאשר בשנות ה-70' או ה-80'. היא גדלה מהר יותר משהיא גדלה במהפכה התעשייתית השנייה. וזה רק בארצות הברית. החדשות הגלובליות טובות יותר. ההכנסה הגלובלית גדלה בקצב מהיר יותר בעשור האחרון מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה.

3:12 בכל מקרה, המספרים האלה למעשה ממעיטים בערכה של ההתקדמות, בגלל שעידן המכונה החדשה הוא יותר יצירת ידע מאשר רק ייצור פיסי. זו התובנה - לא החומר, המוח - לא הגשמיות, רעיונות - לא דברים. זה יוצר בעיה למדידה המקובלת, בגלל שאנחנו מקבלים יותר ויותר דברים בחינם, כמו ויקיפדיה, גוגל, סקייפ, ואפילו אם הוא מפורסם ברשת, כמו הרצאת TED הזו. עכשיו לקבל דברים בחינם זה דבר טוב, נכון? בטח, בוודאי שכן. אך זו לא הדרך שבה כלכלנים מודדים תל"ג. מחיר אפסי פירושו משקל אפסי בסטטיסטיקות התל"ג. לפי המספרים, תעשיית המוסיקה מהווה מחצית ממה שהיא הייתה לפני עשר שנים, אבל אני מאזין ליותר מוזיקה, יותר טובה, יותר מאי-פעם. אתם יודעים, אני מתערב שגם אתם. בסך הכל, המחקר שלי מעריך שמספרי התל"ג מפספסים למעלה מ-300 מיליארד דולר בשנה בסחורה חופשית ושירותים באינטרנט. עכשיו בואו נסתכל על העתיד. יש כמה אנשים מאוד חכמים שטוענים שהגענו לקץ הצמיחה, אך בכדי להבין את העתיד של הצמיחה, אנחנו צריכים לבצע תחזיות על גורמי הצמיחה שמתחת לפני השטח. אני אופטימי, משום שעידן המכונה החדש הוא דיגיטלי, מעריכי וקומבינטורי.

4:43 כאשר סחורות הן דיגיטליות, הן יכולות להשתכפל באיכות מושלמת ובעלות כמעט אפסית, והן יכולות להישלח כמעט בבת אחת. ברוכים הבאים לכלכלת השפע. אבל יש יתרון קל יותר לדיגיטציה של העולם. מדידות הן סם החיים של המדע והקדמה. בעידן של המון נתונים, אנחנו יכולים למדוד את העולם בדרכים שלא יכולנו בעבר.

5:12 שנית, עידן המכונה החדשה הוא מעריכי. מחשבים הופכים לטובים יותר ומהירים יותר מכל דבר אחר. פלייסטיישן של ילד כיום חזק יותר ממחשב-על צבאי מ-1996. אך המוח שלנו מוכוון לעולם לינארי. כתוצאה מכך, מגמות מעריכיות מפתיעות אותנו. הייתי מלמד את הסטודנטים שלי שיש כמה דברים, אתם יודעים, שמחשבים לא טובים בהם, כמו נהיגה במכונית בעומס תנועה. (צחוק) זה נכון, הנה אנדי ואני צוחקים כמו משוגעים בגלל שבדיוק סיימנו לנהוג בכביש 101 ב - כן - מכונית ללא נהג.

5:55 שלישית, עידן המכונה החדש הוא קומבינטורי. ראייה מקובעת היא שרעיונות הופכים להיות משומשים, כמו פירות התלויים נמוך, אך המציאות היא שכל חדשנות יוצרת אבני בניין אפילו לעוד חדשנויות. הנה דוגמא. רק בתוך כמה שבועות, סטודנט שלי לתואר ראשון בנה אפליקציה שהגיעה בסופו של דבר ל-1.3 מיליון משתמשים. הוא יכל לבצע זאת בכזו קלות בגלל שהוא בנה אותה בפייסבוק, ופייסבוק בנוי על הרשת, שנבנתה על בסיס האינטרנט, וכן הלאה וכן הלאה.

6:29 עכשיו אינדיווידואלית, דיגיטלית, מעריכית וקומבינטורית כל אחד יכול לשנות את כללי המשחק. שימו אותם ביחד, ואנחנו רואים גל של פריצות דרך אדירות, כמו רובוטים שמבצעים עבודה של מפעל או רצים במהירות של ברדלס או מזנקים על מגדלים גבוהים בקפיצה אחת. אתם יודעים, רובוטים אפילו מבצעים מהפכה בתחבורה לחתולים.

6:49 (צחוק).

6:52 אך כנראה שההמצאה החשובה ביותר, ההמצאה החשובה ביותר היא למידה ממוכנת. לדוגמא פרויקט אחד: ווטסון של IBM. הנקודות הקטנות האלה כאן, כולן הן אלופים בשעשועון "ג'אופרדי" ("סיכון"). בהתחלה, "ווטסון" לא היה טוב כל כך, אך הוא השתפר בשיעור מהיר יותר מאשר כל בן-אנוש יכול היה, וזמן קצר אחרי שדייב פרוצ'י הראה את התרשים שלו לכיתה שלי ב-MIT "ווטסון" הביס את אלוף העולם ב"ג'אופרדי". בגיל שבע, "ווטסון" עדיין נמצא בסוג של ילדות. לאחרונה, המורים שלו איפשרו לו לגלוש באינטרנט ללא השגחה. ביום למחרת, הוא החל לענות על שאלות עם ניבולי פה. לעזאזל! (צחוק).

7:43 אבל אתם יודעים, "ווטסון" גדל מהר. הוא נבחן למשרות במוקדים טלפונים, והוא מתקבל אליהן. הוא מגיש מועמדויות למשרות בתחום המשפטים, הבנקאות והבריאות, והוא מתקבל לחלק מהן. האין זה אירוני שבדיוק ברגע שאנחנו בונים מכונות תבוניות, אולי ההמצאה החשובה ביותר בהיסטוריה האנושית, כמה אנשים טוענים שהחדשנות דורכת במקום? כמו בשתי המהפכות התעשייתיות הראשונות, ההשלכות המלאות של עידן המכונה החדש צפויות לקחת לפחות מאה שנה למצות את עצמן, אבל הן מדהימות.

8:18 אז האם זה אומר שאין לנו ממה לדאוג? לא, טכנולוגיה היא לא היעוד שלנו. התפוקה היא בשיא כל הזמנים, אבל לפחות אנשים היום יש עבודה. יצרנו יותר עושר בעשור הקודם מאז ומעולם, אך לרוב האמריקנים, ההכנסה שלהם צנחה. זהו הניתוק הגדול של התפוקה מהעבודה, או של עושר מעבודה. אתם יודעים, זה לא מפתיע שמיליוני אנשים הולכו שולל כתוצאה מהניתוק הגדול הזה אך בדומה ליותר מדי אחרים, הם לא מבינים את הסיבות הבסיסיות לכך. הטכנולוגיה טסה קדימה, אך היא מותירה יותר ויותר אנשים מאחור. היום, אנחנו יכולים לקחת עבודה שגרתית, לקודד אותה בסדרה של הוראות הניתנות לקריאה על-ידי מחשב, ואז לשכפל אותה מיליון פעמים.

9:11 אתם יודעים, לאחרונה שמעתי שיחה שמגלמת בתוכה את הכלכלה החדשה הזו. הבחור ההוא אמר "הא, אני לא משתמש ב-H&R בלוק יותר (חברה להכנת טפסי מס בארה"ב), TurboTax עושה כל מה שמכין המס שלי עשה, אבל זה מהיר יותר, זול יותר, ומדויק יותר". איך עובדת מיומנת מתחרה עם תוכנה שעולה 39$? היא לא יכולה. היום, מיליוני אמריקנים מכינים טפסי מס מהר יותר, זול יותר ומדויק יותר, והמייסדים של אינטואיט עשו טוב מאוד לביתם. אבל ל-17% ממכיני המס אין יותר עבודה. זהו מיקרוקוסמוס של מה שקורה, לא רק בתוכנה ושירותים, אבל גם במדיה ובמוסיקה, בפיננסים ובתעשייה, בקמעונאות ומסחר - בקצרה, בכל תעשייה. אנשים מתחרים נגד המכונות, ורבים מהם מפסידים במירוץ.

10:08 מה אנחנו יכולים לעשות כדי ליצור שגשוג משותף? התשובה היא לא לנסות להאט את הטכנולוגיה. במקום להתחרות נגד המכונות, עלינו ללמוד להתחרות ביחד עם המכונות. זהו האתגר הגדול שלנו.

10:24 עידן המכונה החדש החל לפני כ-15 שנה כאשר גארי קספארוב, אלוף העולם בשחמט, שיחק מול "כחול עמוק", מחשב-על. המחשב ניצח באותו היום, וכיום, תוכנת מחשב שמריץ טלפון סלולרי יכול להביס רב-אמן אנושי. זה כל כך רע, שכשהוא נשאל באיזו אסטרטגיה הוא צריך להשתמש נגד המחשב, יאן דונר, הרב-אמן ההולנדי, ענה - "הייתי מביא פטיש".

10:55 (צחוק).

10:59 אבל היום מחשב הוא לא אלוף העולם בשח-מט יותר. גם לא בן-אנוש, בגלל שקספארוב ארגן טורניר בסגנון חופשי שבו קבוצה של אנשים ומחשבים יכולים לעבוד ביחד, ולקבוצה המנצחת אין רב-אמן, ולא מחשב-על. מה שהיה להם זו עבודת צוות טובה יותר, והם הראו שקבוצה של אנשים ומחשבים, שעובדים יחד, יכולים להביס כל מחשב או כל אדם שעובד לבד. התחרות עם המכונה מנצחת תחרות נגד המכונה. טכנולוגיה היא לא יעוד. אנחנו מעצבים את היעוד שלנו.

11:43 תודה.

11:44 (מחיאות כפיים).